תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אני רשמית מאוהבת במדינה הזאת": הכוכבת מבוליווד והבלוגרית שקוראות להודים להגיע לישראל

לכתבה
השחקנית סונאם קאפור על השטיח האדום בבוליוודJEAN-PAUL PELISSIER/רויטר

מחפשים יעדים אקזוטיים, אוהבים לבזבז ומחליטים על היעד ברגע האחרון: 18 מיליון תיירים הודים שוטפים את העולם מדי שנה, ומשרד התיירות החליט שהגיע הזמן לשווק להם את ישראל שמעבר לארץ הקודש

14תגובות

לא בטוח שישראלים רבים יזהו אותה - אבל בהודו נחשבת השחקנית סונאם קאפור, שביקרה בישראל לפני כחודש, לאחת מכוכבות הקולנוע הגדולות והחשובות ביותר. זאת הסיבה לכך שמשרד התיירות בחר להביא אותה על חשבונו לסיור באתרי התיירות בארץ, בהם ירושלים, תל אביב וים המלח.

הרעיון שמאחורי הביקור היה פשוט: כמה תמונות באינסטגרם וסנאפצ'ט מארץ הקודש שתעלה הכוכבת המוכרת מסרטי בוליווד, ועוד כמה כתבות בעיתונות המדווחות על ביקורה בישראל, יביאו לתוצאה המתבקשת של יצירת תדמית חיובית לישראל כיעד תיירותי עבור ההודים.

למה דווקא הודו? כי קשה להתעלם מיעד שממנו יצאו ב-2014 יותר מ-18 מיליון תיירים. התיירות היוצאת מהודו נמצאת בעלייה מתמדת זה כמה שנים, ומאז 2008 עלה מספר התיירים מתת־היבשת בכ-70%. כמו כל מדינה שמסתמכת גם על תיירות, ישראל רוצה להרוויח מכספם של אותם תיירים - במיוחד כשמדובר בתיירים ממעמד הביניים ומעלה, שידועים ככאלה שמשאירים יותר כסף מהתייר הממוצע במדינות שבהן הם מטיילים. לפי נתוני משרד התיירות, התייר ההודי מוציא במהלך ביקורו בישראל כ-8% יותר התיירים אחרים, אף שהשהות שלו קצרה מהממוצע.

קאפור לא היתה הדמות המשפיעה היחידה מהודו שביקרה באחרונה בישראל במטרה לעודד תיירות. "מעולם לא חשבתי לטייל לישראל, אבל אחרי שקראתי את הבלוג שלך - זה היעד הבא ברשימה שלי", הגיבה אחת העוקבות לבלוג של הסופרת והעיתונאית ההודית אדיטי מתור קומר (aditimathurkumar.com), שמתאר באופן מושך מאוד את החוויות מהטיול שלה בישראל בחודש שעבר. גם קומר היתה אורחת של משרד התיירות בישראל, במסגרת הניסיונות שלו לשווק את ישראל להודים, והתגובה הזאת שהיא קיבלה מקוראיה היא בדיוק המטרה - רק בכפולות של עשרות אלפים. "עכשיו, כשאני יושבת בנתב"ג, רגע לפני העזיבה, אני חשה רגשות חזקים וקשר חזק לישראל היפה והאנשים החמים שנמצאים כאן. אני מקווה לבקר כאן שוב", סיכמה קומר את הביקור בישראל. "אני רשמית מאוהבת במדינה הזאת".

השחקנית סונאם קאפור בביקור בירושלים
AMMAR AWAD/רויטרס

סוכני הנסיעות בהודו 
לא הכירו את ישראל

ב–2013 החליט משרד התיירות לפתוח לשכת תיירות בהודו, עם תקציב יחסית קטן של מיליון שקל. מנהל הלשכה, חסאן מדאח, מודה כי בפועל התחילה הלשכה לעבוד רק בשנה שעברה ועד אז עסקה יותר בלוגיסטיקה ובהקמת המשרד. באותה תקופה ראשונית שלט סוכן ישראלי אחד ב–70%–80% מנתח השוק של הפעילות מהודו לישראל, וכדי לשנות את התמונה הוזמנו לפני כשנה כ–600 סוכנים הודים לכנס ייעודי בישראל, תוך התמקדות בשיווקה להודים ההינדים, שאין להם זיקה דתית לארץ הקודש.

כ–70% מהתיירים ההודים מחליטים לאן לטוס על בסיס המלצתם של סוכני הנסיעות המקומיים, ולכן פנייה ישירה אליהם, המציגה את היתרונות של ישראל, יכולה להגדיל את נתח התיירות מהודו.

"קלטנו שהסוכנים בהודו בכלל לא מכירים את ישראל. כל הזמן הזה הם מכרו חבילות של 'הולילנד' לנוצרים ההודים, כי הם לא הכירו ישראל אחרת — את ים המלח, תל אביב או אילת", אומר מדאח. "דיברנו אתם על סיורי היסטוריה ותרבות. ההודים שותים אלכוהול ואוהבים את חיי לילה, אז הראינו להם שאנחנו חברה שפתוחה לזה. התחלנו לשווק ישראל אחרת, והם נורא התלהבו. הכנו כתבות חיוביות — בעיקר כאלה בהשתתפות מבקרי מסעדות שרוצים להגיע לישראל, המציגות את שפע המסעדות הצמחוניות והטבעוניות שיש כאן ושאין במדינות אחרות — דבר המהווה שיקול עבור התייר ההודי".

תקציב הפעילות של לשכת התיירות הישראלית בהודו גדל ב–2015, אבל לא בהרבה, ל–2 מיליון שקל. לשם השוואה, תקציב השיווק של ישראל בסין, עוד קהל יעד שאותו משרד התיירות מנסה למשוך, הוא 15 מיליון שקל. למעשה, עד לאחרונה לא עלה כל קמפיין פרסומי לתיירות לישראל בהודו — ורק בימים הקרובים אמור לצאת קמפיין ראשון. כל הפעילות עד כה עסקה ביחסי ציבור, בסמינרים ובחתימת הסכמי שיווק עם סיטונאים שפירסמו חבילות, כך שהפרסום נעשה דרכם ולא ישירות על ידי הלשכה.

עד היום הפעילויות האלה לא הניבו פירות ומספר התיירים ההודים לישראל לא גדל. ב–2012, עוד לפני פתיחת הלשכה, הגיעו כ–43 אלף תיירים מהודו לישראל, אך מאז לא הצליחה ישראל לחזור למספר הזה. בשנה שעברה באו לישראל כ–39 אלף תיירים הודים בלבד.

מספר התיירים מהודו שהגיעו לישראל

"העלייה נעצרה בגלל הפיחות ברופי. כשיש ירידה במטבע, התיירות היא התעשייה הראשונה שנפגעת", אומר מדאח. "ב–2014 היו בחירות בהודו בחודשי התיירות אפריל־יוני, שבהם נוהגים ההודים לנפוש, ואז גם הגיעו מבצע צוק איתן ואינתיפאדת הסכינים. גם הבעיות האזוריות של סוריה השפיעו. אם לא יהיו אירועים ביטחוניים כמו צוק איתן, השנה יהיה גידול של 10%–15% במספר התיירים ההודים שיגיעו לישראל.

"עד לא מזמן סיטונאים ישראלים לא רצו להתעסק עם התיירות ההודית, מפני שזאת היתה תיירות צליינים שלא הכניסה להם כסף, אבל לאט־לאט אנחנו משנים את התמהיל של התיירים", מוסיף מדאח. "יכול להיות שהמספרים לא עולים דרסטית, אבל מתחילים להגיע תיירים יותר עשירים עם יותר כסף, ואנשי עסקים שרוצים לחזור עם המשפחה".

עדיין חוששים מהחותמת בדרכון

לא רק הבעיות האלה מונעות את הקפיצה הגדולה במספר התיירים ההודים. ישנם חסמים נוספים, שאחד מהם הוא אשרת הכניסה לישראל. ישראל רוצה נתח מאותם 18 מיליון תיירים הודים, אבל בעוד שמדינות באירופה מציעות ויזה מזורזת תוך 48 שעות, בישראל צריך להמתין שבעה ימים לאישורה. "ההודים ידועים בהזמנות של הרגע האחרון, הם מחליטים שבועיים־שלושה לפני החופשה על היעד - אז אם אצלנו הם צריכים לחכות שבוע לוויזה ובמדינות כמו גרמניה, שווייץ או בריטניה הם יכולים לקבל ויזה תוך יומיים, ברור שהם יעדיפו לטוס לשם", אומר מדאח.

הבלוגרית ההודית אדיטי מתור קומר בישראל
Aditi Mathur Kumar

חסם נוסף הוא טעות שהשתרשה בתודעת ההודים: רבים מהם עדיין חושבים שאם יראו בדרכון שלהם שהיו בישראל, הם לא יוכלו לטוס למדינות המפרץ. "זה תקוע להם בראש, וגם הסוכנים אומרים להם שעדיף שלא תהיה להם ויזה לישראל בדרכון", טוען מדאח.

מעבר לנושא הביורוקרטי, שבוודאי משפיע על ההחלטה לבקר בישראל, גם למחיר החופשה יש השפעה. פרט למחירים הגבוהים של בתי המלון בישראל - שמשפיעים על כלל התיירים ששוקלים לנפוש במדינה, ולא רק על ההודים - במקרה של הודו מיתוספים להוצאות התיירים מחירי הטיסות הגבוהים. אל על היא חברת התעופה היחידה שמפעילה טיסות ישירות מהודו לישראל, ולכן מהווה מונופול על הקו ומתווה את המחירים ללא כל תחרות.

סביר להניח שאם היו חברות נוספות בקו ישראל־הודו, היינו רואים ירידה במחירים, והוכחה לכך היא קו התעופה תל אביב־בייג'ין, שעד לפני חודשיים סבל מאותה הבעיה. מאז כניסתה לקו של חברת התעופה הסינית היינאן איירליינס, ירדו מחירי הטיסות לסין, מאחר שאל על נאלצת להתמודד עם תחרות.

לפני כחודשיים ביקר בהודו מנכ"ל ארקיע, ניר דגן, והתעניין בפתיחת קו טיסות למדינה, אבל הדבר לא צפוי לקרות בקרוב. בשלב זה, כשחברות תעופה גדולות בהודו, כמו אייר אינדיה וג'ט איירווייס, רק מדברות על אפשרות לפתוח קווים — ולא פועלות באופן ממשי לכיוון הזה — אל על תמשיך לשלוט בקו ולתמחר את הטיסות בו כרצונה.

מספר התיירים שיצאו מהודו, במיליונים

"הצעירים קובעים את יעד 
הנופש למשפחה"

"הפוטנציאל של התיירות מהודו קיים, אך לא ממומש", אומר דודי נס, שותף מנהל ב–BDO זיו האפט, שמתמחה בשוק ההודי. "צפויה עלייה במספר התיירים מיעד זה, אבל עדיין חלק גדול מההודים מעדיפים לנסוע למקומות קרובים יותר גיאוגרפית ולא להתרחק לישראל. רק באחרונה הם התחילו לטוס למקומות קרובים אלינו, כמו יוון, טורקיה ומצרים, שאותן אפשר לשלב עם ביקור בישראל. ישראל היא מדינה קטנה, וזה יתרון מבחינתם, מפני שהם יכולים לחרוש את הארץ תוך כמה ימים. יכול להיות שזה צריך להיות הכיוון בשיווק ישראל לתיירים ההודים — אתם נוסעים ליוון או למצרים, אז למה לא להגיע כבר לשלושה־ארבעה ימים בישראל".

לדברי נס, יותר ויותר החלטות על בחירת יעד הנסיעה המשפחתי מתקבלות בהודו על ידי הצעירים במשפחה, ושם טמון הפוטנציאל לצמיחה שאליו כדאי לכוון את מאמצי השיווק. "להביא לכאן 600 סוכני נסיעות הודים ולפתוח לשכת תיירות בהודו זה טיפה בים", הוא טוען. "אני לא יודע עד כמה ישראל נמצאת באתרי חיפוש הודיים בנושאי תיירות. מי שקובע עבור כל המשפחה לאן לנסוע, הם החבר'ה הצעירים — והם נמצאים באינטרנט. עם כל הקשיים בקבלת ויזה, הטיסות היקרות, ובכלל יוקר הנופש בישראל, כשיש היצע אחר של מקומות זמינים שמערימים פחות קשיים, למה להם להתעקש דווקא על ישראל?"

גם בבתי המלון כבר מבינים שכדאי להשקיע בקהל ההודי. "לפני שנה כשהגיעו לישראל סוכני נסיעות מהודו כחלק מכנס של משרד התיירות", מספר שי דויטש, מנהל השיווק של רשת מלונות ארקדיה. "צפינו שיהיה גידול משמעותי בתיירות משם — אבל לא ראינו את השינוי באופן מיידי. אז בדקנו איפה נקודות החולשה שלנו, וגילינו שצריך לטפל בנושא האוכל. בנינו תפריט ייעודי לתיירים מהודו, עם שש מנות שהם מכירים, ומהרגע הזה קיבלנו התעניינות. עדיין אין קפיצה במספרים, אבל חלק מהעניין הוא שברגע שעשינו את זה, והסוכנים הישראלים עידכנו את הסוכנים ההודים על כך, אנחנו מקבלים יותר בקשות לקבוצות ותגובות יותר טובות. אני מקווה שבסוף השנה נראה גידול משמעותי".

השחקנית סונאם קאפור בביקור בירושלים
AMMAR AWAD/רויטרס

דויטש מוסיף כי למרות המאמצים של הרשת לעודד את התיירות מהודו, הדבר לא תלוי רק במלונאים. לדבריו, "בדומה לשוק הסיני, לשוק ההודי יש פוטנציאל גדול - והדרך להצליח להגדיל אותו היא שילוב בין משרדי הממשלה, שצריכים להקל על קבלת הוויזות ולהוזיל את מרכיב הטיסה בחופשה באמצעות פתיחת קווי תעופה נוספים, וכמובן התאמה של בתי המלון לקהל ההודי".

אורן בוטבול, סמנכ"ל שיווק ברשת מלונות קראון פלזה, מדווח כי מ–2014 ל–2015 חלה עלייה של 60% בלינות של תיירים מהודו - וגידול של 72% בהכנסות מפלח זה. גם הוא מציין את נושא המזון ככזה שבתי המלון בישראל צריכים לתת עליו את הדעת. ההודים רוצים את האוכל המוכר להם, ומבחינתם סלט אינו ארוחה צמחונית. לדברי טובול, "הבעיה עם האורח ההודי היא האוכל, ולכן בארוחת ערב אנחנו מוציאים אותם למסעדות הודיות אותנטיות. זה לא תייר רגיל, אלא תייר שדורש. הוא יודע בדיוק מה הוא רוצה, הוא אורח לא פשוט, ויש לו לא מעט דרישות, כמו חדרים משודרגים ואוכל מועדף, אבל כשהם מגיעים ל–5,000 לינות ברשת אי־אפשר להתעלם מהם. הם מגיעים לתקופה ארוכה יחסית, ארבעה־חמישה לילות, ולכן אנחנו רוצים אותם".

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עשרת הסיפורים החמים של היום ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות