תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הקרב הבא 
של 
האשה שנלחמת בזירה ומצטלמת לעיתוני גברים

לכתבה
רונדה ראוזיJAKE MICHAELS / NYT

רונדה ראוזי, במשקל משתנה של שרירים וחוצפה, ועם כמה הרגלים רעים והפרעות אכילה, נותנת להוליווד לחבק אותה גם אחרי הפסד ראשון צורב. "אנשים מכנים אותי בכל מיני כינויים, 
אבל מעל לכל, אני לוחמת"

תגובות

פעם, כשהיתה טרודה במדידות לקראת פרסומת לטלוויזיה, קיבלה ספורטאית אמנויות הלחימה המשולבות (MMA) רונדה ראוזי משוב לא ידידותי במיוחד. היא תכננה להוריד כמה קילוגרמים ממשקלה לפני הצילומים, "אבל משום שמישהו שם דיבר אלי ממש בגסות רוח הגעתי לצילומים מלאה יותר, בכוונה", היא נזכרת כשהיא יושבת בביתה בשכונת וניס שליד חוף הים בלוס אנג'לס ומוסיפה שמות תואר לשם הדגשה.

האם הם העזו להטיל בה ספק? "ממש לא", אומרת ראוזי בחיוך. "והקמפיין יצא מדהים, אפילו שהייתי מלאה יותר רק כדי להוכיח משהו" (היא מסרבת לומר לאיזו חברה היתה מיועדת הפרסומת, אבל מציינת בביישנות שהשדיים שלה גדולים יותר בפרסומת הזאת מאשר בכל פרסומת אחרת שעשתה. בפרסומת שלה לרשת קארל'ס ג'וניור המחשוף שלה גונב את ההצגה לכריך ארוחת הבוקר שהיא אוכלת. "אני נשבעת", היא אומרת כשהיא מנידה בראשה, "אם מישהו יקרא לי שמנה עוד פעם אחת בחיי, אני אהרוג אותו".

בעבר, אושיות מתחילות בהוליווד לא היו מעזות לומר דברים כאלה. אבל ראוזי, בת 28, כולה שרירים וחוצפה, מרווה את הצמא הפתאומי של תעשיית הבידור ללוחמנות נשית. ראוזי, האישה האמריקאית הראשונה שזכתה במדליה אולימפית (ארד) בג'ודו, פנתה ל־MMA מתוך צורך באתגר חדש וגם כדי לוותר על השתייה, העישון והכדורים שפיתו אותה לאחר ההצלחה שלה בבייג'ין ב־2008.

היא התאמנה לקראת אליפות הלחימה האולטימטיבית (UFC), אף על פי שנשיא ה־UFC, דיינה וייט, אמר כי לעולם לא יכניס אישה לליגה. התעוזה של ראוזי שינתה זאת – יש שם כיום יותר מ־50 נשים – ומאז קרב הבכורה שלה ב־2013 היא כמעט בלתי מובסת בקטגוריית המשקל שלה והצליחה לגבור ולהערים על יריבותיה בזירה בעזרת מהלכים שנהפכו לסימן ההיכר שלה, כמו נעילת בריח. באחרונה היא הפסידה לראשונה בתולדותיה, ובנוקאאוט, למתאגרפת הולי הולם שהפילה אותה לקרקע בבעיטה מדויקת לצוואר.

אימון במועדון היאבקות בגלנדייל קליפורניה
JAKE MICHAELS / NYT

המומחיות של ראוזי, אותה למדה מאמה, אלופת העולם בג'ודו לשעבר אן־מריה דה מארס, נועדה להשתלט על זרוע היריבה וכך להביא לניצחון. באוגוסט הביסה ראוזי את היריבה שלה, בת' קוריאה, בקרב שנמשך 34 שניות בריו דה ז'ניירו. אחרי הקרב דה מארס נכנסה לזירה ואמרה לבתה שהיתה צריכה להביס את קוריאה מהר יותר. "היא כעסה מאוד כשאמרתי שאני מתכוונת למשוך את הקרב", אמרה ראוזי על אמה.

המסטיף הארגנטינאי שלה, מוצ'י, רץ אליה. ראוזי מתכופפת כדי ללטף את ראשו של הכלב. "אבל משכתי אותו, קצת משכתי אותו בכל זאת, נכון, מוצ'י?", היא אומרת בשעה שמוצ'י מלקק את פניה. "יכולתי לרדת לקרקע כמה פעמים, אבל בכוונה המשכתי לעמוד כי רציתי להפיל אותה בנוקאאוט".

זו הדואליות שהופכת את ראוזי למרתקת כל כך עבור מפרסמים ואולפני סרטים: היא מתוקה ומרושעת בו בזמן, מסוגלת לשבור למישהו יד ביום אחד, ולהצטלם למחרת חשופת חזה לפרסומת לג'ינס.

"גיליתי ניגוד בין מה שראיתי אותה עושה בזירה לבין הבחורה ההיפית והיצירתית שגרה בווניס ואוהבת מוזיקה", אומר פיטר ברג, שמביים את ראוזי בסרט "מייל 22" עם מארק וולברג. היא מגלמת בסרט סוכנת CIA שפועלת באינדונזיה ונואשת לשוב הביתה לבתה, תפקיד עם הרבה יותר בשר מזה שגילמה בסרט "הפמליה" בקיץ. "מייל 22" יהיה הזדמנות עבורה להרחיב את היריעה כשחקנית ולחשוף רבדים שעדיין לא ראינו", אומר ברג.

רונדה רואזי מקבלת את פרס הספורטאית הטובה ביותר בטקס ESPY
Chris Pizzello/Invision/AP

ראוזי לוקחת שיעורי משחק כבר שנתיים ועובדת עם סטייליסט אופנה. אבל מוגזם יהיה לומר שהיא אימצה את הגרסה המגזינית הנוצצת של אורח החיים ההוליוודי.

היא מתגוררת בדירה בגודל 74 מ"ר שאותה היא חולקת עם שותפתה מרינה שפיר, גם היא לוחמת MMA. ברחבי הדירה זרוקים חפצים טיפוסיים לבנות 20 פלוס: שמיכת פליס ורודה מונחת על הספה, נרגילה בפינת הסלון ובגדים תלויים על שלביו של סולם שמוביל, ככל הנראה, למיטת הגלריה של שפיר. ארבע מצלמות אבטחה שתלויות על הקירות מעידות על כך שכאן מתגוררת סלבריטאית.

ראוזי, שישנה גם היא במיטת גלריה, משתמשת בכל החצי התחתון של חדר השינה שלה כארון. היא מפשפשת בו ("הוא קצת, כאילו, לא מסודר כזה", היא אומרת בנימה מתנצלת) בחיפוש אחר חזיית הספורט שלבשה לקרב מול קוריאה, אב טיפוס לחזייה שהיא מעצבת עם ריבוק, שתוכל לעמוד בקרבות MMA ובנעילות גפיים מטורפות. "הוספנו תמיכה של סיליקון לאורך כל החלק התחתון ובתוך הרצועות כדי שיישארו במקום", היא אומרת. "לבנות ב־MMA יש שרירי גב ודברים כאלה שעלולים להישפך החוצה".

הארון שלה גולש החוצה, ובחניה ניצב קיר של נעלי ריבוק שאותן ראוזי לפעמים מחלקת לאורחות, אם המידה שלהן היא 39. מעליו תלויה תמונה רחבה ממוסגרת שלה מגיליון הגוף של "ווג" שאליו הצטלמה ב־2008, השנה שבה זכתה במדליה אולימפית, נקודת שיא בהתבגרות שהיתה מלאה באובדן ומאבקים.

רונדה ראוזי
JAKE MICHAELS / NYT

כשראוזי היתה בת 8 התאבד אביה, שסבל מפציעה בגבו שהפכה אותו למשותק. הוא נהג בפורד ברונקו שלו לאגם סמוך לבית והשחיל צינור מהמפלט דרך חלון הנהג. כשראוזי מדברת עליו, אפשר לראות שהיא מתכווצת. "אני חושבת על זה כל הזמן", היא אומרת כשהיא נשאלת מה היה חושב על האישה שהיא גדלה להיות. "ואני לא יודעת, משום שלא היתה לי הזכות להכיר אותו כאישה בוגרת. אני מרגישה ששמונה שנים לא היו מספיק זמן כדי לדעת איזה אדם הוא באמת היה".

ההתמקדות בלחימה סייעה לה לעבור את גיל ההתבגרות, אך הגבלות המשקל בטורנירי הג'ודו הובילו אותה לפתח יחסים בעייתיים עם מזון שעם הזמן גרמו לבולמיה. הגוף שלה לא תאם את האידיאל שהיא ראתה במגזינים, וכשהלכה לבית הספר בלוס אנג'לס הקפידה ללבוש מעילים רכוסים עד הסוף, גם בימים החמים ביותר. "פחדתי להראות את הזרועות הגדולות שלי", היא אומרת.

כעס ותיעוב עצמי היו אסורים בבית, מספרת אחותה הבכורה של ראוזי, מריה ברנס אורטיז, עיתונאית ספורט לשעבר ומייסדת חברת 
משחקי וידאו (לראוזי יש עוד אחות מבוגרת ממנה, ג'ניפר ראוזי, וגם אחות צעירה, ג'וליה דה מארס). "בכי ויללות לא התקבלו בברכה", היא מסבירה. "אנחנו פשוט חשבנו שהיא מתרוצצת ומתאמנת בג'ודו כל הזמן – ולכן היא לובשת מכנסי טריינינג".

ב־2012 ראוזי הצטלמה בעירום (למעט תחבושות אגרוף ורודות על כפות ידיה) לשער מגזין ESPN. היא הצטלמה בהמשך לתמונות באותו סגנון גם ל"מקסים" ולמהדורת בגדי הים של "ספורטס אילוסטרייטד", בין היתר, לדבריה, כדי להשלים עם הגוף שפעם הביך אותה.

שער מגזין SELF

"אם אני יכולה לייצג גוף נשי מהסוג שבעבר לא זכה לייצוג רב במדיה, אשמח לעשות זאת", היא אומרת. "אני לא חושבת שנשים שמצטלמות למגזינים שמכוונים לגברים עושות דבר מבזה. אני חושבת שזו דרך אפקטיבית לשנות את מה שמצופה מנשים".

הנה עוד דרך: לדבר בכנות על המשקל שלה. ראוזי, שבגובה 1.70 מטרים מתחרה בקטגוריה של 61 קילוגרמים, שקלה 69 קילוגרם באותו יום בחודש ספטמבר שבו הצטלמה לקמפיין. היא מרגישה הכי מושכת כשהיא שוקלת סביב 67 קילוגרם. "זה המשקל האהוב עלי", היא מודה. אבל היא עדיין אוהבת לפעמים להשמין עוד קצת, כדי שלא תצטרך לבחור בין שרירי הבטן לבין השדיים. "אי אפשר ליהנות משניהם במשקל נמוך מדי", היא אומרת.

בשנה שעברה, באפלו ג'ינס החתימו אותה כפנים של המותג. בתמונות וסרטונים מתוך הצילומים שלה שם ראוזי נראית כמו הבת של השכן, אם הבת של השכן היתה שרירית, כשהיא מחייכת בשובבות תוך חשיפת שרירי בטן מאיימים בחולצת ג'ינס לא מכופתרת. "למען האמת, זה מה שאהבנו בה", אומרת דרי מרדר, סמנכ"לית השיווק של אייקוניקס ברנד גרופ, שמחזיקה בנתח מבאפלו. "היא לא היתה במידות של דוגמנית על".

ראוזי אוהבת בגדים יפים. היא לבשה שמלה שחורה־לבנה עם רשת וצורות גיאומטריות שעוצבה במיוחד על ידי אינס קוטור לטקס פרסי ESPY ביולי, שם קיבלה את פרס הספורטאית הטובה ביותר, וגם ספגה כמה ביקורות אופנה (בערוץ E! אמרו כי התלבושת שלה "מתאימה יותר למועדון לילה מאשר לשטיח אדום"). כשהתארחה באוקטובר בתוכנית של ג'ימי פאלון היא לבשה שמלה של האוס אוף CB שקו המחשוף שלה הגיע כמעט עד לטבור.

רונדה ראוזי בבכורת הסרט " מהיר ועצבני 7" בלוס אנג'לס
Matt Sayles / Invision / AP

יש לה רשימה של מותגים שעמם היתה רוצה לעבוד, כולל הלמוט לאנג ("הם מתאימים מאוד לגוף שלי", היא מסבירה) וסטיוארט וייצמן. היא מעריצה את הסגנון של ביונסה וריהאנה ("אין לי צבע גוף כמו שלהן אבל יש לי גזרה דומה", היא אומרת). בפסטיבל מייד אין אמריקה בספטמבר הציגה ביונסה קטע מתוך סרטון של UFC שבו ראוזי מדברת על "סוג של בחורה שמנסה להיות יפה ושמישהו אחר יטפל בה".

"אנחנו בעידן מורכב עבור נשים, שבו נשים מצליחות מאוד ומשתלטות על עולם הספורט, אבל בה בעת...", אומרת ראוזי ומשתתקת. "איך לנסח זאת? יש גם נשים ללא שום כישורים שמקבלות דברים בחינם וזוכות בתהילה. זה משהו שחינכו אותי לעולם לא להיות. הורי אמרו לי שאני אמורה לתרום משהו לעולם, לא רק לצרוך ממנו".

ראוזי לא מהססת ללכלך על היריבות שלה (ההייפ שלפני קרב UFC חשוב לליגה לא פחות מהקרב עצמו), והיא נהנית מגילויי ההערצה ממעריצים, ששולחים לה הדמיות שלה כקפטן מארוול והג'וקר, דמות הקומיקס שעמה היא הכי מזדהה. ראוזי, שגדלה בבית קתולי, אימצה לעצמה את שמה של ז'אן דארק, "משום שהיתה הנערה הקדושה היחידה שכיסחה אנשים בדרכה למות הקדושים. אמרתי, 'קדימה, ז'אן!'"

קשה למצוא מקבילות לראוזי. דייוויד קרטר, מנהל המכון לעסקי הספורט בבית הספר מרש למינהל עסקים של אוניברסיטת דרום קליפורניה, אומר כי אף שהיא חולקת כמה תכונות של עוצמה נשית עם הטניסאית סרינה ויליאמס, "אי אפשר להשוות אותה לסרינה או לאף ספורטאית אחרת שעשתה את דרכה לפסגה בענף ספורט שנשלט על ידי גברים". הוא מוסיף כי הענף שבו עוסקת ראוזי "מציב אותה על פלטפורמה ייחודית מאוד".

דמי לובאטו
Jordan Strauss/Invision/AP

ראוזי נוהגת להצטלם לתפקידים בקולנוע בין הקרבות ולוקחת בכך את הסיכון שתגיע לסט הצילומים בגבס. היא מנסה לבלות כמה שיותר זמן עם מאמנה אדמונד טרוורדיאן, שהכריח אותה לקחת חופשה של 20 יום לאחר הקרב שלה מול קוריאה. בתחילת ספטמבר היא התאמנה כל יומיים כהכנה לקרב מול הולי הולם במלבורן שבאוסטרליה, שבו הפסידה בסופו של דבר. "זה הדבר שאני הכי גרועה בו, לנוח", היא אומרת.

הסרט הגדול הבא שלה, אחרי "מייל 22", הוא אדפטציה לביוגרפיה שלה "My Fight/Your Fight", שכתבה עם ברנס אורטיז. ראוזי תגלם את עצמה בסרט, שהיא מתארת כ"שילוב בין '8 מייל' ל'רוקי'". היא מתכננת לקחת שיעורי אימפרוביזציה ולעזור ללהק את הגרסה הצעירה של עצמה לסרט.

היא רוצה להיות טובה בזירה הזו לא פחות מכפי שהיא טובה בזירת ה־MMA, אבל כשהיא מתכופפת כדי למתוח את כף רגל ימין שלה שכואבת אחרי יום צילומים עם ריבוק, ישובה על כיסא מתקפל, היא חוזרת למה שהביא אותה לכאן מלכתחילה. "לא אוכל לעשות זאת לנצח, אבל אעשה זאת כל עוד אני יכולה", היא אומרת. "אנשים מכנים אותי בכל מיני כינויים, אבל מעל לכל, אני לוחמת, וקשה יהיה לי לקבל כל זהות אחרת".

הדוגמנית ג'יג'י חדיד

הקרב על דימוי הגוף עובר לאינסטגרם/ ונסה פרידמן

רונדה ראוזי אינה היחידה המתמודדת עם ביקורת כלפי מידות גופה. הדוגמנית ג'יג'י חדיד פנתה בספטמבר האחרון לאינסטגרם כדי להגן על עצמה מול גולשים שכתבו הערות פוגעניות בנוגע לגוף שלה, וחודש לאחר מכן עשה כמוה וין דיזל.

דיזל, כוכב סדרת סרטי "מהיר ועצבני", הגיב בחשבון האינסטגרם שלו על ההאשמות לפיהן יש לו עכשיו "גוף של אבא", וכתב כי "שיימינג לגוף האדם זה דבר פסול!". הוא צירף תמונה שבה חשף את שרירי הבטן הבולטים שלו. כמו חדיד, גם הוא קיבל אלפי תגובות מעודדות.

השחקן וין דיזל

חדיד ודיזל הצטרפו בכך לדמי לובאטו, כוכבת הילדים שנהפכה למתבגרת בעייתית ובהמשך לפעילה למען דימוי גוף בריא, שמשתמשת באינסטגרם באופן קבוע כדי להפגין את אהבתה לגוף שלה. לובאטו פרסמה לפני כחודשיים תמונה של עצמה שרועה על ספה בבגד קצרצר ועקבים. "למדו לאהההווובבבב אאאאתתת הקימממוווררריייםם שללללככםםם", כתבה לצד התמונה, והוסיפה "למען האמת, פעם שנאתי אותם".

הדוגמאות האלה ממחישות כיצד נהפכה אינסטגרם לבמה עבור הסוגיה הספציפית הזאת. אולי אפילו הבמה היעילה ביותר. זה הגיוני, אחרי הכל, היות שדימוי גוף, אף  על פי שהוא סוגיה פסיכולוגית, מתחיל במראה. ואינסטגרם היא בראש ובראשונה פלטפורמה ויזואלית. מילותיו של דיזל מתארות את העמדה שלו, אבל התמונה שלו סוגרת את הדיון. זאת היתה הטענה שהציגה לינה דנהאם בכנס New Establishment של "ואניטי פייר".

השחקנית לנה דנהאם
אי־פי

אף על פי שאת חשבון  הטוויטר שלה דנהאם העבירה לעוזריה בגלל ההתנהגות השלילית והאגרסיבית ברשת, לדבריה, באינסטגרם היא נשארה. היכולת להעלות תמונה, והעובדה שאין מגבלת תווים, הופכות את אינסטגרם למקום שבו אפשר לדון בסוגיה יותר לעומק. במקום לסגת, אינסטגרם מעבירה את הקרב ישירות למעריצים, ששמחים למלא את תפקיד ההמון הזועם.

זה כנראה לא היה חלק מהמטרה הראשונית של אינסטגרם, אבל כדאי לאנשים שמנהלים אותה להתחיל לשים לכך לב. ישנו הרבה עניין סביב התרומה של הפלטפורמה הזאת לעולם האופנה, והפוטנציאל שלה לעולם הקמעונות, אך נראה שיש לה לא פחות פוטנציאל (אם לא יותר) לתרום לשיח בנושא מידות גוף ובריאות.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: הסיפורים החשובים של מגזין TheMarker ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות