חייבים להעלות את מחירי הסלולר? שש סיבות לאופטימיות בשוק התקשורת

מחיקות של מיליארדים, הורדות דירוג, צניחת המניות - כבר קשה למצוא מישהו שעוד מאמין בחברות התקשורת ■ אבל מי שמסתכל מספיק רחוק יכול לזהות גם התפתחויות חיוביות, כמו העובדה שהטלפונים הסלולריים נהפכו מכשיר קריטי להתנהלות יומיומית

נתי טוקר
טלפונים סלולרים
טלפונים סלולריםצילום: View Apart / Shutterstock
נתי טוקר

מחיקות שווי במאות מיליוני שקלים, הורדות דירוג וקריסת מניות - שוק התקשורת הישראלי חווה בשבועות האחרונים את אחד מהתקופות הקשות שלו. בשוק ההון כבר כמעט איבדו אמון ביכולתן של חברות התקשורת לייצר תשואה, ומתחיל לפקפק ביכולת החזר החוב שלהן בטווח הרחוק.

המחיקות של פלאפון וסלקום לא התרחשו בחלל ריק: עיקר הפעולות החשבונאיות שלהן נעשו לאחר שרשמו הידרדרות תפעולית משמעותית בשנה האחרונה בקרב כלל חברות התקשורת.

החשש בשוק הוא מכדור שלג שלא יהיה ניתן לעצור. איבוד האמון של המשקיעים בחברות הסלולר עשוי להתבטא בקושי מול לקוחות, ספקים ועובדים, וכמובן בשיעורי הגיוסים עתידיים.

למרות זאת, חברות הדירוג עדיין מאמינות שחברות התקשורת יצליחו לעמוד בחובותיהן. סלקום, שנמצאת בעמדה הנחותה ביותר עם דירוג A של מעלות S&P, תוכל על פי חברת הדירוג להחזיר את החובות שלה, שמגיעים ל-3.6 מיליארד שקל ברוטו. לחברה יש קופת מזומנים של 1.25 מיליארד שקל שמאפשרים לה לעמוד בחובותיה לפחות עד 2022.

יש לפחות שש סיבות להאמין כי אין סיבה להיבהל מהמסכים האדומים וכי עתידו של שוק התקשורת המקומי ורוד. הנה התרחישים החיוביים לעתיד השוק.

1. השימושים בסלולר במגמת זינוק

על פי כל התחזיות, היקף השימושים בתקשורת סלולרית (בעיקר לתעבורת אינטרנט) יגדל ויילך. ב-2024, לפי חברת אריקסון, היקף תעבורת המידע בסלולר יגיע ל-130 אקסה־בייט, לעומת 40 אקסה־בייט בלבד ב-2018 - יותר מפי שלושה.

מנכ"ל בזק שלמה רודב
יו"ר בזק שלמה רודבצילום: עופר וקנין

התלות הגוברת בחברות הסלולר, שצפויות לשלוט לחלוטין בתדרים באוויר, תגדל - ובנוסף למכשירי הסלולר האישיים, משתמשים יהיו מחוברים באופן סלולרי גם בכלי הרכב שלהם ובמכשירים שונים אחרים. בעקבות זאת, המודלים העסקיים של חברות הסלולר עשויים להתרחב משמעותית. כבר כיום פלאפון משקיעה משאבים רבים בפיתוח טכנולוגיות ושירותים לעולמות ה-IOT (האינטרנט של הדברים), וההערכות הן שהשוק הזה יצמח משמעותית.

לכן, ברמת המקרו שוק התקשורת אינו עומד להיעלם, אלא להיפך - לחזק את מעמדו כתשתית חיונית. בסופו של דבר המודל הכלכלי יימצא ובעלי השליטה והמשקיעים יידעו למצוא מודל שיניב לפחות תשואה מינימלית.

2. בעלי בית חלשים

שוק התקשורת נמצא בעידן רב תהפוכות, עם שחקנים חדשים ושינויים מבניים בשוק. ואולם דווקא בעידן כזה, שבו דרושה יד מנווטת ואחראית, לחברות הגדולות אין בעל שליטה, או לפחות אחד דומיננטי שעתידו בחברה ברור.

בזק שאחרי תקופת שאול אלוביץ' מנוהלת כבר זמן מה ללא בעל שליטה, כשהיד המנווטת היא של היו"ר שלמה רודב. בימים אלה נמצאת בזק בדרך לידיה של קרן סרצ'לייט ודוד פורר. רבים בשוק התקשורת מציינים כי אם היה בעל שליטה דומיננטי בבזק, הוא לא היה מאפשר את המשך הורדות המחירים של פלאפון בשוק.

גם בעל השליטה בפרטנר, חיים סבן, אינו דומיננטי, בעיקר בשל חוסר הבהירות לגבי האופן שבו יפעל כלפי החוב של 1.1 מיליארד שקל לחברת האצ'יסון, שכנגדה משועבדות 30% ממניות פרטנר. שווי השוק של מניות סבן נמוך משמעותית מגובה החוב, והוא צריך להכריע בקרוב אם לשדר אופטימיות ולמחזר את החוב, או שהמניות יילקחו ממנו.

גם בסלקום יש אי־בהירות לגבי עתידו של בעל השליטה, אדוארדו אלשטיין. בעקבות הידרדרות במצבה של אי.די.בי פיתוח - בין השאר בשל הקריסה בשווייה של סלקום - אלשטיין צריך להחליט אם הוא מזרים הון לאי.די.בי או שמא הוא מוותר על השליטה בחברה.

הרווחיות ירדה

בעל השליטה ב-HOT, פטריק דרהי, אמנם מחזיק ב-100% מהחברה, אבל בשנה האחרונה מנסה למכור את אחת הפעילויות המרכזיות שלה - תשתית הכבלים (HOT טלקום). HOT מנסה להכניס משקיע אסטרטגי שיוביל את ההשקעה בפרישת סיבים אופטיים בישראל.

סימני השאלה לגבי זהות בעלי השליטה בשלוש קבוצות התקשורת הגדולות - בזק, סלקום ופרטנר - עשויים להיעלם עד סוף השנה, שכן העסקות בעניינן נסגרות בימים אלה. במקרה כזה, ייתכן ששוק התקשורת הישראלי יידע לאזן את עצמו גם ללא עזרתו של משרד התקשורת.

3. חסימה של מתחרים חדשים

משרד התקשורת עורר סערה כאשר בכיריו הצהירו בשבוע שעבר כי רמת התחרות בענף הסלולר גבוהה מדי, וכבר מבצע מהלכים שנועדו לחסום כניסה של מתחרים חדשים.

המהלך הראשון נעשה כבר במכרז התדרים החדש, שפורסם לפני כחודש, הכולל תדרים מדור 5. בשונה מהמכרז הקודם, שהכניס ב-2018 לשוק את אקספון עם המותג we4g, המכרז החדש סגור לחברות הסלולר הקיימות בלבד. בכך יצר משרד התקשורת רמה מסוימת של ודאות לעתיד השוק.

יתרה מכך, משרד התקשורת גם איפשר לחברות קונסולידציה חלקית, ואישר לכמה חברות לגשת במשותף למכרז ולהשקיע בתשתיות הרשת ביחד. כיום פועלות בישראל שש חברות סלולר, אך הן מפעילות שלוש רשתות בלבד - שכן לכמה מהן יש הסכמי שיתוף רשתות. האפשרות לגשת במשותף למכרז להקמת רשת יוצרת ודאות גבוהה יותר במכרז ומאפשרת להוזיל עלויות עתידיות.

בכירי משרד התקשורת גם מצדדים בעמדה שלפיה אין לאפשר עוד מפעילים וירטואליים בישראל. המפעילים האלה, כמו רמי לוי, משכו כלפי מטה את המחיר עוד לפני כניסת החברות החדשות. כך, בתדרי דור 5 לא יהיו מפעילים וירטואליים, והבעלים של התדר יהיה היחיד שיעניק את השירות על גבי אותו תדר.

ההכנסה פר לקוח קרסה

4. לא רק סלולר

סלקום ופרטנר אמנם נתפשות כחברות סלולר, אבל במשך השנים הן הצליחו להגדיל ולגוון משמעותית את מקורות ההכנסה שלהן מהתחום הקווי - בעיקר את פעילות הטלוויזיה והסיבים האופטיים שלהן. בשתי החברות משוכנעים כי ללא הפעילות בטלוויזיה הן לא היו קיימות כיום. נכון לרבעון הראשון, הגיעו כ-22% מההכנסות של פרטנר מפעילות שאינה סלולרית, ואילו בסלקום מדובר ב-40% מההכנסות.

לפי דיווחיה של סלקום, פעילות הטלוויזיה שלה, עם קרוב ל-250 אלף לקוחות, רווחית כיום. פרטנר מגדילה גם היא את קצב גיוס לקוחות הטלוויזיה. ואולם בשתי החברות ברור כי המפתח להגדלת הרווחיות בתחום הקווי הוא הסתמכות על תשתית עצמאית, במקום רכיבה על תשתית בזק היקרה. זו הסיבה שבשתי החברות מאיצים את פרישת רשת הסיבים האופטיים, שמגיעה כיום כבר לחצי מיליון משקי בית.

ברבעונים האחרונים החלה בזק, לראשונה מאז הקמתה, לאבד עשרות אלפי לקוחות בתשתית האינטרנט לטובת סלקום ופרטנר - מגמה שעשויה להחריף בדו"חות הקרובים של הקבוצה. שתי החברות עושות מאמצים במטרה להעביר את לקוחות השוק הסיטוני שלהן (לקוח של סלקום או פרטנר שרוכב על התשתית של בזק) לתשתית הסיבים העצמאית שלהן, שכן כך הן משאירות את הכסף בבית.

השאלה הגדולה היא אם החברות יראו החזר על ההשקעה בסיבים. בשתי החברות מעריכים כי ההחזר יגיע אחרי חמש־שבע שנים. ואולם תחום הסיבים האופטיים מתנהל כיום בחוסר בהירות: בעוד שסלקום ופרטנר פורשות סיבים לעתים אף במקביל באותם משקי בית; בזק פורשת אותם גם היא, אך לא מפעילה את הרשת וממתינה להקלות רגולטוריות; ואילו HOT יושבת על הגדר. סלקום העבירה את פעילות הסיבים שלה ל-IBC במסגרת עסקה שהושלמה באחרונה, שבה סלקום וקרן תש"י רכשו יחד בחלקים שווים 70% מפעילות מיזם הסיבים על גבי תשתית חברת החשמל.

חלק ניכר מהעלויות הגבוהות בפרישת סיבית נובע מפרישה ורטיקלית (במבנה מגורים, עד לקומה העליונה), וכיום כל חברה מבצעת זאת באופן עצמאי. משרד התקשורת אמור לגבש אסדרה שתאפשר שימוש הדדי בפרישה הוורטיקלית, אך עד אז, העלויות נופלות על החברות.

בשורה התחתונה, אף שפרישת הסיבים אמורה לשפר אט־אט את ביצועי החברות, בשוק התקשורת יש רואי שחורות שמאמינים כי ברגע שבזק תיכנס לתחום הסיבים האופטיים, ההשקעה של סלקום ופרטנר תרד לטימיון. ואולם בשתי החברות מאמינים כי מדובר לא רק בשיפור רווחיות בטווח הקצר ללקוחות טריפל - אלא גם בנכס עתידי שיהיה לו ערך בשוק.

בעל השליטה בפרטנר חיים סבן
בעל השליטה בפרטנר חיים סבןצילום: עופר וקנין

5. המרוויחים הגדולים: הצרכן ושוק התקשורת

ההשקעה הגדלה בסיבים אופטיים ובשירותי הטלוויזיה מחזקת את העמדה של גורמים ממשלתיים שלפיה במצב הנוכחי אין סיבה להתערב בשוק ולסייע לחברות - שכן הצרכנים נהנים מהשינויים בשוק.

הגרף המשמעותי ביותר בהקשר זה הוא של השקעות החברות בתחומים שאינם קשורים לפעילות השוטפת (CAPEX). באופן שאולי יראה פרדוקסלי, במקביל לירידה הדרסטית ברווחיות של חברות הסלולר ובזק מאז 2013 - ההשקעות של החברות עלו משמעותית, והחברות נכנסו לתחומי פעילות חדשים. ב-2013 השקיעו בזק, סלקום ופרטנר יחדיו 2 מיליארד שקל, ואילו ב-2018 סכום זה זינק ל-2.8 מיליארד שקל. לפי תחזיות אנליסטים, ההשקעות האלה צפויות לגדול ב-2019.

הסיבה לגידול בהשקעות פשוטה: כשהחברות ראו כי הן מאבדות את הפרה החולבת - צרכני הסלולר - הן נאלצו להיכנס לתחומי פעילות חדשים ולהשקיע במנועי צמיחה. זו הסיבה שהתחרות בשוק הטלוויזיה התגברה ודואפול HOT ו-yes נשבר, וכך קרה גם בתחום תשתיות האינטרנט. רפורמת הסלולר של 2011 ומהלכים שקדמו לה לא רק הניבו ירידת מחירים לצרכן, אלא גם הזרימו השקעות נוספות של מאות מיליוני שקלים לשוק ושיפרו משמעותית את תשתיות התקשורת בישראל.

המדיניות הממשלתית המתגבשת יחד עם משרדי האוצר והתקשורת בשלב זה היא לא להתערב כלל בשוק, שמתנהל באופן תחרותי ואין בו כסף ציבורי. הרגולציה אמורה להתערב רק במקטעים שבהם יש כשלי שוק, כמו כוחה של בזק, אך לא מעבר לכך.

החשש מפני כדור שלג שעלול להביא לקריסתה של חברת תקשורת אמנם נמצא על הפרק, אבל אינו מהווה סכנה לשוק כולו. האיומים על קריסת חברה נשמעו גם לפני רפורמת הסלולר - והתבדו. החברות אכן נאלצו להתייעל, אך האיומים כי יפוטרו אלפי עובדים לא התממשו. האיום כי חברת סלולר תקרוס נשמע גם כשב-2016 משרדי הממשלה לא אישרו את מיזוג סלקום וגולן טלקום, ובינתיים גולן נרכשה על ידי אלקטרה ומציגה שיפור בכל המדדים.

6. המיזוג שבדרך ושאלת אקספון

ההתערבות הרגלטורית היחידה שתמשיך להיות דומיננטית בשוק התקשורת היא הניסיון להצר את כוחה של בזק, ששולטת כמעט בכל הרווחיות בענף התקשורת. לצד זאת, שורה של הטבות הובטחה למתמודדות במכרז דור 5, כמו החזר של כמעט חצי מיליארד שקל בעיקר בהפחתת אגרות תדרים.

מנכ"ל סלקום ניר שטרן
מנכ"ל סלקום ניר שטרןצילום: עופר וקנין

בחברות התקשורת מעוניינים גם שמשרד התקשורת יחזור בו משורת מהלכים שביצע לפני 2011 שנועדו להגביר את התחרות. המהלך המרכזי היה איסור לכבול לקוחות לתקופה מסוימת לחברה כדי להוריד חסמי מעבר. בחברות התקשורת סבורים כעת כי יש צורך להפחית את נדידת המנויים - כ-40% ממנויי הסלולר נודדים מחברה לחברה בכל שנה - למשל באמצעות האפשרות להציע להם להתייחב לתקופה מסוימת לחברה.

ואולם במשרד התקשורת פועלים הפוך, ופירסמו שימוע שנועד שוב להפחית את חסמי המעבר. לפי השימוע של המשרד, חברות התקשורת ייאלצו לבצע בעצמן ובחינם את איסוף החומרה שנמצאת בידי הלקוח, כדי למנוע טרטור של לקוחות.

בינתיים, בחברות התקשורת סבורים כי מיזוג בין שתי חברות ישפר את מצב העסקים בשוק, בעיקר משום שהוא יפחית בכמה מאות אלפים את נדידת הלקוחות מחברה לחברה. כל לקוח שמנויד מעמיס על החברות עלויות שיווק אדירות, ולעתים ניוד לקוחות הוא הפסדי.

אם יונח על שולחנם של מקבלי ההחלטות בקשה למיזוג, היא תיבחן בחיוב - אך אין סיכוי שיאושר מיזוג בין חברה גדולה (בזק או HOT) לבין חברה בינונית (סלקום או פרטנר), או בין שתי בינוניות. מיזוג אפשרי יכול להיות בין חברה גדולה או בינונית עם אחת החברות הקטנות בשוק - גולן או אקספון.

סימן השאלה הגדול בשוק הוא לאן מועדות פניה של אקספון. החברה כבר צברה יותר מ-200 אלף לקוחות, ומשדרת ביטחון עצמי ונחישות להמשך כיבוש נתחי שוק באמצעות תמחור נמוך והבטחה למחיר לכל החיים. באקספון אף משוכנעים כי הם פועלים לפי אסטרטגיה עסקית מוסדרת, ולפי ההערכות, כשיגיעו למצבת של 400 אלף לקוחות החברה אמורה לעבור מהפסד לאיזון תפעולי.

אלא שהמתחרים בשוק סבורים שבמצב כזה, לחברה אין תוחלת עסקית בשל עלויות התפעול של רשת הסלולר, שיגדלו בכל אחת מהשנים הבאות וירחיקו בכל שנה את נקודת האיזון. בשוק גם מעלים סימני שאלה בקשר למניעים של בעלי החברה, חזי בצלאל, ותוהים אם הוא פועל בשוק מתוך מניעים לא רציונליים, כמו שטוענים בכירים בשוק. ואולי הוא נוקט אסטרטגיית נתח שוק כדי להימכר במחיר הגבוה ביותר? כאשר תגיע על הפרק שאלת מיזוג, אולי נקבל על כך תשובה.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ