תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בחרת בפרופיל מספר #2467 - מה הסיכויים שלך לסקס בדייט הראשון?

לכתבה
Stuart Kinlough / Ikon Images /

התמונה עם הקוף שתחרוך את טינדר והתוכנה שתזהה בלונדיניות בפייסבוק - רגשות הם לא מדע מדויק, אבל היכרויות כן. ההיצע האדיר של שידוכים פוטנציאליים מאפשר התנסות בתהליכים של אוטומציה, למידת מכונה וביג דאטה - בדרך לדייט הבא

7תגובות

לפני שלוש שנים בערך, דיברתי עם חברה שהיתה בשלב הדייטינג. היא הסבירה שהגיעה להבנה שעולם זה פועל לפי חוק המספרים הגדולים – ובנתה את אסטרטגיית הפעולה שלה בהתאם. ״אתחיל בלסנן 1,000 בחורים באפליקציות היכרויות״, הכריזה החברה. ״אייצר אינטראקציות עם 100 מהם באפליקציה. אפגש עם עשרה לכוס בירה או קפה, ואחד מהם יהיה ׳האחד׳ שלי״. למרבה שמחתה, התהליך היה קצר משתכננה, וכבר יותר משנתיים היא גרה עם הבחור השני שיצאה איתו לדייט, ומאז האהבה פורחת.

הכתבה מתפרסמת בגיליון יוני של TheMarker Women

שער מגזין וומן יוני 2017

ממכר אחר שמעתי שלפני שהתחיל להשתמש באפליקציות היכרויות הוא רצה להבין מה עובד ומה מצופה ממנו בזירה זו. לשם כך הוא פתח פרופיל של בחורה ולמד איך מתנהגים בחורים באפליקציות. המסקנה שלו, אגב, היתה שנשים מקבלות המוני פניות, ולכן אין כמעט חשיבות לתוכן הפנייה של בחורים אליהן, ושהחלק החשוב הוא יצירת האינטראקציה עצמה. על בחור אחר סיפרו לי שבנה תוכנה שיזמה צ׳טים עם כל הבלונדיניות שהיו חברות פייסבוק שלו, ולאחר רצף של חמש הודעות בין הבחורה לתוכנה היא העבירה אותן לשיחה אמיתית איתו. עם אחת מהן הוא התחתן.

הנדידה של עולם ההיכרויות למרחב הדיגיטלי הופכת אותו במידה רבה למעבדת ניסויים, שבה כל אחד הוא מדען פוטנציאלי (או לפחות כל גיק שיש לו סבלנות לערוך ניסויים ויכולות טכניות בסיסיות). השילוב בין כלים טכנולוגיים למאפיינים הייחודיים של אפליקציות הדייטינג, ובראשם היצע כמעט אינסופי של שידוכים פוטנציאליים, מאפשר לאנשים להתנסות בתהליכים של אוטומציה, למידת מכונה וביג דאטה בדרך למציאת הדייט הבא. חלק מהאנשים מיישמים תהליכי טיוב שהם מכירים מעבודתם כאנשי שיווק דיגיטלי כדי ליצור את הפרופיל האופטימלי; אחרים בנו מנועים שממיינים עבורם מועמדות בטינדר לפי הטעם שלהם.

כמויות המידע הגדולות מאפשרות לחקור ולגלות מה גורם לאנשים להימשך לאחרים, ואולי גם לספק בפעם הראשונה תשובה מדויקת (או לפחות מדידה) לשאלות הקשורות בענייני אהבה. לכן, גם אפליקציות ההיכרויות עצמן מתבססות על שימושים של ביג דאטה ואופטימיזציה, ויוצרות על בסיס אלה התאמות בין בני זוג פוטנציאליים. במידה מסוימת האפליקציות הללו פותרות בעיה בביג דאטה: כיצד לחזות התאמה בין שני משתמשים (מתוך מיליונים) על בסיס מידע שחלקו שקרי או לא מדויק (מאחר שהוא מבוסס על דיווח עצמי). הן מציעות אלגוריתם משוכלל למוסד השדכנית הוותיק.

"יש לנו בצוות סוציולוג שמסתכל על הנתונים כל הזמן", סיפר באוקטובר שון רד, מנכ״ל ומייסד טינדר, באירוע TechFest שערך מגזין "ניו יורקר". בתשובה לשאלה מה הופך פרופיל בטינדר לאפקטיבי, אמר רד: "אם אתה לא מחייך בתמונה זה לא טוב, אם אתה לובש צבעים בהירים וכותב משהו על עצמך – תבלוט. אנחנו טובים מאוד כיום בהתבוננות בתמונות ובמציאת המשמעויות בהן, ומריחים מיד כשמישהו לא אותנטי באמת. אז תמונות דוגמנות לא עובדות בטינדר. תמונה עם קוף או בעל חיים אחר תעבוד הכי טוב. טינדר מציג לראווה את מי שאתה". עוד הוסיף רד, "אם אתה דוגמן זה חיסרון. זה מיועד לנו – האנשים הנורמליים". לפי נתונים שהוצגו באירוע, המקצועות שהעוסקים בהם זוכים למספר המתעניינים הגדול ביותר הם: טייס, יזם וכבאי בקרב גברים, ורופאה, מעצבת פנים ויזמת בקרב נשים.

טינדר, שיצרה יותר מ־20 מיליארד התאמות בין בני זוג פוטנציאליים מאז הושקה ב־2012, עושה אופטימיזציה לתמונות של המשתמש שהיא מציגה. כלומר, האפליקציה מבצעת תהליך שאנשי הטכנולוגיה מכירים כ־A/B Testing – היא בודקת תגובות של משתמשים שונים לתמונות שונות, ולפי תוצאות הבדיקה והתמונות שקיבלו את הפידבק החיובי ביותר (משמע, יותר החלקות של התמונה ימינה – פעולה שמביעה עניין בשידוך עם המשתמש) היא בוחרת איזה תמונות להציג.

בחברה גם בדקו לאיזה סוג תמונות משתמשים מגיבים באופן הטוב ביותר, ואנשיה קוראים למשתמשים להימנע מתמונות שבהן הם לא מחייכים, מכסים את הפנים שלהם, מופיעים עם אנשים נוספים, חובשים כובע או מרכיבים משקפיים. לפי תוצאות הניסוי, ובהתבסס על מנגנוני למידת מכונה, טינדר מארגנת מחדש את הסדר שבו מופיעות התמונות של המשתמש. שינוי זה הגדיל את כמות השידוכים ב־12%, כך לפי פוסט שפרסמה החברה בבלוג שלה באוקטובר האחרון.

כמו כן, החברה לומדת את ההעדפות של המשתמש ומתאימה את התמונות המוצגות לו. אם מישהו מעולם לא התעניין בבחורות שמצולמות עם גורי כלבים, לא תוצג בפניו תמונה של בחורה עם כלבלב, גם אם זוהי התמונה האפקטיבית ביותר של אותה בחורה. כך, ככל שמשתמש מרבה להשתמש באפליקציה, האלגוריתם לומד טוב יותר את הטעם וההעדפות שלו ויודע להציע לו שידוכים שמתאימים לו יותר.

חתונה מתחת למים
Henrik Sorensen / Getty Images

אם אהבת את דניאל, אולי תתענייני גם בירון

הניסיון לחזות העדפות של משתמש על בסיס רצף מאפיינים והתנהגויות דומה מאוד למנגנוני המלצות שקיימים באתרים כמו אמזון ונטפליקס. שם מציעים למשתמש לרכוש מוצרים על בסיס עניין שגילו בהם משתמשים בעלי טעם דומה. גם אתרי ואפליקציות ההיכרויות מיישמים עקרונות דומים לחיזוי התאמות בין משתמשים. ד״ר קאנג זהו, עוזר הוראה מאוניברסיטת איווה ומומחה באנליטיקה עסקית, יצר אלגוריתם המבוסס על עקרון זה.

אפליקציית ההיכרויות OkCupid, לדוגמה, מפרסמת בבלוג שלה מתאמים שונים והתנהגויות שהיא מגלה לגבי סוגים שונים של משתמשים. כך למשל החברה פרסמה בבלוג שלה נתונים לפיהם לרוב גברים הם היוזמים באפליקציה ושולחים הודעה ראשונים. ואולם, נשים שישלחו את ההודעה ראשונות, יצליחו להשיג גברים אטרקטיביים יותר.

לאחרונה החלה האפליקציה להציף חלק מהתובנות האלה תוך כדי השימוש בה. כך, היא מודיעה למשתמש כי ״יש לך סבירות גבוהה ב־60% לסקס בדייט הראשון אם את/ה אוהב/ת את הטעם של בירה״; ״להודעות ראשונות באורך 40־90 תווים יש את הסבירות הגבוהה ביותר לקבל מענה״; ״באורגון יש את הרוב הגדול ביותר של אנשים שמחפשים מין מזדמן״ או ״לאנשים שתומכים בנישואין חד־מיניים יש סבירות של 85% להצליח ב־OkCupid״.

מכר סיפר לי שהוא משתמש בחלק מהתובנות הללו כדי להסיק על העדפות של בחורות שהוא מכיר באפליקציה, ולהפוך את המידע שהן כן משתפות לבסיס לצפות את ההתנהגות שלהן (כלומר, אם מישהי מדווחת שהיא אוהבת בירה אז הוא מבין מהו היחס שלה לסקס).

רבים מהניסיונות של אנשים באפליקציות ההיכרויות נועדו להתמודד עם בעיה מרכזית שלהם (שהיא אולי גם היתרון) – היצע אינסופי של בני זוג. אם בעבר אנשים נדרשו לצאת, להכיר, להגיע לברים, לבקש מחברים שיכירו להם בני זוג – כיום בכל מקום ובכל זמן יש היצע אדיר של אנשים שרק מחכים שיחליקו את התמונה שלהם ימינה. חלפו הימים שבהם אפשר לצאת לדייטים עם כמה עשרות בני זוג פוטנציאליים (לכל היותר) ולמצות את המאגר הקיים. כיום ניתן לנהל את בחירת בן או בת הזוג באופן כמעט מדעי, ולהימנע מאקראיות.

אחת הדוגמאות המפורסמות היא של איימי ווב, עתידנית שמייעצת לארגונים על האופן בו טרנדים טכנולוגיים ישפיעו עליהם. ב־2013 היא הופיעה על במת TED תחת הכותרת How I hacked online dating וסיפרה איך היא מצאה אהבה. בהרצאה, שבה צפו קרוב ל־6 מיליון איש, היא מספרת שבאותה תקופה גרה בפילדלפיה, שהאוכלוסייה שלה מנתה כ־1.5 מיליון איש, מחציתם גברים. מתוכם 4% היו בגילאים הרלוונטיים (30־36), מתוכם 2.3% הם יהודים כמוה.

החישוב שלה הוביל אותה להעריך שיש 35 מועמדים רלוונטיים לחתונה. אך כעת האתגר שלה היה להגיע לאותה אוכלוסייה. לכן היא החליטה לבנות אלגוריתם, שלדבריה העתיק במידה מסוימת את האלגוריתם היהודי עתיק היומין של שדכנית שמנסה להעריך סיכויי התאמה של בני זוג.

בדייטים הכושלים שלה, החלה ווב לאסוף מידע ולנתח התנהגויות. למשל, היא מצאה שגברים ששותים ויסקי מעירים הערות על סקס ביזארי באופן מיידי. אחת המסקנות הראשונות של ווב היתה שהבעיה היא בדיווח העצמי של המשתמשים באתרים על נתונים ובפרטים לפיהם האלגוריתם מוצא התאמה בין משתמשים.

לכן, היא החליטה להתייחס לאתרי ההיכרויות כבסיסי נתונים שיאפשרו לה למצוא את הבחור שבו היא מעוניינת, אותו תיארה ב־72 סעיפים: למשל, יהודי, אבל כזה שלא יכריח אותה ללכת לבית כנסת; מישהו שעובד קשה, אבל לא מדי; מישהו שרוצה שני ילדים ושהם יתחילו ללמוד פסנתר בגיל שלוש; שיהיה חובב טיולים למקומות אקזוטיים ושישקול עשרה ק״ג יותר ממנה.

בשלב הבא ווב דירגה את התכונות ודירגה אותן לפי החשיבות שלהן בעיניה. כך היא באמת הצליחה להגיע למועמדים מעניינים, אך כעת נתקלה בבעיה אחרת – הם לא היו מעוניינים בה. כדי לשפר את מצבה מול התחרות, פתחה ווב עשרה פרופילים מזויפים של גברים והחלה לאסוף מידע בנוגע לנשים הרשומות לאתרים – בייחוד כאלה שעשויות להימשך לגברים שאליהם כיוונה ווב.

מהשלב הזה בניסוי הגיעה ווב למסקנות נוספות לגבי מה שהופך פרופילים של משתמשים לאטרקטיביים יותר מאחרים. כך למשל, משתמשים פופולריים תיארו את עצמם בלא יותר מ־97 מילים שכתובות היטב. כמו כן, היא הבינה שמידע לא רלוונטי (כמו למשל, ״סרט אהוב: הפצוע האנגלי״) לא תורם אלא יוצר ״רעש״ שעלול לגרום למועמדים לפסול אותה.

מסקנה נוספת היתה שצריך להפוך את הפרופיל לנגיש ולהקל על המשתמש בצד השני להבין כיצד לתקשר איתך, באמצעות שימוש במילים חיוביות ואופטימיות. הנשים הפופולריות גם לקחו את הזמן ולא היו זמינות בכל רגע ורגע לשיחה. להפך, לקח להן 23 שעות בממוצע לענות להודעה. או במילים אחרות, שיחקו אותה קשות להשגה – כפי שהיו מתנהגות מחוץ לעולם הווירטואלי.

בעזרת המסקנות הללו הצליחה ווב ליצור את הפרופיל האופטימלי לאקו־סיסטם שבו פעלה. בהתחלה היא זכתה להתעניינות רבה במערכת, אך אף בחור לא עמד ברף הדירוג המינימלי שהיא הציבה – עד שיום אחד הגיע מי שנהפך לאהבת חייה. ״ובכן, מתברר שיש אלגוריתם לאהבה, אבל לא זה שמפעיל את אתרי ההיכרויות. למעשה, זה משהו שאתה כותב בעצמך. כך שבין אם אתם מחפשים בן זוג, מנסים למצוא עיסוק שמסעיר אתכם או מנסים להקים עסק, כל מה שאתם באמת צריכים לעשות זה להבין את המסגרת שלכם ולפעול לפי הכללים שלכם, ולהרגיש חופשיים להיות בררניים ככל שתרצו״, סיכמה ווב את הניסוי בשיחת ה־TED.

כריסטיאן רודר
Christian Rudder

הניסוי של ווב המחיש את אחד הקשיים בשימוש בדאטה בעולם הדייטינג – מציאת הדאטה המתאים. כריסטיאן רודר, ממייסדי OKcupid, התייחס לנושא בראיון ב־BBC ב־2014, והסביר כי למרות כמויות המידע הגדולות, יש בעיה – אנשים משקרים בתשובות שלהם לשאלונים שהם נדרשים למלא, כדי להיראות אטרקטיביים יותר. כך נפגמת איכות המידע. ״גילינו שהתשובות לכמה שאלות מספקות מידע שימושי, אבל אם אתה רק אוסף יותר דאטה, אתה לא מקבל החזרים גבוהים על כך״, אמר רודר.

לפי מחקר שנעשה כבר לפני כעשור באוניברסיטת ברקלי, 81% מהמשתמשים באתרי היכרויות משקרים בנוגע לפרטים כמו הגובה, הגיל או המשקל שלהם. כדי לטייב את המידע, יש חברות שמעשירות את התשובות של המשתמש במידע משירותים כמו נטפליקס או אייטיונס, שיכולים לגלות מהן באמת ההעדפות המוזיקליות או הקולנועיות של משתמש.

פתרון אחר שנועד לייעל את תהליך ההיכרות הוא הבוט (תוכנה מבוססת צ׳ט) Bernie AI שמשמש עוזר אישי לענייני דייטינג, מסייע בסינון מועמדים פוטנציאליים וגם יוזם שיחה ראשונית עם משתמשים מתאימים במגוון פלטפורמות היכרות באמצעות שימוש בכלי בינה מלאכותית. כמובן ששימוש זה עשוי להיות שנוי במחלוקת, לפגוע במשתמשים שיגלו בדיעבד שאביר החלומות שלהם היה צ׳ט אוטומטי, או לפגום עוד יותר בספונטניות והטבעיות של תהליך היכרות בין בני זוג.

שון רד מטינדר התראיין לאחרונה בפודקאסט של פורבס ותיאר תרחיש עתידי שבו, באמצעות שימוש באינטליגנציה מלאכותית, טינדר מוצאת שני אנשים שיש ביניהם התאמה, ואף ממליצה להם להיפגש בהופעה של להקה ששניהם אוהבים בתאריך שבו שניהם פנויים, יחד עם חבר משותף שלהם שיכול להצטרף לבילוי – וכל זאת בלי התערבות של המשתמש, ובהתבסס על מידע שהתוכנה שואבת.

12 פרופילים מזויפים בדרך אל האושר

ב־2014 פורסם במגזין Wired סיפורו של כריס מקינלי, גאון מתמטי שלמד לדוקטורט באוניברסיטת לוס אנג׳לס (UCLA) ופיצח את OkCupid כדי למצוא אהבת אמת. המחקר לדוקטורט של מקינלי עסק בעיבוד כמויות גדולות של דאטה, ובאותה רוח הוא ניגש גם לאפליקציה, לאחר שהודעות שהוא שלח למשתמשות לא זכו למענה.

באמצעות קוד תוכנה יצר מקינלי 12 פרופילים מזויפים שחיפשו עבורו נשים מקבוצות אוכלוסייה שעניינו אותו, ואסף כל שבב מידע ששיתפו. את התשובות הוא שפך לתוך מסד נתונים. בתוך שלושה שבועות הוא ריכז תשובות על כ־6 מיליון שאלות שעליהן השיבו כ־20 אלף נשים – קנה מידה שלא יכול היה להגיע אליו בחיים באמצעים ידניים, ובוודאי שלא מחוץ למרחב הדיגיטלי.

בשלב הבא חיפש מקינלי דפוסי התנהגות וקיבץ את הנשים לפי סממנים דומים. בסוף התהליך האלגוריתם זיהה שבעה סוגים של נשים שיש ביניהם שונות סטטיסטית מובהקת. הוא בחר שתי קבוצות שהתאימו ביותר לטעם שלו, וחקר את תחומי העניין וההעדפות שלהן כפי שהופיעו בפרופילים של הנשים. בהתאם לכך הוא יצר שני פרופילים שהדגישו את ההעדפות של כל אחת מהקבוצות, כך שהוא ימצא חן בעיניהן (באחת פרסם תמונה שבה הוא מטפס ובשנייה צולם כשהוא מנגן בגיטרה).

הניסוי הצליח: שיעורי ההתאמה שלו לבנות זוג עלו פלאים. בפועל, כשהוא פגש את הנשים, גילה מקינלי שהדייטים לא הולכים כפי שהאלגוריתם שלו צפה והוא לא מצא התאמה. אבל בדייט ראשון מספר 88 זה סופסוף קרה, והוא פגש את מי שהפכה לאהובתו – טיאן וונג. ״אנשים מורכבים יותר מאשר הפרופילים שלהם. אז הדרך שבה הכרנו היא שטחית באופן מסוים, אבל כל מה שקרה אחר כך לא שטחי בכלל״, אמרה וואנג ל־Wired. מקינלי הוסיף: ״זה לא שהיתה בינינו התאמה ב־OkCupid ולכן יש לנו מערכת יחסים נפלאה. זה היה רק המכניזם ששם אותנו יחד באותו חדר״.

בסופו של דבר, אהבה היא טעות סטטיסטית. אתרי ואפליקציות ההיכרויות כבר עזרו למיליונים להגיע לאחד שלהם, לא מעט הודות למנועים חכמים וטכנולוגיות שפועלות מאחורי הקלעים בחיפוש אחר הרכיבים שגורמים לאנשים להימשך זה לזה, או באמצעות מניפולציות מתוחכמות על המערכות. אבל לפעמים האהבה מחכה דווקא במקום שהכי פחות ציפית לו, אי שם מחוץ למרחב הווירטואלי ובניגוד לכל המלצה של אלגוריתם משוכלל.

Stuart Kinlough / Ikon Images /

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות