לירון עזריאלנט

בגיל 31, לירון עזריאלנט צברה ניסיון שלא היה מבייש את בכירי ההייטק: היא היתה מפתחת תוכנה בצה"ל ובחברת אג'ילנט טכנולוג'יס; יועצת מיזוגים ורכישות בחברות הייעוץ העסקי המובילות בעולם – ביין אנד קומפני באטלנטה ו־PwC בניו יורק; ומנהלת השקעות בכירה בשלוחה הישראלית של קרן ההון סיכון בלאמברג קפיטל. לפני כשנה מונתה לנהל את קרן מירון קפיטל המחפשת השקעות בסטארטאפים בשלבים ראשונים (Seed), בתחומי תוכנה ארגונית, סייבר, למידת מכונה, פינטק ובריאות דיגיטלית.

עזריאלנט, שקפצה כיתה, התגייסה בגיל 17 לתוכנית תלפיות. כעבור שנתיים, כשהבינה שאינה רוצה בקריירה צבאית, עזבה את התוכנית והוצבה ביחידת מחקר ופיתוח ב־8200, שם ביצעה הוכחות היתכנות לטכנולוגיות חדשות.

כשנה לאחר שחרורה השלימה תואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית; והיא בין הבוגרים הצעירים ביותר בתוכנית לתואר שני כפול של המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס (MIT) – במדעי המחשב ובמינהל עסקים.

"כשהתחילו לדבר איתי על גרין קארד, הבנתי שהשנתיים של לנסוע לבוסטון לתואר ולחזור נהפכו להיות שש שנים בארצות הברית, והחלטתי לשנות מסלול ולחפש עבודה בישראל", היא מספרת. "בהתחלה חשבתי על פריווט אקוויטי (קרן השקעות פרטית) כי זה מה שהכרתי, אבל נפח העסקות בארץ קטן מאוד בהשוואה לעסקות הטיפוסיות שעבדתי עליהן בחו"ל, 1־7 מיליארד דולר".

כשגילתה את עולם ההון סיכון, החליטה עזריאלנט שהיא רוצה לקחת חלק בעסקות בשלבים מוקדמים: "הייתי רגילה לעבוד עם מספרים ונתונים ולתת המלצה: תקנה או אל תקנה, המחיר מתאים או מופקע, החברה חזקה או חלשה, וכל זה בלי לפגוש את המנכ"ל אפילו פעם אחת. בהון סיכון, כל מה שאת עושה זה לפגוש את היזמים, ולעתים קרובות את מחליטה אם כדאי להשקיע כשעוד אין אפילו נתונים פיננסים להסתכל עליהם. היה חסר לי בעבודה גם המפגש הבינאישי".