תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

ראש העיר שניצל מחיסול לא מאמין במגדלים - ולא רוצה להשתעבד לבנייה

לכתבה

שמעון לנקרי, ראש העיר עכו זה 15 שנה, לא רוצה להכפיל את האוכלוסייה בעיר. "זו תהיה נאיביות לחשוב שפתאום אחרי החתימה על הסכם הגג תהיה פה התפוצצות אוכלוסין"

27תגובות

אדוני ראש העיר, מה עשית שזיכה אותך בכדור בחזה באישון לילה לפני חמש שנים, ובמאבטח צמוד שמלווה אותך מאז?

"במשך חודשים הרגשתי שעוקבים אחרי, והתרעתי בפני המשטרה בנושא. נאמר לי שהנושא נבדק ושאין לי מה לחשוש. זמן קצר לאחר שהתלוננתי, עצרו שני רעולי פנים ליד המכונית שלי ברמזור בצומת ירכא. רק המזל והערנות שלי עזרו לי לחמוק מהכדור שכוון לראש שלי. המניע לניסיון הרצח לא פוענח עד היום, והמתנקשים הודו רק בניסיון לשוד שהסתבך, אף שברור שהאופן שבו אני מבצע את התפקיד שלי כראש העיר לא מצא חן בעיני מישהו, שרצה לקחת את החוק לידיים ולא לראות אותי יותר בתפקיד".

מה עושים בתפקיד הזה שעלול להכעיס מישהו עד כדי כך?

"לנהל עיר בישראל זה קשה. לנהל עיר בפריפריה זה קצת יותר קשה, ולנהל עיר מעורבת בפריפריה זה כבר אתגר ברמת קושי גבוהה. כל הזמן יש מתח ורחש תת־קרקעי בין הדתות והעדות, ואנחנו מנסים לנהל את זה נכון.

"אני פוגש המון עובדים ותושבים, מוודא שהמערכות עבודות, עסוק בלהביא יוזמות חדשות. מבחינתי ילד ערבי וילד יהודי צריכים לקבל את אותה הזדמנות להצליח".

תיירים בעיר העתיקה בעכו
ירון קמינסקי

אבל יש שכונות שנקודת המוצא שלהן נמוכה יותר, ומצריכה השקעות גדולות יותר שבאות על חשבון מישהו אחר.

"בתחילת הדרך מיפינו את העיר והגענו לשמונה שכונות — יהודיות ומעורבות — שבהן נדרשה עבודה מסיבית. בכל אחת מהשכונות תיכננו מרכז לילדים ונוער בסיכון מתוך תפישת עולם חינוכית שהבאתי מהחברה למתנ"סים, שם הייתי 17 שנה, ויצאנו לדרך.

"נגענו גם בתשתיות, בחזות השכונה, בחינוך, באכיפת סדר, הנענו מהלכים של שיתוף תושבים ואיתור צרכים. חודשיים אחרי שהתחלתי את התפקיד מצאתי את עצמי עומד מול עשרות מתנגדים לתהליכים שניסינו להניע באחת השכונות. 'העיר קורסת, לא מאמינים לך ולמנהיגים, כולם גם ככה עוזבים את העיר', אמרו לי. הכל שמעתי. אנשים צברו מטענים במשך עשרות שנים אחורה על העירייה ועל השכונה. העירייה היתה ענייה בתקציבים ועשירה בעובדים, שקיבלו את מקום עבודתם כדי לקבל קולות במערכת הבחירות הבאה. דיללתי את השורות וספגתי הרבה אש, אבל האמנתי שבעירייה צריכים להיות רק מקצוענים, ולא פוליטיקאים. לפני שמונה חודשים קיבלנו את פרס החינוך הארצי, גם כשהעיר מדורגת במדד סוציו־אקונומי 4 מתוך 10. לראשונה זה שנים עכו קיבלה הכרה מהממסד שהיא בכיוון הנכון".

ההכנסות גדלות, הגירעון נמחק

טוב, כשזוכים ביותר מ–75% מהקולות בבחירות, אפשר להרשות לעצמך לא להתעסק בפוליטיקה, לא?

"זה לא תמיד היה ככה. בקדנציה הראשונה זכינו עם 46%, בקדנציה השנייה עם 64%, ובקדנציה הנוכחית מצאנו את עצמנו עובדים בלי אופוזיציה. אנחנו העיר היחידה שבה כל הייצוג הערבי יושב בתוך הקואליציה".

איך אתה מסביר את זה?

"יש לנו מרכז גישור שנותן מענה לכל משבר: הרב של העיר, השיח' של העיר, מנהיגים קהילתיים מכל שכונה. הם עושים שיתופי פעולה ולומדים על אורחות החיים של הקהילות האחרות. הם יודעים שאם קרה משהו, הם חלק מפתרון המחלוקת, והבעיה היא של כולנו. כמו שלתת מענה לבעיות בעיר זאת אחריות משותפת שלי, הליכודניק, ושל הסגן שלי, שהוא מהמפלגה האסלאמית. גם אחרי שהוא מונה היה מיעוט יהודי שהתנגד ושאל 'למה צריכים אותם בעירייה' אבל מבחינתי אם 30% מהאוכלוסיה בעיר ערבית, אין סיבה שהם לא יהיו חלק ניכר מהנהלת העיר, מהמוסדות ומהייצוג. אי אפשר לקרוא להם רק מתי שנוח. לא קל לבנות כזה מארג, אבל הפכנו את זה לכורח המציאות. אנחנו מיירטים מחלוקות לפני שהן נהפכות למשברים, ושומרים על חלוקת משאבים הוגנת לכל האוכלוסיות".

16 אלף יח"ד בעשר שנים

והמודל הזה ישים גם בשאר הארץ?

"כדי שזה יקרה צריך מנהיגות שתטיף לשותפות. כאן יש מרכז טניס ואם צריך שילד ערבי מהצד השני של העיר יגיע אליו, האוטובוס יגיע אליו עם המחבט חינם. יש קונסרבטוריון שבו קונצרטים ושיעורי נגינה שמתבססים על התרבות הערבית וכולם לומדים אותם. יש כוונה אמיתית להשתתפות של כל המגזרים. כיום כשאני מסתכל על השלטון המרכזי אני רואה הפרדות, לא חיבורים".

ראשי המפלגה שאתה נמנה חלק ממנה הם חלק ארי מאותן אמירות פלגניות ומשסעות.

"נכון. אני לא אוהב אמירות של 'אנחנו והם' ומבחינתי לא אלה צריכים להתוות את הדרך. זה הפוך מהמדיניות שאני מנהיג בעיר. בשבוע שעבר היה אירוע ביטחוני בעיר, והערבים מיהרו לומר 'זה לא פיגוע'. הם התגוננו וחששו שידביקו תווית, כי הם יודעים שמי שעושה פיגוע לא מגיע במיוחד לעכו עם אשתו בחודש שמיני לבדיקות בקופת חולים. האירוע נמצא תחת בדיקת המשטרה, אבל עצם החשש שלהם מפני מסגור האירוע כפיגועי מבטא את התפישה העירונית של התרחקות מפלגנות וסטיגמות, והפנמה של התפישה שלפיה כל אדם הוא אדם. כשעברנו בעיר מהומות אלימות לפני 11 שנה הגענו לנקודת שבר. אז הבנתי שאם אני לא יורד לשורש העניין וגורם לכולם להרגיש חלק מאותו דבר, אין לי סיכוי כאן.

"עוד תופעה שאנחנו רואים בפוליטיקה המקומית והארצית היא ירידה לפסים אישיים. הפייסבוק, הוואטסאפ והמסכים מאפשרים את זה, ובדרך כלל אומרים דברים בהיחבא. נתקלתי בזה במערכת הבחירות הקודמת באופן אישי, וגרמתי למעלילי העלילות להגיע לבית המשפט ולשלם לי על זה הרבה כסף. יש קווים אדומים שאסור לחצות — ולהגיד על בן אדם שהוא עשה דברים שלא עשה, זה אחד מהם. אם מישהו מעשה כזה, שיעמוד מאחוריו".

ירון קמינסקי

"לא מת על מגדלים"

אם כבר אווירת בחירות, מה צפוי לעכו בקדנציה הבאה?

"חתמנו על הסכם גג, שהוא בפני עצמו אתגר עצום. הסכמי הגג והתוכניות בוותמ"ל אמנם פורצי דרך עבור עיריות רבות, אבל גם מדאיגים במסה שהם מכוונים אליה. עיר לא צריכה להשתעבד לבניית בניינים. הרעיון במהותו טוב: לא בונים לפני שמקימים את כל המוסדות, אזורי התעסוקה והתשתיות — ולשם כך נותנים תקציבים. זה המפתח למשוך אנשים לעיר.

"עם זאת, הסכמי הגג מכוונים לאפשרות של הכפלת האוכלוסיה של עכו, והאמת היא שאני לא מעוניין במהלך כזה. גם אין מספיק אנשים שייצרו ביקוש לכל הדירות האלה, אפילו כשמחירי הדירות יורדים. עכו חתמה על הסכם גם כי כולם חתמו, אבל אנחנו לא נאיבים לחשוב שפתאום תהיה התפוצצות אוכלוסין בעיר.

"הרי לא חתמו על הסכם גג רק עם עכו, אלא גם עם נהריה ושלומי והקריות. אז מאיפה מצפים שיגיעו התושבים? אם זה היה קורה רק בעכו זה היה שווה, אבל אנחנו רואים מסביב שביקושים במכרזים על קרקעות רק יורדים והולכים. הקבלנים לא בונים אם האוכלוסיה לא באה. במדינה יבינו את זה בקרוב, וישנו את ההתנהלות בהתאם. הכוונה טובה, הביצוע פחות".

ובינתיים, הקבלנים מגיעים לעכו?

"אנחנו עוד לא חוששים מזה, אבל ביום מן הימים זה עלול לאיים עלינו. כיום יש בעיר כעשרה קבלנים שונים, ואם הם נתקלים בבעיות, אנחנו מנסים לסייע להם באמצעות אגף ההנדסה ועבודה בכפוף לתוכנית מתאר שהתחלנו להניע לפני 14 שנה, ואושרה רק לפני כשנה. התארכות התוכניות בוועדות המחוזיות מהווה חסם של ממש, והיא גם ההצדקה לכל ועדות הזירוז. איך עיר אמורה לפעול בזמן שמחכים לאישור תוכניות?"

סמטאות השוק בעכו
אייל טואג

ומה בנוגע למחיר למשתכן?

"למכרז הראשון שנערך במחיר למשתכן ניגשו תשעה קבלנים, וזכו שלושה. בקרוב ייצא מכרז נוסף ל–2,000 יחידות חדשות. יהיה מאתגר להביא עוד אלפי קונים למכרז השלישי — וגם הקבלנים יודעים את זה. עכו זו לא תל אביב שכולם מתנפלים".

עכו הצליחה תוך עשור לייצר לעצמה הכנסות שלא נשענות רק על תקציבי המדינה והסכמי הגג. איך עשיתם את זה ואיזו ברירה יש לערים שלא מצליחות?

"זה בגדר נס. את השנים האחרונות אנחנו מסיימים במאזנים חיוביים והתקציב השנתי שלנו הוא 420 מיליון שקל. תוך 15 שנה שילשנו את התקציב, וזה מאפשר לנו להשקיע בכל תושב הרבה יותר. אני מצליח להביא לעיר הרבה מעורבות והשקעות של מגזר שלישי. יש המון מיזמים שנשענים על הכנסות חיצוניות — הקונסרבטוריון, מרכז הטניס, הגן הבוטני, הפארק האתגרי. גם בארנונה גדלנו מ–55 מיליון שקל בשנה ל–150 מיליון שקל בשנה, וזה לא שהאוכלוסיה גדלה פי שלושה. זו תוצאה של גידול בשטחי מסחר, תעשייה, מפעלים ומשרדים. ההכנסה ממפעלים שילשה את עצמה בעשור".

מגדלים התחילו להתנוסס בעיר, זה מסמן גם על בואן של אוכלוסיות יותר חזקות?

"מדובר בסנוניות ראשונות, אבל אני באופן אישי לא מת על מגדלים. אני אוהב בניינים בני 7–10 קומות, זאת עכו. אנחנו לא רוצים לשנות את המרקם והמראה של העיר. גם על העיר העתיקה אנחנו שומרים בקנאות. למעשה, היישום של הסכם הגג מכוון לניצול שטחים בלב העיר ולא בפאתיה ועל שטחים פתוחים. אנחנו מבקשים לחזק את המרכז העירוני, כדי לא לייצר מצב של הזדקנות ושכונות שנחלשות. האוכלוסיה במגדלים מורכבת ממשפרי דיור מתוך העיר ובאחוזים ניכרים גם מחוץ לה, מאזור הצפון".

נמל עכו
משה גלעד

מנסים לייהד את עכו דרך השכונות החדשות?

"ממש לא. לשמור על המרקם הקיים. החרדים לא רוצים להגיע לכאן בינתיים, ואני לא מתלונן".

וחוק השבת הולך לשנות משהו בעיר?

"לא נשנה שום דבר בסטטוס קוו הקיים. האזורים התיירותיים בעכו נשענים על סופי השבוע, ולא היו רחשים כאלה בעיר על לעשות שינוי. יש בעכו אוכלוסיה מסורתית, ואנחנו שומרים בקנאות על כבודה, בתי הכנסת ואורחות חייה, וגם על כך שאף אחד לא יפתח עסקים שעלולים לפגוע בשכונות דתיות. אבל מרכזי הספורט והעסקים פתוחים. עכו היא עיר תיירותית".

ותחבורה ציבורית בשבת לא תיטיב עם העיר?

"לא נעשה שום דבר שיפגע ברגשות של הציבור, והכבוד הוא בסיס ליחסים. בבית כל אחד יכול לחשוב מה שהוא רוצה, אבל את מה שקורה במרחב הציבורי כולם מכבדים. כמו שאף אחד לא מצפה מאתנו שנסגור בשבת, אך אחד גם לא מצפה מאתנו שנפתח. זה לא מכשול שמונע את ההתפתחות של העיר. עכו סבלה מתחבורה לא מסודרת, כמו רכבת שחצתה את העיר בארבעה מקומות, וגרמה לפקקים — אך התשתיות שופרו.

"עוד דבר שאנחנו משקיעים בו בשנים האחרונות הוא הביטחון האישי. העיר מרושתת ב–300 מצלמות, מהן יותר מ–100 בעיר העתיקה. יש פעילות אכיפה משמעותית, והיא מגובה בפעילות חברתית־חינוכית שהיא הכרח שמייצר מענה לקצוות של האוכלוסיה, שאחראים ל–80% מהפשע והאלימות. גם בעיר העתיקה יש מרכז לנוער וילדים בסיכון".

ירון קמינסקי

"מקווה להחליט בעצמי מתי תהיה סוף הכהונה שלי"

אגב עיר עתיקה, בנייה לא־חוקית זה אתגר שאתם מתמודדים אתו?

"זה סיפור לא קל שנמשך כבר עשרות שנים, בעיקר בעיר העתיקה. יש אנשים שרוצים לשמר את הבנייה הלא־חוקית מלפני 40–50 שנה, ואנחנו נלחמים בה. אנחנו מנסים לוודא שלא ייווצרו הפרות בנייה חדשות, ומה שכן — מגיע לבתי המשפט. העניין שבזמן שהדברים מתנהלים בבתי המשפט מנסים לעשות להם לגליזציה, וכל הסיפור הזה לא לגיטימי. למה לתת לפשיעה אישור להתקיים? איזה מסר אתה מוסר פה?"

העיר נשענת על תיירות, אך אין מספיק חדרי מלון.

"מלונאים חוששים תמיד מהמצב הביטחוני, ובעכו הבעיה חמורה על אחת כמה וכמה בגלל המרקם העירוני הנפיץ של התושבים. אנחנו יוצרים כאן מציאות שבה גם כאשר האווירה הביטחונית מתוחה, האינטרס המשותף של כל הנוגעים בדבר הוא לייצר תחושת יציבות. גם אם יש אירוע חריג, הוא עובר אחרי שבוע־שבועיים. צריך שיהיה שווה לבוא תמיד".

אז לאן נבוא? איך פותרים את מצוקת החדרים?

"אחד הדברים שעוד לא הצלחנו בהם זה הגדלת חדרי המלון, והבאת הרשתות הגדולות לעיר. עכשיו יש בחלק מהתב"עות הכרח למלונאות, אבל זה קשה. בגליל המערבי לא נבנה בית מלון בסדר גודל משמעותי כבר כמה עשורים. זאת אחת המשימות שלנו ושל משרד התיירות. צריך כאן מלון עוגן. לא מספיק צימרים ליד. לינות היא גם דרך לפתח תיירות לילה וחיי לילה, שיגדילו את ההכנסות לעיר. בינתיים, מתפתחים צימרים וחדרי אירוח בתוך בתי מגורים בעיר העתיקה. יש כבר 50 כאלה ויותר. כשאנחנו מארחים את הפסטיבלים הגדולים העירוניים העיר מפוצצת".

פסטיבל עכו לא חף מפרובוקציות בשנתיים האחרונות.

"היה חשש שנתערב בתכנים של התיאטראות, אבל כל ההדורים יושרו, וכבר לפני חודשיים התנענו פגישות עם במאים, שחקנים, מנהל אמנותי וכו'. היתה חריגה אחת שבה העיר נכנסה לרכבת הרים, ויצאה ממנה בשלום. הפסטיבלים ימשיכו להתקיים בעיר ויש יותר משישה בשנה".

הפסטיבלים יימשכו, אבל מתי אתה תלך הביתה?

"אני מקווה שזה יהיה כשארצה ללכת, ולא כשיראו לי את הדרך החוצה. עם זאת, אני מאמין גדול בהגבלת הקדנציה של ראשי ערים. על תקופת הזמן המוקצבת אפשר להתווכח, אבל שינויים דרמטיים אפשר לראות כבר אחרי שלוש־ארבע קדנציות, לא צריך מעבר".

שמעון לנקרי ראש העיר עכו

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: סקירה יומית של שוק הנדל"ן ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות