תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

שוחד, איומים, מכות ומחברת סודית: מה הוביל את בכירי שיכון ובינוי לתאי המעצר

לכתבה
אתר בנייה של שיכון ובינוי באפריקהGeorge Osodi / Bloomberg

בכירי החברה חשודים כי שיחדו פקידי ממשל בעולם בעשרות מיליוני דולרים - במה שמסתמן כאחת מפרשיות השחיתות החמורות ביותר של חברה בורסאית בישראל. הסיפור המלא

57תגובות

פברואר 2016, ניירובי. לכאורה, עוד יום במשרד: דן שחם, מנהל סניף קניה בחברת SBI תשתיות מקבוצת שיכון ובינוי הישראלית, קורא אליו ללשכה את רו"ח שי סקף, חשב הסניף. אלא שהפעם החלונות והתריסים מוגפים, ועל השולחן, בין קלסרים וניירות, מונחת מחברת חשבון עם כריכה אדומה, שאותה סקף לא ראה קודם לכן.

מהירים ובלי קשקושים - חפשו TheMarker בטלגרם (להורדה באנדרואיד, להורדה באייפון)

שחם נעל את הדלת והפליג בשבחים על עבודתו של סקף, שהוגדר בשיכון ובינוי "טאלנט" ומי שעתיד להשתלב בשדרת הניהול בקבוצה, ואמר לו שהגיע הזמן "להיכנס למשפחה". לאחר מכן נתן שחם לבן טיפוחיו משימה: לעבור על הנתונים שיש במחברת האדומה ולהשוות אותם לאלה שמחוץ לה — בקלסרים ובניירות האחרים. המשימה הוגדרה סודית ביותר, כזו שלשקף אסור לשתף בה גם את בני משפחתו. לאחר מכן המסמכים הועברו לביתו של סקף, שם הוא נדרש לנעול אותם מאחורי שני מנעולים.

כביש שסללה שיכון ובינוי בניגריה
George Osodi / Bloomberg

תוך זמן קצר הבין סקף את המערבולת שאליה נקלע: במחברת האדומה תועדה מערכת חשבונאית מקבילה לזו הרשמית, מערכת שסקף כלל לא ידע על קיומה. "עם תחילת המעבר על המסמכים גילה מר סקף שמדובר בתיעוד של תשלומי שוחד לנבחרי ציבור ועובדי ציבור במזרח אפריקה", נכתב בתביעה שהגיש סקף ביולי 2017 נגד שיכון ובינוי, באמצעות עו"ד ברק כלב. לפי התביעה, שבה מתוארת הפגישה בלשכתו של שחם, סירב סקף לשתף פעולה עם מעשי השחיתות, ולאחר שהבהיר זאת לממונים עליו — הם התעמרו בו והתנכלו לו.

רובי לזרוב, רואה החשבון המבקר של SBI - חברה נכדה של שיכון ובינוי
אילן אסייג

לפי התביעה, יומיים אחרי שקיבל את המשימה משחם, הבהיר סקף לבוס שלו שלא ישתף פעולה. לטענתו, הוא זכה לצעקות מצד שחם, שקרא לו "סיסי" ו"חסר עמוד שדרה". "באפריקה תהיה אפריקאי — כל האפריקאים לוקחים ונותנים שוחד, כולם פה עושים עסקים; אם זה לא החברה (שיכון ובינוי) אז זו חברה סינית", אמר שחם לסקף, והמשיך: "למה אתה חושב ששיעור הרווחים פה מגיע ל–40% ובניגריה ל–65%, ובישראל בלחץ מגיעים רק ל–4%? כי נותנים שוחד. ככה העולם עובד".

לטענת סקף, בשלב מסוים הוא החל לקבל איומים על חייו מגורמים לא מזוהים. באוגוסט 2016 חיכו אלמונים ליד דלת ביתו בניירובי ולאחר שזיהו אותו בשמו ובתפקידו, הכו אותו נמרצות, הצמידו סכין לצווארו ואיימו על חייו. יום לאחר מכן עלה רואה החשבון המבוהל על מטוס לישראל.

לפי התביעה, כמה ימים לאחר ההוראה שנתן שחם לסקף, הגיע לסניף קניה רו"ח רובי לזרוב — שותף בכיר בפירמת BDO האפט, שהוא גם רואה החשבון המבקר של שיכון ובינוי. סקף, שעשה את ההתמחות ב–BDO ועבד בפירמה כשנה לפני שעבר לשיכון ובינוי, חשב שימצא אוזן קשבת אצל לזרוב, והסביר לו שהדברים שנדרש לעשות מנוגדים לצו מצפונו ולאתיקה המקצועית של רואי החשבון.

עופר קוטלר
אילן אסייג

להפתעתו, לזרוב אמר לו שהדברים מוכרים לו כבר שנים ארוכות ושזו נורמה מושרשת היטב בפעילות שיכון ובינוי בחו"ל. לטענת סקף, בהקשר זה הוא מנה את חברת SBI שווייץ (החברה האם של החברה הפועלת באפריקה) ואת המדינות ניגריה, אוגנדה, גואטמלה ובעבר גם את חוף השנהב. לזרוב גם הסביר לסקף שהדברים הוסתרו ממנו כל העת כי מחזורי הכספים בקניה קטנים יחסית.

במדינות אפריקה, הרוב המוחלט של הפרויקטים של שיכון ובינוי היה מהזמנות של גופים ציבוריים — ממשלות או רשויות מקומיות, ובעקבות תיקון חקיקה של מדינת ישראל מ–2008 (שנכנס לתוקפו ב–2010), מתן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה הוא עבירה פלילית בדיוק כמו בארץ.

לטענת סקף, לזרוב המליץ לו לעצום עיניים ואמר לו כי "אין מדובר בנוהג מקומי של אזור מזרח אפריקה, אלא בפרקטיקה מוכרת ומושרשת, חובקת עולם, שזוכה לגיבוי הביקורת הפנימית של החברה, ועדת הביקורת של הדירקטוריון, המחלקה המשפטית של החברה (בראשות עו"ד חזי קטן), ומגיעה אפילו עד לעופר קוטלר", מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר.

יו"ר שיכון ובינוי ב–2007–2012, רוית ברניב
דודו בכר

"קשה לאמוד את הנזק התדמיתי שייגרם לישראל בגלל הפרשה"

קוטלר (שהיה מנכ"ל שיכון ובינוי בין 2007 ל–2015) ולזרוב נעצרו בשבועיים האחרונים, וכמוהם גם מבקר הפנים של שיכון ובינוי, אברהם אדמוני; ומנכ"ל SBI שווייץ, רוני פאלוך. אשת העסקים המקושרת רוית ברניב, יו"ר שיכון ובינוי ב–2007–2012, עוכבה לחקירה ונשלחה למעצר בית. לפי התביעה של סקף, גם בפני אדמוני ופאלוך הוא התריע על מעשי השחיתות, אך ללא הועיל.

בשלב זה מסתמנת הפרשה כאחת מפרשיות השחיתות החמורות ביותר של חברה בורסאית ישראלית בשנים האחרונות. אלמלא ההמולה הרבה סביב חקירות נתניהו בשבועיים האחרונים, סביר להניח שפרשה זו היתה פותחת מהדורות וזוכה לכותרות ראשיות, בוודאי לאור העובדה ששיכון ובינוי נשלטת בידי המיליארדרית שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים.

מנכ"ל SBI  שווייץ, רוני פאלוך
עופר וקנין

לפי החשד של המשטרה, שמונה חשודים שונים — מנהלים בעבר ובהווה של שיכון ובינוי — היו מעורבים או ידעו על פעילות שיטתית וממושכת של מתן שוחד לעובדי ציבור בכמה מדינות באפריקה, כדי שסולל בונה ארצות חוץ (כך נקראה בעבר SBI תשתיות הפועלת באפריקה) תקבל עבודות תשתית.

"לא מפתיע אותי שזה מגיע לרמות של ברניב וקוטלר", אומר אנליסט ותיק המכיר את שיכון ובינוי. "סולל בונה ארצות חוץ זו החברה הכי מהותית, הכי רווחית והכי מעניינת בקבוצת שיכון ובינוי. רמת הרווחיות באפריקה, ובמיוחד בניגריה, היא פנומנלית. במשך השנים, כששאלו בכירים בקבוצה על זה, הם תמיד הסבירו שבאפריקה יש יותר סיכון, אבל ברור שזה לבד לא מסביר את הרווחים האדירים. העניין של קשרים לממשל תמיד ריחף שם ברקע. בדו"ח השנתי האחרון מסופר על כך שב–2016 נעצרה הפעילות הממשלתית בתחום התשתיות בניגריה בגלל חילופי שלטון, ושהממשלה עוצרת תשלומים לקבלנים. מי שמכיר את החברה התבדח שפשוט לוקח זמן להשיג את מספרי חשבונות הבנק הפרטיים של השליטים החדשים. אחרי שהפרשה נחשפה, הבדיחה הזו מתבררת כקרובה לכאורה למציאות".

ראשית הפעילות של סולל בונה ארצות חוץ באפריקה היתה בשנות ה–60, אז היתה החברה תחת שליטת ההסתדרות, תקופה שבה החלו חברות ישראליות לעבוד ביבשת שחורה, בעידוד ממשלת ישראל.

יהודה אלימלך, מנהל סולל בונה ארצות חוץ  עד 2011
עופר וקנין

ב–20 השנים האחרונות הפרויקטים ש–SBI תשתיות מבצעת במדינות אפריקה הן בדרך כלל בליווי הבנק העולמי וגופים שונים השייכים לאו"ם. החוזה נעשה עם המדינה, אבל המוסדות הבינלאומיים הם אלה שמעבירים בפועל את כסף מהממשלה לחברה המבצעת. לפחות חלק מהפרשה הנוכחית, כך נראה, קשורה לאי־שביעות הרצון של הבנק העולמי, בלשון המעטה, מההתנהלות של שיכון ובינוי. הדבר נרמז בהודעה של שיכון ובינוי לבורסה מיד ביום התפוצצות הפרשה, כאשר החברה דיווחה כי הבנק העולמי עורך בדיקה בנוגע לפרויקטים של שיכון ובינוי בקניה.

אחרי שהתקבלה התביעה של סקף, פנו שיכון ובינוי והחברה הבת משווייץ, באמצעות עו"ד פיני רובין ממשרד גורניצקי ושות', המקורב לשרי אריסון, למשרד רואי חשבון חקירתי באירופה, כדי לערוך חקירה פנימית. במקביל, נעשתה פנייה לרשויות החוק בשווייץ. ככל שזה יישמע מוזר, בשיכון ובינוי מבקשים להתנער מהקשר הישראלי לפרשה, ומבחינת החברה האם היא כלל לא היתה צריכה להיחקר על ידי הרשויות בארץ, גם אם יש חוק הנוגע למתן שוחד לעובד זר. לפי גרסה זו, אם מעשי השחיתות אכן התרחשו, הרי שזאת פרשת שחיתות שווייצית־קנייתית, והמעורבים בה הם לא תושבי ישראל, אלא ישראלים לשעבר.

"זו חברה נפרדת עם דירקטוריון נפרד, שרובו שווייצי", אומר מקורב לשיכון ובינוי. "יש שם שמות של ישראלים, אבל הם בעצם לא ישראלים, כי הם יושבים הרבה שנים בניכר. החברה בשווייץ היא חברה זרה באופן מהותי — מקום פעילותה הוא באפריקה והניהול והשליטה הוא לא בארץ. זה לא משנה אם הרווחים מגיעים בסופו של דבר לישראל. מה, החברה שמקבלת את הרווחים למעלה שותפה לעבירה, אם חלילה נעשתה?".

כפי שמראים המעצרים והחקירות של השבוע האחרון, רשויות החוק בישראל סבורות אחרת. בדיון הארכות המעצר של בכירי הקבוצה שהתקיים ביום התפוצצות הפרשה, ב–20 לפברואר, התייחס שופט המעצרים מבית משפט השלום בראשון לציון, עמית מיכלס, לבדיקה שנערכת על ידי הבנק העולמי, ואמר כי "הדבר ידוע ועולה מחומר החקירה המוצב לעיני" (חומר שהוא חסוי, ולעיני השופט בלבד; ש"ש). באותו דיון אמר נציג המשטרה, רב־פקד אריאל פרידמן, כי "בקווים כלליים, כלל הפרשייה היא בין 2008 ל–2012, ועכשיו יש ראיות חדשות לתקופה של עכשיו".

בעלת השליטה בשיכון ובינוי, שרי אריסון, עם אפרת פלד, מנהלת קבוצת אריסון ודירקטורית בשיכון ובינוי
משה מילנר / לע"מ

יומיים לאחר מכן, בדיון על הארכות מעצר של חשודים נוספים, אמר פרידמן שחלו התפתחויות דרמטיות מאז שהחקירה נהפכה לגלויה. "מתגלה תמונה עגומה שלפיה שיכון ובינוי שיחדה פקידי ממשל בעולם באופן שיטתי ולאורך שנים בעשרות מיליוני דולרים, ואף מעבר לכך, והכל כדי להגדיל את רווחיותה". הוא הוסיף כי "במקרים מסוימים שיכון ובינוי מעלה בכספים ממוסדות הבנקאיים המסונפים לאו"ם; מוסדות שהוקמו מתוך מטרות נעלות, כמו פיתוח תשתיות במדינות מתפתחות. אם החשדות יתבררו כנכונים, יהיה קשה לאמוד את הנזקים התדמיתיים והאחרים שייגרמו למדינת ישראל בגין פרשיה חמורה זו".

"יש כאן סיפור של 'הממזרים שינו את הכללים'"

כל החשודים בפרשה מכחישים בתוקף את החשדות המיוחסים להם. עם זאת, אף אחד לא ייפול מהכיסא אם בהמשך הדרך קו ההגנה, לפחות של חלקם, יהיה בדומה לדברים ששחם אמר לסקף, "ככה הדברים עובדים, מאז ומתמיד, באפריקה".

ביום התפוצצות הפרשה, במהלך דיון הארכת המעצר של יהודה אלימלך, שהיה מנהל סולל בונה ארצות חוץ עד 2011, רמזה הסנגורית שלו שלפחות עד 2010 היתה תרבות מסוימת בפעילות שיכון ובינוי באפריקה. "חוק שוחד לעובד זר תוקן ב–2010", אמרה הסנגורית בדיון, ו"יהודה ביקש חוות דעת משפטית לגבי החוק הזה ובאמת מתוך רצון להנחיל את הסדר החדש ולהנחיל את הנורמות החדשות". השופט מיכלס התייחס לדברים בדיון ואמר: "טענה זו לא נעלמה מעיני ואף עיינתי בחקירתו של החשוד. עם זאת, אני סבור שבתיק החקירה מסמכים שאינם מתיישבים עם טענה זו".

חברות ישראליות רבות פועלות בעולם השלישי, ובמשך השנים העלימה ישראל עין מתרבות השוחד במדינות אלה. בשנים האחרונות, מאז כניסת החוק החדש, המצב משתנה בהדרגה והרשויות מתחילות להתייחס בתקיפות למעשי שחיתת של אנשי עסקים ישראלים מעבר לים. המיליארדר בני שטיינמץ, שנעצר לפני כמה חודשים בחשד למתן שוחד בגיניאה, למד זאת זה על בשרו (ראו מסגרת).

"יש כאן גם סיפור של 'הממזרים שינו את הכללים'", אומר בכיר בענף הנדל"ן והתשתיות בישראל המכיר את שיכון ובינוי. "פעם שוחד היה סטנדרט, דבר מקובל. הנשיא הראשון של קניה, ג'ומו קניאטה, היה בן בית של סולל בונה, היו מארחים אותו במלונות. מי היה יכול לדבר עם שליטים כמו אידי אמין באוגנדה בלי שמביאים משהו? אבל בעשור האחרון הדברים משתנים. המדינות האלה רוצות להיות חלק מהעולם הנורמלי, רוצות להפסיק את הדברים האלה, וגם המוסדות הבינלאומיים — האו"ם והבנק העולמי — יותר מקפידים. החברות הבינלאומיות, ובכללן הישראליות, לא עיכלו את השינוי הזה".

תלות גדולה ביבשת השחורה
החלק של אפריקה בתוצאות שיכון ובינוי ) 2016 (
הכנסות
במיליארדי
שקלים
רווח תפעולי
)EBIDTA(
במיליוני שקלים
צבר הזמנות
במיליארדי
שקלים
מקור: הדו"ח השנתי של 2016 שפורסם במארס 2017
כללי פרויקטים באפריקה

לאור כל זאת, עולה השאלה מה ידעו או לא ידעו בדירקטוריון שיכון ובינוי. השבוע ניסינו לשוחח עם כמה דירקטורים בחברה, בהווה ובעבר. אלה שכן הסכימו לדבר, שלא לייחוס, טענו כי לא ידעו דבר על מעשים בלתי כשרים באפריקה. בהמשך לכך, עולה גם השאלה היכן היתה בעלת השליטה, אריסון. בעזרת מכונת יחסי ציבור משומנת היטב, אריסון הציגה במשך שנים את שיכון ובינוי כחברה מ"זן אחר" — אמנם חברת בנייה שפועלת למען רווח, אך חברה "ירוקה" המקפידה על התנהלות ערכית. בעשר השנים האחרונות החברה מפרסמת מדי שנה דו"ח קיימות המתייחס לסוגיות סביבתיות וחברתיות, וב–2007 מינתה סמנכ"לית מיוחדת לנושא זה. כמו כן, באתר החברה נכתב תחת הלשונית "חזון וערכים", כי "ברוח הערכים המבוססים על חזוננו והנובעים ממנו, פיתחנו כלים יום־יומיים להטמעת ערכים בעשייה הארגונית והאישית של כל אחד ואחת מהעובדים ומהמנהלים שלנו".

הפער בין הדיבורים הגבוהים על חזון וערכים לבין כתב התביעה של סקף וחשדות המשטרה הוא בלתי נתפש, ללא קשר לחוק שנחקק ב–2010. הדברים מתחדדים עוד יותר נוכח העובדה שרוב רווחי שיכון ובינוי הם באפריקה ובמדינות עולם שלישי אחרות. לפי הדו"ח השנתי של 2016 (האחרון שפורסם), ה–EBIDTA (רווח תפעולי לפני מסים, ריבית, פחת והפחתות) באפריקה היה 392 מיליון שקל מתוך רווח של 606 מיליון שקל בקבוצה, כלומר 65%. אם מצרפים לכך פעילות במדינות כמו קולומביה וגואטמלה, הרי שהרווח של הקבוצה שמקורו במדינות עולם שלישי, שבהן שיכון ובינוי פעלה בצורה מושחתת לכאורה, גבוה אף יותר.

כלומר, בזמן שאריסון ואנשיה דאגו לפמפם ללא הרף בפרסומות ובכתבות יחצ"נות את החזון העסקי החדש, חלק לא מבוטל מרווחי שיכון ובינוי נעשה בחצר המושחתת שבאפריקה. ואולם מאז שפרצה הפרשה לא נשמע קולה של אריסון וגם לא קולה של אפרת פלד, מנהלת קבוצת אריסון, המכהנת כדירקטורית בחברות שונות בקבוצת אריסון, כולל בשיכון ובינוי.

אתר בנייה של שיכון ובינוי באפריקה
מתוך ערוץ היוטיוב

מי שתקפה השבוע את התנהלות שיכון ובינוי בפוסט בפייסבוק היא האדריכלית אורנה אנג'ל, שהיתה סמנכ"לית קיימות בשיכון ובינוי ב–2007–2011. "איך אפרת פלד שמנהלת לשרי אריסון את כל העסקים ויושבת בדירקטוריון של שיכון ובינוי, אפופה שתיקה תקשורתית, וכל הדירקטוריון של שיכון ובינוי, איפה הם? איך הם לא מוזכרים בפרשה הזאת? ולמה התקשורת מגנה עליהם?", כתבה אנג'ל בפוסט.

בהמשך, בהתייחס לכלל סוגיות השוחד באפריקה, כתבה אנג'ל: "זה מורכב, כי זו הנורמה בהרבה חברות, ואף אחד לא באמת מבין שאפשר לטפל בזה ולפתור את זה. יש עוד לא מעט תעשיות שפועלות ככה, והגיע הזמן כמדינה להתמודד עם זה". אנג'ל נשאלה בפייסבוק אם בכלל אפשרי לעשות עסקים באפריקה ללא שוחד, וענתה: "בגדול, אם אתה מוכן להתאמץ על הדברים הנכונים — אז אפשר". אנג'ל סירבה להתראיין לכתבה זו.

מימין: רוית ברניב, עופר קוטלר, שרי אריסון (לא חשודה בפרשה), רובי לזרוב
עופר וקנין, אילן אסייג ורמי זרנגר

"המניה תמשיך לרדת"

השבועות הקרובים יהיו משמעותיים מאוד עבור שיכון ובינוי. ההערכות בשוק היא שהפרשה עתידה לפגוע בעתיד החברה, בעיקר לאור הרווחיות הגבוהה שמקורה באפריקה, ולכן היא תצטרך לבצע התאמות ושינויים באסטרטגיה שלה. מאז פרוץ הפרשה, ירדה מניית שיכון ובינוי ב–22% והחברה איבדה מערכה 760 מיליון שקל, ושווה כיום 2.6 מיליארד שקל.

לדברי האנליסט הוותיק שמכיר היטב את החברה, יש לה עוד לאן לרדת. "על הפעילות בישראל הפרשה הזו לא תשפיע — כאן יש לה קרקעות בשפע, והיא פשוט צריכה לבנות", הוא אומר. "אבל יש לכך בהחלט השפעה על המניה ועל מצב החברה בכללותה. בשל חוסר הוודאות שיש כעת, אני מעריך שהמניה תמשיך לרדת. אני לא חושב שהם יפסיקו את הפעילות באפריקה, כי יש להם הרבה התחייבויות שם ובכל מקרה זאת פעילות רווחית, אבל אני מעריך שבשיכון ובינוי יצטרכו לחשוב לעומק על האסטרטגיה העסקית שלהם באפריקה ובעולם השלישי".

קבוצת אריסון מסרה בתגובה: "כפי שפורסם, חברת שיכון ובינוי משתפת פעולה באופן מלא עם החקירה ומקווה שזו תסתיים בהקדם ובאופן חיובי, שכן לחברה אפס סובלנות להתנהלות בלתי תקינה. הקבוצה פעלה, פועלת ותפעל להטמעת סטנדרטים ערכיים גבוהים בכל עשייתה ותחומי השקעותיה, ומקווה שהבדיקות באשר הן אל מול גורמי האכיפה יתבררו בהקדם האפשרי ובאופן חיובי, ויאפשרו לכ–27 אלף עובדי ומנהלי הקבוצה בישראל ובעולם להמשיך בעשייה עם ערך מוסף לטובת הכלכלה, החברה והסביבה".

התרסקות
מניית שיכון ובינוי, בשקלים

משיכון ובינוי נמסר בתגובה: "מדובר בטענות שהועלו במסגרת תביעה של עובד לשעבר בחברה נכדה זרה הפועלת, בין היתר, באפריקה. לאור הטענות בכתב התביעה, פנתה אותה חברה מיוזמתה לרשויות האכיפה באירופה (מקום מושבה של החברה), ופתחה בבדיקה מקיפה באמצעות פירמת עורכי דין שווייצית וגוף חשבונאי־חקירתי זר.

"שיכון ובינוי פועלת לאורך שנים במדינות רבות תוך הסתמכות על קוד אתי מחמיר ותוכניות אכיפה ספציפיות המוטמעים בכל חברות הקבוצה בהתאם לסטנדרטים בינלאומיים מובילים. אנו מנהלים מדיניות של אפס סובלנות להתנהלות בלתי תקינה, וכך נמשיך לעשות.

"באשר לטענות שהועלו על ידי המשטרה בדיון בבית המשפט וטענות נוספות שמועלות בכתבה, אנו מנועים מלהתייחס לפרטים בשל החקירה המתנהלת. נזכיר כי בעוד החקירה מתנהלת, יש חובה לשתף עמה פעולה באופן מלא ולא לצאת בהצהרות בתקשורת או ברשתות חברתיות. שיכון ובינוי מעוניינת בסיומה המהיר של החקירה, ומאמינה ומקווה כי בתום החקירה יתברר כי היא התנהלה בצורה חוקית, תקינה וראויה".

שטיינמץ, גרטלר ושפיר הנדסה: שיכון ובינוי לא לבד

בישראל, תיקון חקיקה מ–2008 (שנכנס לתוקפו ב–2010) קובע כי מתן שוחד לעובד ציבור במדינה זרה הוא עבירה פלילית בדיוק כמו מתן שוחד בארץ. ואולם בשנים הראשונות מאז נכנס התיקון לתוקפו, הוא בקושי נאכף ועד כה הורשעה בעננין זה רק חברה קטנה אחת — ניפ, שבדצמבר 2016 הורשעה במתן שוחד בממלכת לסוטו שבאפריקה.

עם זאת, בשנתיים־שלוש האחרונות נראה שיש שינוי במגמה והאכיפה בעניין גוברת. פרשת שיכון ובינוי, כפי שהיא נראית כעת, עשויה להיות אבן דרך משמעותית באכיפת האיסור, לאור מספר החשודים הגבוה והבכירות שלהם בחברה, כולל יו"ר ומנכ"ל לשעבר.

בשנה האחרונה נעצר איש העסקים הישראלי בני שטיינמץ ושהה במעצר כמה ימים עקב חשדות למתן שוחד לפקידי ממשל בגאנה. שמו של שטיינמץ עלה בעיתונות הבינלאומית במשך כמה שנים בהקשר לחשדות אלה (שהוא מכחיש), אך לפני כמה חודשים הוא נעצר לראשונה בישראל. חשדות נוספים נגדו היו בגין מתן שוחד ברומניה. בפרשה זו נעצר גם איש אמונו, היועץ האסטרטגי טל זילברשטיין.

בני שטיינמץ
אילן אסייג

כמו כן, לפני שלושה שבועות עוכבו לחקירה ישראל והראל שפירא, מבעלי חברת שפיר הנדסה, בקשר לחקירת פרשת שוחד הקשורה לחברה נינה של שפיר ברומניה. השניים (שמכחישים את החשדות) שוחררו ללא תנאים מגבילים. לפני שנה נחקר בפרשה אברהם מורגנשטין, מנהלה לשעבר של חברת שפיר מבנים ברומניה, בחשד לשוחד לעובד זר, עניין שנחקר בשנים האחרונות ברומניה.

תומר אפלבאום /באובאו י-ם

איש עסקים אחר הפועל בחו"ל וחשוד בפלילים הוא היהלומן דן גרטלר, החשוד על ידי הרשויות בארה"ב בכך שצבר מיליארדי דולרים באמצעות עסקות כרייה ונפט עם הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, ותוך ניצול קשריו האישיים עם הנשיא, גוז'ף קבילה. כך, לפי הודעה של משרד האוצר האמריקאי מדצמבר האחרון. בעקבות ההודעה נכנס גרטלר ל"רשימה שחורה" של אנשים שעליהם ארה"ב מטילה סנקציות בגין מעשי שחיתות או הפרת זכויות אדם, ונאסר על חברות אמריקאיות לעשות עמו עסקים. גרטלר, שלא נחקר בישראל, מכחיש את הטענות נגדו.

התביעה שחשפה חשד להעלמות מס

רו"ח שי סקף, שהסכסוך עמו הוא בין הגורמים לחשיפת פרשת השחיתות של שיכון ובינוי, אינו היחיד בקניה שאתו הסתכסכה החברה. רו"ח עמוס הדר היה קודמו בתפקיד של סקף, ושימש חשב הסניף בקניה עד 2012. כשסיים את עבודתו בחברה הגיש הדר תביעה בקניה נגד SBI תשתיות, החברה הנכדה של שיכון ובינוי שעומדת כיום במרכז פרשת השחיתות, ונגד שניים ממנהליה שהם כיום חשודים בפרשה — אלכסנדר ישיש, שהיה אז מנהל הסניף בקניה, ורוני פאלוך, מנהל חברת האם, SBI שווייץ.

הדר טען שהחברה לא שילמה לו תוספות שכר במטבע מקומי, בנוסף למשכורות החודשית בדולרים, סכום שהובטח לו בסיום תקופת החוזה. בנוסף טען הדר כי מגיעים לו בונוסים ותוספות שונות. בסך הכל תבע הדר מהחברה כ–2.5 מיליון שקל.

עוד לפני כן, SBI ומנהליה תבעו את הדר בטענה שהפר את החוזה עם החברה, כאשר עבד במקביל עם חברות אחרות. למרות הסכום הגבוה שתבע, הדר קיבל בסופו של דבר 86 אלף שקל בלבד. בפסק הדין ספגו שני הצדדים ביקורת מבית המשפט בשל מה שנראה כניסיון להתחמק מתשלום חלק מהמסים הנוגעים למשכורת של הדר. בית המשפט הקנייתי קבע ששני הצדדים עשו מניפולציות שונות מול שלטונות המס בקניה בכל הנוגע לדיווחי המס על שכרו של הדר.

בנוסף, בית המשפט קבע שהחברה הסתירה מידע בנוגע לתשלומי המס של הדר מבית המשפט, והדר נתן תשובות מעורפלות בעניין זה. בסיום פסק הדין הורה בית המשפט לנציב המס המקומי לפתוח בבדיקה בנוגע לתנאי ההעסקה של הדר בהקשר לתשלומי המס לשלטונות קניה.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות