הכל כדי לשבור את מונופול בזק: אחרי שנכנסה ל-IBC - סלקום מקבלת מתנה ממשרד התקשורת

חצי שנה אחרי שסלקום וקרן תש"י רכשו 70% מ-IBC - הפך משרד התקשורת את תנאי רישיונה ■ כעת היא תוכל לשווק אינטרנט ללקוחות, ותחדל מלהיות רק "ספק ספקים" ■ החברה תמשיך לפרוש סיבים באזורים המבוססים, ולהנות מבלעדיות על משאב ציבורי - תשתית חברת החשמל

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
טכנאים של בזק פורשים תשתית סיבים אופטיים
טכנאים של בזק פורשים תשתית סיבים אופטייםצילום: רונן טופלברג

תארו לכם שחברה פרטית זוכה במכרז להקמת פארק ציבורי, ואף מקבלת מענק גדול מהעירייה עבור הפרויקט. עוברות השנים, ומתברר שהפארק הוקם באופן חלקי, וכי הוא מוזנח ומלוכלך. אך במקום להעניש את החברה הכושלת ולמצוא דרך אחרת להקים את הפארק, העירייה מעניקה לחברה הקלות — היא מכווצת את שטח הפארק לחצי, ומעניקה לזכיינית צ'ופר מיוחד: אישור להקים אולם אירועים בבעלותה במרכז הפארק.

יש קווי דימיון רבים בין המשל הזה לבין התנהלות המדינה כלפי מיזם הסיבים האופטיים של IBC — אנלימיטד. בהיבט מסוים המקרה של IBC אף חמור יותר: השותפה בחברה הפרטית היא מונופול ממשלתי אדיר ובזבזני — חברת החשמל, שנהנה מהגדלת כוחו והרחבת פעילותו לתחומים נוספים.

חצי שנה בלבד אחרי שסלקום וקרן תש"י רכשו 70% מ–IBC, משרד התקשורת הופך את כללי הרישיון של החברה ומעניק לה אפשרות לשמש חברת תקשורת קמעונית: אתמול הוא הפיץ שימוע שלפיו תוכל IBC לשווק בעצמה תשתית אינטרנט ללקוחות. בנוסף, היא תוכל לפעול במגזר העסקי כמעט ללא מגבלות.

הכוונות והאקטיביזם של משרד התקשורת חיוביים. המשרד נחוש להתעמת עם בזק, מונופול התקשורת של ישראל, שמסרבת לצאת להשקעות משמעותיות בסיבים אופטיים. כדי לנסות לאלץ את בזק לעשות זאת ולהצעיד את ישראל קדימה, במשרד התקשורת מנסים לירות לכל הכיוונים.

באנדל הפוך ומעוות

על פי תנאי הרישיון החדשים, IBC — שנאסר עליה עד כה לשווק אינטרנט ישירות ללקוחות — תוכל למכור שירותים ללקוחות במתכונת של באנדל הפוך, שבו משווקת כיום גם בזק אינטרנט ללקוחותיה. IBC תשווק את תשתית האינטרנט שבבעלותה ובמקביל תשווק ללקוחות שירותי גישה לאינטרנט (ISP) של לפחות שתי חברות לבחירת הלקוח (עד מגבלה של 400 אלף לקוחות). משרד התקשורת ייאלץ את לקוחות החברה לשלם פעמיים, לשתי חברות שונות.

למעשה, מדובר בעיוות מתמשך של שוק התקשורת. ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שבה 1.7 מיליון לקוחות נאלצים לשלם לשתי חברות שונות — לחברת התשתית ולחברה שמספקת גישה לאינטרנט (ISP). המודל הזה הומצא בתחילת עידן האינטרנט כדי לייצר תחרות לבזק, אבל כיום הוא מהווה בעיקר מטרד ללקוחות. כעת משרד התקשורת בוחר לשמר ולהרחיב אותו.

תשתית סיבים אופטיים
תשתית סיבים אופטייםצילום: בלומברג

המשרד ייאלץ גם להגדיל את נפח הפיקוח שלו על השוק — לוודא שההפרדה המבנית בין סלקום ל–IBC מתבצעת כראוי; לפקח על הבאנדל ההפוך של IBC ולוודא שהיא אכן מציעה מגוון אפשרויות לספקי ISP; ומנגד לוודא שהחברה לא מייצרת אפליה של הלקוחות הקמעוניים על חשבון הסיטוניים.

יש בלעדיות, אין אוניברסליות

הוויתורים ל–IBC החלו עוד לפני הקמת החברה. במהלך שלבי הקמת הפרויקט שונתה החלטה קודמת ונקבע כי הזיכיון ל–IBC ולחברת החשמל יהיה בבלעדיות. כלומר, IBC תהיה החברה היחידה שתוכל לפרוש סיבים אופטיים על גבי תשתית החשמל. ההחלטה הזאת מנוגדת למודל שמתקיים במדינות רבות בעולם, שבהן ניתנת אפשרות לכל חברת תקשורת לפרוש סיבים על גבי התשתית הציבורית באופן תחרותי ושיוויוני.

ב–2013 העניקה המדינה ל–IBC — שהיתה בבעלות משותפת של חברות פרטיות וחברת החשמל — זיכיון להקמת רשת סיבים על גבי תשתית חברת החשמל. הפרישה הזאת קלה ויעילה יותר מאשר פרישה באדמה, ובמקומות מסוימים, שבהם אין תשתית תת־קרקעית, זו אפשרות הפרישה היחידה. המדינה גם העניקה לפרויקט מענק של 150 מיליון שקל, ללא שום אבני דרך.

שורת כשלים, שקשורים בעיקר למבנה הבעלות וההוצאה של IBC, גרמו לכך שהיא קרסה ולא הצליחה לעמוד ביעדיה. אולם משרד התקשורת המשיך לתמוך בה. ב–2016 נקבע כי המיזם, שאמור היה לפרוש סיבים על גבי תשתית חברת החשמל, יוכל לפרוש גם באמצעות התשתית הפסיבית של בזק (צינורות ריקים הטמונים באדמה), במסגרת רפורמת השוק הסיטוני. ב–2018, החליט משרד התקשורת שחובת הפרישה האוניברסלית של החברה תבוטל, וכי החברה תחויב להגיע לפרישה של 40% בלבד בתוך עשור.

הקלה נוספת קשורה למבנה הבעלות של החברה: עם הקמת IBC נקבע כי לא יינתן אישור לחברת תקשורת קיימת להחזיק בבעלות עליה, וזאת כדי להגביר את התחרות בשוק. אבל ב–2018 ההחלטה התהפכה — ונסללה הדרך עבור סלקום לרכוש ב–2019 את IBC יחד עם קרן תש"י (35% כל אחת, והיתרה בידי חברת החשמל).

כבר לא "ספק ספקים"

כבר ב–2016 הגישה החברה בקשה לשווק בעצמה אינטרנט. במשרד התקשורת נתלים בעובדה שצוות מקצועי בחן את העניין אז, וקבע כי אין מניעה עקרונית. ואולם היה זה משרד התקשורת עצמו שקבע ב–2018 כי אין לאפשר לחברה לשווק בעצמה אינטרנט.

במסגרת שינוי שנקבע בנוגע לפרישה האוניברסלית באותה שנה, הבהיר משרד התקשורת, במסמך שעליו היה חתום סמנכ"ל הכלכלה במשרד עופר רז דרור, כי "על מנת לאפשר לספקי השירות האחרים להמשיך להשתמש בשירותיה של חברת IBC כחלופה לשוק הסיטוני על גבי רשתות בזק ו–HOT, מומלץ לשמור על מאפייני החברה כ'ספק־ספקים'" — כלומר, ספק שאינו משווק בעצמו אינטרנט ללקוחות. כעת מנסים במשרד התקשורת להצעיד את השוק קדימה ולהיאבק בכוחה המונופוליסטי של בזק — אבל בדרך מהססים, מזגזגים, ועלולים אף לפספס את המטרה.

מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן. המטרה — לאלץ את בזק להשיק תשתית סיבים
מנכ"ל משרד התקשורת, נתי כהן. המטרה — לאלץ את בזק להשיק תשתית סיביםצילום: אמיל סלמן

ל–IBC אין כוונה לעלות בקרוב קמפיין פרסומי ולהפוך לחלוטין את המודל לשיווק עצמאי של תשתית. מבחינת החברה, המודל העסקי היה ונותר "ספק הספקים", והיא ממשיכה לנסות לשכנע את החברות הגדולות לשווק את התשתית שלה — בינתיים ללא הצלחה.

המטרה: בזק

המטרה המוצהרת של משרד התקשורת בנוגע לפרישת הסיבים היא לעודד את בזק להיכנס מהר ככל האפשר לתחום. בזק כבר פרשה תשתית של סיבים ב–60% משטחי המדינה, אך עיקר ההשקעה בציוד להפעלת הרשת עוד לפניה — והיא מתמהמהת לעשות זאת.

המאמצים של משרד התקשורת ללחוץ על בזק אינם נושאים פרי. המשרד השתמש במקלות ובגזרים, אבל בזק נותרה עיקשת בדעתה להותיר את רשת הסיבים כבויה כל עוד דרישותיה להקלות לא יתמלאו. הדרישה המרכזית של בזק היא להוריד את חובת הפרישה ל–80% משטחי המדינה. בזק מתנגדת לניסיונות של משרד התקשורת לאלץ אותה לממן את הפרישה ב-20% הנותרים. ב–HOT המצב חמור עוד יותר, ושם בכלל לא החלו להיערך לפרישת סיבים.

משרד התקשורת הצליח לעמוד ביעדי פרישת הסיבים שלו ל–2019 (גישה ל–20% ממשקי הבית) רק באמצעות הפרישה של החברות הקטנות יותר — פרטנר וסלקום (שהתשתית שלה עברה לידי IBC). חברות אלה קוטפות כעת את הבוננזה — הן פורשות באזורים חדשים או בשכונות בבנייה רוויה, שבהם ההחזר על ההשקעה הוא הגבוה ביותר. באזורים האלה צפויה מלחמה תחרותית עקובה מדם בין ארבע חברות התשתית — בזק, HOT, IBC ופרטנר.

ומה בנוגע לאזורים מרוחקים או כאלה בעלי צפיפות נמוכה? בזק ו–HOT אמנם מחויבות בפרישה אוניברסלית, אבל ככל שחולפים הימים והמתחרות כובשות יותר נתחי שוק באזורים כדאיים — הולכת ופוחתת המוטיבציה שלהן לפרוש סיבים באזורים הפסדיים.

במלים אחרות, ייתכן מאוד שהמדיניות הנוכחית של משרד התקשורת מייצרת את הפערים העתידיים בגישה לאינטרנט מהיר בישראל. לתושב שכונה בתל אביב יהיה אינטרנט במהירות 1,000 מ"ב, בעוד מושבניק בדרום ייאלץ להסתפק ב–40 מ"ב בלבד.

הלוחשים למנכ"ל

מנכ"ל משרד התקשורת הנוכחי, נתי כהן, מאמין בכל ליבו כי המדיניות הנוכחית שדוחפת את IBC קדימה כדי ללחוץ אל הקיר את בזק ו–HOT היא הנכונה ביותר, אבל אי אפשר להתעלם מזהות האנשים שנמצאים בצד השני של השולחן, שחלקם לוחשים על אוזנו.

הדמות המרכזית היא מנכ"ל IBC הנכנס, אמיר לוי, לשעבר ראש אגף התקציבים באוצר. לוי אמנם לא היה מעורב בהקמת IBC, אבל הוא הוביל את השינוי בחוק ההסדרים, שהעניק ל–IBC את האפשרות לפרוש סיבים על גבי תשתית בזק. יועץ נוסף של IBC הוא הרן לבאות, לשעבר סמנכ"ל הכלכלה במשרד התקשורת. באחרונה מונה ליועץ מיוחד לחברה גם מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר. השניים היו מעורבים בתפקידם במשרד התקשורת בקידום IBC.

בחברות המתחרות סבורים כי הנוכחות של "חבורת IBC", כפי שהם מכנים אותה, משפיעה רבות על המדיניות מאירת הפנים של משרד התקשורת כלפי IBC.

עיוות חמור

גם מתן האפשרות ל–IBC לשווק אינטרנט ישירות ללקוחות התקבל בקרב המתחרות בכעס רב, בעיקר בשל שינוי כללי המשחק. בזק כבר הודיעה כי תתנגד להצעה. בחברות אומרים כי העובדה שחברה אחת, שחלקה בבעלות ממשלתית, נהנית באופן בלעדי ממשאב ציבורי ותוכל לשווק על גביו שירותים נוספים — היא עיוות חמור.

עם זאת, שיווק תשתית אינטרנט ללקוחות כשלעצמו על ידי IBC אינו מהווה איום תחרותי מיידי על החברות הגדולות. "בסוף זו לא דרמה גדולה", אומר בכיר בענף. "יהיה ל–IBC קשה מאוד לגייס לקוחות".

ואולם שינוי כללי המשחק מעניק ל–IBC קלף חדש על השולחן, שבו היא תוכל להשתמש בהמשך: כעת יש לחברה יכולת לייצר קשר ישיר עם לקוחות — ועל הדרך אולי גם להעמיס שירותים נוספים הקשורים בתשתית אינטרנט.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker