תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

בית הספר שמקבל ציון 90 במבחן האושר: "תמסרו לבנט שלא יסגרו אותו"

לכתבה
אייל טואג

דמיינו בית ספר שבו המנהל הוא תורן שטיפת כלים במשך שבוע, כיתת הלימוד היא גם נגרייה והתלמידים מאושרים ■ בתי הספר הדמוקרטיים בטוחים שהמערכת תבין בקרוב את היתרונות העצומים של חינוך קצת אחר ■ בינתיים הם יורדים למחתרת ■ יפתח בן ה-9: "בית הספר הזה הוא כמו בית בשבילי"

31תגובות

בחצר בית הספר הדמוקרטי עמק האלה צומח עץ פיקוס שהתלמידים אוהבים. הם אוהבים במיוחד לטפס עליו, אבל לא כל אחד רשאי לטפס. כדי לעשות זאת הם צריכים להשיג אישור טיפוס, וכדי להשיג אותו הם צריכים לפנות לתלמידים האחראים על היתרי הטיפוס. "הם אלה שנותנים לך אישור וקובעים עד איפה אתה יכול לטפס. מי שלא מוסמך, לא יכול לטפס על העץ", מסביר לי אחד התלמידים בבית הספר. לא מדובר בקצת יותר מדי ביורוקרטיה כדי לטפס על עץ? אני שואל את מנהל בית הספר, יואב בינט. "זה חלק מהמהות של המקום. לכל תלמיד יש חופש - כל עוד אתה לא פוגע באחרים או בעצמך. חשוב לנו לפתח את תחושת האחריות של התלמידים, והדרך לעשות את זה היא גם לעמוד בחוקים".

רישיונות הטיפוס הם רק חלק מהתפישה השונה של בית הספר הדמוקרטי בעמק האלה, שבו לומדים תלמידים מהמועצה המקומית מטה יהודה. זהו בית הספר השלישי בישראל הפועל לפי מודל סאדברי, שפותח בארה"ב ונחשב למודל חינוך דמוקרטי קיצוני. לפי המודל, התלמידים לא רק קובעים מה הם ילמדו, כמקובל בחינוך הדמוקרטי, אלא גם מחליטים על אופן הניהול שלו.

התלמידים מצהירים בשמחה שהם אוהבים את בית הספר ואת אנשי הצוות, אמירה שקשה לשמוע בבתי ספר אחרים במדינה. "זה לא בית ספר רגיל, הכל שונה פה. מה שהכי מיוחד פה זה החופש", אומר נתן בן ה-10, שמתנדב לערוך לי סיור במקום. לרוב, בתי הספר הדמוקרטיים קטנים מהרגיל, אבל בית הספר הזה, שנפתח לפני שלוש שנים, קטן במיוחד. לומדים בו כ-50 תלמידים בלבד, אך מייסדיו מספרים שהוא ממשיך לגדול.

"מאז שהילדים בבית הספר, אני בכלל לא שומעת ריבים אחרי הצהריים, ואין לי את המתחים שהיו לפני זה סביב שיעורי הבית והמטלות", אומרת סיגל שיבובסקי, אחת ממייסדות בית הספר ואם לשלושה ילדים שלומדים בו. "הילדים שלי קמים בשמחה לבית הספר בבוקר. הם אוהבים ללמוד בו ועצובים כשיש חופשות, שזה משהו שבחיים לא חשבתי שיכול לקרות, והוא מאפיין את כל התלמידים בבית הספר".

"מאז שהילדים בבית הספר, אני בכלל לא שומעת ריבים אחרי הצהריים, ואין לי את המתחים שהיו לפני זה סביב שיעורי הבית והמטלות" אומרת סיגל שיבובסקי, אחת ממייסדות בית הספר

יואב בינט, מנהל בית הספר, וסיגל שיבובסקי, מהמייסדות
אייל טואג

התלמידים שלומדים בבית הספר גם מודאגים. אם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, בית הספר צפוי להיסגר בתחילת ינואר, והם יפוזרו בין בתי הספר השונים באזור. בקיץ האחרון דחתה מנכ"לית משרד החינוך, מיכל כהן, את בקשת הרישיון שהגיש בית הספר, ובעקבות זאת הוצא לו צו סגירה. הסיבות לכך נגעו בעיקר לאופי הלימודים במקום, המקובל בבתי הספר הדמוקרטיים בישראל. "מערכת השעות אישית ותלויה בבחירת התלמיד, החדרים לא מרוהטים עם כיסאות ושולחנות, אין ודאות שהתלמידים לומדים את כל התכנים הנדרשים, אין סדר מבחנים קבוע ובית הספר פועל ללא הפרדה בין שכבות הגיל השונות", נכתב במכתב הסירוב.

מקימי בית הספר, שנפתח בעידוד המועצה המקומית מטה יהודה, קיוו לפצוח במשא ומתן עם משרד החינוך, אך במקומו הגיע בינתיים צו הסגירה. הם הגישו ערעור בנושא לבית המשפט העליון, אבל מציינים שהם עדיין מנהלים מגעים עם משרד החינוך ושואפים לפתור את המצב בהידברות.

המשרד פועל לעצירת שתי יוזמות נוספות להקמת בתי ספר דמוקרטיים באזור כפר סבא ובבנימינה, ובית ספר דמוקרטי נוסף ליד קרית גת נסגר לאחר שמקימיו נכנעו להליכים המשפטיים. כעת פועלים בכל אזור הדרום רק שני בתי ספר דמוקרטיים. בנוסף, בית ספר הדמוקרטי קהילה בתל אביב בוחן התמזגות עם בית הספר הדמוקרטי הפתוח ביפו, מאחר שהמבנה שבו הוא פועל מיועד להריסה.

"הגענו למקום הזה כי התעניינו בחינוך דמוקרטי, אבל בכל בתי הספר הדמוקרטיים הקיימים יש רשימות המתנה ואין מקום לתלמידים חדשים. לצערי, הליך ההסדרה של בתי הספר מאלץ אותם לפתוח את שנת הלימודים במקביל להגשת הבקשות לאישורים ממשרד החינוך", אומרת שיבובסקי.

בדומה לבית הספר עמק האלה, מרבית בתי הספר הדמוקרטיים הפועלים כיום בישראל הוקמו על ידי הורים ובתמיכת הרשויות המקומיות, ורק לאחר מכן הוכרו על ידי משרד החינוך. בחלק מהמקרים בתי הספר פעלו במשך שנים ללא רישיון, שהתקבל לרוב אחרי מאבק משפטי קשה. אבל המקרה של עמק האלה מעניין במיוחד, כי במקביל למאמצי משרד החינוך להביא לסגירתו, מתנהל מהלך היסטורי לצירוף החינוך הדמוקרטי לחינוך הציבורי. אם הוא יצלח, יוכרו לראשונה עקרונות החינוך הדמוקרטי כזרם חינוך רשמי בישראל.

אייל טואג

המהלך הזה החל לפני שלוש שנים, ביוזמת שר החינוך לשעבר, שי פירון. בימים אלה, משרד החינוך ובתי הספר הדמוקרטיים קרובים להסכמות, שיכללו את הגדלת התקציב המועבר לבתי הספר, לצד הפחתת תשלומי ההורים לרף המאושר על ידי משרד החינוך והגדלת הפיקוח עליהם.

פעילים בחינוך הדמוקרטי מתקשים להבין מדוע, בזמן שהמשרד מנהל משא ומתן להכרה רשמית בחינוך הדמוקרטי, הוא מסכל יוזמות להקמת בתי ספר חדשים. "מצד אחד, במשרד החינוך מבינים שמערכת החינוך לא מתאימה למאה ה-21, ומצד שני, הם מגבילים יוזמות חינוכיות חדשות. נראה שהמשרד מדבר בכמה קולות", אומר פעיל בחינוך הדמוקרטי. "יש לחץ עצום להקים עוד מסגרות דמוקרטיות כדי לעמוד בביקוש, אבל אנשים פוחדים להיכנס להרפתקה הזאת וקשה להתנהל כך. כל הסיפור הזה בכלל לא היה משנה אם היה מדובר בבתי ספר חרדיים. שם אין בעיות. אני מקווה שמשרד החינוך יאפשר לרעיונות לצמוח ויעודד גם יוזמות של הורים".

"החינוך הדמוקרטי לא מתאים לכולם", אומרת פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים. "עם זאת, יש קבוצה של תלמידים שדרך החינוך הזאת מאפשרת להם לצמוח ולנשום. גם ילדים שלא מסתדרים במערכת הרגילה יכולים לפרוח בה. אין חינוך שמתאים לכולם, וצריך למצוא איך להגיע לכל ילד ולהתאים את החינוך לצרכים שלו. לכן אני חושבת שהשונות במערכת מבורכת, ושאם יש גופים עם אג'נדה חינוכית מבוססת - צריך לתת לה לבוא לידי ביטוי".

לדבריה "בתי הספר הדמוקרטיים צמחו מחוץ למערכת, אז למה לא לתת לסטארט־אפים נוספים כאלה לקום ולתת להם הזדמנות? אני בעד המערכת הציבורית, אבל זה לא אומר שלא צריך לנסות דרכים אחרות כדי להגיע לתוצאות משביעות רצון לילדים".

עד לקבלת ההכרעה, 21 בתי הספר הדמוקרטיים הפועלים בישראל ירדו למחתרת. כמעט כל בתי הספר הדמוקרטיים שפנינו אליהם סירבו להשתתף בכתבה עד לקבלת החלטה במשרד החינוך. באחד מבתי הספר הסבירו שההסכמה להתראיין צריכה להתקבל באספת התלמידים, אך היא תתכנס בפעם הבאה רק בעוד שבועיים, וכשביקשתי לקצר את התהליך נתקלתי בסירוב.

"אני מבין שזה מוזר שגופים שמתעסקים בדמוקרטיה מתעלמים מהתקשורת, אבל צריך להבין שמדובר באנשים שהקימו בעצמם מוסדות חינוך, תוך שהם סופגים ביקורת וטענות, וחוו הרבה תהליכים משפטיים. הם רגילים לחיות במגננה", מסביר גורם באחד מבתי הספר. "ילד בבית ספר דמוקרטי יכול לספוג הרבה ביקורת מהמשפחה והחברים, ולכן הם רוצים להגן על בתי הספר ועל הילדים".

"בבית הספר הרגיל לא הצלחתי להשתלב, והייתי אחד מהילדים שיושבים בצד בלי שאף אחד יעשה אתם משהו. כאן, בשיעור החשבון הראשון שלי, הבנתי את החומר והספקתי ללמוד הרבה יותר ממה שלמדתי בארבע שנים" אור, 12

אייל טואג

למשרד החינוך מפריע שאותו חדר משמש למטרות שונות

בינתיים בעמק האלה, התלמידים הסקרנים מביעים עניין במתרחש. עלמה, בת 13, ניגשת אלי ראשונה ושואלת אם אני עיתונאי. "אני מקווה שמי שיקרא את הכתבה הזאת לא יהיה מקובע, שיקרא אותה עם ראש פתוח", היא אומרת.

יפתח בן ה-9 מצטרף: "ואם שר החינוך קורא את הכתבה הזאת, אז תוכל למסור לו בבקשה שבית הספר הזה הוא כמו בית בשבילי, ושאני לא רוצה שייקחו אותו ממני, כמו שהוא לא היה רוצה שזה יקרה לבית שלו".

נתן ממשיך בסיור שאנו עורכים בבית הספר, שהיה אמור לעבור למבנה קבע בעידוד המועצה המקומית, אך כעת נלחם על עתידו. כפי שתיאר זאת משרד החינוך במכתב הסירוב, אין בו כיתת לימוד עם כיסאות ושולחנות שמסודרים בשורות, ואותם חדרים משמשים למטרות שונות, כמו שיעורי פיסול ויציקה, מוזיקה, מחשבים או נגרייה. נתן מצביע על מגירה במסדרון שבה מאופסנים טפסי "הצעות החוק" שמקודמות על ידי התלמידים וטפסי התביעה המשמשים לפתרון סכסוכים ובמקרים של מעבר על החוק. "אם מישהו מציק לך, קודם כל צריך לנסות לפתור את זה מולו, אבל אם זה לא עובד, אתה רשאי לתבוע אותו, וזה יגיע לדיון בוועדה בבית הספר", הוא מסביר.

מישהו תבע פעם את יואב המנהל?

"כן, והוא היה תורן שטיפת כלים במשך שבוע, כי הוא השאיר כוס קפה לא רחוצה".

אייל טואג

בלוח המודעות יש מידע על אספות התלמידים, שבהן מתקבלות החלטות הנוגעות לבית הספר, וגם דף רישום נוכחות, שעליו הם אחראים בעצמם. לדברי שיבובסקי, "לכל אחד יש קול שווה, גם אם מדובר באיש צוות או בתלמיד. בית הספר שלנו משלב בין דתיים וחילוניים, ותלמידים עם צרכים מיוחדים. כולם שווים, וזה הקסם".

בעת ביקורינו, ניהלו התלמידים דיונים על תוכנית התנדבות בגן החיות בירושלים, אך חלקם התנגדו לכליאת בעלי חיים, ולכן סירבו להצעה. אחת ההצעות שעלו באסיפה היא לזמן נציגים מגן החיות, שיסבירו לתלמידים על מדיניות הכליאה, אך עדיין לא התקבלה החלטה סופית בנידון.

"הקמתי את בית הספר לפני שלוש שנים, ואני מכה על חטא שלא עשיתי את זה קודם לכן, כשהבת הבכורה שלי עלתה לכיתה א'", אומרת שיבובסקי. "הייתי שבויה בתפישה שצריך להסתפק במה שיש וללכת לאן שכולם הולכים, גם אם כל הזמן מקטרים. היום אני מבינה שזו היתה טעות. המסר שאני מעבירה בכך לילדי הוא שגורלנו בידינו, ואם לא נפעל למען שינוי - הוא לא יקרה. היה לי חשוב שהם יקבלו חינוך חופשי, שיגדלו ויפתחו אחריות ועצמאות. חינוך דמוקרטי יוצר אזרחים חושבים שיודעים כיצד להתנהל במדינה דמוקרטית. אחד הדברים העיקריים שלומדים אצלנו בבית הספר הוא שצריך לקחת אחריות על החיים שלך, הבחירה היא בידיים שלך".

ללימודים יש תחושה של ערך

התלמידים התאספו באחת הכיתות כדי לדבר על בית הספר, אבל אחרי כמה דקות נכנסה אחת התלמידות לכיתה להודיע על שיעור שמתחיל, והחדר התרוקן. השיעורים בבית הספר מתקיימים לפי מערכת שעות, אבל התלמידים יכולים ליזום שיעורים באופן עצמאי או לפנות לאנשי הצוות ולבקש מהם ללמוד אתם באופן אישי. לא כל תלמיד היה יכול להתאים למסגרת כזאת, והחשש הטבעי הוא שהחופש הניתן לתלמידים ינוצל על ידם לרעה, אבל התלמידים שפגשנו דווקא מעידים על למידה עמוקה יותר.

"אני לא חושב שמישהו יכול לצפות כיום מה בני האדם יצטרכו לדעת עוד עשר שנים. אם כבר, אז ברור לכולם שהם יצטרכו ללמוד כישורי למידה, לפתח מיומנויות, לקבל אחריות על החיים שלהם וליזום" יואב בינט, מנהל בית הספר

אייל טואג

"בבית הספר הרגיל לא הצלחתי להשתלב, והייתי אחד מהילדים שיושבים בצד בלי שאף אחד יעשה אתם משהו", אומר אור בן ה-12. "כאן, בשיעור החשבון הראשון שלי, הבנתי את החומר והספקתי ללמוד הרבה יותר ממה שלמדתי בארבע שנים בבית הספר הרגיל. בזכות בית הספר הזה אני יודע עכשיו חשבון ומרגיש שייך".

גאיה, בת 16: "המטרה של בתי הספר הרגילים היא קודם כל להעביר אותנו את הבגרות, וככה זה מרגיש. הם רק רוצים שנקבל ציונים ולא אכפת להם אם נדע את החומר. כאן יש ללימודים תחושה של ערך. לאנשים פה אכפת ממך ואף אחד לא חושב שהוא יודע הכי טוב מה נכון בשבילך".

ואין לך לעתים ביקורת על איך שדברים מתנהלים בבית הספר?

גאיה: "אין שיטה בלי פגמים וגם כאן נתקלים בקשיים, אבל פה הם נסבלים יותר. אנחנו מתמודדים פה עם יותר שאלות, האחריות עלינו גדולה יותר וזה חלק מהעניין". אליה בת ה-13 מוסיפה: "היחסים עם אנשי הצוות כאן שונים מאלה שהיו בבית הספר הקודם. לפעמים יותר קל לי לדבר אתם מאשר עם חברות שלי".

מה החברים שלכם חושבים על המקום הזה?

אור: "הם שואלים אותי הרבה על בית הספר. חבר שלי אפילו אמר לי פעם שאנשים יוצאים מבתי ספר כמו שלי עניים, כי הם לא לומדים כלום. אבל אני חושב שזאת אמירה אידיוטית. אולי זה מפני שהם נרתעים מהשיטה הזאת. גם ההורים שלי עדיין מתרגלים".

"אנשים פוחדים להיכנס להרפתקה הזאת וקשה להתנהל כשהמערכת לא מכירה בך. כל הסיפור הזה בכלל לא היה משנה אם היה מדובר בבתי ספר חרדיים. שם אין בעיות" פעיל בחינוך הדמוקרטי

אייל טואג

אתם לא חוששים שהחברים שלכם משיגים אתכם בחומר?

אור: "אני הייתי הילד שלא יודע כלום, אבל עכשיו אני יודע אנגלית הרבה יותר טוב מהם וגם חשבון. אני לומד ומתקדם, אז כבר לא אכפת לי מי יודע יותר, העיקר שאני טוב".

בינט, אחד ממקימי בית הספר, היה מורה ורכז שכבה בתיכון הרְטוב, הסמוך לבית שמש, והוא התגורר עד לאחרונה בגוש עציון.

"לצערי, יש בציבור שאריות של תפישה שזאת מערכת אליטיסטית שמזוהה עם השמאל, אבל זה לא המצב במציאות. בית הספר שלנו משלב בין דתיים לחילונים, ולומדים בו תלמידים מרקעים שונים. אני חושב שחתך האוכלוסיה פה מייצג את כל המדינה", הוא אומר.

בכל זאת, שכר הלימוד כאן גבוה מהמקובל.

"השאיפה המוצהרת והברורה שלנו היא להיות חלק ממערכת החינוך הציבורית, על כל המשתמע מכך. כרגע אנחנו מסתמכים רק על תשלומי ההורים, אבל כשמשרד החינוך יכיר בנו - שכר הלימוד יירד. בינתיים אנחנו עושים כל שביכולתנו לאפשר לכל מי שמבקש להצטרף".

אתה חושב שהתלמידים שלך יצליחו יותר מאשר תלמידים במקומות אחרים?

"הייתי רוצה שלתלמידים כאן תהיה אפשרות להתעמק במה שהם אוהבים ולפתח בזה מומחיות. ההצלחה והאושר הם פועל יוצא של המציאות בבית הספר שבו הם נדרשים לקחת אחריות וליזום".

ביה"ס הדמוקרטי עמק האלה
אייל טואג

אתם מלמדים את לימודי הליבה?

"אנחנו מאפשרים לכל תלמיד שרוצה בכך ללמוד את לימודי הליבה במלואם. כמו בכל בית ספר דמוקרטי, לתלמידים יש זכות בחירה. גם בתי ספר רגילים החלו לאמץ עקרונות של החינוך הדמוקרטי, כי הם מבינים שהדבר הכי חשוב בחינוך הוא בחירה וחירות".

אז בפועל, תלמיד שלומד כאן יכול להחליט שהוא לא לומד אנגלית או מתמטיקה?

"אנחנו מאמינים שכל פעילות בבית הספר היא למידה וכל מומחי החינוך מסכימים כבר שנים רבות שהקניית יכולות למידה וכישורים חשובה יותר משיטות הלמידה הקלאסיות".

כיצד אתה מתמודד עם הביקורת שחסר להם ידע?

"אני לא חושב שמישהו יכול לצפות כיום מה בני האדם יצטרכו לדעת עוד עשר שנים. אם כבר, אז ברור לכולם שהם יצטרכו ללמוד כישורי למידה, לפתח מיומנויות, לקבל אחריות על החיים שלהם וליזום. התוכן הלימודי משני לפיתוח יכולות הלמידה".

לשיחה מצטרף איתמר, 16, שמחדד את הנקודה. אחרי הלימודים בבית הספר הוא לומד לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה. "לא מזמן סיימתי מטלה ראשונה בלימודי התואר, והבנתי שאני יכול להתמודד עם זה למרות הקושי. אם הייתי בבית ספר רגיל, אז הייתי עכשיו במסלול לבגרות, אבל פה תומכים בלימודים שלי לתואר. אני יושב עם הצוות ולומד לפני המפגשים באוניברסיטה".

אולי היית יכול להגיע רחוק וללמוד באוניברסיטה בגיל 16 גם אם היית נשאר במערכת הרגילה?

"לא נראה לי שזה היה קורה, כי אפילו לא ידעתי שזאת אפשרות. כולם אמרו לי שהמסלול הוא ללמוד, לעשות בגרות, צבא ועבודה. בתי ספר רגילים מגבילים את התלמידים. פה מתייחסים אלינו אחרת".

אייל טואג

הביקוש עולה על ההיצע: "יש יותר סיכוי לזכות בלוטו"

החינוך הדמוקרטי נחשב לזרם חינוך אלטרנטיבי מוביל בישראל, וכבר שנים רבות מעורר עניין באופן שלא תואם את היקפו - בהתחשב בכך שבישראל פועלים רק כ-20 בתי ספר דמוקרטיים, שבהם לומדים 6,140 תלמידים - פחות מ-0.3% מתלמידי ישראל.

מרבית בתי הספר הדמוקרטיים קטנים לעומת בתי הספר הציבוריים, והגדול ביותר הוא בית הספר הדמוקרטי בחדרה, שבו לומדים כ-500 תלמידים. מרבית בתי הספר הדמוקרטיים נמצאים במרכז, ובאזור הדרום פועלים רק שני בתי ספר דמוקרטיים (השלישי נסגר באחרונה בהוראת משרד החינוך).

הסכום שמקצה המדינה לבתי הספר הדמוקרטיים מסתכם ב-65 מיליון שקל בלבד בשנה, מתוך תקציב שנתי של כ-53 מיליארד שקל, אך הוא צפוי לגדול אם יושלם הליך ההסדרה.

הביקוש לבתי הספר הדמוקרטיים גבוה במיוחד. אורן, שגר באזור השרון, שקל לרשום את בנו לבית הספר הדמוקרטי שבעיר מגוריו כדי שילמד במסגרת קטנה יותר ותחרותית פחות, אבל החלום נקטע בשיחה אחת עם בית הספר, שבה הוסבר שרק 30 תלמידים חדשים ייקלטו בו בשנה הבאה, עם עדיפות לאחים של הלומדים בו.

"רצינו שבננו ילמד במקום שיש בו יחס אישי יותר לתלמידים ושיאפשר לו לבטא את עצמו, אבל התרשמנו שמדובר בקבוצה סגורה של משפחות ושלאנשים מבחוץ קשה יותר להיכנס. הרגשנו די מתוסכלים ומאוכזבים. הבנו שיש יותר סיכוי לזכות בלוטו", אומר אורן.

אייל טואג

בית ספר הדמוקרטי הראשון בישראל הוקם בסוף שנות ה-80 בחדרה, אבל כבר בתחילת שנות ה-70 פתח ד"ר איתי זמרן את התיכון הניסויי בירושלים, שנחשב עד היום לפורץ דרך.

בית הספר שהקים פועל לפי שיטה שבה התלמיד נמצא במרכז העשייה החינוכית, ולא מחלקים בו ציונים, מבחנים ותעודות, אלא הערכה איכותית עם דגש על פיתוח היצירתיות והכישורים החברתיים של התלמידים. משרד החינוך החל לדבר על "למידה משמעותית" כמה עשורים לאחר מכן, אבל לטענתו של זמרן, מערכת החינוך עדיין מיושנת.

"החשיבה בישראל מוכתבת על ידי פקידים ופוליטיקאים. אלה אנשים שחיים בממסד ופוחדים מפגיעה במעמד שלהם או מכך שדרך החינוך שקיבלו תתערער", אומר זמרן. "ואני מבין את זה. הרבה יותר קל לנהל מסגרת חינוכית שבנויה לפי נורמות ברורות ומוכתבות מלמעלה, כמו במאה ה-13. יש מבחינתם סיכון במתן חופש ביטוי גדול יותר להרבה ילדים. בשביל לעשות את זה כל משרד החינוך צריך להתנהל אחרת".

בתי הספר הדמוקרטיים מופעלים על ידי עמותות או על ידי הרשויות המקומיות. משרד החינוך מכיר במרביתם, אך מאחר שהם פועלים במתכונת פרטית, הם מתוקצבים באופן חלקי ושכר הלימוד בהם גבוה ויכול להגיע לאלפי שקלים בשנה. במשרד החינוך אמרו כי אם ההסדרה תצא לפועל, שכר הלימוד בבתי הספר יופחת באופן משמעותי ולא יהיה גבוה יותר מתשלומי ההורים המקובלים בבתי הספר הציבוריים.

בחינת הרקע הכלכלי־חברתי של התלמידים מגלה שרובם מגיעים ממשפחות מבוססות במיוחד. 59% מהתלמידים הלומדים בבתי הספר הדמוקרטיים מוגדרים על ידי משרד החינוך כתלמידים מהרקע הכלכלי החזק ביותר, שליש נוסף מגיע מרקע שמוגדר כ"בינוני־חזק" ורק 6.5% מהתלמידים הם מרקע כלכלי "בינוני". שיעור התלמידים שמגיע מרקע כלכלי חלש הוא 1.5% בלבד. בשנים האחרונות הוקמו בתי ספר דמוקרטיים גם בשכונות ובאזורים פחות מבוססים, כמו בית הספר בגבעת אולגה, שהוקם בשיתוף משרד החינוך, אבל גם במשרד החינוך מודעים לסוגיה וטוענים כי בסיום ההסדרה המשרד יפעל לשילוב תלמידים מרקעים שונים בבתי הספר הדמוקרטיים, גם בעקבות הפחתת שכר הלימוד ופתיחת בתי ספר דמוקרטיים נוספים בפריפריה.

"החינוך הדמוקרטי לא מתאים לכולם. עם זאת, יש קבוצה של תלמידים שדרך החינוך הזאת מאפשרת להם לצמוח ולנשום. השונות במערכת היא דבר מבורך" פרופ' ציפי ליבמן, נשיאת מכללת סמינר הקיבוצים

אייל טואג

"הרעיון הוא לא לעצור יוזמות של הורים", אמר גורם במשרד החינוך. "במקום שבו קיימת יוזמה רצינית של הורים, תמיכה של הרשות המקומית וכמות תלמידים שתאפשר את זה - נתמוך בהקמת בית הספר, ללא צורך בתשלומי הורים חורגים מהמותר".

זאת אומרת שמעתה המשרד יהיה אחראי על פתיחת בתי ספר חדשים?

"במקום להיכנס לתהליכי הכרה שנמשכים שנים, נתחיל בתהליך שייתן דגש לפריפריה, וייתן הזדמנות שווה לכולם. נאפשר לבתי הספר הדמוקרטיים לפעול כמעט כפי שהם פועלים היום. נסיר רק חסמים, אבל אם יש בעיות, נדאג קודם כל לרווחת הילדים. בתי הספר האלה יהיו מחויבים במבחני מיצ"ב, ויהיה פיקוח על ההישגים שלהם ועל ערכים נוספים, כמו הגיוס לצה"ל והלמידה באקדמיה. אנחנו מעוניינים לפתח מגוון במערכת החינוך, אבל גם לשמור על איכות, ולכן נצטרך לשים דגש על שיפור ההישגים".

בסוף המשא ומתן עם משרד החינוך בוודאי ייוותרו שאלות פתוחות, כמו בסוגיית הרצון שלו לשפר את הישגי התלמידים במבחני המיצ"ב, שלא תמיד תואמים לשיטת הלימוד בבתי הספר הדמוקרטיים. קשה למצוא נתונים רשמיים על הישגיהם של בתי הספר הדמוקרטיים במבחני המיצ"ב, אך מבדיקה שערכנו בחמישה בתי ספר דמוקרטיים שהשתתפו בבחינות בשנים האחרונות, עלה כי הציון הממוצע שקיבלו התלמידים במתמטיקה היה 41.5 נקודות - ציון הנמוך ב-10–42 נקודות מזה שקיבלו תלמידים בעלי פרופיל כלכלי־חברתי דומה, הלומדים בבתי ספר ממלכתיים בישראל.

תומר גרשוביץ, מנהל בית הספר הדמוקרטי בכפר סבא, טוען שבפועל הנתונים שונים: "בכל שנה יש לפחות שני בתי ספר דמוקרטיים שנמצאים בעשירון העליון של משרד החינוך". גורמים נוספים בחינוך הדמוקרטי מוסיפים כי מבחני המיצ"ב של משרד החינוך לא משקפים את הלימודים בחינוך הדמוקרטי, המבוססים על למידה בקצב אישי.

לעומת זאת, בתי הספר הדמוקרטיים מובילים ברמת האושר של התלמידים הלומדים בהם. ממבחני המיצ"ב עולה שהם מאושרים יותר, מרגישים תחושת שייכות גבוהה יותר, ובעלי קשר עמוק יותר עם המורים מאשר בתי ספר הרגילים. שיעור התלמידים בבתי הספר הדמוקרטיים שהצהירו כי הם מרגישים מאושרים בבית הספר ואוהבים להיות בו היה גבוה באופן משמעותי מהממוצע הארצי. כ-82% מהתלמידים בחינוך הדמוקרטי אמרו שהם חשים תחושות חיוביות לבתי הספר לעומת 68%-76% בממוצע הארצי (השיעור משתנה בהתאם לשלב הלימודים). בכמה מבתי הספר הדמוקרטיים שנבדקו עלה כי יותר מ-90% מהתלמידים הביעו סיפוק מהלימודים ואהבה לבית הספר.

אייל טואג

"אני מקבל את הביקורת על תשלומי ההורים גבוהים ועל כך שהם ממדרים אוכלוסיות, מוסיף גרשוביץ. "לכן אנחנו תומכים בהליך ההסדרה של משרד החינוך. אנחנו מברכים על ההליך. המתווה שאנו דנים בו מול משרד החינוך מנסה להגדיר בצורה מסודרת מה זה בית ספר דמוקרטי ציבורי שפועל ללא תשלומי הורים. אחד היתרונות של בתי ספר דמוקרטיים הוא שהם קהילתיים ויכולים להתאים את עצמם לכל מקום שבו הם נמצאים. לכן, אנחנו בודקים כיצד ניתן אפשר לאפשר גם למחוזות בפריפריה להקים בתי ספר כאלה כדי לעמוד בביקוש".

עם תחילת העבודה על הכתבה היו בישראל 22 בתי ספר דמוקרטיים, אך עד לפרסומה אחד מהם נסגר, בית ספר נוסף נמצא בסכנת סגירה, שני בתי ספר בתל אביב צפויים להתאחד ושתי יוזמות להקמת בתי ספר חדשים סוכלו. אם כל המהלכים האלה יצאו לפועל, מספר בתי הספר הדמוקרטיים בישראל יירד ל-19 בלבד. "למשרד החינוך יש אחריות לאפשר בחירה אמיתית בחינוך ולטפח שונות אמיתית ופלורליזם, אבל לצערי זה לא המצב כיום והמערכת לא מכילה באמת את כל התלמידים", אומרת טלי מעוז, ממקימי בית הספר הדמוקרטי ליד קרית גת, שנסגר באחרונה. "ההורים מוצאים את עצמם במלכוד. אנחנו רצינו לפתוח בדיאלוג עם המשרד, אבל מצאנו את עצמנו במאבק".

בבית הספר בעמק האלה נתן ואור שואלים אותי אם אני מכיר מישהו שיוכל לעקור את העץ שהם אוהבים לטפס עליו ולהעביר אותו לבית ספר אחר, לפני שהם ייאלצו לפנות את המקום. אני אומר שלא, ומתעניין מה ירצו לעשות כשיהיו גדולים.

"אולי אני אהיה ארכיאולוג, אבל אני חושב שזאת שאלה שלא צריך לשאול, כי מדובר בהליך פנימי שכל אחד עובר בעצמו ואנשים יכולים גם לשנות את דעתם", אומר נתן.

אור: "אני עדיין לא יודע, אבל אני מאמין שאם אני ארצה להיות משהו, אז אני אעשה את זה ואצליח".

ממשרד החינוך נמסר כי "המשרד מעודד את פעילותם של בתי הספר הדמוקרטיים, ואף פתח כמה מוסדות דמוקרטיים בחינוך הציבורי. המשרד אף פועל לצרף את המוסדות הדמוקרטיים לחינוך הציבורי. בהתאם לכך, הוקמה ועדה שפעלה להסדיר את צירופם לחינוך הציבורי. חשוב לזכור, שפתיחה או הפעלה של בית ספר ללא רישיון היא עבירה על החוק, היא מסכנת את התלמידים ואינה מאושרת בכל מגזר. יוזמות ההורים בכפר סבא ובבנימינה לא פנו למשרד בבקשה לקבלת רישיון, והמשרד ישמח להסדיר את הליך הרישוי בהתאם לחוק ולדין, ככל שאלה יחלו בהליך הבקשה לרישוי. בשני בתי הספר האחרים (עמק האלה ובית הספר בדרום שנסגר) נמצאו ליקויים רבים, חלקם בטיחותיים והם פעלו ללא רישיון. יודגש שעקרונות אלה תקפים לכל מוסד חינוכי באשר הוא".

עם תחילת העבודה על הכתבה היו בישראל 22 בתי ספר דמוקרטיים, אך עד לפרסומה אחד מהם נסגר, בית ספר נוסף נמצא בסכנת סגירה, שני בתי ספר בתל אביב צפויים להתאחד ושתי יוזמות להקמת בתי ספר חדשים סוכלו. אם כל המהלכים האלה יצאו לפועל, מספר בתי הספר הדמוקרטיים בישראל יירד ל-19 בלבד

אייל טואג

שיעורי היהדות החליפו את התכנים הדמוקרטיים

החינוך הדמוקרטי בישראל תפס תאוצה בשנות ה-90, בעיקר בעקבות הדאגה בציבור מעתיד הדמוקרטיה אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין. בשנים שלאחר הרצח הגדיל משרד החינוך את ההשקעה בלימוד של תכנים דמוקרטיים, ושר החינוך לשעבר אמנון רובינשטיין אפילו יזם את הקמת בית הספר הדמוקרטי הראשון על ידי הממשלה. בית הספר הוקם בכפר סבא, בשיתוף העירייה וקבוצת הורים. אך מאז, המשרד סייע להקים רק בית ספר אחד, ואף הפעיל תהליכים משפטיים נגד בתי ספר חדשים שהוקמו לאחר מכן, משום שלא רצה לעודד את הקמתם של יותר מדי בתי ספר פרטיים שנחשבים אליטיסטיים.

בשנות ה-90 החל המשרד להפעיל תוכניות דמוקרטיות בכלל המערכת. המכון לחינוך דמוקרטי למשל, שסייע להקמת בתי ספר דמוקרטיים, היה אחראי על פרויקט להחדרה של עקרונות החינוך הדמוקרטי בבתי הספר. אבל מאז היוזמה הזאת, כמו רבות אחרות, קוצצה ואז נמחקה, והדגש במשרד החינוך עבר מלימודי דמוקרטיה ללימודי היהדות.

כיום, מעבר לתקצוב של בתי הספר הדמוקרטיים, משרד החינוך מתקצב שני גופים דמוקרטיים, בכ-1.5 מיליון שקל בשנה. לעומת זאת, המשרד תיקצב השנה כ-1,290 ארגוני דת, השקיע כ-100 מיליון שקל בלימודי תרבות יהודית, תיקצב מדרשות ליהדות בכ-14.5 מיליון שקל ב-2016, ומשקיע 60 מיליון שקל בשיעורי תורה שניתנים לאחר שעות הלימודים.

אייל טואג

"ישראל היא המדינה היחידה בעולם שפועלת לאימוץ החינוך הדמוקרטי"

יעקב הכט, מייסד זרם החינוך הדמוקרטי בישראל, מאמין ששיטת החינוך משפיעה על החברה ושאירועים כמו בחירתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה"ב והפרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי התרחשו על רקע שיטת הלימודים הקלאסית המונהגת בבתי הספר. "החינוך הדמוקרטי הוא החתיכה החסרה בפאזל של הדמוקרטיה", הוא אומר. "העם בארה"ב בחר בנשיא שמשדר מסרים לא דמוקרטיים, כי הם גדלו במערכת חינוך לא דמוקרטית. הם התרגלו לכך שכשקורה משהו רציני צריך להקשיב למורה, למבוגר האחראי. לכן, כשהאמריקאים נתקלו בקשיים כלכליים הם חיפשו את המבוגר הלא דמוקרטי שאומר להם מה לעשות".

אז מה זה אומר לגבי המצב בישראל?

"מערכת החינוך בישראל הרבה יותר מורכבת. החינוך הציבורי בישראל הוא היחיד בעולם שנמצא בתהליך לאימוץ החינוך הדמוקרטי".

אבל גם בתי הספר שלנו לא מתאימים למאה ה-21.

"החדשנות הישראלית בחינוך מדהימה ופורצת דרך. החינוך הדמוקרטי בישראל מקרין כיום על כל מערכת החינוך בישראל".

בית הספר הדמוקרטי קרית אונו
מוטי מילרוד

אנחנו מדברים על כ-20 בתי ספר דמוקרטיים.

"ההשפעה של החינוך הדמוקרטי לא נמדדת במספר בתי הספר. בעיני היא גדולה יותר מכך - ישראל מובילה בחינוך הדמוקרטי בכל העולם, וזהו זרם החינוך האלטרנטיבי השלישי בגודלו, אחרי האנתרופוסופי והמונטסורי".

הכט הקים את בית הספר הדמוקרטי בחדרה ב–1987, שהיה הראשון שהוקם בישראל והראשון בעולם שכינה את עצמו דמוקרטי. לאחר מכן הוא הקים וניהל את המכון לחינוך דמוקרטי. כיום הוא יו"ר ארגון ערי חינוך, הפועל לעידוד החדשנות בחינוך ומרצה בעולם על שיטת החינוך שייסד בישראל.

החינוך הדמוקרטי מתקיים רק בבתי ספר קטנים, ולכן לעולם לא ניתן יהיה ליישם אותו בכל המערכת.

"בדיוק מסיבה זאת, העבודה המרכזית שלנו היא לא להקים עוד בתי ספר דמוקרטיים, אלא להביא רעיונות של חינוך דמוקרטי וחדשנות למערכת רגילה. מבחינתי, בתי הספר הדמוקרטיים הם סוג של מעבדה, ואנחנו מפיצים את הממצאים שמפותחים בהם בכל ישראל".

ועדיין, הורים רבים חוששים לתת לילדים שלהם לבחור מה ללמוד.

בית הספר הדמוקרטי בהוד השרון
עזרא לוי

"הילדים בחינוך הדמוקרטי הם בעלי יכולות קריאה וכתיבה גבוהות לאין שיעור. כאשר מכריחים ילד ללמוד לקרוא ולכתוב בכיתה א', לא בטוח שהוא מוכן לזה. עבודה לא נכונה בגיל הצעיר עלולה לגרום לנזק".

לא בטוח שההישגים שלהם טובים יותר בחינוך הדמוקרטי.

"אנחנו מלמדים כל ילד בקצב שלו. רוב המחקר בעולם הולך לכיוון הזה. דיברנו על זה לפני 20 שנה, וכיום זה מה שמקובל בכל העולם".

איך אתה מתמודד עם הדימוי האליטיסטי שדבק בבתי הספר?

"החינוך הדמוקרטי נולד כיוזמה של קבוצת הורים במטרה לחולל שינוי חברתי - לא כדי להקים מערכת שתעלה להם הרבה כסף. כבר בשלב הראשון אמרנו שהמטרה היא לקבל הכרה רשמית ממשרד החינוך, כך שכל אדם יוכל ללמוד בחינוך הדמוקרטי. כיום, רוב בתי הספר הדמוקרטיים בישראל מוכרים על ידי משרד החינוך ולכן הם גובים תשלומי הורים כמו בבתי ספר רגילים".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות