לא רק פאודה: נטפליקס ואפל יחויבו לממן סדרות ישראליות?

מועצת הכבלים והלוויין הציגה מתווה לשינוי מודל האסדרה בשוק הטלוויזיה הרב ערוצית, שיביא לכך שגם גופי הזרמת תוכן בווידאו ייאלצו להשקיע בהפקה מקומית ■ מבדיקות המועצה עולה כי מדי שנה נגרעים 70 מיליון שקל מהפקות מקור רק בשל כניסת המתחרים החדשים

נתי טוקר
נטפליקס
נטפליקסצילום: Wolfgang Rattay/רויטרס

האם נטפליקס, אפל, אמזון פריים, דיסני + ואפילו יוטיוב בדרך לפיקוח ממשלתי שייאלץ גם אותן להשתתף בהפקות מקור ישראליות? לראשונה הוצגה הצעה של גוף ממשלתי - מועצת הכבלים והלוויין - לשינוי מודל האסדרה בשוק הטלוויזיה הרב־ערוצית, וזאת על בסיס עקרונות שגובשו בדירקטיבה האירופית בנושא. אימוץ הדריקטיבה יוביל לכך כך שגם גופי הזרמת תוכן בווידאו ייאלצו להשקיע בהפקה מקומית, בדומה לחברות הכבלים והלוויין.

כיום, HOT ו-yes מחויבות להזרים לשוק ההפקות 8% מהכנסותיהן. מדי שנה מוזרמים לישראל 300 מיליון שקל להפקות מקור על ידי HOT ו-yes כחלק מחובת התוכן של החברות. אלא שהיקף ההשקעה הזה מצטמצם בשל התחרות המשמעותית - מעבר למפעילים מתחרים וירידת מחירים. לפי בדיקה של מועצת הכבלים והלוויין, מדי שנה נגרעים 70 מיליון שקל להפקות מקור רק בשל כניסת המתחרים החדשים - סכום משמעותי הפוגע ביצירה הישראלית באופן מהותי.

ההצעה לחיוב השחקנים החדשים בהשקעה בתוכן ישראלי גובשה באחרונה בדרג המקצועי במועצת הכבלים והלוויין, והוצגה על ידי ממלא מקום יו"ר המועצה, אשר ביטון, בפני שר התקשורת דוד אמסלם. אם ההצעה תאומץ, היא תתורגם בהמשך להצעת חוק שתיצור שינוי משמעותי באופן האסדרה של שוק הטלוויזיה. עם זאת, מהלך כזה יוכל לצאת לדרך רק לאחר הבחירות וכינון ממשלה.

הרגולציה נשארה בשנות ה-90

שוק הטלוויזיה הרב־ערוצית עובר שינויים מהירים, בעוד האסדרה הממשלתית נותרה תקועה מאחור. החקיקה העדכנית בשוק התקשורת מבוססת על חוקים שהתקבלו בשנות ה-90 המוקדמות, ואינם רלוונטיים לעידן הנוכחי.

ההשלכה העיקרית של הפיגור הרגולטורי אחרי השוק נוגעת לחובות המוטלות על גופי השידור הרב־ערוציים הוותיקים, בעוד שוק הטלוויזיה נכבש אט אט על ידי שחקניות חדשות הפעילות על גבי האינטרנט. כניסת השחקניות החדשות חידדה את הפערים הרגולטוריים בין שחקניות הפועלות על גבי תשתית בעלת רישיון (כבלים או לוויין) לשחקניות הפועלות על גבי האינטרנט.

השקעה חובה

כך, על HOT ו-yes מוטלות שורת חובות רגולטוריות שאינן מוטלות על השחקניות החדשות, בעיקר השקעה בהפקות מקור. מנגד, סלקום ופרטנר, למשל, אינן מחויבות בהשקעה בהפקות מקור (אף שבחברות מציגים לראווה השקעות נקודתיות שהן מבצעות). גם שירותי הסטרימינג הזרים - נטפליקס, אמזון ובוודאי יוטיוב - אינם מחויבים בהשקעה כלשהי בתחום זה.

העיקרון המוביל: אדישות טכנולוגית

משרדי הממשלה מתחבטים כבר שנים בשאלה אם וכיצד לפקח על השידורים באינטרנט. הסוגיה נדחתה שוב ושוב ולא נמצא לה מענה. בחקיקה שיזם משרד התקשורת ב-2018, ומעולם לא הונחה על שולחן הכנסת, התגבש מנגנון לפיקוח על ספקי טלוויזיה מקומיים באופן הדרגתי. כך למשל, נקבע כי רק חברה שתגיע לרף הכנסות של 350 מיליון שקל תתחיל להיות מחויבת בהפקות מקור.

הצוות סקר בפני השר אמסלם את העיוותים שנוצרו כתוצאה מאי־האסדרה של התחום. כך, זכויות שידורי הספורט זינקו משמעותית בשנים האחרונות מכיוון שנכנס שחקן חדש (פרטנר) שניסה להיאבק על זכויות שידור. עליית המחירים הועמסה על הצרכנים, אם באמצעות העלאת מחירים (או אי־הורדה) ולחלופין באמצעות קיצוץ מקביל בהפקות מקור אחרות. לצד זאת, במועצה מציינים שחלה ירידה בהפקות הנוגעות לקידום ההוויה והמורשת הישראלית, ווכן הצפה של תכנים זרים.

העיקרון המוביל באסדרה זו הוא אדישות טכנולוגית - כלומר, תפישה אחידה של שוק השידורים, ללא התייחסות לטכנולוגיה שבה הם מועברים (כבלים, לוויין או אינטרנט). הדרקטיבה האירופית ממליצה לקבוע דרגות שונות של אסדרה על גופי שידור בהתאם לאופי השירות ומעורבות הצרכן בצפייה. הכללים נוגעים גם למפעילים בינלאומיים, בהם נטפליקס, אפל או יוטיוב.

במדינות רבות בעולם דנים באפשרות להטיל חובת השקעה כזו, אך עד כה גופי הזרמת הווידיאו עושים זאת בעיקר באופן וולנטרי. החקיקה המשמעותית ביותר באירופה תיכנס לתוקפה בספטמבר 2020. בהתאם להחלטת האיחוד האירופי, חברות הסטרימינג יחויבו להציג בקטלוג שלהם לפחות 30% תוכן אירופי. החקיקה הזאת תיאלץ את החברות להשקיע או לרכוש הרבה יותר תוכן מקורי אירופי ופחות תוכן אמריקאי.

אשר ביטון
אשר ביטוןצילום: עופר וקנין

האסדרה המוצעת היא בסדר עולה. הפיקוח ההדוק ביותר אמור להיות על ערוצי הברודקאסט, מאחר שבמקרה שלהם יש לערוץ שליטה בלעדית בתוכן ובלוח השידורים. לעומת זאת, בשירותים כמו נטפליקס או ספקי VOD אחרים, שבהם יש לצופה שליטה חלקית, אמורה להיות אסדרה מצומצמת יותר. בפלטפורמות תוכן שבהן המשתמש עצמו מעלה את התוכן, בין את זה תוכן גולשים או תוכן אחר, אמורה להיות רגולציה מינימלית בלבד.

"רגולציה מעודכנת"

מי שמוביל את הדיונים בישראל הוא ביטון. בתפקידו העיקרי הוא מנהל אגף הפיקוח במשרד התקשורת, אך הוא מכהן זה כשנה וחצי כיו"ר המועצה. לדבריו, "גם הגופים המשדרים מחו"ל ופועלים בישראל או שיפעלו בישראל, צריכים בעתיד לפעול תחת אסדרה - אך זו תהיה אסדרה מקלה וחדשה, המביאה בחשבון מאפיינים שונים כגון אופן הצגת התכנים והיקף החשיפה, כשבסופו של דבר תושת עליהם רגולציה מעודכנת".

ביטון מסביר את הנחיצות באסדרה זו בעיקר בשל הפגיעה בהפקות המקור המקומיות. "אלה גופי ענק שכבר כיום יש להם עשרות אלפי מנויים בישראל, אם לא יותר מכך. החברות הללו נהנות מכספי המנויים בישראל ומהתשתיות בישראל, אך לא משקיעות כלל בהפקות מקור בארץ. הן לא משלמות כאן מסים והמנויים שלהן לא מוגנים מבחינה צרכנית. זאת, בזמן שהן מגדילות את מספר מנוייהן על חשבון החברות המפוקחות, שמשקיעות בהפקות מקור על פי חוק וכפופות לכללי הרגולציה של המועצה".

במקביל, לדבריו, המועצה פועלת להקל ולעדכן את הרגולציה הקיימת - למשל, ביטול חבילת הבסיס שמחויבות HOT ו-yes להציע לצרכנים. "אנחנו יודעים שחובה עלינו להביא בשורה של אסדרה חדשה, ועובדים על כך בימים אלה", הוא אומר. ביטון מוסיף כי "בעידן ה-VOD והחבילות הצרות, אסדרה שמבוססת על חבילת הבסיס הרבה פחות רלוונטית, ואנחנו בוחנים את אופן החלוקה של הפקות המקור במטרה לאפשר יותר חופש וגמישות. לגבי האסדרה העתידית, היא צריכה להתמקד, בדומה לדירקטיבה האירופית, בנושאים שבסיסם פלורליזם; הגנה על תוכן מקומי; הגנה על הצופים ועל ילדים בפרט, כולל מניעת שיח שנאה; ובמתן הגנות צרכניות ועידוד צפייה ביקורתית".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker