תגובת בנק הפועלים מגלה: נתניהו היה קרוב להשתלט גם על "ידיעות אחרונות" - מדיה ושיווק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

תגובת בנק הפועלים מגלה: נתניהו היה קרוב להשתלט גם על "ידיעות אחרונות"

פיני רובין, שמייצג את הבנק בתביעה הנגזרת נגדו על האשראי שהעמיד לפישמן, הוא גם כונס הנכסים על מניות ידיעות אחרונות וגם מייצג את נתניהו ■ המסמך של הפועלים מגלה גם כמה מעט דיווידנדים חילקה ידיעות, אף שמכרה נדל"ן ב–370 מיליון שקל ואת מניות הוט ב–700 מיליון שקל

68תגובות
בנימין נתניהו בטקס יום העצמאות האמריקאי ב-4 ביולי
מארק ישראל סלם

1. בנימין נתניהו

עד כמה קרוב היה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להשיג אחיזה בקבוצת התקשורת הגדולה בישראל ידיעות אחרונות? תשובת בנק הפועלים שפורסמה אתמול (שני) ב–TheMarker אולי מספקת לכך תשובה, וחושפת כי עסקה שבה היה מעורב נתניהו לרכישת השליטה בעיתון כבר היתה בשלבים מתקדמים, ואושרה בידי ועדת האשראי של בנק הפועלים.

את התביעה הגיש משה אהרוני, שטען כי הבנק זכאי לפיצוי על הנזקים שגרמו לו בכירים בנוגע למתן הלוואות לאליעזר פישמן ולחברות שהיו בשליטתו. כדי להגיב על תביעה זו, הציג הפועלים פעולות שביצע כדי להשיב את ההלוואות שנטל פישמן, ובהן ניסיונות לממש את אחזקות פישמן בקבוצת ידיעות אחרונות (34%).

לפי דיווח הבנק, שנתמך בתצהיר של יעקב אורבך, לשעבר ראש החטיבה העסקית בבנק, התגבשה עסקה שבה אמור היה המיליארדר לארי אליסון, מייסד אורקל, לרכוש את השליטה בקבוצת ידיעות. לפי הדיווח, העסקה היתה בשלב מתקדם מאוד, והצדדים כבר החליפו טיוטות של ההסכמים.

אליסון לא הגיע לישראל לבדו. ב–2015 וב–2016 דווח על המו"מ מול אליסון, אך לא היה ברור כיצד נוצר הקשר בין אליסון — שאינו פעיל בתחום העיתונות — לבין ידיעות אחרונות. אלא שבחקירות תיק 2000, שעוסק ביחסים בין נתניהו למו"ל ידיעות אחרונות, נוני מוזס, עלה חשד כי נתניהו ניסה לתווך בין מוזס לשלושה אילי הון לעסקה שבה ירכשו את העיתון או חלקים ממנו. אחד מאותם אנשי עסקים היה אליסון.

אם אכן העסקה היתה נסגרת, לנתניהו עשויה היתה להיות אחיזה בשני העיתונים הגדולים בישראל. "ישראל היום" היה ועדיין בבעלות שלדון ומרים אדלסון, שקיימו קשר הדוק עם נתניהו; ו"ידיעות אחרונות" היה עשוי לעבור לידיו של איל הון נוסף, בעסקה שבה לפי החשד תיווך נתניהו.

2. פיני רובין

פיני רובין
אייל טואג

אחד משני כונסי הנכסים מטעם בית המשפט של מניות הפועלים בידיעות הוא עו"ד פיני רובין. רובין מחזיק בפרשה הזו בכובע נוסף: הוא אחד מעורכי הדין שמייצגים את הפועלים עצמו בהליך של התביעה הנגזרת נגד הבנק שהוזכר לעיל. רובין הוא גם חבר בצוות ההגנה של נתניהו בתיקים הפליליים נגדו, כולל בתיק 2000 שעוסק ביחסים עם מוזס, אך בכך לא נעסוק כעת.

בכל הנוגע לשני הכובעים שלו ככונס מניות הבנק וכפרקליט הבנק, הזמירות שאותן משמיע רובין לבית המשפט נשמעות מעט שונות. כשביקש רובין לאשר מול בית המשפט את העסקה, שבה אמורה היתה קבוצת ידיעות אחרונות לרכוש את מניות הפועלים, בחר רובין לתאר בפני בית המשפט תמונת מצב שבה העסקה הזו היא האפשרות היחידה העומדת על הפרק. רובין היטיב לתאר כיצד אף רוכש לא פנה אליהם בעניין, וכי כל הניסיונות להציע את המניות לרוכשים פוטנציאליים נתקלו בסירוב מוחלט. חוסר ההתעניינות נבע, בין השאר, מכך שמדובר באחזקות מיעוט מול בעל שליטה דומיננטי.

מנגד, כשפרקליט הפועלים רובין ביקש לתאר בפני בית המשפט את הצעדים שנעשו כדי לממש את מניות הבנק בעיתון — ובכך לדחות את הטענה לרשלנות של נושאי משרה בבנק בגביית החוב — הוא מתאר מהלכים משמעותיים הרבה יותר שנעשו, וייתכן שהיו בעלי יכולת החזר גבוהה יותר.

לארי אליסון
REUTERS

כך, העסקה שהתגבשה עם אליסון מעידה כי באופן מפתיע מוזס עצמו לא היסס למכור את השליטה המשפחתית בת 75 שנה בעיתון. כלומר, על הפרק לא היתה אפשרות אחת בלבד של מכירת מניות מיעוט בעיתון, אלא עמדה אפשרות גם לעסקת חבילה — שבה מוזס מוכר את השליטה בעיתון. מכירת השליטה היא עסקה שקורצת הרבה יותר לגורמים המתעניינים בשוק המדיה בישראל.

רובין עצמו מציין כי העסקה עם אליסון לא היתה היחידה. "במהלך השנים כמה פעמים נדמה היה שעסקה למכירת מניות ידיעות אחרונות צפויה לקרום עור וגידים", נכתב בתגובת הפועלים. במלים אחרות, בעוד כונס הנכסים רובין משרה אווירה פסימית, ומבהיר כי לא היתה כל התעניינות בחברה בפעילותו ככונס, רובין פרקליט הבנק מגלה כי היו מהלכים ממשיים מאחורי הקלעים, והיו כמה עסקות על הפרק — כולל אפשרות למכירת השליטה בעיתון.

3. נוני מוזס

לפי דיווחי הפועלים, ב–2010 וב–2011 התקבלו בקופת הבנק 18 מיליון שקל דיווידנד, שהופנו לכיסוי חובותיו של פישמן לבנק. מאחר שזהו החלק היחסי של פישמן, המשמעות היא שבמשך השנתיים האלה חילקה קבוצת ידיעות אחרונות 55 מיליון שקל כדיווידנד לבעלי המניות. הבנק לא דיווח על דיווידנדים נוספים שהועברו לבעלי המניות עד ל–2016 — אז החל שלב כינוס הנכסים של פישמן.

מאיפה הגיע הכסף? באותן שנתיים נכנסה לקופתה של קבוצת ידיעות אחרונות הכנסה משמעותית ממכירת המניות (16%) של HOT שהיו בידי הקבוצה. המכירה בוצעה בכמה שלבים. בשלב הראשון מכרה הקבוצה 13.2% תמורת 650 מיליון שקל, ובעסקה נוספת נמכרה יתרת המניות ב–100 מיליון שקל נוספים.

נוני מוזס
ניר קידר

ב–2013 הקבוצה מכרה את בית ידיעות אחרונות בתל אביב לקבוצת עזריאלי תמורת 374 מיליון שקל. לפי דיווחי הכונסים, חולקו דיווידנדים לבעלי המניות בקבוצה גם ב–2016–2017. בסך הכל הועברו לידי הכונסים בשנים אלה 14.8 מיליון שקל, המשקפים חלוקת דיווידנד כוללת של 48 מיליון שקל לכלל בעלי המניות.

כלומר, הקבוצה רשמה מאז 2010 הכנסה של יותר ממיליארד שקל ממכירת נכסים, ללא קשר לפעילות השוטפת. במקביל, לפחות לפי דיווח הבנק ובקשות הכונסים, הועברו לבעלי המניות דיווידנדים ב–100 מיליון שקל.

לפחות לפי דיווחי הפועלים והכונסים, מאחר שלא חולקו דיווידנדים נוספים, כנראה רוב הכסף ממכירת מניות HOT ובית ידיעות אחרונות — כ–900 מיליון שקל — נותר בתוך החברה. ייתכן כי הסכום הגבוה יועד לכיסוי הפסדים וחובות מפעילות שוטפת, או לפעילות השקעות שונות של הקבוצה — או שאולי הוא נמצא עד היום בעודפי החברה.

במהלך השנים טענו בכירים בקבוצת ידיעות אחרונות כי הכניסה של עיתון "ישראל היום" לענף גרמה פגיעה קשה ברווחיות העיתון. העיתון גם נכנס להשקעות חדשות בעשור האחרון, בהן הרחבת הפעילות הדיגיטלית והקמת העיתון "כלכליסט". בנוסף, החברה רכשה ובנתה את בית ידיעות אחרונות בראשון לציון, שבו מרוכזת כיום כל פעילות הקבוצה.

העיתון נזקק להלוואה חיצונית כדי לממן את העסקה, שבה אמורה היתה החברה לרכוש חזרה את מניות פישמן. מוזס סיכם על הלוואה של 100 מיליון שקל ממנורה מבטחים כדי לממן את העסקה, שלא יצאה לפועל.

מוזס שולט ללא מצרים בידיעות אחרונות. העובדה שנכנסו לקופת הקבוצה סכומים מהותיים כאלה, ובכל זאת העיתון חילק סכומים פעוטים לבעלי המניות, ואף נזקק למימון בעסקה של 100 מיליון שקל — מעלה כמה סימני שאלה לגבי הצלחותיו של מוזס וסגנון הניהול שלו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#