אלוביץ' לא לבד: למי עוד דאג שר התקשורת נתניהו?

ראש המטה של בנימין נתניהו במשרד התקשורת הפנה ב-2014 שתי דרישות למנכ"ל המשרד, אבי ברגר: לאשר את עסקת בזק-yes, שעומדת במוקד תיק 4000, ולהלבין את תחנות הרדיו הפיראטיות, בלחץ בעליהן ■ ברגר סירב, פוטר - ופעילות התחנות הוכשרה בתקופת מחליפו, שלמה פילבר

נתי טוקר
ראש הממשלה, בנימין נתניהו
ראש הממשלה, בנימין נתניהוצילום: אמיל סלמן
נתי טוקר

כשמנכ"ל משרד התקשורת לשעבר, אבי ברגר, קיבל במאי 2015 את שיחת הטלפון מראש הממשלה בנימין נתניהו שבה הודיע לו האחרון כי הוא מפוטר, ברגר לא היה משוכנע לחלוטין מה הביא לכך. הוא נאלץ לשבת עם עצמו ולמפות את הסיבות האפשריות שבגינן נתניהו החליט להדיח אותו כך בגסות.

כתב החשדות בתיק 4000 חושף את הסיבה האמיתית לכאורה לפיטוריו של ברגר: ההתנגדות להמליץ לאשר את עסקת בזק-yes במתכונת שהוגשה לו, ללא תנאים נוספים הקשורים ביישום רפורמת השוק הסיטוני. ואולם היו שתי השערות נוספות שברגר העלה בדעתו מדוע נתניהו עשוי לפטר אותו.

הראשונה שבהן, שפורסמה כבר ב-2015, היתה האירועים סביב ערוץ עשר. נתניהו פעל אז בכל כוחו כדי לסגור את הערוץ ולקבוע כי עליו לשלם 16.8 מיליון שקל בגין הארכת זיכיון ישן שלו. ברגר התנגד ליישום ההוראה של נתניהו ללא דיון מקדים, ושיער כי זאת עשויה להיות סיבה נוספת לפיטוריו.

אבל היתה השערה נוספת. בעדותו במשטרה (שפורסמה ב"כלכליסט" בשבוע שעבר) סיפר ברגר כי העלה אפשרות שפיטוריו נבעו מהעובדה שלא נעתר לדרישות שהוצגו בפניו בנוגע לבן בסט על ידי יו"ר המטה של נתניהו, איתן צפריר.

אבי ברגר
אבי ברגרצילום: אבישג שאר-ישוב

מיהו בן בסט? כיצד צבר כוח רב כל כך עד כדי כך שמנכ"ל משרד התקשורת העלה השערה שהוא זה שגרם לפיטוריו? ומהי הסוגיה הבוערת שעל סדר היום שבה ברגר סירב ליישם את ההנחיות שלדבריו קיבל מראש המטה של נתניהו?

האירוע שעמד על סדר היום נגע להליך בעייתי בתחום הרדיו האזורי שבוצע במשך כ-15 שנה ברשות השנייה: הקמת שלוש תחנות רדיו שנמסרו למפעילי תחנות רדיו קיימות ללא מכרז. בשפה המקצועית ההליך הזה נקרא "פיצול שידורים", אך בפועל זהו מעין ג'ונגל לא מוסדר שבו מוקמות עד היום תחנות רדיו אזוריות חדשות על גבי תדרים - משאב ציבורי - ללא מכרז. אלא שכאשר התברר כי ההחלטות בעניין התקבלו בניגוד לחוק, הצליחו תחנות הרדיו להוביל חקיקה שאושרה בכנסת והכשירה את העבירה על החוק. ההליך הזה שווה במצטבר עשרות מיליוני שקלים לחלק מתחנות הרדיו.

מקורות ששוחחו עם TheMarker בנוגע לסוגיית פיצול השידורים ברדיו האזורי, מציירים תמונת מצב שכמה ממאפייניה מזכירים את תיק 4000: לחצים שהופעלו מצד גורמים פוליטיים על המנכ"ל ברגר לקדם הצעת חוק שתכשיר בדיעבד את התחנות. הוא סירב, אך לאחר שפוטר ומונה במקומו שלמה פילבר - אכן אושרה הצעת חוק כזאת.

פיצול התחנות לא חוקי

תחנות הרדיו שזכו לקבל פיצול שידורים הן רדיו לב המדינה, שבבעלות בן בסט, שמשדרת באזור השפלה. בן בסט מפעיל תחנת רדיו מפוצלת מ-2001, שמשדרת 12 שעות ביממה ופונה לדוברי רוסית; רדיו דרום, בבעלות יוסי סבן וצבי שלום, משדרת מ-2005 בתחנת רדיו נוספת תכנים שונים לאזור עוטף עזה, אשקלון וחבל לכיש; וב-2012 אושר לרדיו חיפה, שבבעלות משפחת הלוי ודני נישליס המנוח, לשדר שמונה שעות ביממה בתדר נוסף לאזור הקריות והסביבה למגזר הדרוזי, אך הרדיו משדר בעיקר מוזיקה ים-תיכונית.

דוד בן בסט
דוד בן בסטצילום: איציק בירן

תחנות נוספות ביקשו גם הן היתרים דומים, אך הרשות השנייה סירבה להן. לאחר עתירה לבג"ץ שהגיש אהרון אורגד, מבעלי תחנת הרדיו אמצע הדרך, שביקש להקים תחנת רדיו נוספת על התדר המפוצל ונדחה, התהפכה עמדת הדרג המשפטי של הרשות. היועצת המשפטית של הרשות, הילה שמיר, קבעה לפתע כי התחנות הנוספות הוקמו בניגוד לחוק ואין להן אפשרות לפעול. המשמעות של העמדה הזאת היתה שיש לסגור את התחנות שהוקמו שלא כחוק.

הדמות המרכזית שהובילה את המאבק בעניין היה בן בסט - דמות ידועה בחוגים פוליטיים ובעלת השפעה רבה במרכז הליכוד. את קשריו עם נבחרי הציבור הוא מחזק בין השאר באמצעות תוכנית שבועית בתחנת רדיוס שבבעלותו, שבה הוא מראיין ח"כים.

בן בסט עצמו, שמכהן במקביל גם כיו"ר פורום תחנות הרדיו האזורי, היה זה שהוביל את הלחצים מול הרשות השנייה, מול שר התקשורת והדרג המקצועי במשרד התקשורת - וגם מול הדרג הפוליטי, כולל שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן. בן בסט היה הפנים של המאבק.

בתוך הרשות השנייה הופעלו לחצים לסכל את עמדתה של שמיר. מי שהוביל את המאבק בתוך המועצה היה יו"ר המועצה דאז, פרופ' אילן אבישר. "העמדה של שמיר היתה טרור משפטי", אמר אתמול אבישר ל-TheMarker. "היא אסרה על המועצה לדון בזה. הגישה שלי היתה לאשר לכל מי שמבקש תדר נוסף". אבישר מכחיש כי היה חשוף ללחצים פוליטיים סביב הסוגיה. "לא היה לחץ. חשבתי שזו טובת הציבור", אמר.

איתן צפרירצילום: זאב סגל

אחרי מאבק בתוך הרשות, קיבלה שמיר גיבוי מהמשנה ליועמ"ש דאז אבי ליכט, שקבע גם הוא כי שלוש התחנות אינן חוקיות. התחנות עתרו לבג"ץ, וזה קבע כי התחנות אינן חוקיות והעניק להן פרק זמן של שנתיים לאסדרת העניין.

הלחצים הפוליטיים להלבנת התחנות

הקמת התחנות שלא כחוק אמורה היתה לסלול אסדרה של העניין בצורה שוויונית. כלומר, מתן אפשרות לכל מי שמעוניין להתמודד על הפעלת תדר הרדיו ולהקים בו תחנה נוספת. אלא שאז החלו לחצים פוליטיים לקידום הצעת חוק שתכשיר בדיעבד את התחנות הפיראטיות.

הפניות לברגר הגיעו מכיוונו של יו"ר המטה של נתניהו, צפריר. לפי מקורות הבקיאים בנושא, כבר ביום הראשון לכניסתו לתפקיד, הגיע צפריר למנכ"ל ברגר וביקש ממנו בעל פה לטפל בשתי סוגיות: קידום עסקת בזק-yes וגיבוש הצעת חוק לאסדור בדיעבד של התחנות הפיראטיות.

ברגר סבר אחרת. לעמדתו, היה צריך לטפל בסוגיה בצורה שוויונית ולאפשר הוצאה למכרז של התדרים הפנויים. הלחץ שהופעל עליו בסוגיה זו, כך הוא שיער, היה בין הגורמים לפיטוריו על ידי נתניהו.

בסופו של דבר, אחרי פיטוריו של ברגר, בן בסט קיבל את מבוקשו. חברת הכנסת לשעבר נאוה בוקר (הליכוד) הובילה הצעת חוק פרטית לאישור התחנות, שאומצה על ידי משרד התקשורת ואושרה סופית ב-2016. לפי החוק, הרשות השנייה רשאית לאשר כל פיצול של תחנות רדיו - כלומר הקמת תחנה נוספת - אם היא סבורה כי יש צורך בכך.

בעקבות הצעת החוק הזאת, כל בעלי תחנות הרדיו שזכו במכרז לתחנה אחת לבעלים, יכולים לקבל כעת שתי תחנות רדיו. כך, תחנת הרדיו החרדית קול חי כבר מפעילה תחנה נוספת למוזיקה בלבד. בשבוע שעבר אישרה מועצת הרשות השנייה הקמה של שלוש תחנות רדיו נוספות ללא מכרז - תחנת רדיו תל אביב תקים תחנה לקהל מבוגר (בני 55 פלוס); קול רגע של חיים הכט תקים תחנה נוספת לדוברי רוסית בצפון; וקול ברמה תקים תחנה נוספת לקהל החרדי הצעיר.

הרשות השנייה לא השיבה לבקשה לקבל מידע עדכני על פיצול התחנות והנימוקים לכך.

צפריר הכחיש כי הפעיל לחצים בסוגיה הזאת. לדבריו, הצעת החוק הוגשה חודשים לאחר שעזב את משרד התקשורת וכלל לא ידע עליה, וכי אינו קשור כלל לפרשה. מטעמו של בן בסט נמסר: "לא היו דברים מעולם. קשקוש אחד גדול".

מטעמו של ראש הממשלה לא נמסרה תגובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ