תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איפה העיר האבודה? "מה שמצאנו ישנה כל מה שאנחנו יודעים על ההיסטוריה"

לכתבה

יוצרי הטלוויזיה ירון ניסקי ושמחה יעקובוביץ' יצאו לחפש את העיר האבודה אטלנטיס במימי הים התיכון. בדרך הם צירפו להפקה את הבמאי ההוליוודי חובב ההרפתקאות ג'יימס קמרון, והוכיחו שאפשר לעשות טלוויזיה רצינית ואיכותית וגם להרוויח

43תגובות

הסיפור על האי האגדי אטלנטיס מצית את הדמיון האנושי כבר אלפי שנים. מה שהחל כתיאור מדוקדק של ממלכה עתיקה הנמצאת מעבר ל"עמודי הרקולס", ומתוארת בספריו של הפילוסוף היווני אפלטון, נהפך במרוצת השנים לסיפור חוצה תרבויות על עולם מסתורי וקדום שנעלם. המסתורין הוא המקור להיווצרותם של כמה מהנראטיבים הגדולים בתרבויות העולם – החל בסיפור המבול המקראי ועד סיפורי האלים של שבטי האינקה והאצטקים – וכך הוא אופף גם את העיר האבודה אטלנטיס, שתוארה על ידי הוגים רבים במערב כעולם אוטופי שיש לשאוף אליו. גם המדע לא נותר אדיש. חוקרים יצאו למסעות חובקי עולם במטרה לאתר את מקומו של האי האבוד. הם חיפשו מעבר לעמודי הרקולס (שנתפשו כמצרי גיברלטר), ובכל מקום שבו נמצאו שרידים של תרבויות עתיקות. כעת טוענים שני יוצרי טלוויזיה ישראליים כי יש בידיהם גילויים חדשים השופכים אור על תעלומת אטלנטיס.

ירון ניסקי ושמחה יעקובוביץ' יצאו לחפש את אטלנטיס ברחבי הים התיכון, במימון הערוצים נשיונל ג'יאוגרפיק ודיסקברי קנדה, ובשיתוף פעולה עם הבמאי ג'יימס קמרון, שחתום על שוברי קופות כמו "אווטאר" ו"טיטאניק". את החיפוש, שנמשך כשנה, הם תיעדו בסרט שייחשף בדצמבר הקרוב, וישודר ביותר מ־100 מדינות בו בזמן. עד אז הם מסרבים לחשוף מה גילו, אבל אומרים בביטחון: "מה שמצאנו ישנה את מה שאנחנו יודעים על ההיסטוריה".

כבר חיפשו את אטלנטיס בכל מקום אפשרי ו"מצאו" אותה אפילו מתחת לסהרה, בדרום רוסיה ובאנטארקטיקה. למה שוב?

יעקובוביץ' וניסקי: "אטלנטיס היא סרט האסונות הכי מרשים שמתואר בהיסטוריה, אבל הרבדים של המיתוסים והסיפורים שנקשרו בו הלכו ונהיו הזויים יותר ויותר במרוצת השנים, וזה מה שהוביל את המחקרים הקודמים. אנשים שכחו שאטלנטיס זה סיפור שאפשר לבדוק עובדתית. אנחנו חזרנו אל אפלטון והבנו שהוא מתאר בצורה מדוקדקת אימפריה שקדמה לתרבות היוונית, שלטה בים התיכון, ורק כאשר יוון החלה את עלייתה היא החלה לשקוע. וזה מופיע גם בסיפור: אטלנטיס התמוטטה לאחר שניסתה לכבוש את אתונה. אחר כך הלכנו לחפש את מה שאפלטון מתאר, ולא את מה שאנשים חשבו שהוא מתאר. לא באנו עם תשובה מוכנה מראש ובהחלט היתה אפשרות שלא נמצא כלום. אבל מצאנו".

יעקובוביץ' (63) הוא יוצר טלוויזיה מוערך, ששניים מסרטיו – על סחר בנשים בעולם ועל מגפת האבולה – זכו בפרסי אמי בתחום העיתונות החוקרת. סרטו הראשון, על מצבם העגום של יהודי אתיופיה בשנות ה־80, צוין על ידי השבועון "אקונומיסט" כאחד הגורמים שזירזו את העלאת יהודי אתיופיה לישראל. ניסקי (40), שהתמקד בכתיבה קומית וזכה בפרסי האקדמיה הישראלית על יצירותיו, היה ממקימי ערוץ HOT קומדי סנטרל, ויצר בין השאר את הסדרות "מ.ק. 22" ו"היהודים באים".

החיפוש אחר אטלנטיס הוא שיתוף הפעולה השני בין השניים לאחר שלפני כשנתיים יצרו ביחד סדרה בשם Biblical Conspiracies שהופקה עבור ערוץ Discovery science האמריקאי, ושודרה בעשרות ערוצים ברחבי העולם. הסדרה היתה מעין חקירה בלשית של תעלומות ושאלות היסטוריות באמצעות בדיקות מדעיות של ממצאים ארכיאולוגיים – שיטת חקירה שבה השתמשו גם במקרה של אטלנטיס.

 

להרכיב את הפאזל

החיפוש של השניים אחרי אטלנטיס בחן לא רק את המיתוסים הרבים, אלא גם את ההסבר המקובל במחקר כיום, המתמקד בהתפרצות הר געש באי היווני סנטוריני, שעל פי הערכות התרחשה כ־1,500 שנה לפני תקופת אפלטון, והיתה המקור לתופעות רבות המתוארות במקרא ובאגדות של עמי הים התיכון. המחקר מציין שזאת היתה התפרצות געשית כה חזקה, עד שהיא איידה אנשים שעמדו במרחק של עשרות ומאות קילומטרים משם, הובילה לחורף גיאולוגי שנמשך שנתיים ופגעה ביבולים בכל העולם. שרידי האפר מההתפרצות נמצאו אפילו בקטבים.

לדברי השניים, אסון סנטוריני היה אחד מני רבים שנחקקו בזיכרון הקולקטיבי של העמים הקדומים. "בעזרת צילומי לוויין יכולנו לראות את קווי החוף העתיקים ואת הדברים ששקעו בעקבות עליית פני הים ב־100 מטר מאז הפשרת הקרחונים לפני כ־12 אלף שנה. קהילות שלמות נמחקו והותירו רק שרידים מתחת למים".

"צילמנו לא רק בסנטוריני אלא גם בסיציליה, מלטה, סרדיניה, פורטוגל וספרד, ומבלי שתכננו מראש הגענו עד לאיים האזוריים", מוסיף ניסקי. "נעזרנו בארכיאולוגים כדי להבין מה אנחנו רואים, וגם בצוללות בלתי מאוישות וסונארים מתקדמים. גילינו דברים מפתיעים שרק חיכו להתגלות ולהשתלב בפאזל הגדול של הסיפור. ובאמת יש בסיפור המקורי הרבה פרטים היסטוריים ונתונים על מבנים, אדריכלות, מקדשים ופולחנים שאפשר לקשור לדברים ידועים וכאלה שגילינו, ומראים שיש בסיס היסטורי לסיפור", משוכנע יעקובוביץ'.

איך בעצם מתחיל מחקר כזה, מה כולל תהליך החיפוש?

ניסקי: "ערכנו מחקר מקדים ובחנו בעיקר את האתרים הפרה־יווניים. לדוגמה, בסרדיניה יש כ־7,000 אתרים כאלה מלפני כ־3,500 שנה שהתגלו לפני 50 שנה, ואף אחד לא חקר אותם. הלכנו לראות מה יש שם וגילינו שהאתרים האלה מספרים סיפור שקשור למה שאנחנו מחפשים. ככה התגלגלנו מאזור לאזור. נעזרנו במדענים הרלוונטיים ובעלי הסמכות ואספנו את חלקי הפאזל. היו רגעים שהרגשנו שאנחנו מתקרבים ורגעים שהרגשנו שאנחנו בכלל לא בכיוון. כשהמדענים אמרו לנו שאנחנו טועים, חיפשנו דרך אחרת. התהליך הזה היה חשוב, כי מה שנותר היה בעל תוקף רב ועמד בסטנדרט גבוה שאושר במחלקה הביקורתית של נשיונל ג'יאוגרפיק. אחר כך חיברנו את כל החוטים, לקחנו קצת מרחק כדי להסתכל שוב – ואז הבנו שמצאנו".

מה מצאתם?

"מצאנו את הציוויליזציה הקדומה שעליה מדבר אפלטון, וגילינו שהרבה ממה שהוא אומר אמיתי. זה דרמטי".

במאי הקולנוע ג'יימס קמרון. יעקובוביץ': "אני מכיר אותו כבר שנים וידעתי שהוא יקפוץ על הרעיון. הוא הרפתקן גדול, אבל גם אדם רציני שיושב בדירקטוריונים של חברות כמו נאס"א. היה טבעי לפנות אליו כי הוא חוקר בעצמו את סיפור אטלנטיס כבר שנים. יש לו את הספרייה הכי גדולה שראיתי על הנושא הזה"
אי-פי

זו באמת הכרזה דרמטית. על מה היא מתבססת?

"קודם כל צריך להבין שאי אפשר להגיד מה שרוצים מבלי להוכיח. כשבאנו עם עדויות לא מספקות, הערוץ שלח אותנו להשלים את מה שצריך, ויש את קמרון שלא יסכן את המוניטין שלו. אז אנחנו לא אומרים שבוודאות מצאנו את אטלנטיס, אבל אנחנו אומרים – הנה העדויות והנה התחקיר. לא מסתירים מידע מאף אחד. ועל פי הדברים האלה, אנחנו אומרים שייתכן שמצאנו את השרידים, לא רק של התרבות הקדומה שמתאימה למה שמתואר אצל אפלטון, אלא בעצם מצאנו גם שמה שאפלטון סיפר היה אמיתי".

למה אתם משכנעים יותר מחוקרים אחרים?

ניסקי: "הסיפור שלנו שיטתי, לוגי ונבנה באמצעות מתודולוגיה בלתי־מתפשרת. אנו מעריכים שהסיפור משכתב את ההיסטוריה, ויש כאלה שירגישו לא בנוח עם זה. יכול להיות שהקהילה המדעית לא תקבל את כל הסיפור, ותגיד 'תראו את ההזויים האלה'. בטח יגידו על שמחה ש'זה שטוען שמצא את קברו של ישו, מצא עכשיו את אטלנטיס'".

יעקובוביץ': "אין לי בעיה עם זה שיגידו. אני עיתונאי חוקר וזאת העבודה שלי. הרי לא אומרים על מסי – תראו, הנה זה שניצח פעם קודמת בא עוד פעם לנצח. זה מה שאנחנו עושים וניבחן לפי התוקף של הממצאים ולא לפי הפחד של האנשים מהאמת".

 

איפה ישו קבור

שמחה יעקובוביץ' מוכר לרבים מהסדרה "הארכיאולוג העירום", שם הוא בחן את סיפורי התנ"ך והעולם הקדום (כמו סיפורי יהושע ומצדה) וחיפש את גרעין האמת שבהם. בין היתר הוא גם מצא, לטענתו, את הקברים של ישו ובני משפחתו במערת קבורה בירושלים, גילוי שעורר סערה.

"רבים מהמתנגדים יודעים שהממצאים שלי הם בעלי תוקף. מי שמתקיף אותי הם בדרך כלל חוקרים ממוסדות דת נוצריים שלא ראו את הסרטים שעשיתי על ישו. אני מחריב להם את האמונה שלפיה ישו עלה לשמים, שהוא האלוהים, ולא נקבר כמו כל אדם. בפועל יש עליו יותר עדויות משיש על הרבה סיפורים תיאולוגיים אחרים. הבעיה היא שהרבה אנשים לא רוצים לתת לזה לשנות להם את הנראטיבים על העולם וההיסטוריה.

"גם אצל היהודים יש קושי לקבל את העובדה הפשוטה הזו – ישו היה יהודי שחי בין יהודים והתנהג כמו יהודים אחרים, היתה לו אשה, מריה מהעיר מגדל, והוא אכל ושתה ועשה את צרכיו כמו כולם. הנוצרים שאלו אותי, 'למה אתה מתעסק בכלל עם תיאולוגיה נוצרית, הרי אתה יהודי'. אבל ישו שייך להיסטוריה של העם היהודי. אם הוא היה קם לתחייה כמו שהנוצרים מאמינים, הוא היה מדבר בשפה שלנו, אוכל את האוכל שלנו, ומבין את המנהגים שלנו הרבה יותר מאת המנהגים של הנוצרים".

בעקבות הסרט על ישו והספרים שכתב יעקובוביץ' בנושא, הוא הואשם על ידי יוסף זיאס, אנתרופולוג שעבד ברשות העתיקות, במרמה, זיוף, מצגי שווא, שחיתות וסרסור התנ"ך. יעקובוביץ' תבע את זיאס בגין לשון הרע ופגיעה בפרנסתו. במשפט שנערך ב־2015, זכה יעקובוביץ' בתביעה ובסכום של 800 אלף שקל. בית המשפט קבע כי יש הפרדה בין המישור המדעי למישור העממי, וכי במישור הטלוויזיוני אין מניעה להציג עמדות ולטעון טענות שאינן עולות בקנה אחד עם הקונסנזוס המדעי. בית המשפט דחה גם את הטענה שהצגת הראיות לקיומו של קבר ישו היא הונאה.

"אני רק עיתונאי ולא ארכיאולוג", אומר יעקובוביץ', "אבל אני מביא את הכלים הביקורתיים העיתונאיים אל עולם הארכיאולוגיה ואל כתבות התחקיר שלי. אני לא בא עם ידע מוקדם אלא עם שאלות על דברים שנחשבים ידועים כבר. כך אני משוחרר יותר מאנשי האקדמיה שפועלים במסגרות קשוחות יותר. אני בעצם רק מדווח".

כך גם התבשל הסיפור עם אטלנטיס. ניסקי ויעקובוביץ' מספרים שבדרך כלל חברות הפקה או טלוויזיה פונות למדען מפורסם שכתב תזה חדשנית ומבקשות להפיק איתו סרט. "אין להן באמת אינטרס לערער את מה שידוע או לחקור לעומק, אלא רק להציג את התזה. ואם יבוא מישהו אחר ויציג דעה הפוכה, אז גם עליו יעשו סרט.

"באנו במטרה לבדוק את מה שידוע ולשאול שאלות. רק מתוך עולם העיתונות היה אפשר ללכת ולבדוק מה אמיתי בסיפור של אטלנטיס. האקדמיה לא תתעסק עם זה כי זה נחשב איזוטרי ולא באמת מוסיף כבוד למי שעושה זאת. הרי קשורות באטלנטיס הרבה שטויות של אנרגיות קוסמיות, חייזרים והיסטוריה נסתרת. באקדמיה עיקר המחקר נעשה על הקוריוזים ולא על הניסיון לחלץ את האמת".

 

המכבים באים

אחרי שנים של כתיבה לטלוויזיה החליט ניסקי להירשם ללימודים אקדמיים. תחום הלימוד שבחר היה ההיסטוריה של העת העתיקה, ושם נולד במוחו הרעיון לחפש בעצמו את אטלנטיס. יעקובוביץ' שמח להצעה להצטרף, והצליח לרתום את קמרון. "אני מכיר אותו כבר שנים וידעתי שהוא יקפוץ על הרעיון", הוא אומר. קמרון ויעקובוביץ' כבר שיתפו פעולה בעבר בשני סרטים – על מערות הקבורה של ישו ועל האירועים ההיסטוריים שעומדים ברקע סיפור יציאת מצרים. "הוא הרפתקן גדול", אומר יעקובוביץ', "אבל גם אדם רציני שיושב בדירקטוריונים של חברות כמו נאס"א. היה טבעי לפנות אליו כי הוא חוקר בעצמו את סיפור אטלנטיס כבר שנים. יש לו את הספרייה הכי גדולה שראיתי על הנושא הזה".

יעקובוביץ' מספר שקמרון לא הצטרף באופן פעיל לחיפושים (הוא עסוק בהפקת סרט המשך לשובר הקופות "אווטאר"),"אבל היה שותף מלא למחקר המקדים ותוך כדי החיפושים הוא גם ייעץ לנו והשתתף בדיונים על הממצאים שלנו. כמובן שיש לו חלק מלא גם במסקנות. פנינו לנשיונל ג'יאוגרפיק ולדיסקברי קנדה והצענו להם את הרעיון והם מיד קנו אותו".

האם עיתונות חוקרת שמציעה תוכניות באורך של שעה וחצי־שעתיים על ענייני מדע ופילוסופיה, תצליח לשרוד בעידן פייסבוק?

ניסקי: "המעבר מכבלים ולוויין לאינטרנט דווקא מחזק את המיתוג של הגוף המשדר. בפייסבוק אתה אולי רואה הרבה דברים של הרבה אנשים, אבל כאשר אתה רואה סרטון של נשיונל ג'יאוגרפיק או דיסקברי אתה עוצר לצפות. וזה נכון גם לקהל בישראל – אחרי שנים של חשיפה לזבל טלוויזיוני, הקהל צמא לתכנים איכותיים בעברית".

יעקובוביץ': "יש בישראל מאגר עצום של כישרונות, אבל השוק המקומי לא מנצל אותם. אנחנו רוצים לייצר תוכן בינלאומי בעזרת היכולות וההון האנושי המקומי. ואנחנו מרגישים שיש התלהבות גדולה. הכוונה היא לבנות בארץ שוק דומה למה שעשינו בשיתופי הפעולה עם הערוצים הזרים. ישראל ממציאה כיום פורמטים טלוויזיוניים ומייצאת סדרות, ידע וטכנולוגיה. אנחנו רוצים לעשות משהו נוסף – חברת תוכן ישראלית שתפיק תכנים איכותיים במדע ובהיסטוריה לכל העולם. היינו יכולים לעשות טלוויזיה בכל מקום, אבל אנחנו רוצים להוכיח שישראל יכולה להיות מעצמה גם בתחום הזה – שהוא עסק רווחי מאוד. יש פוטנציאל, למה לא לממש אותו?".

לאחרונה, מספר יעקובוביץ', הם הפיקו סדרה מדעית בת עשרה פרקים באורך של שמונה דקות על הסודות של התנ"ך, עבור ערוץ האינטרנט למנויים Curiosity Stream. "את הערוץ הקים ג'ון הנדריקס, מי שהקים את ערוץ דיסקברי והוא משדר רק תכנים דוקומנטריים בענייני מדע, ויש לו טראפיק גבוה מאוד. אנשים מוכנים לשלם דמי מינוי חודשיים כדי לצפות בתכנים האיכותיים האלה", אומר יעקובוביץ'.

"אנחנו צועדים אל עולם מתוסרט – ובמקום לספר את ההיסטוריה כאוסף של אירועים, מספרים סיפור עלילתי, לדוגמה על חיי היומיום של הוויקינגים, שהיתה סדרה עלילתית ששודרה בערוץ ההיסטוריה, או במקרה שלנו – על האופן שבו ערכנו את המחקר. זה סיפור וזה מושך את הקהל. כיום אנחנו משתפים פעולה עם המפיק של 'ויקינגים' במטרה לעשות סדרה דומה על המכבים".

בואו נחזור לאטלנטיס. אז איפה היא העיר האבודה? ספרו לקוראים.

"לא נגלה עכשיו", הם מצחקקים ושומרים את סודם, "תראו את הסרט. אנחנו מבטיחים שגם הצופה הישראלי והיהודי לא יישאר אדיש – הממצא שלנו לא רק מגלה איפה היתה אטלנטיס ואיך היא שימשה כמרכז של האימפריה הקדומה הזו, אלא נוגע גם להיסטוריה היהודית וחושף דברים שלא סיפרו לנו על העבר שלנו".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות