תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המחלה שלך, התרופה שלו: בדקי את עצמך - לפני שחוסר המודעות יהרוג אותך

לכתבה

עולם הרפואה כבר הפנים שאישה היא לא גבר מוקטן, אלא אדם בפני עצמו, עם מערכות שפועלות באופן שונה. כעת הרופאים מגלים מדוע חשוב לעמוד על ההבדלים בין המינים ובאילו תחומים הם משמעותיים במיוחד

2תגובות

תארו לכם גבר שמגיע הביתה בחליפה חדשה ומחויטת, המותאמת אישית למידותיו. אשתו מתלהבת למראה החליפה, ומבקשת בדיוק כזו. מתקשר הגבר לחייט, ואומר לו "תתפור בבקשה חליפה זהה לאשתי – רק תביא בחשבון שהיא נמוכה ממני ב־10 ס"מ ושוקלת 15 ק"ג פחות". לא ממש הגיוני, נכון? אך לדבריו של פרופ' מרק גלזרמן, האיש שייסד את תחום הרפואה המגדרית בישראל, "זה המקום שעולם הרפואה נמצא בו כיום".

גלזרמן, שבין שלל תפקידיו מכהן כנשיא החברה הישראלית לרפואה מגדרית ועד לא מזמן היה נשיא החברה הבינלאומית לרפואה מגדרית, מסביר כי "ממחקרים על גברים אנחנו מקישים על נשים ויוצאים מהנחה בסיסית שמה שטוב לגבר, עם שינוי במינון, יהיה גם טוב לאישה – כי היא למעשה גבר קטן. התרופות שאת מקבלת, דרכי האבחון שלך כאישה והטיפול שאת זוכה לו הם תוצאה של מחקר שרובו לא נעשה על נשים. רפואה מודעת מין ומגדר רוצה לתקן את העיוות הזה, ולהביא להכרה בכך שגם אם לגברים ולנשים יש מערכות דומות בגוף, הן לא זהות בתפקוד שלהן".

שער וומן, יוני

הכתבה מתפרסמת בגיליון יוני של TheMarker Women

הרפואה המגדרית מתמקדת בכמה תחומים. ראשית, היא בוחנת את האיברים המשותפים לגברים ולנשים, ובודקת אם התפקוד שלהם שונה במינים השונים – ומדוע. שאלה נוספת שרפואה מגדרית חוקרת היא מדוע אותן מחלות מופיעות בגברים ובנשים עם סימפטומים שונים, ובשכיחות שונה; והשאלה השלישית קשורה לאופן הטיפול – מדוע יעילותו של טיפול משתנה בין גברים לנשים, כמו גם תופעות הלוואי שלו.

הבדיקה הזו מתפרשת על כל תחומי הרפואה – החל מקרדיולוגיה, דרך כאב ובעיות בבלוטת התריס ועד דילול עצם וניתוחי ברך. מבחינה היסטורית זהו תחום מחקר צעיר מאוד, ולכן הוא גם משתנה ומתפתח משנה לשנה. משלל הנושאים האלה בחרנו להציג כאן סקירה של ההבדלים המגדריים בכמה מהמערכות המרכזיות בגוף, כפי שעולה מהמחקר כיום. חשוב לזכור כי כפי שמדגיש גלזרמן, "רפואה מודעת מין ומגדר אינה גינקולוגיה משודרגת, אלא מיועדת לתת רפואה טובה יותר לאישה וגם לגבר".

מערכת העיכול: סודות המיקרוביומה

מערכת העיכול היא אחת המערכות המעניינות ביותר בגוף. היא מסוגלת לעבוד באופן די אוטונומי, חוץ מהבליעה והיציאה. "כלומר", מסביר גלזרמן, "היא לא צריכה הרבה התערבות של המוח, בניגוד לרוב מערכות הגוף שעובדות כמו תזמורת: יש מנצח – שהוא המוח, שמעביר את הפקודות ומערכת היעד מבצעת אותן, ומעבירה אינפורמציה חזרה למוח.

אבנים בכיס המרה, בצהוב

"אצל נשים, רוב מחלות מערכת העיכול שכיחות יותר: יש להן יותר אבנים בכיס מרה, הן סובלות יותר ממעי רגיז - פי חמישה מגברים - ועד היום הרפואה לא יודעת בדיוק מה זה. למה יותר נשים לוקות בזה? הרפואה מתחילה כיום לאט־לאט לקבל רמז לתשובה.

"כנראה שכל הזמן חיפשנו במקומות הלא נכונים. חיפשנו בזיהומים, במזון, אבל יש מקום אחד שלא הסתכלנו בו מספיק ובשנים האחרונות הוא נהפך למרכז התעניינות: המיקרוביומה – אוכלוסיית החיידקים בגוף שלנו. יש לנו בגוף כ־20 טריליון תאים, לצד כ־40 טריליון חיידקים – פי שניים. המשקל הכולל שלהם הוא משהו כמו 1.5 ק"ג. מאז שקיימים יונקים שיש להם מערכת עיכול, קיימים גם חיידקים במערכת הזו. מסתכלים על אוכלוסיית החיידקים הזו כעל איבר נוסף וזה שינוי תפישתי.

"החיידקים חשובים ליצירת ויטמינים ולפירוק מרכיבי תזונה והם קריטיים לנושא של מערכת החיסון. בלעדיהם היא פועלת לגמרי אחרת. בנוסף, המיקרוביומה שונה בין גבר לאישה, ומה שעוד יותר מורכב – היא משתנה לאורך המחזור הנשי: לפני הווסת ואחריה, לפני הביוץ ואחריו.

"עוד הבדל משמעותי בין גברים לנשים הוא שכמעט כל דבר שאישה אוכלת, נשאר במערכת העיכול שלה זמן ארוך פי שניים בהשוואה לגבר. הסיבות הן החיידקים במערכת הנשית ומערכת העצבוב (מערכת העצבים במערכת העיכול). חשבי מה המשמעות של זה לגבי תרופות: לתרופה שנכנסת דרך הפה יידרש פי שניים זמן להיספג אצלך, וההשפעה של אותה התרופה עלי תהיה שונה מאשר עליך.

"יש לכך היבט נוסף – השאלה מתי אנחנו אוכלים. רובנו אוכלים שלוש ארוחות ביום: בוקר, צהריים וערב. אם האוכל נשאר במערכת העיכול של האישה זמן ארוך פי שניים, אולי גבר צריך לאכול ארבע פעמים ביום, ואישה פעמיים. אולי אנחנו צריכים להתאים את התזונה שלנו לאוכלוסיית החיידקים שלנו. אולי גבר ואישה צריכים מזונות שונים.

"הנושא השני במערכת העיכול היא מערכת העצבים שנמצאת במעיים, וחוקרים מאמינים כי היא ממלאת תפקיד חשוב בקביעת המצב הרגשי והמנטלי שלנו. היא פועלת באופן דומה למערכת העצבים המרכזית במוח, ויש בה ריכוז גבוה מאוד של סרוטונין – 95% מהסרוטונין בגוף נמצא בה. גם המערכת הזו מגיבה באופן שונה אצל נשים ואצל גברים. אז אם רוב המחלות ורוב התרופות נבדקו על גברים בלבד, מה הפלא שלנשים יש 30% יותר תופעות לוואי מתרופות?", אומר גלזרמן.

עם זאת, גלזרמן מוסיף כי המחקר שהתבצע והידע שנצבר עדיין לא חלחלו לרופא המטפל בקהילה. "יש לא מעט דברים שכבר כן נכנסו, למשל תרופות הרדמה שאנחנו יודעים שהן משפיעות בצורה שונה על גבר ואישה, והמרדים צריך להביא את זה בחשבון; ואנחנו יודעים על השוני בטיפול בכאב. אבל בעניין המעיים זה קצת מוקדם".

מה בכל זאת ניתן לעשות?

"אסור למלא את הגוף באנטיביוטיקה על כל שטות, כי כך אנחנו בעצם נלחמים במיקרוביומה שלנו בצורה קיצונית. אני כמובן לא נגד אנטיביוטיקה, אבל אסור להתעלם מתופעות הלוואי במערכת העיכול בלקיחת אנטיביוטיקה מוגזמת", אומר גלזרמן.

מה עם פרוביוטיקה?

"מומלץ למי שלוקח אנטיביוטיקה ליטול גם פרוביוטיקה, כדי להגן על המעי במידת האפשר. כדאי לקחת אותה בצורה מחושבת מתוך ידיעה שיש לה תופעות לוואי, כמו שלשולים. גם במצבים של לחץ על המיקרוביומה, כמו בטיסה ארוכה או סביב המחזור החודשי, כדאי לקחת פרוביוטיקה. אבל ההמלצות האלה מבוססות על תיאוריה, ולא על מחקר".

מחלות אוטואימוניות: נשים חולות יותר

מחלות אוטואימוניות (שבהן תאי מערכת החיסון פועלים נגד הגוף) מוכרות הן קרוהן, פסוריאזיס, צליאק, לופוס (זאבת), טרשת נפוצה וקוליטיס, וזו רק רשימה חלקית.

"על כל גבר אחד עם מחלה אוטואימונית, יש עשר נשים", אומר גלזרמן. "הרפואה מכירה כ־80 סוגים של מחלות אוטואימוניות, וכמעט אפשר להגיד שאלה הן מחלות של נשים". גלזרמן מוסיף כי קרוב לוודאי שלמחלות אלה יש קשר ישיר למיקרוביומה. המיקרוביומה שלנו נבנית באמצעות היכרות עם תוקפים חיצוניים – חיידקים, וירוסים ועוד. אם מקפידים יתר על המידה על ניקיון, הילדים לא מכירים את התוקפים הטבעיים בסביבה, ומערכת החיסון שלהם לא מתפקדת כראוי. השערה פרועה שלי היא שנשים פחות הרשו לעצמן כילדות להתלכלך, ולכן יש להן יותר אלרגיות ומחלות אוטואימוניות".

מחלות אוטואימוניות קשורות גם לסטרס?

"הסטרס עצמו משפיע על המיקרוביומה, והוא משנה אותה בצורה אחרת אצל גברים ונשים".

אורתופדיה: ברכיים נשיות פגיעות יותר

"השלד של גבר ואישה הוא שונה", מסביר גלזרמן. "האגן של האישה רחב יותר, ולכן הזווית בין הרגל לאגן היא שונה. כדי לשמור על שווי משקל, אישה מפעילה את הברכיים באופן קצת שונה מגבר, ופעמים רבות הרגל שלה ישרה יותר מזו של הגבר (באזור הברכיים). זו אחת הסיבות לכך שספורטאיות סובלות פי ארבעה מפגיעות בברכיים לעומת ספורטאים; וכן לכך שכאב ברכיים, למשל, שכיח יותר אצל נשים.

ברכיים

"דוגמה נוספת היא היד. אם נחזור לתקופת הציידים והלקטים, האישה, כמי שהיתה אחראית על גידול הילדים, הזדקקה למוטוריקה עדינה. כתוצאה מכך נשים פיתחו גמישות רבה יותר של האגודל בהשוואה לגברים, והמפרק שמחבר את האגודל עם היד מעניק להן יותר אפשרות תנועה.

כשיש מחלה כמו דלקת פרקים - הנפוצה פי שלושה אצל נשים - לפעמים הסימן הראשון הוא כאב באגודל. ולכן, אם אישה מגיעה לרופא משפחה ומתלוננת על כאב באגודל, כדאי לבדוק אם זו דלקת פרקים. זה חלק מהירושה האבולוציונית שלנו.

"עוד דוגמה להבדלים מגדריים היא אוסטיאופורוזיס, דילול עצם. כל אישה מעל גיל מסוים תישלח בסופו של דבר לבדיקת צפיפות עצם, מאחר שדילול עצם מופיע באחת מכל שתי נשים. הבעיה היא שכאשר סובלים מדילול עצם, יש סיכוי גבוה ליפול ולשבור את עצם הירך ואז התחלואה והתמותה גבוהות מאוד.

"בדקנו מה שיעור הגברים והנשים שמגיעים למרפאת אוסטיאופורוזיס בבילינסון, וגילינו ש־90% מהמטופלים הם נשים, ו־10% גברים. גברים לא נשלחים לבדיקת צפיפות עצם, אף שאחד מכל חמישה סובל מכך. בנוסף, אם גבר שובר את עצם הירך, הסיכון שלו למות גבוה הרבה יותר משל אישה. אחד היישומים של המחקר שעומדים כעת על הפרק הוא הקמת מרפאה לבריאות השלד של הגבר".

מחלות לב וכלי דם: חוסר המודעות הורג נשים

"מחלות לב ובעיקר התקפי לב נחשבו בעבר למחלות גבריות", אומר גלזרמן. "אם תיכנסי למחלקות קרדיולוגיות תראי שרוב המטופלים הצעירים יחסית הם גברים, כי עד גיל המעבר, בשנות ה־50 לחיים, רוב המחלות שקשורות לתעוקה לבבית מתגלות אצל גברים. למה? מאחר שנשים מוגנות יחסית על ידי האסטרוגן, ההורמון הנשי. גבר שיש לו התקף לב בגיל 35, הסיכוי שלו להגיע לגיל 65 הוא משהו כמו 50%. לכן זה נתפש כמחלה גברית", מסביר גלזרמן.

"ואולם, בעשורים האחרונים תוחלת החיים עלתה באופן משמעותי. אחרי גיל 55־50 ההגנה של האסטרוגן על האישה נחלשת והולכת, עד שהיא כמעט נעלמת. אישה עם מחלת לב מבוגרת בממוצע בעשר שנים מגבר עם מחלת לב, ולכן בשלב מסוים המאזן מתהפך – יש יותר נשים עם התקפי לב, עד כדי כך שהתקפי לב ומחלות קרדיו־וסקולריות (של כלי דם ולב) הן שכיחות יותר כסיבות מוות לנשים מאשר כל מחלות הסרטן יחד. המודעות לכך שהתקף לב אינה מחלה גברית אלא של שני המינים צריכה להיות אצל כל אחד מאתנו, בעיקר מאחר שלאחת מכל חמש נשים יש סימפטומים אחרים לגמרי.

תסמינים להתקף לב אצל נשים

"סימפטומים רגילים של התקף לב הם כאב בצד שמאל, הקרנה ליד שמאל, זיעה קרה, פחד מוות וכו'. אצל אחת מכל חמש נשים התקף לב יכול להתפתח במהלך כמה ימים, ללא הקרנה לזרוע, אלא ללסת או לעורף, והסיכוי שהיא תישלח הביתה מהמיון ללא אבחנה נכונה הוא גדול פי ארבעה מאשר אצל גברים. אי־המודעות הזו הורגת נשים".

סוכרת: הריון כהצצה לעתיד הרפואי

חולת סוכרת מזריקה אינסולין

לנשים הלוקות בסוכרת יש סיכוי גבוה יותר לחלות במחלות לב מאשר גברים, והן בסיכון גבוה יותר לחלות במחלות נלוות כמו לחץ דם, בהשוואה לגברים. "רופאים פנימאים שמים כיום לב לכך שלחץ דם שנגרם מסוכרת שונה אצל גבר ואישה", אומר גלזרמן.

"הרפואה נותנת לנו הזדמנות להציץ לעתיד של נשים באמצעות ההריון שלהן. לאישה שסובלת מסוכרת הריונית או לחץ דם הריוני הסיכון לחלות בשלב מאוחר יותר, כעבור עשור אפילו, בסוכרת או בלחץ דם גבוה הוא גדול הרבה יותר מאשר בנשים אחרות. כאשר אני מאבחן אישה בהריון עם סוכרת או עם לחץ דם גבוה היא צריכה לקבל תווית של סיכון וראוי להמשיך במעקב כדי לזהות את התפתחות המחלה מבעוד מועד".

פסיכיאטריה: נשים סובלות יותר מדיכאון וחרדה

מטופלת שוכבת על ספת הטיפול במשרדו של פסיכיאטר
Bob Wands / AP

"השכיחות של המחלות הפסיכיאטריות – סכיזופרניה והפרעה דו־קוטבית – היא דומה אצל גברים ונשים, אבל יש הבדלים מגדריים בהתבטאותן", אומרת ד"ר ענבל שלומי, מומחית בפסיכיאטריה של מעגל הפריון. "יש תיאוריה הטוענת שלאסטרוגן יש אפקט הגנתי מסוים מפני סכיזופרניה, ולכן נשים בגיל הפוריות לוקות במחלה מאוחר יותר מגברים וסובלות פחות מסימפטומים שליליים, כמו פגיעה ביכולת להביע רגשות, פגיעה ביכולות החברתיות ובמוטיבציה. סביב הפסקת המחזור, יש 'פיק' שני של סכיזופרניה אצל נשים, שמיוחס לירידה ברמות האסטרוגן", מסבירה שלומי, שמנהלת את "לצדך" – מחלקה לבריאות הנפש של נשים, במרכז הרפואי באר יעקב.

"בהפרעות השכיחות יותר בפסיכיאטריה, רואים גם הבדלים מגדריים. לנשים שכיחות גבוהה יותר של הפרעות חרדה, ודיכאון. לפעמים נשאלת השאלה אם זה הבדל אמיתי, או רק בדרך שבה אנחנו מאבחנים את ההפרעה. אנחנו יודעים שגברים פונים לעזרה בשכיחות נמוכה יותר ולכן מאובחנים פחות. כמו כן יש הטוענים שדיכאון אצל גברים מתבטא באופן אחר, ולכן הם לא יאובחנו כסובלים מדיכאון אלא מהפרעות אחרות", מוסיפה שלומי.

לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, השכיחות שגבר ילקה במהלך חייו בדיכאון עמוק היא 12.7%, לעומת שכיחות של 21.3% אצל נשים. אצל נשים יש גם שכיחות גבוהה יותר של הפרעות חרדה כמו אגרופוביה, חרדה כללית וסומטיזציה (מצוקה גופנית שמקורה נפשי).

שלומי התמחתה בטורונטו בפסיכיאטריה של מעגל הפריון – תחום התמחות העוסק בהשפעה של השינויים ההורמונליים במהלך החיים של נשים על סימפטומים נפשיים. "כל המחלות וההפרעות הפסיכיאטריות יכולות להיות מושפעות משינויים הורמונליים", היא אומרת. "פעם דיברו רק על דיכאון לאחר לידה כהפרעה שמושפעת משינויים אלה. כיום יש הרבה יותר מחקר בנושא, עם עלייה במודעות לשכיחות הגבוהה של דיכאון במהלך הריון, הפרעות חרדה ו־OCD לאחר לידה, ואף תסמונת פוסט־טראומטית לאחר לידה".

"חלק אינטגרלי מלימודי הרפואה"

נושא הרפואה המגדרית עלה על הכתב כבר בשנות ה–70, אבל לא זכה לתהודה. רק בסביבות 2005 החלו בו–זמנית בכמה מקומות בעולם, לשאול שאלות בנושא. מאז ההתפתחות היא עצומה, כך על פי פרופ' מרק גלזרמן, שעסק ברפואת נשים ומיילדות ונתקל בתחום באקראי.

"התחלתי להיכנס לעומק הדברים והבנתי שיש פה משהו גדול מאוד. לקחתי שבתון קצר, עשיתי סיור בכמה מקומות בעולם שבהם היתה התעניינות ברפואה מגדרית, חזרתי לישראל והעליתי את הנושא בישיבה החודשית של מנהלי המחלקות והיחידות בבית החולים בילינסון. באופן כמעט ספונטני נוצרה קבוצת מתעניינים של 21 מנהלים מתחומים שונים".

ב–2009 נוסדה החברה הישראלית לרפואה מגדרית, שהצטרפה לארגון הבינלאומי שהיה קיים שנים ספורות בלבד. גלזרמן נבחר לוועד של הארגון הבינלאומי והתחום התחיל לתפוס תאוצה. "התחלנו הרבה מאוד מחקרים בעקבות ההתארגנות הזאת, פתחנו קורסים באוניברסיטה, קורסים לקהל הרחב וגם בבתי ספר תיכוניים. אני פרשתי מניהול המחלקה הגניקולוגית בבילינסון ובעשור האחרון אני עוסק בזה. רפואה מודעת מין ומגדר היא כבר חלק אינטגרלי מלימודי הרפואה באוניברסיטת תל אביב, וכיום יש פעילות בנושא שמתקיימת באופן עצמאי, ללא יוזמה שלנו".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות