תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מי תהיה "המפלצת של הטלוויזיה" - ולמה תוכניות לעשירים ומשכילים הן כישלון?

לכתבה
דונלד טראמפ במשפחת סימפסוןפוקס המאה ה-20

ראיון עם גארי ניומן, הבוס הוותיק של פוקס טלוויז'ן, מאולפני הטלוויזיה הגדולים והמצליחים בעולם

9תגובות

קריירה בת 28 שנה וכמה מהסדרות האיקוניות של הטלוויזיה האמריקאית — "מאש", "משפחת סימפסון", "משפחה מודרנית", "באפי ציידת הערפדים" ו"24" — זהו הרקורד של גארי ניומן, יו"ר פוקס טלוויז'ן גרופ, אחת מחברות הטלוויזיה הגדולות והמצליחות בעולם. אבל כל זה לא הגן עליו מזעזוע קשה כשבעל הבית שלו, רופרט מרדוק, החליט למכור בשנה שעברה את החברה, אחד משני הנכסים הגדולים שלו, לקונצרן המדיה הענקי וולט דיסני.

גארי ניומן, יו"ר
פוקס טלוויז'ן גרופ
Corey Nickols

בביקורו השבוע בירושלים כאחד האורחים של כנס INTV של חברת קשת, ניומן מדבר על הפתעת המיזוג, על היתרונות שלו, שוטח את תחזיתו לעתידה של נטפליקס ומצביע על הקלף המנצח העיקרי של רשתות השידור בטלוויזיה — שמתעלה אפילו על כוחו של הסטרימינג האהוב. רמז: הכדור הוא עגול והשידור הוא חי.

בעל הבית של פוקס, מרדוק, החל דרכו כבעל עיתון באוסטרליה, שם בנה אימפריית עיתונות שאותה המשיך בבריטניה. לפני 33 שנה רכש תאגיד המדיה ניוז קורפוריישן של מרדוק 50% מהחברה האם של אולפני הקולנוע פוקס המאה ה–20, TFC, תמורת 255 מיליון דולר. בנוסף לאולפנים רכש מרדוק תחנות טלוויזיה בארה"ב ב–2.55 מיליארד דולר, במהלך שיסלול את דרכו להיות אחד האנשים המשפיעים ביותר בעולם הטלוויזיה הגלובלי, בין היתר, בזכות שליטתו ברשתות הלוויין הגדולות — סקיי באירופה וסטאר האסיאתית.

בדצמבר 2017 הטילה חברת וולט דיסני, שעשתה חיל בעשור האחרון תחת הנהגתו של בוב אייגר המנכ"ל תאב הרכישות, פצצה. היא הגישה הצעה של 52 מיליארד דולר לרכישתה של פוקס המאה ה–21, החברה האם של פוקס טלוויז'ן. "אני חושב שזו עסקה אסטרטגית נהדרת עבור שתי החברות. אחת ההוכחות לכך היא שבעקבות הכרזתה עלו מניות שתי החברות", אומר ניומן בראיון ל–Markerweek. הוא רומז בדבריו לתופעה המוכרת בשם "קללת הקונה", שבה חברה המודיעה על רכישה סובלת מירידה במנייתה, בעוד שהחברה הנרכשת עולה בדרך כלל בבורסה.

כיום נסחרת פוקס המאה ה–21 ב–67 מיליארד דולר, לעומת 157 מיליארד דולר של דיסני. ההכנסות השנתיות שלה בשנה שהסתיימה ביוני 2017 היו 29 מיליארד דולר — לעומת 55 מיליארד דולר של דיסני. לדברי ניומן, הסיבה שהמהלך עובד עבור דיסני היא שהחברה מקבלת בעסקה את אולפן הטלוויזיה שבעשורים האחרונים היה הכי פורה וזכה בהכי הרבה פרסים. "דיסני תוכל להשתמש ביכולות ההפקה שלנו, ברשתות הכבלים FX ונשיונל ג'יאוגרפיק שיש להן נוכחות משמעותית בארה"ב, בערוצי הספורט שלנו. יתר על כן, לדיסני אין טביעת רגל בינלאומית בתחום הטלוויזיה, ועם סקיי וסטאר והנוכחות של פוקס המאה ה–21 באמריקה הלטינית, היא תרחיב אותה מאוד".

בשלב זה מניח ניומן על השולחן את המלה שמהדהדת כיום בחלומותיהם — השחורים או הוורודים ביותר — של מנהלי רשתות טלוויזיה: "נטפליקס". "לנוכח מה שהם עושים, כולם יודעים שהם צריכים יתרון לגודל, והעסקה תוסיף לגודל של דיסני".

ב–2012 הכריז מרדוק כי יפצל את התאגיד פוקס קורפוריישן לשתי חברות נפרדות. אחת תתמקד בהוצאה לאור של עיתונים וספרים ותישא את השם ניוז קורפ, והשנייה בבידור, תחת מותג פוקס המאה ה–21, שכולל את אולפני הקולנוע, הטלוויזיה ורשתות הלוויין (בטקס האוסקר האחרון זכה אולפן הסרטים פוקס סרצ'לייט, המתמחה בסרטים אמנותיים, בפרס על הסרט הטוב ביותר — "צורת המים").

הפיצול נעשה על רקע שערוריות קשות שעברו על עיתוניו של מרדוק בבריטניה, בהם "סאן" ו"ניוז אוף דה וורלד", שמרדוק סגר בן לילה לאחר שנודע כי כתבים ועורכים שלו ביצעו האזנות סתר לגורמים במשטרה וקורבנות של פיגועים. ואולם הרקע המשמעותי יותר לפיצול היה השינוי המהיר והקשה שעבר ענף המדיה בעידן של הרשתות החברתיות ושירותי הסטרימינג, השינויים העצומים בהרגלי הצפייה, ששמטו את הקרקע מתחת לפרנסתן של חברות המדיה הגדולות.

"הצופים לא רוצים שנחליט עבורם מתי הם יצפו"

המדיה המקוונת הפכה את ערוצי הטלוויזיה הקלאסיים בתשלום — כבלים ולוויין — לפחות רווחיים משהיו. פחות אנשים משלמים על מנויים כאלה, פחות אנשים צופים בערוצים בתשלום, וכתוצאה מכך חברות התוכן מקבלות פחות עמלות על התוכן שלהן מחברות ההפצה המחזיקות בתשתיות. כמובן, לרוחב השוק יש גם הרבה פחות הכנסות מפרסום. הפיתוי שטמון בפוקס מגולם בנכסים הבינלאומיים שלה, מחוץ לארה"ב — סקיי וסטאר ביניהם. לסקיי יש 23 מיליון מנויים משלמים באירופה, לעומת 29 מיליון מנויי קומקאסט בארה"ב. לסקיי יש גם שירות סטרימינג בשם סקיי Q, שמאפשר קידום של תוכן דיגיטלי ללקוחותיה. יש לה גם זכויות לשידורי ספורט מפתים מאוד — כמו לפרמייר ליג האנגלית בכדורגל עד 2021.

למעשה, היתרון לגודל משחק בעיקר לטובתה של פוקס. "ניסינו לרכוש את טיים וורנר, זה היה נותן לנו את היתרון לגודל הנחוץ", אומר ניומן על עסקה קודמת שלא יצאה לפועל. "פוקס ניוז, ערוצי הספורט, פוקס ברודקאסטינג ופוקס סטיישנס", מונה ניומן את עסקי הטלוויזיה של החברה — "בין פוקס ניוז, הספורט ועסקי התחנות — יש לנו המון תוכן בשידור חי", הוא רומז לנכסים הקורצים ביותר לרשתות שידור. "אנחנו יודעים היום שהצופים לא רוצים שנחליט עבורם מתי הם יצפו — הם רוצים לצפות מתי שנוח להם. זה נכון לכל דבר — חוץ מאירועי ספורט".

השידורים החיים מהווים פלטפורמת פרסום חזקה מאוד לספקיות תוכן כמו אולפני הסרטים ואולפני טלוויזיה אחרים, בין היתר אלה שבבעלות דיסני. "הם מחפשים להיכנס לברודקאסט (רשתות השידור הארציות), אבל קשה להם. בפוקס החדשה יהיו להם הזדמנות רבות".

עם כל היתרונות שציינת, ההחלטה של מרדוק — אחד מאנשי העסקים המתוחכמים בעולם — מאותתת אולי שמבחינתו תחום הטלוויזיה בירידה והוא רוצה לברוח ממנו?

ניומן: "לא דיברתי עם רופרט על זה, אני מניח שזה היה צומת דרכים עבורו. מה שכן, יש אימרה ידועה מאוד, 'אף אחד לא הרוויח אי־פעם מלהצביע נגד מרדוק'".

אם גודל חשוב כל כך, איך אתה מעריך את סיכויי ההישרדות של נטפליקס?

"נטפליקס בהחלט ישרדו — יש להם מודל נהדר: הם מייצרים המון תוכניות תמורת מעט כסף. הם חכמים ואגרסיביים — יש להם 100 מיליון מנויים בעולם. אז הם לא ייעלמו. אבל מצד שני, אני לא חושב שהם יהיו 'המפלצת שטרפה את הטלוויזיה' כמו שרבים חושבים".

למה?

"הדברים בעולם המדיה משתנים במהירות. בבוקר הקשבתי לנאום של דיוויד נווינס, מנכ"ל ערוץ הפרימיום בכבלים שואוטיים (של CBS). הוא סיפר איך כשהתחיל לנהל את הרשת ב-2010, הראו לו תמונה של המתחרות. המתחרה הגדולה היתה HBO. המתחרות הקטנות היו FX ו–AMC. וזהו. לא היו שירותי סטרימינג. HBO היתה בעלת הובלה עצומה על שואוטיים עם 25 מיליון מנויים, לעומת 10 מיליון של שואוטיים. כולם חשבו ש–HBO ישלטו בתחום לנצח. אבל שואוטיים הראתה שפרוגרמינג טוב יכול למשוך צופים".

לשואוטיים יש כיום 25 מיליון מנויים בעצמה, לפי הנתונים האחרונים שמסרה CBS, ועוד מיליונים לשירות הסטרימינג שלה. HBO מובילה, אבל ביתרון נמוך יותר, עם 31 מיליון מנויים. התחרות העיקרית ביניהן היא בתחום הסטרימינג.

"נטפליקס מוציאה המון כסף, אבל זה לא מבטיח תוכן נהדר", אומר ניומן. "אנחנו שמים בראש ובראשונה את הדגש על הכותבים והתוכן, ולא על הפלטפורמה. היו לנו תוכניות עם הצלחה ענקית אצלנו בפוקס ו–FX, אבל גם כאלו שהפקנו ושודרו ברשתות אחרות — 'משפחה מודרנית' ב–ABC, 'איך פגשתי את אמא' ב–NBC, ו'הומלנד' בשואוטיים, הפקנו תוכניות לכל רשתות השידור. פחות דאגנו איזו פלטפורמה, ויותר לזה שנעבוד עם הכותבים הכי מוכשרים.

"במקרה של חברות הסטרימינג הכותבים גם יודעים שכל מה שהם יצרו ישודר פנימית רק בפלטפורמה של החברה, ולא ייצא החוצה. אם אמזון או פוקס יאהבו את החומר שלהם, הם לא יוכלו למכור להן".

"לדיסני יש עכשיו מותגים שמפיקים תוכן נועז יותר"

ניומן גדל בלוס אנג'לס, בירת המדיה האמריקאית, בשכונת בוורלי הילס. הוא היה ספורטאי מצטיין באוניברסיטת ייל והכיר את אשתו בבית הספר למשפטים, נהפך לעורך דין ולזוג יש כיום יקב אורגני בסנטה ברברה שבקליפורניה. ניומן הצטרף לפוקס טלוויז'ן ב–1990 ותוך שבע שנים כבר היה סגן נשיא בכיר בחברה. ב–2014 התמנה לתפקיד היו"ר והמנכ"ל של פוקס טלוויז'ן, שכוללת את אולפני הטלוויזיה וכן את ערוצי הטלוויזיה של החברה, כאשר 750 אנשים כפופים לו.

השותפה שלו לניהול החברה, החולקת עמו את תפקידי היו"ר והמנכ"ל, היא החברה הכי הטובה שלו, דנה וולדן, מנכ"לית פוקס טלוויז'ן. הם ידועים כמי שכמעט לעולם לא נראים בנפרד, "כמו זוג נשוי, בצורה מוזרה אבל חיובית", אמר השחקן קיפר סאתרלנד, כוכב "24". לאחר הכרזת העסקה עם דיסני, במפגש שלו ושל וולדן עם עיתונאים בינואר, אמר ניומן: "לדיסני יש עכשיו מותגים שמפיקים תוכן יותר נועז. יש להם תוכנית בסטרימינג ובכבלים שאינן תוכן 'דיסני' קלאסי". הוא סיפר שאייגר אמר שהוא אוהב את התוכן של פוקס, כולל מותג FX, וערוצי הכבלים שיקבל לניהולו כשדיסני תשלים את הרכישה.

ואולם ניומן לא אמר מפורשות אם יישאר בפוקס, אליה התייחס כאל "פוקס החדשה", תחת דיסני. ביחד עם וולדן, נראה היה שהוא לא בטוח בעתידו שלו, גם אם הוא מאמין שפוקס תשגשג בבעלות דיסני. "האמת היא שאנחנו לא באמת יודעים, אבל אנחנו מחויבים מאוד לרשת ולאולפן".

בתעשייה מעריכים כי בשילוב בין נכסי הטלוויזיה של דיסני לאלה של פוקס, תהיה חלוקה מובהקת בין ברודקאסט — תוכן שעובר בערוצי הטלוויזיה המסורתיים, הארציים, שבהם יוקרנו חדשות, ספורט, תוכניות ריאליטי וטקסי פרסים, לבין כל מה שאפשר לצפות בדחייה ובזמן ובמקום שנוח לצופים, כלומר בסטרימינג, ויעבור לנכסי האינטרנט של דיסני: בעיקר ESPN, מותג ילדים ומותג פרימיום למבוגרים.

האיום מצד החברה הגרועה והשנואה של ארה"ב

העסקה עם דיסני היתה אמורה להיסגר תוך 12–18 חודשים מהכרזתה בדצמבר האחרון, אך בחודש שעבר נטרפו הקלפים מחדש. קומקאסט, חברת הכבלים הגדולה בארה"ב, הגישה הצעת רכש של 31 מיליארד דולר לחברת הלוויין הבריטית סקיי. פוקס היא כבר הבעלים של 39% מסקיי, אך מרדוק מנסה כבר שנים רבות לשכנע את הרגולטורים בבריטניה — ואת משקיעיו שלו — לאפשר לו לרכוש את החברה כולה. ההצעה שמוביל בריאן רוברטס, מנכ"ל קומקאסט, עלולה לשבש את העסקה בין פוקס לדיסני. קומקאסט מעוניינת למעשה בפוקס כולה, לפי דיווחים, אך שללה הצעת רכש של 60 מיליארד דולר לפוקס בשל חשש כי לא תאושר על ידי הרגולטורים בארה"ב. "כדי לשרוד בעסק, צריך גודל, ובגלל זה קומקאסט מעוניינים בסקיי", אומר ניומן.

ההצעה של קומקאסט לסקיי העמידה את מרדוק במצב קשה: אם 50% מבעלי המניות בסקיי יאשרו את ההצעה, פוקס לא תוכל לחסום את הרכישה עם 39% שיש לה. מרדוק יוכל למכור את פוקס לדיסני בלי סקיי, במקרה כזה, אך ככל הנראה דיסני לא תהיה מעוניינת, כי אייגר רואה בסקיי "היהלום שבכתר" של פוקס.

דיסני שועטת

בבריטניה, דיווח השבוע "גרדיאן", יש חששות מהרכישה של סקיי. קומקאסט הוכתרה על ידי "קונסיומר ריפורטס" כחברה הגרועה ביותר בארה"ב ב–2014 וב–2010 בשל שירות הלקוחות הגרוע שלה, ונענשה כמה פעמים על ידי הרגולטורים בארה"ב בשל פגיעה בתחרות ובצרכנים. ב–2017 הוכתרה על ידי אתר 24/7 וול סטריט כחברה השנואה ביותר באמריקה, בהתבסס על סקרי שביעות רצון לקוחות. ב-2011 רכשה קומקאסט את NBC יוניברסל, ענקית התוכן הבינלאומית, ותוכל לצרף אליה את פוקס טלוויז'ן.

עם זאת, הרגולטורים בבריטניה אינם ששים לאשר גם למרדוק את רכישת סקיי, ופסקו ב–2016 כי יש לו ממילא שליטה מופרזת בשוק החדשות הבריטי, וכי בעלות מלאה על סקיי "לא תהיה לטובת הציבור". מי שיוכל לחלץ את התסבוכת היא דיסני, אם תגיש ישירות הצעה לרכוש את סקיי. מתסבוכת נוספת סובל אייגר, המנכ"ל המהולל של דיסני, שהובטח לו שכר של 48 מיליון דולר לשנה למשך ארבע שנים, וכן מענק מניות של 100 מיליון דולר אם המיזוג ייצא לפועל. ואולם בעלי המניות של דיסני דחו בתחילת מארס את הצעת השכר ברוב של 52%. יש לציין כי התשואה לבעלי המניות גדלה פי ארבעה בתקופת כהונתו של אייגר, מאז 2005. ההצבעה נגד חבילת השכר היתה מקרה נדיר בנוף התאגידי האמריקאי, ונעשתה בהובלת Institutional Shareholder Services, חברה המייעצת לבעלי מניות.

"אם לא מספרים סיפור שרלוונטי לצופים, אי אפשר להצליח"

איזה נכס היית רוצה שאין עדיין לפוקס?

"הייתי רוצה רישיון תמידי לשדר את הסופרבול, אבל זה לא יקרה. קיבלנו את ימי ראשון ושלישי של ליגת הפוטבול (NFL), זה נכס חשוב עבורנו. אין משהו יותר רב־עוצמה מאשר תוכניות להיט — זה יכול לשנות את עתידה של כל רשת. 'המפץ הגדול' היתה וממשיכה להיות הקומדיה מספר אחת. 'המתים המהלכים' — זה נס כמה זמן שהם נשארים בפסגה. אני מחפש להיטים גדולים ברשתות הגדולות ומקווה שאוכל לגנוב אותם".

אחד הלהיטים האלה עשוי להיות גרסה מחודשת של הסדרה "באפי", כפי שאמר השבוע ניומן במהלך הכנס. קהל המעריצים האדוק של הסדרה ישמח לראות גלגול חדש של הסדרה על גיבורת העל שנלחמת להציל את העולם משדים וערפדים.

אחד הנכסים של פוקס הוא "משפחת סימפסון" — הסדרה שחזתה את עלייתו של דונלד טראמפ. האם העובדה שהנשיא הוא איש טלוויזיה, חובב מדיה שמעורב כל כך בתקשורת — בעדה או נגדה — משנה את כללי המשחק בענף?

"העובדה שהוא היה ב'מתמחה' ושהוא אוהב לצפות בטלוויזיה היא לא בעלת משמעות לעסקים. מה שכן בעל משמעות הוא שיש הרבה יותר אנשים שצופים בשידורי חדשות בפריים־טיים במקום לצפות בתוכניות שלנו, וזה אתגר בשבילנו".

למרות דבריו של ניומן, לטראמפ יש מעורבות לא מבוטלת בקדחת הרכישות בענף המדיה האמריקאי, ובמקרה הזה — לטובתן של פוקס ודיסני. בדצמבר האחרון התקשר טראמפ למרדוק כדי לברך אותו על העסקה עם דיסני. בתחילת מארס הגישה עמותת Protect Democracy Project (פרויקט ההגנה על הדמוקרטיה) תביעה נגד הבית הלבן ומשרד המשפטים, בדרישה שיחשפו את ההתכתבויות בין הבית הלבן למשרד המשפטים לגבי המיזוג בין דיסני לפוקס. התביעה מבקשת לגלות אם הנשיא או אנשי הממשל "מתערבים באופן לא חוקי במיזוג כדי לסייע לבעל ברית פוליטי", קרי מרדוק. התמיכה הזו מתבלטת על רקע העובדה שטראמפ תקף את המיזוג המוצע בין AT&T לטיים וורנר, בשווי 85.4 מיליארד דולר. לדברי ניומן, הארגון פועל כדי "למנוע מהחברה האמריקאית ליפול טרף לממשל אוטוקרטי". התביעה עדיין מתבררת.

לנוכח השינויים החברתיים בארה"ב, הקיטוב, הפופוליזם, אתה חושב שיש לכם איזו אחריות לשקף את זה?

"אני חושב על זה פחות במונחים כאלה ויותר במונחים מסחריים — אנחנו רוצים שהתוכניות יהיו פופולריות, שיצפה בהן קהל רחב. אם לא מספרים לצופים סיפור שרלוונטי להם, אי אפשר להצליח. אי אפשר למתוח קו ישר בין בחירות ונושאים חברתיים לבין טלוויזיה. אי אפשר לכתוב תסריט לסדרה על הגבלת נשיאת נשק, זה לא עובד ככה. אבל מה שחשוב הוא להבין עם מה המשפחות שלנו מתמודדות, מה הצעירים חשים כשהם מתבגרים. החוויה האוניברסלית משתנה עם החברה, ואז יש סכנה שהתוכניות יינעלו על קבוצות מסוימות באוכלוסיה. זה לא יכול לעבוד עבור רשת שידור, אולי לשירות סטרימינג. אנחנו מדברים על אותנטיות כל הזמן".

לתנועת metoo# בהוליווד ובעולם יש חשיבות חברתית? היא תשנה משהו לטובה?

"בטוח שזה ישנה לטובה את המצב. זו תנועה חברתית חשובה. כמו בהרבה תעשיות, סבלנו מבעיות במתן שוויון הזמנויות ושוויון בשכר לנשים, ומבעיות של התנהגות נוראית של גברים שפגעו בנשים במקום העבודה. חייבים להפוך את זה חלק מהשיחה. בתור מי שהיתה לו שותפה אישה לעסקים במשך 18 שנה, נראה לי שהרווחתי את הזכות לפעול לטובת נשים במקום העבודה. יש הרבה נשים בכירות באולפן שלנו, אבל אנחנו צריכים להמשיך להשתפר".

מה היית עושה אם לא היית הולך לטלוויזיה?

"שני דברים משכו אותי, והם הכי שונים שאפשר. אחד זה רפואה. אני חושב שאולי החמצתי צומת בחיי שבו הייתי מוצא דרך שהיתה מעניקה לי הרבה סיפוק. מצד שני, בארה"ב התחום הרפואי מאתגר מאוד: יש בעיות במערכת הבריאות, והדרך שבה מנסים לפתור זאת בין היתר, להפוך את הבריאות לנגישה יותר, היא להקטין את השכר שמשלמות חברות הביטוח לרופאים. אז משקיעים המון זמן ומאמץ וכסף כדי להיות רופא, ויש הרבה תסכול כעת במקצוע", הוא מושך בכתפיו.

"הדבר השני הוא ספורט. הייתי שחקן כדורסל בקולג', וכמעט עברתי בשנות ה–90 לתחום הספורט בפוקס. עכשיו יש לי טעימה קטנה מזה. אירועי הספורט הגדולים שוברים את כל הכללים — זה הדבר היחידי שאנשים רוצים לצפות בו בשידור חי. בגלל זה זכויות הספורט התייקרו כל כך".

מה תוכנית הטלוויזיה האהובה עליך?

"זה כמו לבקר בירושלים. הייתי פה שלוש פעמים, בעיקר בעיר העתיקה. בכל פעם ראיתי משהו אחר וחוויתי את זה אחרת, בגיל 24, בגיל 40, ובגיל מבוגר יותר".

ובכל זאת.

"'בלוז לכחולי המדים' ו'מקום אחר' שודרו בדיוק כשהתחתנתי, ואשתי ואני היינו צופים בזה יחד בהתרגשות. מאוחר יותר, 'סיינפלד' היתה מהתוכניות האהובות — היינו מדברים על זה תמיד בעבודה. ב'אלי מקביל' צפיתי עם הבן שלי כשהיה בן 12, והיינו שואגים מצחוק ביחד. אני אוהב את 'הומלנד', 'משפחה מודרנית' ו'גלי'. הדרך שבה 'גלי' תיארו גייז השפיעה מאוד על החברה. יש סצנה שבה קורט יוצא מהארון מול אביו — והאיש הוא מכונאי רכב — בסצנה מאוד אמוציונלית. קיבלנו מכתבים מנערים שכתבו שזה נתן להם אומץ לצאת מהארון. זו פריווילגיה להפיק תוכנית כזו".

מה אתה אומר על המחטף של ריאן מרפי, היוצר של "גלי", "אויבות" ו"סיפור אימה אמריקאי" לנטפליקס?

"אני מאוד שמח בשביל ריאן, זו הצלחה גדולה. עצוב לי שהוא הולך למתחרים, אבל יש לו עדיין חוזה לשבע סדרות אתנו, אז הוא יישאר עמנו להרבה זמן".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות