תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כך הפך הראל ויזל אופנה לעסק של מיליארד שקל והשתלט על כל הקניונים בישראל

לכתבה
תצוגת אופנה קסטרודודו בכר

וגם: איך עקפה רשת פוקס - שמעסיקה יותר עובדים מבנק בינוני - את קסטרו של בני הזוג אתי וגבי רוטר, ששווים יותר מרבע מיליארד שקל?

34תגובות

נסו פעם לצלוח קניון בישראל מבלי לשלשל כסף לכיסם של שלושת האחים ויזל, והראל הבכור בראשם. זוהי משימה כמעט בלתי אפשרית, ומאתגרת במיוחד בימי החופש הגדול.

עד לפני כמה שנים הייתם צריכים לדלג רק על החנות של רשת האופנה פוקס, אבל מאז זה הרבה יותר מסובך. קניתם מוצר טיפוח ברשת ללין? הם שם. נעליים בדוכן של מרשה? הם שם. חולצה ברשת האופנה מנגו? שטיח לאמבט בפוקס הום? חולצה של אמריקן איגל? בגד גלישה של בילבונג? דה צ'ילדרנס פלייס? שם, שם, שם וגם שם. עד 2016, גם כשתנעלו נעליים של נייקי — הם יהיו שם.

הקומה השנייה של קניון איילון ברמת גן, למשל, היא ממש ויזל־לנד: אפשר למצוא שם נציגות של פוקס הום, צ'ילדרנס פלייס, צ'ארלס אנד קית', אמריקן איגל, מרשה בלרינה ונייקי. בקומה הראשונה פזורות להן גם חנויות של פוקס, ללין, יאנגה, בילבונג ומנגו.

חנות של פוקס
אייל טואג

פוקס של 2015 היא כבר לא רק עוד חנות בגדים או רשת אופנה קטנה. זוהי קבוצה ענקית. כמה ענקית? היא כבר שווה 1.1 מיליארד שקל בבורסה — מה שאומר שבעלי השליטה בה, האחים הראל (הבכור), יפתח ואסף ויזל, כבר שווים רבע מיליארד שקל על הנייר (וכמוהם גם הפלג של המייסד אברהם פוקס), וזה לא כולל שכר של כ–5 מיליון שקל שהם מקבלים יחד בשנה, ואת הרווחים שחולקו להם על ידי החברה. בחמש השנים האחרונות לבדן, חילקה פוקס כמעט 230 מיליון שקל לבעלי המניות שלה.

בתוך חמש שנים זינק מספר העובדים של פוקס פי שניים, ומצבת כוח האדם של החברה מונה כיום כ–5,500 עובדים. לשם השוואה, ברשת מגה מועסקים כ–6,000 עובדים, ובבנק הבינלאומי מועסקים כ–5,000 עובדים.

הסיפור של פוקס הוא אחד מסיפורי ההצלחה הבורסאיים הגדולים של העשור האחרון. ואולם קשה להבחין בו מבעד לעננים שנוצרו בעקבות קריסתם של טייקונים כמו נוחי דנקנר, אליעזר פישמן, אילן בן־דב, מוטי זיסר ושרגא בירן.

אבל למה לדבר על כל אלה, כשאפשר לדבר על לב לבייב, הבעלים של אפריקה ישראל. בינואר 2007, בערך שנה לפני תחילתו של המשבר הכלכלי הגדול, התפאר הטייקון כי קבוצת הנדל"ן הבינלאומית שלו, אפריקה, תגיע לשווי של 7 מיליארד דולר. שמונה שנים חלפו מאז, ואפריקה, אחרי הסדר חוב אחד ואולי לקראת שני בקרוב, שווה כיום פחות מ־700 מיליון שקל.

לא סתם התעכבנו להרחיב מכל הטייקונים הקורסים דווקא על לבייב. ב–2005–2006 הוא רכש דרך החברה הפרטית שלו מניות של פוקס, כשהעסקה שיקפה לה אז שווי של 280 מיליון שקל. בתחילת 2014 הוא מימש את כל האחזקות שלו בחברה ברווח של 200 מיליון שקל.

בניגוד לרשימת הטייקונים שמנינו כאן, שהשמידו ערך לבעלי המניות שלהם ולא עמדו או מתקשים לעמוד בהחזרי החובות שלהם לבנקים ולחוסכים שהלוו להם באמצעות אג"ח, הראל ויזל ייצר ערך עצום לבעלי המניות שליוו אותו בחמש השנים האחרונות. לא רק לאפריקה ישראל וללב לבייב, אלא לציבור שהשקיע בפוקס ישירות או דרך אחד המשקיעים המוסדיים המנהלים קופות גמל וקרנות נאמנות, כמו הראל, מגדל או ילין לפידות.

פוקס פתחה פערים מול קסטרו

בהשוואה לסיפור ההצלחה של ויזל, הרי שקסטרו ובעלי השליטה בה, אהרון ולינה קסטרו המייסדים, ומי שמובילים את הרשת כיום, הבת והחתן בני הזוג אתי וגבי רוטר, נשארו הרחק מאחור. קסטרו שווה כיום חצי מפוקס — רק כ–560 מיליון שקל — מה שאומר שהרוטרים, שמחזיקים ב–36% ממנה, שווים כ–200 מיליון שקל על הנייר, לא כולל משכורות של מיליוני שקלים ודיווידנדים שמנים שהחברה חילקה. קסטרו חילקה בחמש שנים דיווידנדים של 150 מיליון שקל לבעלי המניות שלה.

איך נפער הפער הזה בין קסטרו לפוקס? בעוד ויזל נכנס בשנים האחרונות לבולמוס רכישות, רשת קסטרו קפאה על שמריה. אחרי שנכוותה עם ניסיון לצאת לחו"ל והתקפלה בחזרה לישראל, ואחרי שניסתה למכור תכשיטים באמצעות רשת דיווה הכושלת, קסטרו התכנסה בתוך עצמה. יש שיאמרו שהיא רשת עם מיקוד גבוה, ושנהפכה לרשת אופנה לכל המשפחה בעקבות ההקמה המוצלחת של רשת "הילדים של קסטרו"; יש שיאמרו כי היא רשת שמתקשה למצוא אפיקי צמיחה חדשים כבר כמה שנים, וידעו לספר כי ניסתה לרכוש לפני כשנתיים את טופ טן קרולינה והודיס ב–100 מיליון שקל — ניסיון שלא הבשיל. ובכל זאת, מנקודת מבט בורסאית, גם קסטרו היא סיפור הצלחה, גם אם פחות מסעיר.

מניית קסטרו עלתה בחמש השנים האחרונות בכ–180%, וכמו פוקס גם היא מחלקת באופן קבוע את רווחיה למשקיעים. ואולם אצל קסטרו הציבור נהנה פחות — לא רק בגלל העלייה המתונה יותר, אלא גם כי הציבור מחזיק באופן ישיר ודרך המוסדיים רק ב–25% ממניות החברה, לעומת חצי מהחברה שהוא מחזיק בפוקס.

בניגוד למשפחת פוקס ולויזלים, משפחת קסטרו והרוטרים לא ששו להיפרד ממניות החברה. קסטרו אמנם קטנה בהרבה מפוקס, על פי כל פרמטר — בין אם זה שווי החברה ובין אם מספר העובדים (קסטרו מעסיקה כיום כ–2,200 עובדים) ומספר החנויות ושטחן הכולל, אבל יש להן גם הרבה מן המשותף. שתיהן נחשבות למותג ישראלי אהוב, ואת שתיהן אפשר למצוא בכל קניון בישראל חובבת הקניונים (נכון ל–2014, על פי חברת הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, יש בישראל כ–380 קניונים).

שתי החברות הן מה שקרוי "שוכר עוגן" — כזה שקניון לא יכול להיפתח בלעדיו. זהו גם מקור כוחן של השתיים, שכן כוח המיקוח שלהן על שכר הדירה בתחום הקניונים הריכוזי הוא עצום. אבל גם כאן, כמו ביתר הפרמטרים, פתחה פוקס פער עצום אל מול קסטרו. כשהיא חולשת על כל כך הרבה מותגים ורשתות, ועם 470 חנויות בשטח כולל של 110 אלף מ"ר, אל מול 148 חנויות ב–48 אלף מ"ר של קסטרו, לא יהיה זה מופרך להעריך שמחירי שכר הדירה שפוקס משלמת לקניונים אטרקטיביים יותר מאלה שמשלמת קסטרו.

"קניון בישראל לא יכול להיפתח כיום בלי ויזל", אומר בכיר באחד מבתי ההשקעות המחזיקים במניות של רשת אופנה גדולה. "ויזל עשוי להפוך לשחקן מפתח לא רק בשוק האופנה המקומי, אלא גם בשוק הנדל"ן המסחרי בישראל. המותגים הרבים שבהם פוקס מחזיקה, מעניקים לה את המיקומים הכי טובים במרכזי המסחר ושכר דירה זול".

המשפחה מול הטייקון

אל מול המשפחתיות המתפקדת של קסטרו ופוקס, בולטת חברת גולף בטייקוניה, ועד לאחרונה גם בכישלונה. עד 2012 נמנתה רשת האופנה על קבוצת אי.די.בי של נוחי דנקנר, ובשלוש השנים האחרונות היא נשלטת על ידי המיליארדר לן בלווטניק (ששולט בחברה האם שלה, כלל תעשיות), שרכש באחרונה את ערוץ 10.

בחמש השנים האחרונות התכווץ השווי של גולף ב–15% לכ–440 מיליון שקל. כלומר, בעלי המניות הפסידו כסף. דנקנר ובלווטניק נכשלו עד היום (לבלווטניק וגולף עוד יש סיכוי, ועל כך בהמשך) במקום שבו נכשלו טייקונים רבים, שביקשו לרכוש להם עסק קמעוני. הסבר אפשרי לכך סיפקנו באחרונה ב–TheMarker, ולפיו עסקי הקמעונות מקנים לשולט בהם כוח והשפעה רבים, ובדרך הטבע הם משכו לחיקם אנשי עסקים מובילים, כמו דנקנר, דודי ויסמן ואליעזר פישמן. ואולם הצלחה בעסקי הקמעונות מחייבת מיקוד, צניעות, ירידה לפרטים, גמישות תפעולית והימנעות ממינוף יתר — כל הדברים שלטייקונים די קשה אתם.

אייל טואג

פתיחת שטחי מסחר הצמיחה את הענף

סיפור ההצלחה של פוקס וגם של קסטרו ראוי להערכה, במיוחד נוכח הטלטלות העזות בכלכלה הישראלית בכלל ובשוק האופנה בפרט בשנים האחרונות. טלטלות אלה כוללות את החדירה לישראל של רשתות האופנה הזרות, שהגבירו את התחרות העזה ממילא בתחום, וכן את המחאה החברתית שהגבירה את מודעות הצרכן ליוקר המחיה ולמחירי רשתות האופנה, וגם את מבצע צוק איתן, שפגע במכירות של הרשתות בקיץ שעבר.

"ענף ההלבשה בישראל נחשב לאחד התחרותיים ביותר, במיוחד בשנים האחרונות, לאחר כניסת המתחרות הבינלאומיות, כמו H&M, שפתחה 17 סניפים, פוראוור 21 שפתחה שישה סניפים, גאפ שפתחה שמונה סניפים, וחברות אחרות", כותבת האנליסטית דורין פלס מבית ההשקעות אי.בי.אי, שהתחילה השנה לסקר את מגזר האופנה הישראלי.

"אף שמדובר בנפחים נמוכים, האפיק המקוון תופס תאוצה ועשוי להיות אחראי למכירות משמעותיות בעתיד. נכון ל–2014, היקף שוק ההלבשה וההנעלה היה 17.5 מיליארד שקל — ועל פי נתוני הלמ"ס, זו צמיחה של 9% בהשוואה ל–2013 הסטגנטית. היקף שוק ההלבשה ללא הנעלה הסתכם ב–2014 ב–14 מיליארד שקל — צמיחה של 4% בממוצע בעשר השנים האחרונות. הערכות בענף מעניקות לגולף נתח שוק של 3.5%, מול 5%–6% לקסטרו ולפוקס".

פלס כותבת כי על פי מערכת שבה עושות שימוש הרשתות הקמעוניות, המודדת את הפדיון באלפי חנויות הלבשה ברחבי המדינה, ב–2014 חווה הענף ירידה של 1.5% בפדיון למ"ר, על רקע של עודף שטחי מסחר והתגברות התחרות. לדבריה, המשמעות היא שצמיחת הענף הגיעה מפתיחת שטחי מסחר, ולא מגידול במכירות בחנויות הזהות.

היא חוזרת ומדגישה כי כניסת המתחרות הבינלאומיות יצרה זעזוע בענף, וחייבה את השחקניות הפועלות בו להיות ממוקדות יותר ולהגיב מהר יותר לשינויים המתרחשים בו. לדבריה, בשנים האחרונות יש מגמה בתחום האופנה של התכנסות לפורמט של Value For Money — כלומר, לא זול מדי ולא יקר מדי, אלא נגיש וממוצב, עם תמורה טובה לכסף.

רנואר פיספסה את הגאות בבורסה?

באחרונה דווח ב-TheMarker כי רשת אופנה נוספת, רנואר, מבקשת להגיע לבורסה. רנואר היא "הצעירה" מבין מתחרותיה הציבוריות — רק בת 22 — אבל גם היא צמחה לבלי היכר בשנים האחרונות. יש לה רשת אופנת נשים ורשת אופנת גברים, וב–2007 הקימה גם רשת חדשה בשם Twentyfourseven, שנחשבת למותג חזק בקרב בני נוער. הרשת, שבשליטת אלי ברקוביץ' ויוסי ברוש, מונה 150 חנויות ומעסיקה כ–1,000 עובדים.

הראל ויזל
אייל טואג

רנואר, על פי הערכות, סיימה את 2014 עם הכנסות של 400 מיליון שקל ורווח של 25 מיליון שקל, והיא תנסה לגייס בבורסה לפי שווי של 400 מיליון שקל. ונשאלת השאלה אם רנואר לא פיספסה את המומנטום של חברות האופנה בבורסה.

דווקא בשנתיים האחרונות, וביתר שאת מתחילת 2015, חל שינוי במגמה. פוקס וקסטרו סובלות מחולשה — ואילו גולף פורצת קדימה. כך למשל, נפילה של 80% ברווח הנקי של פוקס ברבעון הראשון של 2015 הביאה אותה להציג ירידה של כ–9% במניה מאז תחילת השנה. גולף, לעומת זאת, עלתה מתחילת השנה ב–25%. המגמה, אם כך, התהפכה, כשברקע החברות התחילו לסבול משחיקה ברווחיות.

מה חושבים על כך האנליסטים ומנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים הגדולים, המנהלים את קופות הגמל וקרנות הנאמנות של הציבור? "ויזל הוא מנכ"ל מדהים, שהרים את פוקס מאפס, וזאת הסיבה שאנחנו משקיעים אצלו. הוא יודע לעבוד. נכון שהרווחיות של פוקס נפגעה, ולדעתנו תמשיך להיות נמוכה בשנתיים הקרובות, אבל המכירות ימשיכו לגדול", מעריך מנהל השקעות באחד הגופים המוסדיים.

מנהל השקעות בגוף מוסדי אחר מוסיף כי "לפוקס יש המון פונטציאל. עכשיו המניה שלה סובלת, אבל חמש שנים קדימה יכול להיות שהחברה תעשה נסים ונפלאות. מבחינת מניית החברה, הייתי מחכה לנקודת כניסה נמוכה יותר". במלים אחרות, השניים לא שוללים אפשרות שמניית פוקס תמשיך לרדת בתקופה הקרובה.

גם קסטרו, שעד עכשיו רווחיותה היתה יציבה, עלולה להמשיך לסבול מלחץ על המניה, וזאת בשל השחיקה ברווחיות התפעולית על רקע תחרות גואה בשוק הקמעונות, צפי לעלייה בשכר המינימום והתחזקות שער הדולר. "קסטרו סובלת מאותן מגמות של שחיקה ברווחיות", אומר מנהל השקעות בגוף מוסדי גדול.

אלי מזרוח, מנכ"ל רשת גולף
אסנת רום

לגבי גולף, מסתמן קונצנזוס אופטימי למדי בשוק ההון. באחרונה נפרדה החברה מהמנכ"לית הוותיקה שלה, אילנה קאופמן, שלא הובילה אותה להישגים, והיא מובלת על ידי המנכ"ל החדש, אלי מזרוח. לדברי בכיר בשוק ההון, "כיום גולף עוברת שינוי במודל העסקי. היא התחילה לרכוש מותגים כמו עדיקה וטופ שופ, ובמקביל היא התחילה לרענן את קולקציית גולף, וגם להשקיע בחנויות כך שימשכו יותר קונים. היא מזכירה במעט את פוקס באגרסיביות הרכישות שלה".

האנליסטית פלס מאי.בי.אי ממליצה למשקיעים לרכוש כיום את מניות קסטרו וגולף, וצופה עלייה של כ–30% בכל אחת מהן. בימים אלה היא מכינה סקירה גם על פוקס, אבל זו עדיין לא מוכנה לפרסום.

בראיון ל–TheMarker מתייחסת פלס לאתגרים הצפויים לרשתות האופנה בשנים הקרובות: "המחאה החברתית הובילה את ענף המזון לתחרות עזה, שנרגעה כעת, אך בשוק האופנה התחרות עדיין בעיצומה", היא אומרת. "השחיקה ברווחיות עדיין לא הסתיימה. לכן, הצפי הוא שהענף לא סיים את המחזור השלילי שלו. נקודת אור מבחינת שלוש החברות היא הרווחיות, שגדולה פי שניים מזו שבענף המזון, והעובדה שלכולן מאזן טוב וקופת מזומנים גדולה. לכן, בניגוד לענף המזון — שבו מי שהיה הכי חזק, נפגע הכי הרבה, כי היה הכי ממונף — בענף האופנה נראה כי בעתיד דווקא החזק ישרוד, דרך התרחבות של העסק הקיים".

פלס מעריכה כי השוק ימשיך במגמת מיזוגים ורכישות. היא גם צופה כי המאזן החזק של קסטרו (ברבעון הראשון של 2015 היו לחברה 234 מיליון שקל בקופה, לצד עודף של 75 מיליון שקל בנכסים הנזילים לעומת ההתחייבויות) יאפשר לה לרכוש פעילות חדשה, שתהיה סינרגטית לפעילות הקיימת ותרחיב אף יותר את כוח המיקוח שלה ואת הפריסה הארצית.

אם קסטרו צפויה לבצע רכישה גדולה, הרי שאחד ממנהלי ההשקעות שעמם שוחחנו, שעובד בגוף מוסדי גדול המחזיק במניות גולף, טוען כי גולף "נמצאת על המדף" — כלומר, הבעלים שלה מעוניינים למכור אותה. הוא מעריך כי אם החברה תירכש, זה יהיה בשווי הגבוה מזה שבו היא נסחרת.

דודי חסון

האתגר המקוון

פלס סבורה כי אתגר חשוב של חברות האופנה בתקופה הקרובה יהיה להתמודד עם מגמת הרכישות של פריטי אופנה ומותגים דרך האינטרנט. כאן דווקא גולף נהפכה באחרונה למובילת שוק, כשקנתה את רשת עדיקה — זירת שופינג אינטרנטית, שהוקמה ב–2012, תפסה תאוצה ונהפכה למובילה בתחומה.

פלס כותבת כי "עדיקה היא הרכישה המעניינת והמוצלחת ביותר של גולף. שיטוט קצר בפייסבוק מגלה כי יש לדף של עדיקה 187 אלף עוקבים, מול 90 אלף בלבד של גולף. הדבר מלמד על קהל היעד הפונה בעיקר ללקוחות צעירים ומביני אופנה.

"לפי הערכות, האתר רושם 25 אלף כניסות ביום, והמכירות שלו ב–2015 צפויות להסתכם ב–40 מיליון שקל — עלייה של 80% בהשוואה ל–2014. הרווחיות התפעולית של עדיקה היתה בשיעור של 12% ב–2014". פלס כותבת כי את הרכישה תמנף גולף לצורך כניסה לתחום המקוון, כך שתוכל להציע גם פריטי הלבשה וגם פריטים מקולקציות אופנת הבית — מה שעדיין לא קיים אצל אף רשת מתחרה כיום.

בבית ההשקעות אי.בי.אי מעריכים כי פעילות עדיקה תהווה כ–8% ממחזור המכירות של גולף ב–2018 — וזהו הרף התחתון של תחזיות החברה. בתרחיש אופטימי, פוטנציאל המכירות של עדיקה יגיע ל–100–120 מיליון שקל בתוך ארבע שנים.

הבאה בתור אחרי גולף היא קסטרו, שלדברי פלס, מפעילה אתר המשמש פלטפורמה למכירת הסחורה ב–90 מדינות. אין צורך להגזים: קסטרו עוד לא ממש מוכרת בכל העולם דרך האתר, אבל פלס מעריכה כי האתר המקומי אחראי להכנסות בהיקף של חנות פיזית גדולה. היא מעריכה גם כי הפעילות המקוונת של קסטרו רווחית, הודות לניצול של פרישת החנויות המרשימה לטובת מערך משלוחים והחזרות, וכי קיים אפסייד בכל הנוגע לפתיחת האפשרות למכירת המותג למדינות אחרות, שבהן מכירים את המותג מהגלגול הקודם והכושל שלו בחו"ל.

מי שמדשדשת מאחור הפעם היא פוקס, שלה אין פעילות דיגיטלית. עם זאת, ויזל כבר הודיע כי בשנה הקרובה ידאג להיכנס לתחום הזה. בשיחה עם TheMarker הוא אומר כי "עד לפני שנה, כל מי שהתעסק בישראל באינטרנט — לא הרוויח כסף. בשביל להיכנס למיזם כלשהו, זה צריך להיות משתי סיבות: או להרוויח כסף, או לייצר ערך מוסף למותג. לדעתי, אנחנו מגיעים לימים שבהם הפעילות יכולה להרוויח כסף — ולכן אנחנו מתחילים לבחון את כל האופציות".

אז האם להשקיע במניות האופנה? שוק ההון אופטימי מטבעו. לא פעם הם הולכים שבי אחר המנהלים והחברות, ונוטים לתת דגש לסיכויים ולא לסיכונים. כך למשל, פורסם באחרונה ב"ניו יורק טיימס" כי בזמן שרשתות האופנה הבינלאומיות, כמו H&M וזארה, פותחות עוד ועוד חנויות בארה"ב, מותגים אמריקאיים ותיקים כמו גאפ סוגרים סניפים, מפטרים עובדים ומתקשים לעמוד בקצב. זה אולי לא נכון כרגע לשוק האופנה הישראלי, אבל זה בהחלט סיכון שיש להביא בחשבון.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו: עדכונים שוטפים משוק ההון בישראל ישירות למייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות