תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ואז הדקאן אמר: זה אורי אלון, יום אחד הוא יעשה משהו שיפיל את גוגל"

לכתבה
אורי אלון, מייסד קומפאסאייל טואג

אורי אלון (38), שמכר חברות לגוגל וטוויטר, קנה את הפועל ירושלים ופיתח פלטפורמה ייחודית לעסקות נדל"ן, מספר על הדרך שעשה מהטיול הגדול באוסטרליה עד לחברה ששווה היום 2.2 מיליארד דולר ■ "אני רוצה להיות הבעלים של מאגר המידע הגדול בעולם בתחום הנדל"ן" (פורסם באפריל 2018)

126תגובות

תחנה 1: הטיול הגדול

"הרגשתי שאם אסע לשנה־שנתיים לטייל בלי ללמוד אאבד מומנטום"

הסיפור של אורי אלון מתחיל בירושלים. אביו הוא העיתונאי גדעון אלון ואמו עליזה אלון, פסלת, והוא הצעיר מבין שלושה אחים. ב–2000 הוא סיים את שירותו הצבאי ביחידה קרבית, ובמקום לנסוע לטיול גדול בחו"ל, שילב בין לימודים לטיולים באוסטרליה.

"למדתי באוניברסיטת מונאש במלבורן כי רציתי לגלוש ולטייל ולבלות, אבל חשבתי שאם אסע לשנה־שנתיים ורק אטייל בלי ללמוד, אאבד מומנטום", הוא מספר. "בתיכון אהבתי מתמטיקה ופיזיקה כי זה היה לי קל ומעניין, אבל לא התעניינתי יותר מדי במחשבים ולא עשיתי מעולם קורס בתכנות. נרשמתי למדעי המחשב כי הבנתי שיש פה הזדמנות עסקית, ובכך הייתי יוצא דופן. כשכבר למדתי לתכנת, הדהימה אותי היכולת לדמיין מוצר, לשבת כמה שעות — ולבנות אותו לבד כך שיעבוד.

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

חבר שיכנע אותי להיכנס לקורס של כריית מידע (Data mining), ובשיעור הראשון המרצה הראה לנו דוגמה מבנק שמקבל פלט של המון מידע על אנשים — מצבם המשפחתי, החסכונות שלהם, ההכנסות וההוצאות שלהם. היתה לו תוכנה שעברה על כל הנתונים והפיקה מסקנות מדהימות, שאדם שמשתכר כך וכך קונה בית ב–1.5 מיליון דולר ומוציא איקס על חופשות — יוצא עליו פרופיל שלפיו אפשר לעשות קמפיין לכיוון מסוים.

"נדהמתי שאני יכול עכשיו לכתוב אלגוריתם שמקבל מידע עצום שאנחנו כבני אדם לא יכולים לקלוט, ולמחשב זה לוקח מילישניות לקרוא את הכל ולפלח את זה. זו היתה אהבה ממבט ראשון, וחשבתי לעצמי: 'למה לשים את זה על דברים משעממים כמו בנקים וחנויות — למה לא לשים את זה על האינטרנט, שיקרא את האתרים והמאמרים ברשת?' — וזה היה הרעיון לאוריון. עד היום אני לא מבין איך אף אחד לא עשה את אוריון לפני".

"הייתי ילד. בבוקר עוד הלכתי לגלוש ואני גם לא זוכר את זה כעבודה קשה במיוחד. נהניתי. לא ראיתי את זה כעסק ולא באמת דמיינתי שייצא מזה משהו. אני גם זוכר שחשבתי: 'אם אני המצאתי את זה, ובגיל הזה, אז בטוח מישהו כבר חשב על זה'. הכל השתנה ביום שגוגל הגיעו לאוניברסיטה"

אורי אלון
אייל טואג

תחנה 2: אוריון

"פתאום בגיל 25 יש לי חדר באוניברסיטה ומישהו שם 200 אלף דולר על הרעיון שלי

לאחר שסיים תואר ראשון ושני באוניברסיטת מונאש, המשיך אלון ללימודי דוקטורט באוניברסיטת ניו סאות' וויילס (UNSW) בקנזינגטון, פרבר של סידני. בניגוד לדרך המקובלת לקבלת דוקטורט, שמתחילה בפגישה עם מנחה, עוברת דרך סקירה ספרותית ושלב ההגנה על התזה לפני כתיבת העבודה, אלון מספר שבפגישה הראשונה שלו הוא אמר למנחה שהוא יודע מה הוא רוצה לעשות, מה תהיה שאלת המחקר שלו ואיך צריך לפתור אותה. "המנחה הסתכל עלי ואמר: 'יאללה, תתחיל לעבוד, ואת כל התהליך נעשה בדיעבד'".

כבר בשבוע הראשון לדוקטורט פיתח אלון את אוריון — אלגוריתם שנועד לשפר את ההבנה של ההקשר בין השאילתות במנועי החיפוש הקיימים. אוריון איתר עבור המחפשים תכנים הקשורים בצורה הדוקה למילות החיפוש שלהם, כך שבחיפוש המונח "המהפכה הצרפתית", למשל, התוצאות כללו פסקאות עם מידע העוסק במונח, וכן תכנים מדפי אינטרנט בנושאים קשורים כמו מרי אנטואנט ומונרכיה. המשתמשים באוריון כלל לא נדרשו להיכנס לקישורים כדי לקבל תשובות.

עד מהרה התחילו תלמידי המחקר באוניברסיטה להשתמש באוריון. "הגרסה הראשונה שלי היתה פשוטה מאוד: היה לי שרת אחד ולקח 9–10 שניות כדי לקבל תשובות. אבל לצורכי מחקר הוא היה מעולה, כי היית מקלידה מונח, וזה היה מציג לך את כל המונחים הקשורים וההקשרים שלהם. ככל שאנשים התחילו להשתמש בזה היה לי קשה יותר לעבוד, כי הייתי עושה שיפורים והשרת היה יורד והייתי מקבל אי־מיילים בהולים: 'אוריון למטה'.

“ביוני 2005, שלושה חודשים אחרי שהתחלתי את הדוקטורט, האוניברסיטה החליטה שהיא רוצה להשקיע כסף ולעשות מזה פטנט. פתאום בגיל 25 מישהו שם 200 אלף דולר כדי לרשום פטנט על הרעיון שלי, נתנו לי חדר משלי, התחילו לשלם לי משכורת וקנו לי שרתים יקרים מאוד שתפסו חצי מהחדר.

"הייתי ילד. בבוקר עוד הלכתי לגלוש ואני גם לא זוכר את זה כעבודה קשה במיוחד. נהניתי. לא ראיתי את זה כעסק ולא באמת דמיינתי שייצא מזה משהו. אני גם זוכר שחשבתי: 'אם אני המצאתי את זה, ובגיל הזה, אז בטוח מישהו כבר חשב על זה'. הכל השתנה ביום שגוגל הגיעו לאוניברסיטה".

"אני לא מרבה להגיע לאירועי נטוורקינג. כשהדקאן סימס לי שהוא כבר סיפר להם עלי והם רוצים לפגוש אותי, השתכנעתי ובאתי. הוא הציג אותי לרוב פייק, מאלה שהמציאו את שפת התכנות ,GO ומאוחר יותר את C++ ולארס ראסמוסן, שמכר לגוגל את מה שהפך ל–Google Maps, ואמר: 'זה אורי אלון, והוא יעשה משהו שיפיל את גוגל יום אחד'"

משרדי גוגל
BRIAN SNYDER/רויטרס

תחנה 3: גוגל

"היום יש ניהול ענן וחוות שרתים - כל מה שהיה לי זה חבר באוניברסיטה, שאם אתקשר אליו הוא צריך להיכנס לחדר, להוציא את הכל מהחשמל ולחבר מחדש"

"גוגל הגיעו לאוניברסיטה לראות פרויקט אחר בשם רובו־קאפ של רובוטים שמשחקים כדורגל. הייתי עם חברים ושתיתי בירה כשהתקשר אלי הדיקן מהאוניברסיטה ואמר לי: 'גוגל פה, רואים פרויקט, אולי נראה להם את אוריון?' ואני עניתי: 'נראה לך? מה הקשר?'. חשבתי לעצמי שיש להם 1,000 מהנדסים, הטובים בעולם, ואני תלמיד דוקטורט ומה עכשיו אני אגיע להיפגש אתם בלי הזמנה?

"אני אוהב שאנשים רוצים לפגוש אותי, ולא להידחף ולעשות מינגלינג. עד היום אני לא מרבה להגיע לאירועי נטוורקינג. כשהדיקן סימס לי שהוא כבר סיפר להם עלי והם רוצים לפגוש אותי, השתכנעתי ובאתי. הוא הציג אותי לרוב פייק, אחד האנשים שפיתחו את שפת התכנות ++C ומאוחר יותר את GO, ולארס ראסמוסן, שמכר לגוגל שנה קודם לכן את מה שהפך ל–Google Maps ואמר: 'זה אורי אלון, והוא יעשה משהו שיפיל את גוגל יום אחד'. חשבתי לעצמי: 'למה הוא מתחיל ככה?’, אבל אולי הוא ידע מה הוא עושה.

"אמרתי להם לבוא לחדר שלי, שלא בדיוק היה מקום לארח בו, והם עשו כמה שאילתות והתלהבו ושאלו אותי: 'איך אתה עושה את זה?'. יום אחרי כן התקשרו אלי מהמחלקה העסקית של האוניברסיטה — גוגל יצרו אתם קשר והם רוצים להטיס אותי לקליפורניה במחלקה ראשונה. בשבילי אז זה היה דבר מדהים ומוזר — הם יוציאו 10,000 דולר רק כדי להטיס אותי?

"יש יתרון בלהיות צעיר ולא מודע לגודל הדברים. כשנכנסתי לפגישה בגוגל ישבו מולי אנשים כמו מאריסה מאייר (לימים למנכ”לית יאהו; ר"ל) ופיטר נורוויג, שכתב את הספרים החשובים ביותר בבינה מלאכותית. לא הכרתי אף אחד, ונכנסתי לחדר ואמרתי: 'Gentlemen, let me show you the future of search' ('רבותיי, הרשו לי להראות לכם את העתיד של החיפוש'). לא ברור לי למה החלטתי לומר את זה.

"התחברנו לשרת שלי באוסטרליה, היום יש ניהול ענן וחוות שרתים, אבל אז כל מה שהיה לי זה חבר באוניברסיטה שנתתי לו מפתח והיה בהיכון ב–3 בבוקר, שאם אני מתקשר אליו הוא צריך להיכנס לחדר, להוציא את הכל מהחשמל ולחבר מחדש".

את סכום הרכישה אלון לא מוכן להסגיר. "אני לא מדבר על זה, אבל הסיפור לא היה על אקזיט של 30 מיליון דולר או 100 מיליון דולר, אלא שחברת החיפוש הגדולה בעולם קנתה מנוע חיפוש מצעיר בן 25. עשיתי מהעסקה הזאת מיליוני דולרים, והיא שינתה לי את החיים והיתה גבוהה ממה שציפיתי באותם הימים. התנאי של גוגל היה שאעבור לעבוד במשרדים שלהם בקליפורניה, אבל בהסכם הוחלט שאוכל לחזור לאוסטרליה לסיים את הדוקטורט. כשחזרתי לאוסטרליה להגנה על התזה שאלתי אותם: 'אתם משתמשים באוריון, נכון?' הם ענו: 'כן', וזה הסתיים אחרי 5 דקות.

"אבל את הדוקטורט שלי בדקו חמישה בודקים שחתמו על NDA (הסכם סודיות) בהוראת גוגל, שלושה מהם מחוץ לאוסטרליה, ולא היה אכפת להם שעשיתי מזה עסק ושהגעתי למיליוני אנשים — התנאי הוא שבאמת תרמת לידע האנושי. אחת הגאוות שלי היא לראות את כמות הציטוטים במאמרים אקדמיים שמסתמכים על הפטנט שלי. אני עדיין מתעניין מאוד וקורא מאמרים במדעי המחשב, לא בחרתי בקריירה אקדמית, אבל אולי עוד אחזור לזה יום אחד".

תחנה 4: ג'ולפן

איך השיגה מיקרוסופט מניות בטוויטר

חדרו של אלון בגוגל היה במרחק של כמה מטרים מהמייסדים לארי פייג' וסרגי ברין, והוא מגדיר את גוגל כבית הספר הטוב ביותר למפתחים. "לא נתנו לי לנהל מיד כשהגעתי. בשנה הראשונה תיכנתתי לבד רוב הזמן, אחריה התחלתי לקבל מעט אנשים שיעבדו תחתי, ובתום שלוש שנים וחצי כבר ניהלתי צוות משמעותי בקליפורניה, בניו יורק ובישראל. אוריון הוטמע בגוגל ב–2009 והצוות שלי רק שיפר אותו בהשוואה למה שבניתי לבד".

לאחר ההשקה של אוריון החליט אלון לפנות לדרך עצמאית, הפעם כדי לפתח אלגוריתם שיאפשר לבצע חיפושים של טרנדים ואירועים ברשתות החברתיות — בעת התרחשותם. הוא חשב על הרעיון לאחר שחיפש בגוגל שידורים חיים של משחקי NBA, אך לא הצליח למצוא קישורים לצפייה ישירה, אלא רק תוצאות חיפוש היסטוריות. אלון קרא לסטארט־אפ ג'ולפן (Julpan).

"אנשים היו משתפים לינקים, ואנחנו יכולנו לזהות מי ביניהם הוא משתמש אמיתי ומי ספאמר, וגם לזהות איזה מהלינקים הוא הלינק הנכון”, הוא מסביר. בתוך פחות משנה, ב–2011, רכשה טוויטר את ג'ולפן תמורת 40 מיליון דולר במזומן ובמניות. זו היתה הרכישה הגדולה ביותר שביצעה הרשת החברתית עד אז.

אלון נהפך למנהל מרכז הפיתוח של טוויטר בניו יורק, אך התחייב לעבוד בחברה שנה בלבד, ועזב אותה ב–2012. "בטוויטר הקמתי את המשרד בניו יורק, גייסתי הרבה אנשים, ישבתי עם ההנהלה בישיבות של הכנת החברה להנפקה, למדתי המון על ניהול", הוא מספר. מעטים יודעים כי מיקרוסופט השקיעה כ–4.5 מיליון דולר בג'ולפן, ובשל כך היו למיקרוסופט אחזקות בטוויטר שערכן נסק ביום שטוויטר הונפקה בסוף 2013.

"אנחנו עושים לשוק הנדל"ן את מה שהבורסה עושה לשווי של חברות נסחרות. בכל מקום שבו יש מוכרים וקונים ומידע שיוצא באופן קבוע לציבור, השוק מתמחר את המניה או הנכס באופן הקרוב ביותר למחירו האמיתי — והוא מתקן את המחיר בהתאם לחדשות. בנדל"ן תמיד היית יכולה להסתכל על המחירים של הבתים ליד, אבל הרבה פעמים זה הברוקר מרים אצבע ובודק את כיוון הרוח. ברגע שאת הופכת משהו ליעיל, את מייצרת ערך כי יש יותר עסקות"

הנהלת חברת קומפאס
Matthew Williams

תחנה 5: קומפאס

"הורדנו את הזמן שנכס נמצא על המדף מ-150 יום ל-20–30 יום"

הסטארט־אפ השלישי שהקים אלון, לאחר עזיבת טוויטר, היה בעל אופי אחר. חברת קומפאס, שהוקמה ב–2013, פיתחה פלטפורמה המפגישה בין מחפשי דירות למומחים בתחום הנדל"ן ומאפשרת גם לציבור וגם לסוכנים לקבל החלטות מושכלות על בסיס כלים ומידע מעמיק על מגמות, תמחור ותנודות השוק — בזמן אמת. הפלטפורמה מציגה מידע מפורט על אזורים, שכונות, עסקות אחרונות שבוצעו ומידע כללי על האזור.

בניגוד לג'ולפן ולאוריון, קומפאס לא תוכננה למידותיה של רוכשת מסוימת: "פעמיים מכרתי טכנולוגיה שעזרה מאוד לחברה שמכרתי לה. הרגשתי מספיק טוב עם המצב הפיננסי שלי וכשהתחלתי את קומפאס אמרתי: 'עכשיו לא מוכרים, בונים חברה גדולה עם הכנסות'", משחזר אלון.

את קומפאס הקים אלון עם חבר קרוב, רוברט רפקין, לשעבר יועץ בבית הלבן. אלון משמש היו"ר המנהל של החברה ורפקין המנכ"ל. השניים נפגשו כאשר הוזמנו לאירוע "צעירים מבטיחים מתחת לגיל 30" בבוורלי הילס שש שנים קודם לכן. "רוברט ישב לידי באירוע, ושאל מאיפה אני. עניתי שאני מישראל, והוא אמר לי שהוא חצי יהודי מצד אמא שלו, וכך נוצר החיבור הראשון". על השאלה איך הניהול המשותף משפיע על החברות הוא משיב: "כשצריך לקבל החלטה חשובה, אנחנו נלך למסעדה ונשב ונדבר עד שנסכים. אנחנו הופכים את זה לבילוי".

אלון מסביר שסוכנים שמשתמשים במערכת יודעים לתמחר טוב יותר את הנכסים שהם מוכרים או שוכרים, וטוען כי קומפאס הורידה את הזמן שבו נכס נמצא על המדף מ–150 יום ל–20–30 יום בממוצע. לדבריו, "אנחנו עושים לשוק הנדל"ן את מה שהבורסה עושה לשווי של חברות נסחרות. בכל מקום שבו יש מוכרים וקונים ומידע שיוצא באופן קבוע לציבור, השוק מתמחר את המניה או הנכס באופן הקרוב ביותר למחירו האמיתי — והוא מתקן את המחיר בהתאם לחדשות. בנדל"ן תמיד היית יכולה להסתכל על המחירים של הבתים ליד, אבל הרבה פעמים זה הברוקר מרים אצבע ובודק את כיוון הרוח. ברגע שאת הופכת משהו ליעיל, את מייצרת ערך כי יש יותר עסקות".

על השאלה אם בתפקידו הנוכחי הוא עדיין מחובר ומעודכן בעולם התכנות הוא משיב: "אני מנסה להישאר מעודכן בשפות התכנות, אבל טוב לי עם מה שיש לי — פייתון, ג'אווה, ++C ו–xcode. לעצמי אני מתכנת דברים פשוטים כדי לנהל את הפיננסים, למשל".

"גם בלי סופטבנק היינו ממשיכים וגדלים ומצליחים. קומפאס זו חברת טכנולוגיה, ואם את מוציאה את הטכנולוגיה, אין סיבה שחברה שמתחילה מאפס תשתלט על נתח שוק כל כך עצום בתוך שנתיים־שלוש, כאשר המתחרים שלנו, ברוקרים של נדל"ן, קיימים בשוק מ–1900. עם ההון החדש אנחנו יכולים להפנות 100% לצמיחה ולא להיות מוטרדים מכסף בשנים הקרובות”.

מסיושי סן, מייסד סופטבנק והאדם העשיר ביפן
בלומברג

תחנה 6: סופטבנק

""נפגשתי עם מאסא המנהל ביפן והרגשתי שהוא מבין מה אנחנו מנסים לעשות: להיות הבעלים הגדול בעולם של מידע בתחום הנדל"ן"

קומפאס מעסיקה כ–4,000 עובדים בארה"ב, מהם כ–1,000 אנשי צוות ופיתוח והשאר סוכנים. המטה שלה נמצא בניו יורק, והיא פועלת ב–50 ערים נוספות בארה"ב.

על פי אתר Real Trends, המכירות דרך הפלטפורמה של קומפאס הגיעו ב–2017 ל–14 מיליארד דולר, לעומת 7 מיליארד דולר ב–2016, והיא חברת הנדל"ן השישית בגודלה בארה"ב. בדצמבר 2017 גייסה החברה הון של 450 מיליון דולר מהקונגלומרט היפני סופטבנק. הגיוס מסופטבנק נעשה לפי שווי של 2.2 מיליארד דולר, אחרי הכסף. רק חודש וחצי קודם לכן השלימה החברה גיוס של 100 מיליון דולר בהובלת קרן פידליטי, והעניקה לה שווי של 1.8 מיליארד — מה שהוכיח כי גופים גדולים מעוניינים באחוזים בודדים בחברה של אלון.

לסופטבנק, המנוהל על ידי האדם העשיר ביפן, מסיושי סן (מאסא), יש קרן השקעות ענקית של 100 מיליארד דולר בשם ויז'ן — ואת הכסף היא מפזרת בנדיבות על שמות חמים בכל העולם כמו חברת השבבים אנבידיה, חברת התחבורה השיתופית אובר, חברת חללי העבודה WeWork, וגם סטארט־אפים ישראליים כמו למונייד, הפועל בתחום הביטוח, וסייבריזן. הכניסה של שחקן כמו סופטבנק לשוק מעלה שאלות על יכולתו לחרוץ את גורלם של שווקים שלמים על ידי הענקת יתרון לא פרופורציונלי לסטארט־אפים שבהם משקיעה הקרן.

"העניין שסופטבנק מגלים בנו הוא התוצאה, לא המקור. גם בלעדיהם היינו ממשיכים וגדלים ומצליחים. קומפאס זו חברת טכנולוגיה, ואם את מוציאה את הטכנולוגיה, אין סיבה שחברה שמתחילה מאפס תשתלט על נתח שוק כל כך עצום בתוך שנתיים־שלוש, כאשר המתחרים שלנו, ברוקרים של נדל"ן, קיימים בשוק מ–1900", מסביר אלון. "נפגשתי עם מאסא ביפן והרגשתי שהוא מבין מה אנחנו מנסים לעשות: להיות הבעלים הגדול בעולם של מידע בתחום הנדל"ן. בשביל סקייל (התרחבות) בסדר גודל כזה צריך הרבה מאוד כסף, אבל אתה לא מנצח עם הכסף, אלא עם הטכנולוגיה, וסופטבנק עשתה בדיקת נאותות רצינית כדי להבטיח שאנחנו מתאימים לחזון. עם ההון החדש אנחנו יכולים להפנות 100% לצמיחה ולא להיות מוטרדים מכסף בשנים הקרובות”.

על השאלה אם קומפאס מתכננת להגיע לישראל הוא עונה: "יש הרבה ערים לפני תל אביב. יש לנו משקיעים ותוכנית עבודה מסודרת בהתאם לפוטנציאל העסקי. כמובן שישראל חשובה לי, ואני כל הזמן בוחן אופציות להשקעה, ובין המטרות שלי גם מתן מלגות לימודים במדעי המחשב לסטודנטים בארץ״.

קומפאס היא חברה פרטית, כך ששווייה נקבע בסבבי גיוס הון פרטיים. מניותיה אינן נזילות, ולא ברור אם אלון מימש מניות בסבבי הגיוס, וכמה מניות יש לו כיום. לפי הערכות, שווי אחזקותיו בחברה הוא 400 מיליון דולר.

"הספורט אמוציונלי מאוד עבור אנשים. קבוצת הספורט מייצגת את המקום שבו גדלת, היא יוצרת קהילה. ב–2015 (אחרי האליפות) עמדתי בכיכר ספרא בירושלים מול 10,000 אנשים ולקחתי את המיקרופון ואמרתי להם שזו לא האליפות האחרונה שלנו. זה מדהים, זו תחושה שהיי־טק ואקזיטים לא יתנו לך בחיים"

אורי אלון והשחקנים עם צלחת האליפות
ניר קידר

תחנה 7: הפועל ירושלים

"מרגש אותי כשילדים שואלים איך הגעתי להיות הבעלים של קבוצה בגיל כל כך צעיר, ואומרים להם: 'זה כי הוא למד מדעי המחשב באוניברסיטה"

אלון פועל גם כאנג'ל והשקיע בכמה מהשמות החמים בעולם הטכנולוגיה כמו ספוטיפיי (שירות מוזיקה) וליפט (תחבורה שיתופית). ההשקעה המפורסמת ביותר של אלון בישראל, שגם מעוררת בו את ההתלהבות הרבה ביותר, היא לא השקעת היי־טק מסורתית. באמצע 2013 הוא השלים את רכישתה של קבוצת הכדורסל שאהד מילדותו, הפועל ירושלים. (עדכון, 12.6.2018: אורי אלון הודיע על עזיבת הפועל ירושלים. בהודעה הרשמית של המועדון נכתב: "ד"ר אורי אלון העביר את סמכויותיו לקבוצת משקיעים שכוללת את איל חומסקי שיהפוך לשותף-מנהל בקבוצה. אלון העביר את סמכויותיו באופן הדרגתי מתחילת השנה בעקבות צמיחה משמעותית של החברה שלו, קומפאס").

"הקבוצה שאני והמשפחה והחברים אוהדים היתה במצב מאוד לא טוב — של חובות, משבר ונתק חמור עם הקהל. לא הצליחו אפילו למלא את אצטדיון מלחה. היה צורך להציל את הקבוצה כדי שתתקיים", הוא סיפר אז. מאז שעברה לבעלותו זכתה הקבוצה בשתי אליפויות המדינה, 2015 ו–2017, לאחר שבע שנים רצופות שבהן לא הצליחה להעפיל לגמר. ומאז הרכישה זוכה אלון לככב במדורי הספורט.

"החשיפה בספורט משמעותית מהחשיפה בהיי־טק. כשאת קוראת על מישהו שעשה אקזיט את שמחה בשבילו וזה נגמר, בספורט יש החלטות על בסיס שבועי כמעט, וזו חשיפה שחוזרת על עצמה — החתמת שחקנים, החתמת מאמנים, שחרור, אסטרטגיה — כמעט כל הזמן אתה נמצא בפרסום כזה או אחר סביב הקבוצה.

"ספורט הוא גם אמוציונלי מאוד עבור אנשים. קבוצת הספורט מייצגת את המקום שבו גדלת, את מי שההורים שלך אהדו, הוא מביא את האנשים ביחד ויוצר קהילה. ב–2015 עמדתי בכיכר ספרא בירושלים מול 10,000 אנשים ולקחתי את המיקרופון ואמרתי להם שזו לא האליפות האחרונה שלנו. זה מדהים, זו תחושה שהיי־טק ואקזיטים לא יתנו לך בחיים.

"האם חשבתי שיזהו אותי בכל מקום בארץ בעקבות הרכישה של הפועל? לא, אבל זה קורה. לא מזהים אותי כי מכרתי חברות לגוגל ולטוויטר, אבל כן יודעים שזה מה שאיפשר לי לקנות קבוצת כדורסל. מה שמרגש אותי ביומיום זה כשאני שומע שילדים שואלים איך הגעתי להיות הבעלים של קבוצה בגיל כל כך צעיר, ואומרים להם: 'זה כי הוא למד מדעי המחשב באוניברסיטה'".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות