תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך נהפכו חלק מעשירי ישראל למיליארדרים - גם בלי לעבוד

לכתבה
HANDOUT/רויטרס

בכל שנה שעוברת גדל המרחק בין האנשים העשירים ביותר בישראל, שהונם מוסיף לתפוח בקצב גובר, לבין הציבור הרחב שבמצבו הכלכלי לא חל שינוי משמעותי. ההשלכות החברתיות של התרחבות הפערים כבר ניכרות ■ וגם: המיליונרים הסודיים

97תגובות

העשירים במדינת ישראל הולכים ונעשים עשירים מיום ליום – וקצב ההתעשרות שלהם הולך וגובר. לפני עשר שנים מנינו ברשימת 500 העשירים של מגזין זה, שאותה אנו עורכים ומחשבים ברציפות מזה 15 שנה, 173 איש ב"מועדון המיליונרים". אז היוו המיליונרים 35% מהרשימה כולה, והון הכניסה לרשימה היה 60 מיליון דולר. כיום, רק 17 מעשירי ישראל יכולים להיקרא מיליונרים, פשוט כי כל השאר נהפכו למיליארדרים, ל"כמעט מיליארדרים" ולמולטי מיליונרים. ניתן לראות זאת גם בנתונים המצרפיים: 500 העשירים שברשימה החדשה שווים 168 מיליארד דולר – יותר מכפליים מההון המצטבר ב־2007 (81 מיליארד דולר) – וההון המינימלי שמזכה את בעליו בכניסה לרשימה גבוה מ־90 מיליון דולר.

20 האנשים העשירים בישראל

אנחנו יכולים להציג עוד ועוד מספרים שימחישו עד כמה הוסיפו עשירי ישראל להתעשר בשנים האחרונות, אבל מעניין יותר לשאול למה זה קורה. מדוע העשירים מוסיפים להתעשר, ומהן הסיבות לכך שקצב התעשרותם גדל בהתמדה בעוד שאר הציבור עומד במקום או מתקדם לאט. לשאלה הזו יש כמה תשובות, וחלקן קשור פחות למעשיהם של העשירים עצמם ויותר לכללי המתמטיקה.

החוק הראשון שנלמד בכל שיעור פיננסים ומימון הוא הנוסחה של "ריבית דריבית", או מה קורה לחיסכון שצובר רק כמה אחוזים מדי שנה, אך על פני תקופה ארוכה יחסית. זוהי כמובן נוסחה שאינה עולה בקו ישר אלא באופן מעריכי (אקספוננציאלי): אחרי כמה שנים היא מתחילה לטפס מהר מאוד. הנה דוגמה: נניח שיזם עשה אקזיט בשנת 2007, ולקח לביתו סכום של 100 מיליון דולר. מאז הוא השאיר את הכסף אצל מנהל השקעות שמרני ולא עשה דבר. הוא לא קנה נדל"ן, לא השקיע בסטארטאפים, לא יצא לעבודה ולא הרוויח שקל נוסף. מה קרה לכסף? בהנחה שכספו הרוויח מדי שנה כ־5% בממוצע, הרי שכיום יעמוד הונו על לא פחות מ־163 מיליון דולר. במונחי רשימת 500 העשירים, הוא יקפוץ ממועדון ה"מיליונרים" למועדון ה"מולטי־מיליונרים".

מספר המיליארדרים וההון המצרפי שבידיהם

כמובן שעבור רבים מהעשירים, תשואה של 5% לשנה היא די נמוכה. מי שהשקיע בעשור האחרון חלק מהונו בנדל"ן בישראל – והעשירים אוהבים לפזר את העושר שלהם בנדל"ן – נהנה מעליית מחירי הדיור שהסתכמה בכ־100% לפחות, ובדרך כלל יותר כי ההשקעות הללו מלוות באשראי בנקאי ולכן הן ממונפות. מי שהשקיע בתיק של חברות טכנולוגיה וסטארטאפים, נהנה עם מעט מזל מעלייה חדה של מניות הטכנולוגיה: מדד הטכנולוגיה של בורסת נאסד"ק בארצות הברית עלה בעשור האחרון ביותר מפי שלושה.

עם מספרים כאלה, הנוסחה של ריבית דריבית מתחילה להשתולל: תיק נכסים התחלתי של 100 מיליון דולר שעלה מדי שנה ב־10% יניב לאחר עשר שנים סכום של כ־260 מיליון דולר. אם המיליונר שלנו היה בר מזל, או אולי חכם מאחרים, והצליח להשיג תשואה של 15%, הסכום יטפס ליותר מ־400 מיליון דולר. ורק לשם התרגיל, אם המיליונר הפקיד את הכסף לפני 15 שנה, כאשר פרסמנו את רשימת העשירים הראשונה, וגם נהנה מתשואה ריאליות שנתית של 15%, הרי שכיום שוכבים בבנק שלו לא פחות מ־800 מיליון דולר, פי שמונה מה"אקזיט" המקורי, ומספר שהופך אותו לכמעט מיליארדר.

דירוג 500 האנשים העשירים בישראל, 2017
מקרא
מיליארדרים
כמעט מיליארדרים
מולטי מיליונרים
מיליונרים פלוס
מיליונרים
Qעלייה גדולה
Qירידה גדולה
חדש ברשימה

בהשוואה בינלאומית, התשואות של עשירי ישראל אינן יוצאות מהכלל. הכלכלן הצרפתי תומא פיקטי, בספרו "קפיטל במאה ה־21" שיצא לפני כשלוש שנים, חישב ששיעור הגידול השנתי בהונם של מיליארדרים בעולם בשנים 1987־2013 היה 6.8%־6.4% בשנה. זהו כמובן טווח ממוצע הכולל שונות רבה בין העשירים השונים, וגם שונות בין התקופות השונות. לשם השוואה, שוב מתוך ספרו של פיקטי, רשימת העשירים של מגזין "פורבס" על פני אותן שנים מראה גם היא את עוצמתה של הריבית דריבית: הונם של העשירים עלה בשנים אלה מ־400 מיליארד דולר ל־5.4 טריליון דולר, כמעט פי 14.

לפיקטי, שזכה לאחרונה לתשומת לב מחודשת בארצות הברית בשל פרסום ספר חדש בשם "אחרי פיקטי", ובו כ־20 מאמרים של כלכלנים שונים הממשיכים את מחקריו, יש עוד דרך לחשב את התשואות שעשירים יודעים לקבל על הונם: נתוני ההשקעות של אוניברסיטאות אמריקאיות. כמה הן מקבלות? בשנים 1980־2010 נהנו האוניברסיטאות האמריקאיות מתשואה ממוצעת של 8.2% לשנה (הנתונים הם ריאליים, בניכוי דמי ניהול ובקיזוז השפעת האינפלציה על ערך הדולר). שלוש האוניברסיטאות המצטיינות – הרווארד, ייל ופרינסטון – הגדילו לעשות עם תשואה ממוצעת של 10.2%. אלו הן תשואות גבוהות על פני תקופות ארוכות, למרות כמה מפולות בשווקים באמצע הדרך (ביניהן אלו של 1987 ושל 2008), והן מוכיחות שלעשירים יש יכולת לרכוש שירותי השקעות טובים מאלו של הציבור.

המיליונרים הסודיים

העשירים נהנים כמובן מהצמיחה של המשק, והמשק הישראלי צמח בקצב לא רע בעשר השנים האחרונות. בשנת 2016, למשל, צמח המשק הישראלי בכ־4%, וחלקו של המגזר העסקי, שם מושקעים רוב כספי המיליונרים, צמח הרבה יותר. אלא שזו תמונה חלקית: כפי שפיקטי וחוקרים אחרים הוכיחו, חלקם של העשירים בצמיחה של רוב המשקים גדל כל הזמן. מדוע? בגלל ההון שהם כבר צברו ותופעת הריבית דרבית, בגלל שהם מצליחים להשיא לעצמם תשואות גבוהות על נכסי השקעה, וכי יש להם יכולות לשכור צוותי רואי חשבון ועורכי דין שמקטינים את תשלומי המס שלהם – לעתים עד לאפס.

היכולת הזו לשלם מס נמוך עלתה בשנה האחרונה לכותרות. מס הכנסה דיווח על אלפי ישראלים שהחזירו לארץ כספים במיליארדי שקלים שישבו במקלטי מס בחו"ל. פרשת המתנות שקיבל ראש הממשלה בנימין נתניהו מארנון מילצ'ן הזכירה לכולם את אלפי העולים החדשים והתושבים החוזרים שקיבלופטור מלא ממס בישראל ואפילו פטור מעצם הגשת דיווחים למס הכנסה – חוק שזכה לכינוי "חוק מילצ'ן". בעוד שלמחצית מהישראלים אין בכלל נכסים, למעט חלקיות בדירה ואולי גם פנסיה לא מלהיבה, והשאר משלמים מס גבוה על הכנסותיהם ומס על רווחים מהשקעה בניירות ערך, באלפיון העליון נהנים מתשואות גבוהות על חסכונות גדולים ממילא – וגם לא תמיד משלמים מס מלא על הרווחים.

כל זה היה תיאור של גורלם של העשירים בהנחה של השקעה פאסיבית, אבל רבים מהם מצליחים לעשות הרבה יותר במעשים אקטיביים. יש מתעשרים חדשים שראו ברכה בעסקיהם והצטרפו לרשימות שלנו. ישנם מתעשרים חדשים שאינם מוכרים לנו – לצורך הכנת הרשימה אנו עושים שימוש בחומרים ממקורות מידע גלויים בלבד, ואין לנו גישה למאגר הצהרות ההון של מס הכנסה. ישנם בעלי נדל"ן היסטוריים המסתתרים תחת חברות אחזקה, ישנם בעלי מקצועות חופשיים שבוחרים להישאר מתחת לרדאר של נתוני הבורסה ושל התקשורת, וישנם עשירים שרוב עסקיהם מעבר לים. כמה מיליונרים לא נכללים ברשימה, בדיוק? כל מספר יהיו ניחוש פרוע, אבל כנראה הרבה.

חמש העליות הגדולות

בשנה שחלפה היו לא מעט אקזיטים בעולם הסטארטאפים הטכנולוגיים. בענפים מסוימים חל השנה זינוק של עשרות אחוזים במחזור העסקים, ברווחים ובשווי השוק, זאת אנו יודעים מתוך נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומתוך נתוני החברות בבורסה. ענף יבוא הרכב, לדוגמה, נהנה מזינוק של עשרות אחוזים במספר המכוניות שנמסרו לנהגים, ובהתאם רשמו המשפחות שמחזיקות ביבואניות הרכב זינוק חד בעושרן. גם בעלי נדל"ן במרכזים המבוקשים בגוש דן, ענף שירותי כוח האדם שנמצא בפריחה, חלק מחברות האנרגיה וחלק מרשתות הקמעונות נהנו מעליות יוצאות דופן – וזו רשימה חלקית בלבד. אף כי מדד הבורסה של תל אביב נותר כמעט לא שינוי בתקופת הבדיקה, הבורסות בכל העולם זינקו מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, ורבות מהן משייטות קרוב לשיאים חדשים. מי שנהנו מכך הן המשפחות המחזקות בחברות הללו ובחברות המתחרות עמן.

יש שאומרים שבחינת עושרם של בעלי ההון, דווקא בנקודה זמן זו, מנפחת את שוויים, ושאלו מספרים "על הנייר". הרי הכסף של העשירים אינו שוכן במזומן אלא כמניות שליטה ובנדל"ן, ואלה נכסים שאינם תמיד סחירים וערכם עלול לרדת אם וכאשר בעליהם יחליט לממש אותם. על פי טענה זו, הבורסות מנופחות ומנפחות את השווי של נכסים אחרים, ובמוקדם או מאוחר תגיע התפכחות – ולאחריה ירידת שערים שתוריד גם את הערכות השווי של העשירים. אותם פסימים מזכירים שבנקים מרכזיים באירופה, יפן וארצות הברית עדיין מדפיסים מיליארדי דולרים מדי שבוע ושומרים על ריביות אפסיות, וכשאלה יפסקו – השווקים וערכם של העשירים יקבלו מכה. זהו תסריט אפשרי, אך מולו עומדים האופטימים שרואים שיפור בכלכלה הגלובלית, וגם הפחתות מסים על רווחיהם והונם של בעלי חברות ונכסים בארצות הברית – הפחתה שעשויה להגיע במהירות למדינות אחרות. בהתאם, האופטימים מעריכים שמצבם של העשירים דווקא ילך וישתפר.

חמש הירידות הגדולות

היות שאיננו יכולים להעריך איזה מבין שני התסריטים יתמשש, אנו נצמדים למתודולוגיה של שערוך נכסים בורסאי, כפי שעושות קרנות פנסיה, כפי שעושים גופי מדיה כמו "בלומברג" ו"פורבס" ובדומה לשיטות שבהן משתמשים מעריכי שווי המגישים הערכות לבתי משפט כלכליים.

הבלגן כבר כאן

מה העשירים חושבים על זה? מתברר שהם אינם מרוצים. סקר שביצע אחרונה הבנק השווייצרי UBS בקרב יותר מ־2,000 עשירים, הראה כי 82% מעשירי העולם חושבים שהימים האלה מתאפיינים באי־הוודאות הפוליטית והכלכלית הגדולה ביותר בכל ההיסטוריה האנושית – לא פחות מכך. 71% מהם סבורים שהאחראים למצב עגום זה הם הפוליטיקאים, שאינם מצליחים להתמודד עם הלחצים עליהם. רבים מהעשירים חרדים ליציבות המערכת הפיננסית כולה, ורובם רואים בתנודתיות ובאי הוודאות איום ולא הזדמנות.

הממצאים הללו נראים מובנים מאליהם. אם אתה עשיר מאוד, ברור שאתה שונא אי ודאות וברור שברשימת החששות שלך מככבים תסריטים שעלולים לפגוע בהון שצברת. אולם תוצאות הסקר מראות גם ש־77% מהמיליונרים סבורים שהם יודעים כיצד לנווט את כספם, ומביעים אופטימיות בנוגע למצבם הכלכלי. 51% מהם חושבים שמצבם הכלכלי ישתפר (מול 13% בלבד שחושבים שהוא יורע), ו־57% מהם חושבים שיעמדו ביעדים הפיננסים שלהם בטווח הארוך. במילים אחרות: יש חרדה, אבל זה לא כזה נורא.

ובכל זאת אין ספק: הבעיה הגדולה של העשירים היא פערי העושר בינם לבין שאר הציבור. זו בעיה שמחריפה ככל שהפער גדל, והיא מחריפה עוד יותר כשהפער גדל משנה לשנה במכפלות "מעריכיות".

ישנם מחקרים הטוענים שלציבור אין התנגדות עקרונית לאי שוויון, ושהסלידה שלו היא רק מעושר שנוצר בדרכים לא הוגנות, אך זו טענה שאינה פותרת את הבעיה. ראשית, כי רבים חושבים שחלק מהעשירים אכן הגיעו ליעדיהם הפיננסיים בדרכים לא הוגנות, למשל תוך ניצול קשרי הון־ושלטון; ושנית, כי רבים חושבים שעשירים נהנים מנקודת זינוק טובה יותר מזו של רוב הציבור. מדוע? כי הם ירשו כסף התחלתי שאותו יכלו להכפיל, כי הם בני המעמד הנכון והמועדון הנכון, כי למשפחות שלהם יש את הקשרים הנכונים וכי הם התחתנו נכון.

במקביל לרשימת "500 האנשים העשירים בישראל", הפרויקט המרכזי במגזין זה הוא על שחיתות פוליטית, כשלי שוק וריכוזיות בכלכלה האמריקאית, והוא מראה כיצד כל אלה גורמים לאי השוויון החברתי הגבוה בכל מדינות המערב, שכשלים אלה הופכים את אמריקה לשתי מדינות, אחת עשירה ואחת ענייה, ושגם אנחנו צריכים להיזהר מהם.

ב־2013 כתב פיקטי שאם לא ינקטו צעדים נועזים להגביל את צמיחת עושרם של העשירים ואת אי־השוויון – הוא הציע הטלת מסים ישירים על ההון – יביאו הפערים הללו לאי שקט חברתי, לפגיעה בדמוקרטיות ולתהפוכות פוליטיות, לא בהכרח לכיוונים שרובנו רואים כחיוביים. כשמביטים על מה שקרה בעולם בשנים האחרונות, מטורקיה דרך ארצות הברית ועד ברזיל, ניתן להתרשם שפיקטי צדק ושהמגמות הללו רק ילכו ויתחזקו.

כך בדקנו

ברשימת 500 האנשים העשירים בישראל של מגזין TheMarker מופיעים הישראלים בעלי השווי הנכסי הנקי הגבוה ביותר, ככל הידוע למערכת. השווי מחושב על פי סך הנכסים של אדם, משפחה או קבוצת אנשים, על פי מיטב המידע ושיקול הדעת של המערכת. הנכסים שנבדקו כוללים אחזקות בחברות (הן ציבוריות והן פרטיות) ובעסקים שונים, בניירות ערך, נדל"ן ומזומנים.
השווי הנכסי הנקי מיוחס לתאריך 1 באפריל 2017, ומחושב על פי שער דולר של 3.65 שקלים. לצורך הרכבת הרשימה הסתייענו במקורות המידע הבאים: מידע ציבורי גלוי, אתר TheMarker Finance, חברת פרדיקטה, ארכיונים, אתר הבורסה, מערכת בלומברג, אתר BDi-Coface, רשם החברות, משרדי יח"צ ושיחות עם מקורות ומקורבים למדורגים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות