תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המיליארדר שהיה פועל זבל והחליט שהילרי קלינטון תהיה נשיאת ארה"ב

לכתבה
חיים סבן מתבדח עם הילרי קלינטון בפורום סבן, 2015Ralph Alswang

"קל להיות מוקסם מחיים, אבל מתחת לכל זה הוא קילר ממוקד כמו לייזר, חד כתער ולא לוקח שבויים" ■ מה שלא ידעתם על חיים סבן, האיש שתרם מיליוני דולרים להילרי קלינטון והציע לבעלה טרמפ מירושלים במטוס שלו

39תגובות

חיים סבן, המיליארדר והיו"ר של יוניוויז'ן קומיוניקיישנס, חברת המדיה הגדולה בארצות הברית בשפה הספרדית, טס לירושלים במטוסו הפרטי ב־29 בספטמבר כדי להשתתף בהלוויתו של ידידו שמעון פרס, נשיא ישראל לשעבר. היה זה אירוע שבו נכחו שלל מנהיגי מדינות. סבן העניק לאחד מהם טרמפ: הנשיא לשעבר ביל קלינטון. כפי שסבן מספר, זה לא היה משהו חריג: "התקשרתי ושאלתי, 'אתה מתכוון לנסוע'? הוא משחזר את השיחה עם קלינטון. "הוא אמר, 'כן, אני נוסע'. אמרתי, 'אני גם נוסע. רוצה טרמפ?" כך אסף סבן את קלינטון ופמלייתו בשדה תעופה קטן בטטרבורו, ניו ג'רזי.

לאחר ההלוויה סבן היה שמח להטיס את קלינטון בחזרה, אך הנוסע שלו קיבל הצעה טובה יותר. הנשיא ברק אובמה הזמין את קלינטון לנסוע איתו באייר פורס 1, שהמתין על מסלול ההמראה לצד מטוסו של סבן. סבן מחקה את קלינטון, שמעביר את מבטו בין שני המטוסים: "זה היה ככה: 'אייר פורס 1, סבן אייר, אייר פורס 1, סבן אייר? אוקיי, אני אקח את אייר פורס 1". סבן אומר שהוא מבין.

הכתבה מתפרסמת בגיליון נובמבר של מגזין  TheMarker

להורדת אפליקציה למכשירי אפל או אנדרואיד; לקבלת גיליון היכרות חינם

רכילות על חבריו בעלי העוצמה, דיאלוגים ארכניים ושורת מחץ – זה הסגנון של סבן. הישראלי־אמריקאי בן ה־72 מדבר בחמש שפות והוא מספר סיפורים מוכשר. כישרונו לבדר סייע לו ליהפך לאישיות כמעט מלכותית בהוליווד. "הוא אחד מהאנשים הכי מקסימים שפגשתי, והוא ממש מצחיק", אומר כוכב הריאליטי והיזם סיימון קאוול, שעמו פיתח סבן את "לה בנדה" של יוניוויז'ן, תוכנית לא מתוסרטת על חיפוש אחר להקת הבנים האולטימטיבית, ולאחרונה, להקת הבנות. מנכ"ל דיסני בוב אייגר, עוד ידיד של סבן, אומר כי "הוא בעל תפישה טובה וחתירה למטרה. את כל העושר שלו הוא עשה במו ידיו". ג'פרי קצנברג, לשעבר מנכ"ל דרימוורקס, מעניק לסבן את המחמאה ההוליוודית האולטימטיבית: "קל להיות מוקסם מחיים, אבל מתחת לכל זה הוא קילר – ממוקד כמו לייזר, חד כתער ולא לוקח שבויים".

חיים סבן בביתו בבוורלי הילס
ג'ף מינטון

סבן, ששוויו 3.7 מיליארד דולר, לפי מדד המיליארדרים של "בלומברג", הציב לעצמו שתי מטרות. הוא רוצה להנפיק את יוניוויז'ן לציבור, לאחר שהוא וקבוצה של משקיעים פרטיים קנו את הרשת ב־12.3 מיליארד דולר ב־2007, כשהיא היתה דוברת ספרדית בלבד, והפכו אותה לפלטפורמה דו־לשונית המכוונת יותר ויותר לקהל צעיר ממוצא אתני מגוון.

המטרה השנייה היא להביא לבחירתה של הילרי קלינטון לנשיאת ארצות הברית. זה משהו שסבן, תומך נלהב בישראל שכונה על ידי "ג'רוזלם פוסט" "היהודי המשפיע ביותר בעולם", עובד עליו מאז 2004. בקיץ האחרון הוא אמר לבלומברג כי הוא ייתן "כמה שצריך" כדי להבטיח את ניצחונה, ועד כה הוא ואשתו תרמו 10 מיליון דולר לסופר־PAC (עמותת־על פוליטית) של קלינטון, לפי נתוני המרכז לפוליטיקה רספונסיבית. סבן נותן לקלינטון גם עצות. לאחרונה יעץ לה להפסיק לצעוק בנאומיה. "אני חושב שהיא קיבלה את המסר הזה מכמה אנשים", הוא אומר. "אפשר לראות כי בשבועות האחרונים היא הפסיקה לצעוק". סבן אומר שהוא לא נפגש עם קלינטון לעתים תכופות בימים אלה, אך בפעמים הנדירות שהם מצולמים יחד, הם נראים כאנשי סוד.

שני מסעות הצלב של סבן קשורים זה בזה בדרך שמזכירה מהלכי התעשרות קודמים שלו, כשהוא הימר בגדול וזכה גם בכסף וגם בהשפעה. הדעה המקובלת היא שקלינטון לא תוכל לנצח ללא שיעור הצבעה גדול בקרב הבוחרים ההיספנים, שסייעו לאובמה להיכנס לבית הלבן פעמיים. יוניוויז'ן מתהדרת כי היא "השער לאמריקה ההיספנית". מאז יוני 2015, כשדונלד טראמפ הכריז על הקמפיין שלו והבטיח לבנות חומה לאורך גבול מקסיקו ולגרש מיליוני מהגרים, שלדבריו רבים מהם הם אנסים, יוניוויז'ן נקטה בעמדת יריבות לטראמפ. תשעה ימים לאחר דבריו של טראמפ, הרשת ביטלה את תוכניותיה לשדר את תחרות מיס USA. טראמפ הגיש תביעה בסך חצי מיליארד דולר על הפרת חוזה, וטען כי סבן מתערב לטובת קלינטון. (התביעה יושבה בחשאי). חודש לאחר מכן, טראמפ הביא לסילוקו של חורחה ראמוס, המגיש הראשי של יוניוויז'ן, ממסיבת עיתונאים באייווה כשראמוס פקפק במדיניות ההגירה שלו והתעלם מטראמפ שפקד עליו "שב", ו"לך תחזור ליוניוויז'ן". אמריקאים דוברי אנגלית רבים שלא היו ממש מודעים לקיומה של יוניוויז'ן עד אותה עת החלו לשים לב.

מאז אירחה יוניוויז'ן עימות בפריימריז הדמוקרטיים, יצאה בקמפיין לרישום להצבעה של 3 מיליון בוחרים ממוצא לטיני, וקידמה הופעה באוקטובר על גבול ארצות הברית־מקסיקו בשם RiseUp As One ("קומו כאחד"). ההשפעה של הרשת עולה בשעה שסבן ממתין לרגע המתאים לצאת להנפקה – תהליך שנגרר יותר מהצפוי ועשוי לזכות לרוח גבית טובה יותר תחת הנשיאה קלינטון מאשר תחת טראמפ. סבן אומר שאין לו שום קשר לסיקור החדשותי ביוניוויז'ן, אך כמה רפובליקאים מתקשים להאמין בכך. "סבן צוטט באמרו כי יעשה כל שביכולתו כדי לעזור לקלינטון להיבחר", אומר שון ספייסר, דובר הוועדה הלאומית הרפובליקאית. "אני מאמין לו".

ב־10 באוקטובר, ויקיליקס פרסם אימיילים פרוצים מ־2015 שבהם סבן מנסה לשכנע את הקמפיין של קלינטון להשתמש יותר ברטוריקה האנטי־לטינית של טראמפ. במסר אחר, בעניין התמיכה של יוניוויז'ן בקלינטון, כתב סבן: "אני אף פעם לא אומר למחלקת החדשות שלנו מה לסקר... בניגוד לכמה מעמיתי".

סבן מתגורר באחת משכונות היוקרה המגודרות של לוס אנג'לס, גבוה בבוורלי הילס, במתחם עם כביש גישה מתפתל, פסלי שיחים, מזרקות ובית מפואר. באחר צהריים אחד הוא יושב לשולחן ארוך במשרד שבביתו, לוגם קפוצ'ינו ומכרסם מאפה מזרח תיכוני. סבן לובש חולצת כפתורים צמודה שחורה, מכנסיים שחורים ונעלי מוקסינים ללא גרביים. השיער הכהה שלו מסורק לאחור ונופל מתחת לצווארון. על הקירות תלויות תמונות שלו עם מנהיגי מדינות. יש גם פוסטר מהסרט הקלאסי של מל ברוקס, "המפיקים", עם הציטוט, "אם יש לך... תשוויץ בזה".

פאואר ריינג'רס. "מטורלל"
United Archives GmbH / Alamy Stock

כמו הרבה מצופי יוניוויז'ן, סבן, שמדבר אנגלית במבטא כבד, הוא מהגר בעל סיפור מעניין. הוא נולד במצרים ב־1944. כשהיה בן 12 משפחתו נאלצה לעזוב לאחר שהנשיא גמאל עבד אל נאצר ביקש לגרש את יהודי המדינה. סבן ומשפחתו הגיעו לדירת חדר סמוך לתחנה המרכזית בתל אביב. הוא שירת בצבא הישראלי, שם לחם בשתי מלחמות והיה פועל זבל ואחראי משמעת. "אני יודע", הוא אומר, ביושבו מול חלון גדול שדרכו נשקפות המדשאות הפורחות שמסביב. "אתם מסתכלים עלי וחושבים, 'אתה היית אחראי על המשמעת? נכון, בדיוק" (לא קשה להאמין).

כבר בשירותו הצבאי נכנס סבן לעסקי המוזיקה. הוא החליף נגן בס בלהקה מקומית, "האריות", למרות שלא ידע לנגן. הוא הופיע לעתים כשהמגבר שלו מכובה, עד שהטכניקה שלו השתפרה. בחלוף הזמן נהפך סבן למנהל הלהקה, לקח אותה ללונדון, ושם הם הוחתמו בחברת התקליטים פוליגרם. הוא חי על הקו בין ישראל, שם ניהל עוד להקות ולמד על שיווק, לבין פריז ולארצות הברית, שם עסקי הפקות המוזיקה הובילו אותו לתחום הסרטים המצוירים. בעת ביקור ביפן ב־1984, הוא ראה תוכנית טלוויזיה תזזיתית על גיבורי על בני עשרה בתלבושות בצבעי סוכריות. לעיניים אמריקאיות זה היה נראה כמו זבל עם סיכון להתקפת אפילפסיה. "חשבתי שזה גאוני", אומר סבן. "ילדים בגרביונים נלחמים במפלצות גומי? זה נשמע יפהפה. ממש. אהבתי את זה. מה אני יכול להגיד? אני לא יודע למה".

הוא רצה לעשות גרסה של הסדרה בארצות הברית. השם שלה יהיה "פאואר ריינג'רס". כשהוא הקרין אותה בפני בכירים בחברת ההפקות שלו הם אמרו לו שהוא מטורלל, הוא נזכר. "ברצינות", הוא אומר. "הם אמרו, 'תשמע, אתה כל כך מצליח, למה אתה רוצה להרוס את המוניטין שלך עם הזבל הזה?"

סבן ניסה למכור את התוכנית בהוליווד במשך שנים עד שיום אחד אירח במשרדו פגישה עם מרגרט לוש, שהיתה אז ראש פוקס קידס. היא אמרה לסבן שהיא זקוקה לתוכנית בוקר לימות השבוע שתמצא חן בעיני בנים. לוש זוכרת שסבן אמר: "חכי רגע, מותק". הוא "רץ למסדרון וחזר מנופף בקלטת וידאו של 'פאואר ריינג'רס'". לוש אמרה לסבן שזה מושלם.

סבן ולוש התחלקו בעלות של 100 אלף דולר לפרק פיילוט, שאותו הקרינו בברבנק לקבוצת ילדים, שכל אחד מהם קיבל חוגה. אם הילדים אהבו את התוכנית, הם סובבו את החוגה לימין. שמאלה משמעו ששנאו אותה. "נחשו מה היה?" אומר סבן. "כל התוכנית החוגה היתה בצד ימין". לדבריו לוש אמרה לו שלא נתקלה בדבר כזה במשך 20 שנות קריירה. "פאואר ריינג'רס" נהפכה ללהיט מרגע השקתה ב־1993. סבן אומר שפוקס העבירה את "פאואר ריינג'רס" לשידור בשעת אחר הצהריים, והרייטינג של תוכניות ששודרו אחריה זינק.

אחרי כן, אומר סבן, יו"ר ניוז קורפ, רופרט מרדוק, רצה לקנות ממנו את חברת ההפקות שלו. "אמרתי לו, 'בובי, תשכח מזה, אני לא זקוק לכסף שלך. בוא נהיה שותפים. אתה תביא את הרשת. אני אביא את התוכן'". מרדוק אמר לו שהוא התחרפן – אבל בסוף הסכים. ביחד הם הקימו את פוקס קידס וורלדווייד – חברה שקיוו שתתחרה בניקלודיאון של ויאקום ובקרטון נטוורק של טיים וורנר.

חורחה ראמוס. מגיש החדשות הראשי בערוץ הטלוויזיה יוניוויז'ן, חברת המדיה הגדולה בארצות הברית בשפה הספרדית, ומתנגד לטראמפ
Angel Valentin/Polaris

הדרך המהירה ביותר להכניס את הרשת לבתים רבים היתה מיתוג מחדש של ערוץ קיים. סבן סימן את ערוץ המשפחה של המטיף הטלוויזיוני פאט רוברטסון, שם שודרה התוכנית "מועדון 700". מל וודס, סמנכ"ל התפעול של סבן באותה עת, מספר: "מרדוק שוחח עם רוברטסון וקיבל את המסר שהם לא מעוניינים. צ'ייס קארי (שאז היה סמנכ"ל משותף של ניוז קורפ) שוחח איתם, חזר לחיים ואמר, 'לא, הם לא מעוניינים'. אז חיים אמר, 'אכפת לכם שאני אשאל?". סבן וקארי יצאו לארוחת ערב עם טים רוברטסון, בנו של פאט. "בארוחת הערב דיברתי כחבר הנהלת פוקס, למרות שלא הייתי", אומר סבן. "אמרתי, 'ניתן לכם סרטים. ניתן לכם תוכניות טלוויזיה. נפתח את הכספות. וצ'ייס קארי ישב שם וחשב, 'מה לעזאזל הוא אומר'?". בסופו של דבר, משפחת רוברטסון מכרה את ערוץ המשפחה לסבן ומרדוק ב־1.9 מיליארד דולר. "אמרתי, 'הללויה, השבח לאל'", נזכר סבן.

הבעלים החדשים שינו את שם הנכס החדש שלהם לפוקס פמילי צ'אנל. הוא מעולם לא סגר את הפער מול ניקלודיאון, וב־2001 סבן ומרדוק החליטו למכור את הערוץ. מרדוק, מאכער שאין כדוגמתו, ואנשיו, גיחכו כשסבן אמר שימכור אותו ב־5 מיליארד דולר. "הם איחלו לו בהצלחה", אומר פיטר צ'רנין, לשעבר נשיא ניוז קורפ. בשנה שאחרי כן, במפגש השנתי של אלן אנד קו בסאן ואלי, איידהו, סבן שכנע את מנכ"ל דיסני דאז, מייקל אייזנר, להגיש הצעת רכש.

לדברי סבן, הוא הביא את מרדוק לפגישה ואמר לו לשבת בשקט בזמן שאייזנר התמקח. אולם מרדוק החל לצחוק כשאייזנר אמר שהוא מוכן לשלם 5.3 מיליארד דולר. סבן ביקש הפסקה ולקח את מרדוק הצידה. "אמרתי לו, 'מה כל כך מצחיק?' רופרט אמר, 'הוא מטורף. זה לא שווה לו'. אמרתי, 'אבל אתה מקבל את הכסף, אז זה לא מטורף'". מרדוק סירב להתראיין לכתבה זו. וכך גם אייזנר, שכולם חושבים שהוא שילם יותר מדי על פוקס פמילי, שנהפכה לאחר הרכישה ל־ABC פמילי.

בתור מיליארדר, סבן המטיר כסף על מטרות ומועמדים פוליטיים, ונהנה מהידידות שבאה בתמורה. פוליטית, הוא תומך בישראל, בזכות להפלות ובביטוח בריאות ממלכתי. ב־2002 הוא ואשתו, שריל, השתתפו במצגת של טרי מקוליף, יו"ר הוועדה הלאומית הדמוקרטית, בביתם של בני הזוג קלינטון בוושינגטון. מקולין קונן שהוועדה הלאומית הרפובליקאית יושבת במטה הרבה יותר יפה משלו. סבן אומר, "שריל גחנה אלי ואמרה, 'אנחנו חייבים לעשות משהו, ולעשות את זה בגדול". סבן נתן 7 מיליון דולר למימון בניין חדש. (מקוליף לא הגיב לבקשה להתראיין).

באותה שנה פנה סבן למרטין אינדיק, שגריר ארצות הברית בישראל בזמן ממשל קלינטון, ואמר לו שהוא רוצה להקים מכון מחקר המוקדש למזרח התיכון. אינדיק זוכר היטב את השיחה. "אמרתי, 'אתה יודע, כבר יש לי אחד כזה. הקמתי את מכון וושינגטון למדינות המזרח הקרוב לפני שנכנסתי לפוליטיקה אז למה שלא תתרום להם את הכסף?", אומר אינדיק. "חיים אמר, 'לא, אתה לא מבין. אני רוצה מכון משלי". אינדיק הציע שסבן יקים צוות חשיבה במכון ברוקינגס, מוסד וושינגטוני בן 90 שנים. אינדיק זוכר מה ענה סבן: "מה זה ברוקינגס?" סבן מאמת את דבריו כעת ומלגלג על עצמו, "לא ידעתי מה זה ברוקינגס. ימניים? שמאליים? במרכז? מי אתם? מה אתם עושים? אין לי מושג". הוא הקים את מרכז סבן למדיניות במזרח התיכון במכון ברוקינגס במאי 2002. הפורום השנתי שלו מאפשר לסבן להתחכך עם ראשי מדינות מאמריקה, ישראל והעולם הערבי (כיום הוא נקרא "המרכז למדיניות במזרח התיכון).

סבן יכול להרשות זאת לעצמו בקלות. ב־2003, הוא וקבוצה של משקיעים זכו במכרז על רכישת פרוזיבןסאט1 מדיה, חברת הטלוויזיה הגרמנית שסבן מתאר כמקבילה של ABC, CBS ו־CNN ביחד. סבן גילה שההצעה התקבלה כשהיה בביקור משפחתי בדכאו, מחנה המוות הנאצי בגרמניה. "אני עומד בקרמטוריום, והטלפון רוטט לי בכיס", הוא אומר. הוא הלך לצד וענה לשיחה. הוא ושותפיו קנו את השליטה בחברה בעסקה שהעניקה לה שווי של 3 מיליארד דולר. ארבע שנים אחרי כן הם מכרו אותה תמורת 8 מיליארד דולר.

ב־2006 סבן העיד בפני הסנאט בארצות הברית כיצד הוא ועוד כמה אנשי עסקים עשירים, השתמשו במקלט מס כדי להפחית את חבות המס שלהם. הוא התנהל בצורה נעימה כתמיד, וטען כי פעל בתמימות. "אני לא עורך דין או מומחה מס, ולמעשה החינוך הרשמי שלי הסתיים בתיכון", הוא אמר, והוסיף כי הוא בתהליך של יישוב התביעה עם רשויות המס.

מחפשים את להקת הבנים הבאה. תוכנית של סבן וסיימון קאוול
בלומברג ביזנסוויק

לאחר מכן הוא וכמה שותפים קנו את יוניוויז'ן. היתה זו רשת הטלוויזיה הפופולרית ביותר בקרב צופים היספנים אמריקאים, הקבוצה האתנית הצומחת ביותר במדינה. הרשת הציעה לצופיה טלנובלות בפריים טיים על החיים בכפרים במקסיקו. התוכניות הופקו מדרום לגבול על ידי Televisa, חברת הטלוויזיה הגדולה במקסיקו. הן היו רווחיות מאוד עבור יוניוויז'ן, שקנתה תוכן שהופק בפזו וגבתה הכנסות מפרסום בדולרים.

יוניוויז'ן היא בעלת קשר חם באמת עם הקהל שלה, שרבים בו הם מהגרים. בניגוד לצופים דוברי אנגלית, שמקליטים תוכניות ומדלגים על פרסומות, ההיספנים צופים בשידור חי. "הם מתקשרים אלינו לשאול לאן לשלוח את הילדים שלהם לבית ספר ואיפה בתי החולים הטובים", אומר רנדי פאלקו, מנכ"ל יוניוויז'ן. "הם אפילו מתקשרים אלינו כשהבתים שלהם עולים באש".

הערך של חברת מדיה שממוקדת בקהל לטיני נראה מובן מאליו עתה, אך סבן הבין זאת כבר לפני עשור. הוא הקדים את השוק גם בסימונה של הילרי קלינטון כמועמדת לנשיאות, כשהעניק לה תמיכה במרוץ ב־2004. כשהיא הפסידה בפריימריס ב־2008 לאובמה, סבן היה הרוס, וסרב לתרום למרוץ של אובמה לנשיאות. "נדרשו לי שנתיים להחלים, כי הייתי כל כך נלהב מהילרי", הוא אומר.

ביוניוויז'ן המצב לא היה טוב בהרבה. כשהמשבר הפיננסי היכה ב־2008, ההכנסות מפרסום קרסו, ויוניוויז'ן נאלצה לרשום מחיקה של 3.7 מיליארד דולר באותה שנה. בה בעת, טלוויזה, הספקית העיקרית שלה, תבעה אותה בבית משפט על תמחור נמוך מדי של התוכן שלה. סבן הצליח לשכנע את מנכ"ל טלוויזה, אמיליו אזקרגה ג'ין, לא רק להמשיך את חוזה התוכן עד 2020, אלא להשקיע 1.2 מיליארד דולר בתמורה ל־5% מיוניוויז'ן, כסף שהחברה היתה זקוקה לו נואשות. "חיים סבן הוא אחד מאנשי המשא ומתן הקשוחים והעיקשים ביותר שפגשתי", אמר אזקרגה בתגובה. כמו רבים אחרים, סבן כבש את ליבו, והוא מדבר בשבחי הכריזמה שלו ו"חוש ההומור הנהדר שלו... לא רק שנהפכנו לשותפים, אנחנו גם חברים טובים", הוא אמר.

סבן בילה את השנים הבאות בפיקוח על התרחבות החברה. יוניוויז'ן הקימה תחנות כבלים כמו יוניוויז'ן דפורטס (ספורט) ויוניוויז'ן טלנובלס (טלנובלות סביב השעון). ב־2013, יוניוויז'ן הכריזה על מיזם עם דיסני להקמת פיוז'ן, רשת כבלים להיספנים צעירים דוברי אנגלית. יוניוויז'ן סיפקה את התוכניות ודיסני טיפלה במכירת הפרסום והצבת הערוץ בממירים של חברות כבלים. אולם הנחת היסוד של פיוז'ן היתה שגויה. בקבוצות מיקוד אמרו היספנים צעירים ש"איננו רוצים שיתייחסו אלינו כאל שבט", אומר אייזק לי, ראש תחום החדשות, הבידור והדיגיטל של יוניוויז'ן, המפקח על פיוז'ן. "הם לא רצו לצרוך תוכן שיועד להיספנים בלבד". יוניוויז'ן שינתה את קהל היעד שלה ל"בני דור המילניום רב תרבותיים". דיסני יצאה מהמיזם בשנה שעברה. פיוז'ן, שהפסיד 64 מיליון דולר בשלוש שנותיו הראשונות, עוד לא מופיע בהיצע הערוצים של קומקסט, חברת הכבלים הגדולה באמריקה.

יוניוויז'ן גם איבדה את המגע בתוכניותיה. מספר הצופים בפריים טיים נפל מ־3.6 מיליון ב־2012־2013 ל־2 מיליון שלוש שנים אחרי כן, לפי נילסן. נראה שהקהל שלה מאס בתוכניות הפסטורליות של טלוויזה. "אני לא רוצה לראות נובלה עם הסיאנדות (אחוזות כפריות במקסיקו)", אומרת ליסה טורס, ראש החטיבה הרב תרבותית של פובליסיס מדיה. "אני לא יודעת מה זה הסיאנדה. זה לא אורח החיים שלי". דוברי יוניוויז'ן וטלוויזה אומרים כי הבכירים שלהן נפגשו במקסיקו סיטי ב־4 באוקטובר לדון בהפקת תוכניות טובות יותר.

סבן השתמש ברכישות שלו כדי לחזק את הקהל האינטרנטי של פיוז'ן מדיה, שהוקמה לאחרונה כדי לנהל את מיזמי האינטרנט והטלוויזיה החדשים של החברה. בשנה שעברה רכשה יוניוויז'ן את "דה רוט", אתר המיועד לקהל שחורים שהוקם בשותפות עם הפרופסור הנרי לואיס גייטס מהרווארד. בינואר היא רכשה את אימפריית הסאטירה של "אוניון". באוגוסט היא זכתה במכרז לרכישת גוקר מדיה, שאתר הדגל שלה נודע לשמצה בתוכן ויראלי, מהסוג שהוביל להפסד משפטי ופשיטת רגל. מייסד גוקר ניק דנטון אמר כי הוא מרוצה מכך שיוניוויז'ן רכשה את שרידי החברה שלו. "היפסטרים והיספנים", הוא אומר, "הן שתיים מהקבוצות הדמוגרפיות הכי צומחות בארצות הברית".

לי אומר כי יוניוויז'ן מתכננת ליצור תוכניות טלוויזיה הקשורות לאתרים שרכשה לאחרונה. "יש לגוקר משהו שנקרא קוטקו. זה על משחקי מחשב. קהל האוהדים בקהילת הגיימרים ההיספנית משוגע". הוא אומר כי ככל שפיוז'ן יוכל להביא יותר קהל של שחורים צעירים, היספנים וקבוצות אחרות, יש לו סיכוי טוב יותר ללחוץ על קומקסט לשדר את הערוץ.

לא כולם מאמינים שהאסטרטגיה של יוניוויז'ן לחזר אחר בני דור המילניום בלי קשר לשפה, תשתלם. כמה אנליסטים חושדים כי סבן רק מנסה לייפות את יוניוויז'ן, שהיא אמנם רווחית אך עתירת חובות, לקראת ההנפקה. "הם עשו זאת כדי לקבל מכפיל רווח גבוה יותר", אומר הרולד ווגל, אנליסט מדיה מניו יורק. "זה הופך אותם לקוליים ומגניבים, ומושכים עבור השוק, אבל לדעתי אין שם כלום".

אם סבן ושותפיו אכן ינפיקו את יוניוויז'ן לציבור – החברה הודיעה לרשות ני"ע על כוונתה לעשות זאת לפני כשנה אך עדיין לא קבעה תאריך – אולי יש להם כבר קונה לחלק נכבד מהמניות. בשנה שעברה חשפה יונוויז'ן כי יש לה תוכנית לאפשר לטלוויזה, שכעת מחזיקה ב־10% ממניותיה של יוניוויז'ן, להגדיל את אחזקותיה עד 40%. אולם זה ידרוש את אישורה של נציבות התקשורת הפדרלית, שחייבת לבחון כל הצעה להגדיל בעלות זרה של חברת טלוויזיה אמריקאית מעל ל־25%. כדי להצליח, סבן זקוק לתמיכה בממשל. "הילרי ככל הנראה נוטה יותר לתת את ברכתה לכל הרחבה של בעלות זרה מאשר טראמפ", אומר אנליסט המדיה הוותיק פורטר ביב. "אם טראמפ ינצח, חורחה ראמוס גמור. אני חושב שטראמפ ימצא דרך למנוע ממנו לשדר".

פריים טיים. "אל הוטל דה לוס סרקטוס"
בלומברג ביזנסוויק

קשה להפריז בהשפעתו של המגיש הבכיר של יוניוויז'ן בקהילה ההיספנית. לפני שנים, רשתות באנגלית העסיקו קריינים איקוניים כמו וולטר קרונקייט ודיוויד ברינקלי, שמוצא פיהם היטה לבבות של מיליוני אנשים. המקבילים בני זמנם אינם בעלי עוצמה כזו, אך בעולם המדיה ההיספנית אנשים רבים עדיין צופים ברשתות שידור, ולכן זה שונה. "חורחה ראמוס הוא אחד מהעיתונאים האהובים ביותר שלנו", אומרת טורס מפובליסיס. "הוא הוולטר קרונקייט שלנו".

ראמוס, שבתו עובדת בקמפיין של קלינטון, אומר שהוא רק עיתונאי ששואל שאלות קשות, אבל הוא נוהג כצלבן בעניינים כמו הגירה. "אם מועמד כמו טראמפ משמיע הערות גזעניות על מהגרים מקסיקאים, איננו יכולים לשתוק, או להישאר אדישים כעיתונאים", הוא אומר. "לפני כמה שבועות ראינו ש'לוס אנג'לס טיימס', 'וושינגטון פוסט', 'ניו יורק טיימס' ו'פוליטיקו' החליטו לקרוא לדונלד טראמפ שקרן", הוא אומר. "אבל אנחנו עשינו זאת כבר באוגוסט 2015".

בטור דעות שפורסם ב"טיים" לאחרונה הזהיר ראמוס כי כל מי שלא יוצא במופגן נגד העוולות של טראמפ יישפט בעתיד כמי שעמד בצד הלא נכון של ההיסטוריה. אולם מה שראמוס רואה כעיקרון חשוב, אחרים רואים כעדות לכך שהוא לא מדווח באובייקטיביות. "הבעיה היא שהוא לא מבין שאם הוא עיתונאי מדווח, הוא לא יכול לומר את דעתו", אומר אלפונסו אגילר, ראש השותפות הלטינית לעקרונות שמרניים בוושינגטון ואנליסט פוליטי עבור המתחרה הראשית של יוניוויז'ן, טלמונדו. "יש לו זכות לומר את דעתו, אבל הוא לא יכול להיות מגיש ולדווח חדשות כי הוא מוטה".

חורחה בוניה, כתב ב־MRC לטינו, ארגון שמרני שעוקב אחר ההטיה הליברלית לכאורה במדיה בשפה הספרדית, אומר שהוא רואה בראמוס רק חלק מבעיה רחבה יותר ביוניוויז'ן. "כשבוחנים את הראיונות הרכים עם הילרי קלינטון בשנים האחרונות וההכרזות הפומביות של חיים סבן, ברור כי הרשת מסורה לבחירתה של קלינטון", אומר בוניה.

זה לא נכון, אומר סבן. הוא מציין כי הוא ישב בשורה הראשונה בעימות בפריימריז של הדמוקרטים במארס שאותו הנחה ראמוס. השאלה הראשונה של המנחה לקלינטון היתה: "האם תפרשי מהמרוץ אם יוגש נגדך כתב אישום"? סבן מתכווץ כשהוא נזכר בכך. "חשבתי לעצמי, למה לא בשאלה השנייה, בשאלה השלישית? למה להתחיל עם זה"? הוא אומר. "למען השם, היה איתי חבר. הוא אמר, 'חשבתי שאתה תומך בהילרי'. אמרתי, 'אני תומך בה, אבל אני לא אומר לראמוס מה להגיד. הוא אומר מה שהוא רוצה".

התחזיות מעניקות לקלינטון סיכוי של יותר מ־80% לזכות במרוץ לבית הלבן. אולי זה הזמן הנכון ליוניוויז'ן לצאת להנפקה. "שוק המניות עולה, והתחזית ל־12 החודשים הבאים היא די חזקה", אומר אנליסט המדיה ביב. "אם הייתי סבן, הייתי עושה את זה עכשיו".

בביתו בבוורלי הילס, סבן אומר שהוא לא יבקש דבר אם קלינטון תיבחר – אפילו לא הזדמנות להיות מתווך בין הבית הלבן לממשלת ישראל, כפי שחלק חושבים. "אני יודע בדיוק מה אני רוצה. ואת זה אף אחד בעולם, לא נשיא ארצות הברית או ראש ממשלת ישראל או מישהו, יכול לתת לי. רק אני יכול לתת את זה לעצמי. אני רק רוצה להיות חיים סבן. זה הכל. אני לא רוצה לשנות שום דבר בחיי".

 

תרגום: דפנה מאור

 

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות