תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הצ'קים, הנושים והחיפושים: מאחורי הקלעים של קריסת הפועל תל אביב

לכתבה
ניר קידר

ביום חמישי הקרוב ייגמר הכסף בקופת מועדון הכדורגל הפועל תל אביב ■ כדי לסיים את העונה הוא זקוק ל-7 מיליון שקל ■ ניהול כושל וגלגול חובות שהגיעו לכ-100 מיליון שקל מבליטים רבות מהמחלות שמהן סובל הכדורגל הישראלי

9תגובות

ביום שני השבוע האווירה במתחם האימונים של קבוצת הכדורגל הפועל תל אביב דווקא היתה מעודדת. יום לפני כן הצליחה הקבוצה לסיים בתיקו 1:1 עם האלופה ומוליכת הטבלה הפועל באר שבע במשחק חוץ. התלהבות נשמעת מאחד החדרים, שבו ישב המאמן גיא לוזון וצפה בשידור חוזר של המשחק. על דלתו של חדר ההנהלה נתלה שלט קטן, שמסמל את מה שעוברת הקבוצה החבוטה בימים האחרונים: "אין כניסה בלי אישור הנאמנים", שלט שתלוי שם מאז שנכנסה הקבוצה להקפאת הליכים לפני כשלושה שבועות ומאז נתונה לניהול של עורכי דין ורואי חשבון.

אבל 24 שעות לאחר מכן המצב כבר נראה הרבה פחות חיובי. באותו יום היו אמורות להתקבל הצעות מצד רוכשים פוטנציאלים שיחלצו את הקבוצה מהבוץ, אך אף הצעה לא התקבלה. הנאמנים, שמופקדים על הקבוצה שנמצאת בהקפאת הליכים, הפגינו פסימיות בדו"ח לבית המשפט. "למרבה הצער, הדרמה לה אנו עדים נמצאת בדרכה ליהפך לטרגדיה. מועדון הכדורגל המפואר של הפועל תל אביב בדרכו להתפרק ולהיעלם", הדגישו הנאמנים, עו"ד שאול קוטלר ורו"ח חן ברדיצ'ב. השופט איתן אורנשטיין קבע דיון בנושא הקבוצה ליום רביעי הבא, ב-10 בבוקר.

אוהדי הפועל תל אביב במשחק הדרבי
ניר קידר

עד להגשת הדו"ח היו 16 מתעניינים ברכישת הקבוצה, מתוכם רק שלושה חתמו על טופס סודיות והתקדמו לשלב של קבלת חומר ומסמכים מידי הנאמנים. בין המתעניינים היתה גם חברת Inner Circle Sports הבינלאומית, שעוסקת בהשקעות בתחום הספורט. החברה חתמה על טופס סודיות, אך לא התקדמה מעבר לכך. מהגשת הדו"ח האחרון התעניינו רוכשים נוספים בקבוצה, בהם קבוצת רוכשים שהביא מאמן נבחרת ישראל לשעבר, הצרפתי לואיס פרננדס.

הפועל תל אביב היא ממועדוני הפאר של הכדורגל הישראלי, הכולל דורות שלמים של אוהדים שנחשבים לחלק בלתי נפרד מהמועדון. קהילת אוהדי הפועל מגוונת ונחשבת לקבוצה שמקבלת את כולם ומעודדת דו־קיום. יש שאומרים כי החיבור בין הקבוצה לאוהדיה הוא כמעט מיסטי, ואמנים אוהדי הקבוצה כמו עלי מוהר ואריק איינשטיין אף הקדישו לה שירים.

ואולם בשנים האחרונות קיים משבר אמון בין האוהדים לבעלי המועדון, שהתעורר כשהאוהדים הרגישו כי הקבוצה לא מנוהלת על ידי בעלים מתאימים. במשך שנים היו ההתחייבויות הכספיות של הקבוצה גדולות מההכנסות שלה - הבעלים מצצו כל הכנסה עתידית עד תום ולא כיסו את התחייבויותיהם לספקים ולעובדים. בחודשים האחרונים שמעו האוהדים על צ'קים חוזרים ועל בעיה תזרימית, והמשבר הגיע לנקודת רתיחה עם הכניסה להקפאת הליכים.

האוהדים השרופים של הקבוצה שמקפידים להתייצב לאימונים וגם אלה שעוקבים אחר הקבוצה מרחוק, מסתובבים בימים האחרונים אבלים וחפויי ראש, מבולבלים ואובדי עצות. בין אוהדי הקבוצה אפשר למצוא אנשי עסקים עשירים כמו יגאל אהובי, משה תאומים, אריק שור ורועי ורמוס - אבל בימים האחרונים קולם נדם, ואף אחד מהם לא התעניין ברכישת הקבוצה

האוהדים השרופים של הקבוצה שמקפידים להתייצב לאימונים וגם אלה שעוקבים אחר הקבוצה מרחוק מסתובבים בימים האחרונים אבלים וחפויי ראש, מבולבלים ואובדי עצות. מבחינתם, האהדה לקבוצה היא זו שמגדירה אותם ומחברת אותם לקהילה המשותפת, וקשה להם לדמיין את הקבוצה יורדת לליגות הנמוכות. בין אוהדי הקבוצה, אגב, אפשר למצוא אנשי עסקים עשירים כמו יגאל אהובי, משה תאומים, אריק שור ורועי ורמוס, אבל בימים האחרונים קולם נדם, ואף אחד מהם לא התעניין ברכישתה.

איך יכול להיות שקבוצה בעלת מסורת מפוארת וכחצי מיליון אוהדים לא מצליחה למצוא רוכש? לדברי הנאמנים, הסיבה לכך נעוצה בגלולת רעל בלתי פתירה שמרתיעה מתעניינים מרכישת הפעילות. הגלולה הזו כוללת פסקי דין בחו"ל שנפסקו נגד הקבוצה בהיקפים גדולים של מיליוני שקלים, הפעלה יקרה מאוד, וניצול רוב ההקצבות מההתאחדות לכדורגל ומהעירייה, כך שהרוכש ייאלץ להביא הון עצמי משמעותי לתפעול הקבוצה.

בשבועות האחרונים עשו הנאמנים ככל יכולתם לגייס כספים עבור הקבוצה ואפילו הקימו אתר לגיוס המונים, שבאמצעותו תרמו אוהדי הקבוצה כ-400 אלף שקל. הנאמנים גם פנו לקבוצת הכדורגל הסינית גוואנגז'ו R&F שבה משחק ערן זהבי במטרה לגבות חוב של 900 אלף שקל, בגין תמלוגים על מכירת השחקן. עד כה נחלו המאמצים האלה כישלון מוחץ. מאז שנכנסה הקבוצה להקפאת הליכים, היא ניצלה את רוב ההקצבות שלה ממינהלת הליגות לכדורגל, ההתאחדות, עיריית ת"א והטוטו, ונכון לעכשיו, הנאמנים מצהירים כי הם יכולים להפעיל את הקבוצה רק עד ה-5 בינואר באמצעות התקציב שברשותם. התסריט השלילי הוא שהקבוצה לא תמצא רוכש וייגמר לה הכסף. אם הקבוצה תגיע למצב שבו היא לא יכולה להתייצב למשחקים, היא תרד באופן אוטומטי לליגה א'.

בתקופת הקפאת הליכים אי אפשר להפעיל את הקבוצה בתקציב גירעוני, כלומר הנאמנים צריכים למצוא מימון לפעילותם, אחרת בית המשפט ישלח את הקבוצה לפירוק. לפי הנאמנים, בהיעדר רוכש לקבוצה, ועל פי תקציב הפעלה של חירום, דרושים לקבוצה לפחות 7 מיליון שקל כדי לסיים את העונה. תקציב החירום מצומצם מאוד ומבוסס על מערך שחקנים זולים, שחקני נוער וחצאי משרות. תקציב כזה ינוע בין 800 אלף שקל ל-1.1 מיליון שקל בחודש. במקרה כזה הנאמנים אמנם יכולים למכור שחקנים ב"חלון ההעברות" בינואר, שבו ניתן להעביר שחקנים בין הקבוצות, אך המטרה המרכזית של הנאמנים היא השגת כסף לנושים ולא המשך קיומה של הקבוצה. בכל מקרה, מעל הקבוצה מרחפת עננה כבדה שעשויה לדרדר אותה גם מבחינה ספורטיבית, והיא הפחתת תשע נקודות ממאזנה.

למעשה, יש שתי אופציות על השולחן: מכירת הקבוצה כעת בזמן הקפאת הליכים או מכירתה לאחר הפירוק. אם הקבוצה תימכר בהקפאת הליכים, הרוכש הפוטנציאלי יקבל אותה כ"עסק חי", כלומר יקבל לידיו קבוצה חיה ונקייה מחובות. ההכנסות מהמכירה יתווספו לקופה של הנאמנים ויחולקו לנושים בהתאם לסדר הנשייה, על פי הדין. אם יימצא רוכש אחרי שהקבוצה תיכנס לפירוק, הוא יקבל את הקבוצה בלי נכסים, כלומר, הוא יקבל את הפעילות, השם והמוניטין של הקבוצה.

רכישה לאחר פירוק מאפשרת אמנם לרוכש לקבל קבוצה משוחררת מחוזים ומהתחייבויות, אך הבעיה טמונה בכך שהליגה נמצאת בעיצומה. יכול להיות שיש רוכשים שמעדיפים לחכות לפירוק, אך המתנה כזו יכולה להתברר כהימור כושל, שכן הרוכש יצטרך לבנות קבוצה מחדש תוך זמן קצר.

כך או כך, לפי תקנון ההתאחדות, לקבוצה יורדו תשע נקודות. מבחינת הרוכשים יש חיסרון נוסף: הקבוצה אמנם מגיעה נקייה מחובות, אבל יש לה גיבנת בדמות תביעות שמתנהלות נגדה בחו"ל במוסדות הבוררות של פיפ"א ו-CAS - בית הדין לספורט - ונאמדות ביותר מ-10 מיליון שקל. כדי לפתור את הבעיה הזו, הנאמנים מציעים לרוכשים בזמן לגדר עבורם את הסיכון עד לסכום של 10 מיליון שקל. פסקי הדין האלה יישארו בתוקף גם לאחר הפירוק.

בשנים האחרונות קיים משבר אמון, שהתעורר כשאוהדי הפועל הרגישו כי הקבוצה לא מנוהלת על ידי בעלים מתאימים. במשך שנים היו ההתחייבויות הכספיות של הקבוצה גבוהות מהכנסותיה - הבעלים מצצו כל הכנסה עתידית עד תום ולא כיסו את ההתחייבויותיהם לספקים ולעובדים. בחודשים האחרונים שמעו האוהדים על צ'קים חוזרים ועל בעיה תזרימית, והמשבר הגיע לנקודת רתיחה עם הכניסה להקפאת הליכים

אספן האמנות שהתעלם מהחובות

מי שצפה במשחק של הפועל בתחילת השבוע נגד הפועל באר שבע, לא היה יכול להתעלם מריצת האמוק של עמרי אלטמן, קשר הפועל תל אביב, לאחר שהבקיע את שער היתרון המפתיע. אלטמן רץ לעבר מנהל המשק, ניר בן אנו, שחגג יום הולדת. בן אנו, 35, אוהד הפועל שרוף, עובד בקבוצה לסירוגין בשש השנים האחרונות. בחודשים האחרונים הוא סובל מהלנות שכר מתמשכות, שהגיעו בשיאן לשלושה חודשים. בן אנו לא היחיד, ועמו סבלו מהלנות השכר כל עובדי הקבוצה, 21 שחקנים, 12 אנשי צוות ו-11 אנשי מינהלה ומשק.

"אנשים עברו פה תקופות לא פשוטות", אומר בכיר בקבוצה. "חלקם נאלצו לקחת הלוואות כדי להתפרנס ולשלם התחייבויות כמו משכנתא, אבל המשיכו לעבוד ללא שכר אף על פי שהם אנשים רציונליים, כי יש פה אכפתיות ולכידות יוצאות דופן, ובגלל זה הכאב גדול אף יותר".

ואכן, קריסה של קבוצת כדורגל לא דומה לקריסה של חברה עסקית. בכדורגל מעורבות הרבה מאוד אמוציות. בשונה מחברה שיש לה קהל לקוחות - בקבוצת כדורגל הלקוחות הם האוהדים, אנשים שמלווים את הקבוצה במשך שנים רבות ומרגישים לעתים מעין בעלות מסוימת עליה. פעמים רבות האוהדים האלה גם ממלאים תפקידים במועדון או רוכשים חלק מהמניות. בעוד שמנהלי הקבוצה והשחקנים מתחלפים בדרך כלל בתדירות גבוהה, האוהדים הם אלה שמלווים את הקבוצה גם ברגעים הקשים.

אמיר כבירי בבית המשפט
עופר וקנין

מצבה הכספי הקשה של הפועל תל אביב היה אמנם ידוע כבר תקופה ארוכה, אבל עבור עובדי הקבוצה בקשת הקפאת ההליכים שהוגשה לבית המשפט היתה מפתיעה. עד הרגע האחרון הם רצו להאמין שהכל יסתדר. "לא חשבתי שנגיע לסיטואציה כל כך קשה", אומר אותו בכיר בקבוצה. "כשהעובדים שאלו מה עם המשכורות, הבעלים הבטיח שיכניס את הסכומים שעליהם התחייב. הוא הפגין ביטחון רב שאו־טו־טו יזרים כספים מעסקיו המתנהלים בחו"ל. לא חשבנו שהוא ייתן לקבוצה לקרוס ככה ושנגיע לסיטואציה כל כך קשה".

בכל זאת, לדברי הבכיר בקבוצה, במובן מסוים הכניסה להקפאת הליכים דווקא ליכדה את הקבוצה מבחינה ספורטיבית ואפילו הורידה לחץ מהשחקנים. "השחקנים והעובדים הבינו שהם נקלעו לצרה משותפת ועכשיו עושים כל אחד בדרכו את מה שאפשר לשפר את המצב, אף על פי שהם לא מקבלים שכר מלא. זה יצר חיבור חזק כקבוצה". בתקופת ההקפאה השחקנים נרתמו למאמץ להצלת הקבוצה, והקפיאו מחצית משכרם.

המצב שאליו הגיעה הפועל אינו מפתיע. אחד הקשיים שעמם מתמודדים בעלי הקבוצות היא חוסר ההצלחה לנהל את הקבוצה בלי תלות בהזרמות כספים מבחוץ, מהבעלים עצמם או תורמים. כיום זהו המצב בכל הקבוצות בליגת העל, וזה מחייב את בעלי הקבוצה לשמור על שפיות תקציבית, דבר שלא קרה בהפועל תל אביב. לקבוצות כדורגל יש כמה מקורות הכנסות עיקריים: מינויים וכרטיסים למשחקי הקבוצה; הסכמי חסות ופרסום; זכויות שידור וכספים שמגיעים מהטוטו; מכירת מוצרים ממותגים כמו חולצות וצעיפים; ומכירת שחקנים שצמחו בקבוצת הנוער או הושבחו בקבוצה.

מקור הכנסה נוסף הוא מענקים חד־פעמיים עבור התקדמות במפעלים האירופיים, זכייה בגביע הטוטו ועוד. המענקים מאירופה מובילים לכך שבעלים מתפתים למנף את ההשקעה שלהם במאמן ובשחקנים, מתוך מחשבה כי זו תניב תשואה יפה, והשקעה שכמובן טומנת בחובה סיכון גבוה. כך למשל, העפלה לשלב הבתים בליגת האלופות מזרימה לקופת המועדון כ-80 מיליון שקל בגין זכויות שידור וחסויות.

נאמן הקבוצה, עו"ד שאול קוטלר
עופר וקנין

מי שהחזיק בזכויות הניהול עד הקפאת ההליכים הוא אמיר כבירי, בעל המניות הגדול בקבוצה (30%), שגם היה אחראי על הזרמת עיקר הכסף. בעלי המניות האחרים הם עמותת האוהדים (20%); חברת נאמנות, שמחזיקה במניות שהיו בעבר בבעלות אלי טביב (20%); 30% נוספים מוחזקים על ידי אנשי העסקים בכור צבאן, מאיר תושב, עידו חג'ג' והאחים ניסנוב.

כבירי, 36, הוא איש עסקים ואספן אמנות שהתעשר לאחר שמשפחתו ירשה את אוסף האמנות של סבו. המעורבות שלו בקבוצה החלה בתקופתו של השר לשעבר חיים רמון כמחזיק זכויות הניהול, אז החל לתרום לקבוצה. לאחר שרמון יצא מהתמונה, קיבל כבירי את זכויות הניהול, החליף את הצוות המקצועי, הוביל שיפוץ במתחם האימונים בחולון בעלות של 4 מיליון שקל, בנה תקציב גדול והחל לתכנן בניית אצטדיון חדש בפרויקט גרנדיוזי (ראו מסגרת).

הצרות והחובות בהפועל לא נוצרו רק בתקופתו של כבירי. הכאוס בקבוצה נמשך כבר שנים ארוכות. ב-2004-1997 רכשה קבוצת משקיעים את הקבוצה מידי ההסתדרות. הקבוצה, שהיתה בראשות סמי סגול, בעלי כתר פלסטיק, כללה גם את אנשי העסקים רפי עגיב ומוטי אורנשטיין והפרסומאי משה תאומים. אותן שנים היו מוצלחות מאוד בעבור הפועל, שזכתה בתארים והגיעה להישגים יפים באירופה. הבעיות של הקבוצה החלו ב-2002, כשסגול החליט להפסיק להשקיע בקבוצה.

חיים רמון במשחק של הפועל תל אביב
ניר קידר

חיים רמון, אוהד הקבוצה ומי שהיה יו"ר ההסתדרות בזמן שהחזיקה בבעלות על הפועל, קיבל על עצמו למצוא משקיע - ומוני הראל, יבואן מותג נעליים גדול, לקח על עצמו את האחריות על הקבוצה. הראל, שאין לו את הכיסים העמוקים להחזיק קבוצת כדורגל לבדו, הכניס ב-2009 את אלי טביב, אז הבעלים של קבוצת הפועל כפר סבא, להפועל. סכסוך בין השניים הוביל לכך שטביב רכש את החלק של הראל ב-2011, ונשאר בעלים יחיד למשך שנה נוספת. אוהדי הקבוצה לא אהבו את ההתנהלות של טביב בכל ההיבטים - מקצועית, עסקית ובקשר עמם. בסופו של דבר החליט טביב לעזוב את הקבוצה. טביב, שהעביר את זכויות הניהול בהפועל לרמון בעונת 2013-2012, התחייב אמנם לקחת על עצמו את החובות, אך התביעות וההתחייבויות מתקופתו ממשיכות להצטבר.

לימים טען רמון כי טביב השאיר חובות של 30 מיליון שקל. רמון הימר על תקציב גבוה שיכוסה עם העפלה לשלב מתקדם באירופה, אך הקבוצה נכשלה במשימה, והעמיקה את ההפסדים. כבירי התעלם מהחובות הנערמים, והתנהלותו התקציבית הלכה והגדילה את הגירעון. רק כשנדרש להזרים עוד ועוד כספים, הבין כי הקריסה בלתי נמנעת.

"כאשר מחברים את העובדה שמועדון כדורגל מוביל בישראל הוא בהגדרתו גוף שהוצאותיו עולות כמעט תמיד (למעט חריגים) בצורה משמעותית על הכנסותיו, עם התופעה שהשתרשה בעבר של 'גלגול' ההפסדים, החובות והתביעות הפתוחות לשנים הבאות - ברור מאליו 'מה סופו של כל בלון', ויום הפיצוץ אכן הגיע", נכתב בבקשת הקפאת ההליכים שהגישה הקבוצה בראשותו של כבירי לבית המשפט.

מאמן הפועל ת"א גיא לוזון
שרון בוקוב

הדו"חות הכספיים שצורפו לבקשה לימדו גם הם על מצבה הקשה של הקבוצה: את כל אחת מהשנים 2015-2013 סיימה הקבוצה בהפסדים כבדים. ב-2013 הסתכם הגירעון הכספי ב-44 מיליון שקל, ב-2014 הוא גדל ל-57 מיליון שקל, ב-2015 המשיך לגדול ל-82 מיליון שקל ונכון ל-31 במאי 2016, הסתכם גירעון הקבוצה בסכום של למעלה מ-98 מיליון שקל. כבירי טוען כי אף שהזרים לקבוצה למעלה מ-43 מיליון שקל עד כה, צפי תזרים המזומנים הדרוש עד לסוף עונת המשחקים הנוכחית, כולל תשלום חובות עבר, מסתכם בכ-42 מיליון שקל. זאת, בזמן שסך ההכנסות הצפוי השנה הוא לא יותר ממספר מיליוני שקלים.

"חדלות פירעון ברורה וזועקת"

כדור השלג החל להתגלגל ב-6 בדצמבר, עם הגשת בקשה דחופה למתן צו הקפאת הליכים למזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב. את הבקשה הגישה הקבוצה עצמה באמצעות הבעלים כבירי. התמונה שעלתה ממנה היתה קשה. "המועדון נמצא בחדלות פירעון ברורה וזועקת וערב קריסה מוחלטת", נכתב בבקשה. ואכן, הבקשה הציגה חובות של לא פחות מ-100 מיליון שקל, מתוכם כ-15.5 מיליון שקל לבנקים, 1.7 מיליון שקל בגין תשלומי שכר ויותר מ-40 מיליון שקל לרשות המסים.

כמה ימים מאוחר יותר הורה אורנשטיין על הקפאת הליכים זמנית לקבוצה. משמעות ההקפאה היא שלא ניתן בתקופה זו לנקוט נגד הקבוצה הליכים, והעיקולים שמוטלים עליה מבוטלים. אורנשטיין מינה את קוטלר וברדיצ'ב כנאמנים לקבוצה. התפקיד שמוטל עליהם הוא לנהל את הקבוצה בתקופת ההקפאה ובמקביל לנסות למצוא לקבוצה רוכש שייכנס לנעליו של כבירי. אורנשטיין הדגיש כי לנאמנים אסור להגדיל את הגירעון של הקבוצה ועליהם לדאוג לפעול במסגרת תזרים מזומנים חיובי.

שחקני הפועל תל אביב במשחק נגד הפועל באר שבע
ניר קידר

עם מתן הצו, התייצב צוות הנאמנים במשרדי הקבוצה במתחם האימונים. הם ערכו פגישת צוות שנמשכה עד השעות הקטנות של הלילה עם העובדים, בהמשך גם החליפו את מנעולי הכניסה למשרדים במתחם ולקחו את כל החומר המשרדי של ההנהלה - הסכמים והנהלת חשבונות. מעתה כל הניהול הכספי והארגוני של הקבוצה נתון בידי הנאמנים - צוות של עורכי דין ורואי חשבון שנדרשים לצלול לתוך עולם הכדורגל. המשמעות של הקפאת הליכים במהלך העונה היא שהנאמנים צריכים לדאוג גם לתפקוד השוטף של הקבוצה, כלומר גם לארגון המשחקים. האתגר הראשון שלהם היה משחק הבית מול מכבי חיפה, שנערך לפני כשבוע וחצי באצטדיון בפתח תקוה, שם מארחת הפועל את משחקיה העונה.

"הבעיה היתה שנותרו חובות עבר לאצטדיון ולכן הספקים לא היו מוכנים להמשיך ולהתקשר עם הקבוצה", אומר עו"ד שי פיאדה ממשרדו של עו"ד קוטלר. "אותה בעיה התעוררה גם בנוגע לשירותי האבטחה הנדרשים באצטדיון, מד"א, שירותי תצוגת לוח משחק, תוכנות סטטיסטיקה ועוד ספקים שנדרשים לצורך הפעלתה התקינה של הקבוצה בהיקף כספי גדול". לדבריו, כל הספקים התנו את המשך ההתקשרות שלהם עם הקבוצה בשני תנאים: הם דרשו את תשלום חובות העבר ובגלל ניסיון העבר המר עם הקבוצה - דרשו את התשלום למשחק הקרוב במזומן ולפני המשחק.

בכיר בהפועל תל אביב: "לא חשבתי שנגיע לסיטואציה כל כך קשה. כשהעובדים שאלו מה עם המשכורות, הבעלים הבטיח שיכניס את הסכומים שעליהם התחייב. הוא הפגין ביטחון רב שאו־טו־טו יזרים כספים מעסקיו המתנהלים בחו"ל. לא חשבנו שהוא ייתן לקבוצה לקרוס ככה ושנגיע לסיטואציה כל כך קשה"

"זה לא אפשרי בעולם של חדלות פירעון", אומר פיאדה. "כשחברה נכנסת להקפאת הליכים, בעלי התפקיד לא יכולים לשלם חובות עבר, אחרת זה נחשב העדפת נושים שהיא אסורה. עברנו מסע הסברים מפרך שבו נדרשנו להבהיר את המצב לספקים, את הקשיים ואת העובדה שייתכן שחוב העבר לא ישולם גם בהמשך. היינו צריכים לשכנע אותם לספק את השירות והסברנו להם שכעת, במסגרת הקפאת ההליכים - השכר שלהם מוגדר כהוצאות הקפאה וישולם לפני כל חוב אחר, כך שאין להם מה להפסיד".

בפועל, גם כמה שעות לפני המשחק, נותרו ספקים שטרם הוסדרה ההתקשרות אתם. בסופו של דבר הנאמנים חתמו על חוזה עם חברת האבטחה לתשלום של 188 אלף שקל כתנאי להתייצבות המאבטחים למשחק. עבור האצטדיון התחייבו הנאמנים לשלם 40 אלף שקל תוך 14 יום. למרבה האכזבה, הפועל נשברה בעשר הדקות האחרונות של המשחק והפסידה 2:0.

שבוע לאחר מכן, כשהקבוצה התארחה בבאר שבע, התמודדו הנאמנים עם משבר נוסף: בשל חוב של 36 אלף שקל התנגדה חברת אגד הסעים להעמיד לרשות הקבוצה את האוטובוס הממותג, שצבעיו אדום־לבן ועליו מתנוסס סמל הקבוצה. כאן נתקלו הנאמנים בדיסוננס שבמפגש בין הספורט למציאות: אוהדי הקבוצה התגייסו והשיגו אוטובוס חלופי, אך יכולת ההתניידות לא הספיקה, והסתבר להם כי לפי תקנות מינהלת הליגה, הם חייבים להגיע למשחק באוטובוס הממותג. לאחר הגשת בקשה מיוחדת, הסכימו במינהלת לתת לקבוצה אישור חד־פעמי לחרוג מהתקנות.

מעבר לתפעול השוטף, הנאמנים גם נאלצים לצמצם ככל האפשר את ההוצאות הכספיות של החברה, ובין היתר הם נפטרים מחלק מהשחקנים. כך למשל, הם סיכמו עם השחקן הסרבי נמניה ניקוליץ' על שיחרורו מפני שחוזהו מהווה לדבריהם נכס מכביד על הקבוצה. הם הגיעו אתו להסכמה שלפיה ייצא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) וכמו כן שישולמו לו ולמשפחתו כרטיסי טיסה חזרה לסרביה.

הפועל תל אביב

הנאמנים אף הצליחו להתעמת עם היריבה העירונית, מכבי תל אביב, והפעם בבית המשפט. לאחר דיווחים בתקשורת כי מכבי מנהלת משא ומתן עם ארון שוינפלד, חלוץ האדומים, הגישו הנאמנים בקשה לבית המשפט להתיר להם לזמן לחקירה צדדים נדרשים שקשורים במכבי כדי לברר את הנסיבות שהובילו להגשת תביעת השחקן נגד הקבוצה, וגם לנקוט הליכים משפטיים נגד שוינפלד בגין הפרת הסכם.

התגובה הקשה של מכבי תל אביב לא איחרה לבוא. "ההצדקה האמיתית להגשת הבקשה היא ניסיון של הנאמנים לגרור את מכבי להליך לא לה, בין משום שהם רואים בה 'כיס עמוק' ורוכשת פוטנציאלית של השחקן, בניסיון מניפולטיבי להפעיל לחץ על מכבי להציע לרכישת השחקן, ובין בניסיון לעשות שימוש ציני ביריבות הספורטיבית בין הקבוצות על מנת 'לרצות' את אוהדי הקבוצה המחפשים אשמים למצב העגום אליו נקלעה קבוצתם והיו שמחים אולי לתלות את האשם במכבי, ללא כל בסיס או הצדקה", כתבו עורכי דינה של מכבי, מורן מאירי ויוסי בן נפתלי, בתגובה לבית המשפט.

"ברגע האחרון קורה משהו, ויש סיכוי שזה יקרה גם להפועל"

על המורכבות הקיימת בניהול של קבוצת כדורגל על ידי נאמן אפשר ללמוד גם מהסיפור של קבוצת מכבי נתניה, שביוני האחרון עברה תהליך דומה לזה שעוברת בימים אלה הפועל תל אביב. בסיום התהליך הלכה הקבוצה כיישות משפטית לפירוק, אך איש העסקים אייל סגל רכש את הפעילות, השם, המוניטין וקבוצות הנוער והילדים תמורת 1.5 מיליון שקל. מי שהוביל את התהליך בקבוצה מהשרון היא עו"ד ליזה חדש, שקיבלה את האחריות מבית המשפט שבועיים לפני סוף העונה שעברה, והיתה צריכה להתחיל בהכנת הקבוצה לליגת הלאומית לאחר עונה עגומה הן בפן העסקי - השחקנים ושאר עובדי הקבוצה לא קיבלו משכורות במשך חודשים ארוכים ולקבוצה היו חובות של יותר מ-20 מיליון שקל; והן בפן הספורטיבי - נתניה ניצחה פעם אחת בלבד בכל העונה.

שחקני הפועל תל אביב במשחק נגד מכבי חיפה
ניר קידר

"הבעיה במכבי נתניה היתה הצורך בתכנון העונה הבאה, מבלי שיש לקבוצה מאמן ושחקנים. בתור נאמנה אני לא יכולה ליצור לרוכש העתידי התחייבות חדשה, וגם לא ידעתי אם הרוכש יהיה מעוניין במאמן שאני אביא", מספרת חדש, שבסופו של דבר החתימה את סלובודאן דראפיץ' למאמן הקבוצה. "השגנו תרומה משמעותית של מאות אלפי שקלים מתורם אנונימי כדי לא ליצור נכס שיכביד על הרוכש - אחרת לא הייתי מחתימה אותו".

בניגוד לחששות האוהדים, מכבי נתניה לא נמחקה ממפת הכדורגל הישראלי, ולמרות שהתחילה את העונה במינוס תשע נקודות, היא נמצאת כיום במקום השני בטבלה, שמוביל לליגת העל.

"לא הבנתי שום דבר בכדורגל עד שהגעתי לנתניה. יש לי מושג מה עושים עם חברות במשבר וככה התייחסתי לקבוצה - הבראה ושיקום. נקודת המבט שלי, שהיתה חפה מאהבה לקבוצה, היא זאת שאיפשרה לי לעשות את עבודתי בצורה אובייקטיבית, בזמן שאנשים אחרים בעולם הזה להוטים כי הם נגועים בדבר. יש להם חיידק כדורגל שמעוור את התפישה שלהם", מספרת חדש.

"בחנתי את כל המקורות הכספיים והגשתי לבקרה התקציבית תקציב בהיקף של 10 מיליון שקל, תקציב יפה לליגה הלאומית. הבאתי בחשבון כל העלויות וביטחתי את עצמן באותן חריגות מאותם מקורות ודאיים. לא התנהלתי לפי החוקים של הבועה הזו של עולם הכדורגל, אלא לפי דיני חדלות הפירעון", אומרת חדש.

עם זאת, חדש מספרת כי "אין מישהו אחד שקשור או לא קשור למכבי נתניה שלא ניסה להשפיע עלי - זה היה קיצוני. שמעתי הרבה פעמים: 'את טועה, את לא מבינה בעולם הזה'. היו גם אנשים טובים שנתנו עצות מצוינות וסייעו לי, עורכי דין מהתחום ואנשים שמכירים את הקבוצה. הסתכלתי על זה רק כעסק כלכלי. אני מבינה שהעולם הזה מנוהל בצורה מסוימת, אני לא באה לתקן אותו, אבל התנהלתי לפי הכללים שאני מכירה".

אלי טביב
שרון בוקוב

גם עו"ד עמית פינס מכיר את הבועה של עולם הכדורגל היטב, והוא דווקא אופטימי. פינס מייצג כיום את מינהלת הליגה, אבל הרקורד שלו כולל פירוקים של כמה קבוצות כדורגל. ב-2003 הוא מונה למפרק קבוצת בני יהודה, יחד עם עו"ד שחר בן עמי. "כשקיבלנו את הקבוצה, הסיכוי למכור אותה היה אפסי, לא היה שום מתעניין ואף אחד לא רצה לשמוע על זה", אומר פינס. "אבל בסופו של דבר, אחרי שבועיים נוצרה תחרות בבית המשפט ומכרנו את הקבוצה ב-1.5 מיליון שקל. אנשים מחכים לרגע האחרון. בכל התיקים האלה זה נראה חסר סיכוי בהתחלה, וברגע האחרון קורה משהו, יש סיכוי שזה יקרה גם להפועל תל אביב".

במקרה של בני יהודה, הפירוק היה בפגרה. "מצד אחד נוח יותר לעשות פירוקים לפני פתיחת העונה, אבל מצד שני זה יוצר לחץ, כי הליגה עומדת להיפתח. מכיוון שלא ידענו אם נפעיל את הקבוצה או אם יהיה רוכש, הגשנו בקשה חריגה ומאז אני ממליץ לכל מפרק של קבוצת ספורט להגיש אותה, שגם אם בסופו של דבר יהיה גירעון בתקופת ההפעלה - לא תהיה חבות אישית של הנאמנים", אומר פינס.

לדבריו, במקרה של חדלות פירעון של קבוצת כדורגל, בשונה מחברה עסקית - חוסר הוודאות גדול יותר. "חברה מסחרית נועדה כדי להשיא רווחים וקבוצת ספורט היא לא גוף כלכלי, אלא יותר צעצוע. המטרה של מי שמנהל את הקבוצה היא לא להרוויח כסף - אלא לא לחרוג מהתקציב שנקבע מראש", אומר פינס. ויש גם את עניין האוהדים. "בעל התפקיד בא במגע עם אוהדים, שלא יודעים להבחין, לפחות בשלב הראשון, אם הוא בא לעשות נזק או תועלת ולכן מתייחסים בחשדנות ולעתים גם בתוקפנות".

פינס מונה כמפרק גם להפועל פתח תקווה, יחד עם עו"ד ליאור דגן. "במקרה הזה הקבוצה נכנסה לסחרור", הוא משחזר. "גם זה קרה בפגרה, אבל סמוך יותר לפתיחת העונה, ולכן היה צורך דחוף להתארגן על תקציב. בהתחלה לא הצלחנו להתארגן על תקציב מתוך המקורות העצמיים של הקבוצה, ואחרי שהודענו לבקרה התקציבית שאנחנו לא יכולים להעמיד תקציב לעונה, הבקרה קיבלה החלטה להוריד אותנו ליגה, ועירערנו לבית הדין העליון. לדיון בבית הדין העליון הגיעו 4,000 אוהדים שעמדו בחוץ. בסופו של דבר, האוהדים התגייסו ואפשרו לנו להעמיד תקציב כבר למחרת, אחרי שכבר הכל היה אבוד".

הפועל פתח תקווה אמנם נשארה בליגה, אבל ספגה הפחתה של תשע נקודות. "היא לא הצליחה להתאושש מזה ספורטיבית וירדה בסיום העונה", אומר פינס, שהגיע עד לבית המשפט העליון בניסיון למנוע את הורדת הנקודות, אך ללא הצלחה. "בית המשפט התלבט בשאלה הזו הרבה זמן, ובסופו של דבר דחה את הטענה שלנו. הוא קבע שזו לא סנקציה עונשית, אלא סנקציה שאמורה לאזן את היתרון הספורטיבי שמקבלת קבוצה שלא פורעת את חובות העבר שלה, ביחס לשאר קבוצות הליגה".

הפחתת הנקודות עלולה לסכל את מכירת הקבוצה

הפחתת תשע הנקודות היא אחת הסוגיות המעניינות, ומשקפת היטב את הניגוד שבין ההיגיון הקיים בעולם הספורט לבין תחום דיני החברות. תקנון התאחדות הכדורגל קובע סנקציה אוטומטית של הפחתת נקודות עם כניסה לחדלות פירעון. עבור הפועל תל אביב, שגם ככה מצויה במצב מאתגר, ההפחתה הזו קריטית. כבר בדיון הראשון בבית המשפט ביקשו הקבוצה, האוהדים והנושים מהשופט אורנשטיין לעכב את הפחתת הנקודות, אלא שההתאחדות והמינהלת התנגדו לכך בתוקף. אורנשטיין החליט בינתיים להשהות את ההחלטה בנושא ואיפשר לצדדים להגיש לו עמדות מפורטות בעניין.

בעמדה שהגישה ההתאחדות לבית המשפט היא הדגישה כי כניסה להקפאת הליכים יוצרת למעשה יתרון כלכלי שמתורגם ליתרון ספורטיבי להפועל תל אביב. "אף שהיתרונות הספורטיביים מושגים כדין מכוח דיני חדלות הפירעון, יוצרים חוסר איזון וחוסר שוויון ספורטיבי, בלתי הוגן, היכול לבוא לידי ביטוי באופן ישיר וממשי על כר הדשא", נכתב. ההתאחדות הוסיפה כי כל הקבוצות יודעות מראש כי ניהול כושל שיביא אותן לחדלות פירעון יוביל גם לתוצאה של הפחתת נקודות.

אלא שדווקא האוהדים, שנושמים את התחרותיות בעולם הכדורגל, השתמשו בטיעונים מעולם החברות העסקיות. "לא צריך לקבל את הפחתת הנקודות כמובנית מאליה", אומר עו"ד אייל ירקוני, שמייצג את עמותת האוהדים וכן בעלי מניות נוספים. "הנאמן הוא סוג של מגשר. אם הנושים מוכנים לוותר על חוב, אז אני לא חושב שההתאחדות צריכה להתערב בנושא. נוצר מצב אנומלי - בכל מצב של הקפאת הליכים ופירוק המטרה היא הגדלת שווי החברה. הפחתת תשע נקודות בגלל 'חוסר ספורטיביות' מנוגדת לכל התכלית החקיקתית של הקפאת הליכים ותפגע בנושים".

עופר וקנין

האוהדים הגישו לבית המשפט התנגדות להפחתת הנקודות וצירפו לה חוות דעת מומחה של בארי בן זאב, יו"ר המועדון בעבר. לפי חוות הדעת, ההבדל בין הותרת המועדון בליגת העל לבין הורדתו היא כ-5 מיליון שקל בשנה (אם לא מגיעים לאירופה), הבדל שבפריסת תשלומים על פני שנים עשוי להכניס מיליוני שקלים לקופה.

זאת הסיבה לכך שהפחתת הנקודות קריטית גם עבור הנאמנים, ועלולה לסכל את מכירת הקבוצה. בעמדה שהגישו לבית המשפט כתבו הנאמנים: "תקנון ההתאחדות הוא 'מסמך בין חברים' שמבקש בעת חדלות פירעון השייכת לתחום המשפט המשפיע כולי עלמא, לקבוע הוראות שישפיעו על ציבור רחב של נושים וצדדים קשורים. הנאמנים סבורים כי אין מקום להטיל סנקציה עונשית חריפה זו, אך בשל כך שהקבוצה נקלעה להליכי חדלות פירעון".

את האצבע המאשימה מפנים הנאמנים לבקרה התקציבית של ההתאחדות. "גם פה המקום לשאול שאלה שלעת עתה נענית בשתיקה רועמת, איפה הבקרה התקציבית של ההתאחדות, שהיתה אמורה לבחון ולבדוק כי אירוע כזה לא יקרה?".

בעקבות המצב שאליו הגיעו מכבי נתניה והפועל תל אביב, ספגה הבקרה התקציבית ביקורת רבה על האופן שבו היא בוחנת את הבטוחות אותן היא מקבלת. במקרה של הפועל, התברר לאחר הקפאת ההליכים כי מצב הבטוחות שהשאיר כבירי - חמישה צ'קים בסכום כולל של 4 מיליון שקל - הוא עגום. כמו כן, לבקרה התקציבית הוצג מסמך שמתיימר להיות שטר שעבוד, שככל הנראה כלל לא נרשם בשום מקום, המסמך הזה מופנה גם לרו"ח עופר אורליצקי, שעומד בראש הבקרה, וכולל אוסף פסלים בפנמה שמוערך על פי הניירת שצורפה אליו בסכום של 55 מיליון דולר.

"אני רואה את הספרים של הקבוצה פעם אחת - בתחילת העונה, אבל הבעיה היתה שנוצרו להפועל התחייבויות נוספות. הפועל נתנה לי בטוחות בסדר גודל של 18 מיליון שקל, שהיו צריכות להספיק לכל העונה, ומהן נשארו 2 מיליון שקל. קיבלתי 2 מיליון שקל נוספים בבטוחות כי ראיתי שהבטוחות נגמרות מהר", מספר אורליצקי, שמדגיש כי כבירי ביקש לשעבד את הפסלים במקום הבטוחות, אך הוא לא הסכים לקבל זאת כי ידע שיתקשה לחלט את הכסף במקרה הצורך. בסופו של דבר ניתנו לו גם בטוחות וגם שעבוד על הפסלים.

חבל ההצלה נמצא בפרויקט גרנדיוזי בבת ים?

ניר קידר

הדו"חות שהגישה הפועל תל אביב לבית המשפט שופכים אור על ההכנסות וההוצאות של קבוצות כדורגל בישראל. בעונת הכדורגל הקודמת הסתכמו הכנסות הקבוצה ב–21 מיליון שקל, לעומת 23 מיליון שקל בעונה שלפניה. ההכנסות היו מורכבות ממכירת כרטיסים (2 מיליון שקל) ומינויים (11 מיליון שקל), מרשות השידור, הטוטו ופרסום (9.5 מיליון שקל) ורווח ממכירת והשאלת שחקנים (0.4 מיליון שקל). עם זאת, ההוצאות היו גבוהות מההכנסות, והחברה סיימה את העונה עם הפסד של 39 מיליון שקל.

את הסיפור של הפועל תל אביב אפשר לראות בהוצאות, שהוכפלו מ–17 ל–33 מיליון שקל. עיקר ההוצאות הללו הופנו לעמלות סוכנים (2.6 מיליון שקל), אבטחה וסדרנים (6.3 מיליון שקל) וקבוצת הנוער (4.8 מיליון שקל).

כמו הרבה חברות עסקיות מקומיות, גם קבוצות הכדורגל מתמודדות עם השוק הישראלי הקטן, שמגביל את היכולת שלהן להתפתח מבחינה עסקית. קהל האוהדים של הפועל הוא מהגדולים במדינה, ולפי הערכות מגיע לכ-500 אלף איש. באצטדיון בלומפילד, שבו שיחקה הפועל עד סוף העונה הקודמת, היו 14 אלף מקומות בלבד. כיום נמצא האצטדיון בשיפוצים שבסופם צפוי מספר המקומות יגדל ל–29 אלף, מה שאמור להגדיל את ההכנסות הפוטנציאליות של הקבוצה.

הנהלת הפועל לא הסתפקה בכך, והחליטה לגשת למכרז לבניית אצטדיון בבת ים. ההיגיון מאחורי המהלך היה בניית קומפלקס שיכלול אצטדיון, משרדים ושטחי מסחר, וייצור למועדון מקור הכנסות חדש ויציב. אמנם במועדון מספרים כי זהו מודל מקובל בעולם, אך המשמעות היא כי הפועל רוצה למעשה להיכנס למגרש של חברות נדל"ן מניב כמו עזריאלי ומליסרון, שהתחום שבו הן פועלות רווי, וכן מצריך מקצועיות רבה ויכולת לנתח את שוק הקמעונות.

באפריל האחרון הגישה הקבוצה הצעה לוועדת המכרזים של בת ים בשיתוף חברת סופרמטיסט ניהול אמנות שבבעלות הבעלים אמיר כבירי. החברה קיבלה אישור מהעירייה להקמת אצטדיון, לצד בניית משרדים ושטחי מסחר, בעלות של 800 מיליון שקל. המודל של הפרויקט הוא BOT (בנה־הפעל־מסור), כלומר החברה שזכתה במכרז אמורה להקים את הפרויקט, לקבל את הזכויות לתפעול שלו למשך 25 שנה, ואז למסור אותו לעירייה. זהו מודל מקובל בענף התשתיות.

להפועל אין כמובן את ההון העצמי הדרוש לפרויקט, אך בקבוצה סבורים כי לצורך כך יוכלו להשתמש בכספים שמגיעים מהטוטו ומהפיס. ואולם כלל לא בטוח כי הבנקים יהיו מוכנים לממן פרויקט גרנדיוזי לחברה שאין לה כל נכס נוסף בסדר גודל הזה. באצטדיון גם מעורבת החברה הסינית CEMC, שהסכימה להשקיע בקבוצה 10 מיליון יורו, בתמורה לכך שתקבל את עבודות בניית האצטדיון.

כעת, משהחברה נכנסה לתהליך של הקפאת הליכים, לא ברור מה יעלה בגורל האצטדיון. הנאמנים מודים כי הם לא יודעים מה היתה המעורבות של הקבוצה עצמה במכרז בבת ים, ועד כה איתרו רק חלקי מסמכים בלבד ותכתובות מיילים. בתחילת השבוע הם הגישו לבית המשפט בקשה לחייב את כבירי למסור להם את המסמכים הקשורים לאצטדיון.

אוהדי הפועל תל אביב במשחק נגד הפועל רעננה
שרון בוקוב

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות