טור אורח |

יום לאחר שתתקבל תוכנית הרפורמה, החקלאים יתחילו לייבש פרדסים ומטעים

החקלאי הישראלי רואה בעיניים כלות את התוצרת שלו נמכרת ביוקר, בלי שהוא מסוגל לעמוד בהוצאות גידולה ואחרי שמכר אותה בזול ■ תוכנית הרפורמה שהגו שרי האוצר והחקלאות הרסנית, תחסל את הייצור המקומי ולא תוזיל את המחירים לצרכן ■ הפתרון הוא בקביעת מכסות מפוקחות לייצור חקלאי מקומי כמו באירופה

רמי גור
רמי גור
מלפפונים במושב אחיטוב, 11 בינואר (למצולמים אין קשר לנאמר). החקלאי מוכר לרשתות בזול
מלפפונים במושב אחיטוב, 11 בינואר (למצולמים אין קשר לנאמר). החקלאי מוכר לרשתות בזולצילום: רמי שלוש
רמי גור
רמי גור

כאשר פורשים מול העיניים את תוכנית הרפורמה בחקלאות של שרי האוצר והחקלאות, קשה להאמין שהגו אותה אנשים שהחקלאות והכלכלה המקומית מעניינות אותם. החקלאות בישראל מפרפרת פרפורי גסיסה ודועכת כבר שנים רבות, ועתה מאיימים שרי האוצר והחקלאות לגאול אותה מייסוריה ולחסלה במכה אחת עם חשיפת השוק המקומי לייבוא חקלאי מהעולם הרחב.

התוכנית נרקמה בניגוד מוחלט לדעתם של מומחים במשרד החקלאות ופרופסורים לכלכלה בפקולטה לחקלאות ברחובות. כיצד מחליט שר אוצר לפגוע אנושות בייצור החקלאי במדינה, בניגוד לדעתם של מומחים, בניגוד לאינטרס של שמירה על ביטחון תזונתי, בניגוד לאינטרס ההתיישבותי? מהותה של תוכנית הרפורמה שהגו שרי האוצר והחקלאות היא פתיחת השוק החקלאי לייבוא. ברור לכולם שמהלך כזה יחסל את היצור המקומי ולא יוזיל את המחירים לצרכן.

אין קשר בין מחירי הירקות והפירות ברשתות הקמעונאיות לבין המחיר שמקבל החקלאי. המחירים לצרכן גבוהים לעתים במאות אחוזים מהתמורה שמקבל החקלאי. לעתים נאלץ החקלאי למכור יבול במחירים שהם מתחת לעלות הייצור שלו, אך אין לו ברירה מכיוון שאינו יכול לאחסן את העגבנייה עד שהשוק ייתן לו את המחיר המתאים. הוא נאלץ למכור במחיר שהרשת נותנת לו כדי למזער נזקים ולהחזיר חלק מהוצאות הגידול. לא אחת קורה שהמחיר שמציעים לו הוא נמוך אף מהוצאות הקטיף ואז היבול נשאר בשטח. החקלאי מגיע למרכול ולבו נחמץ, כשהוא נוכח לראות שאותה עגבנייה נמכרת במחיר גבוה פי שלושה ואף יותר ממה שקיבל.

ומתבקשת השאלה: מדוע אין רגולציה לפער מחירים חסר תקדים בין היצרנים לצרכנים, שאין דומה לו בעולם המערבי, פער תיווך ללא כל ויסות ובקרה של המדינה. נראה שעוצמתם של הטייקונים ששולטים ברשתות המסחר החקלאי גדול מכוחה של הממשלה, ואת המחיר משלמים הצרכנים.

משמעותה המיידית של תוכנית הרפורמה היא, שהחקלאי הישראלי לא יכול לתכנן שום גידול ולא יסתכן בהשקעת כסף בגידול חקלאי, כשאין לו ודאות שיוכל לקבל תמורה מתאימה עבור יבולו. החקלאי הישראלי משלם כסף רב עבור מים ועבודה, עלויות שאינן מעיקות על יצרני תוצרת חקלאית בארצות השכנות. יום לאחר שתתקבל תוכנית הרפורמה, החקלאים שעדיין פעילים לא יזמינו שתילים לאף שדה ירקות ויתחילו לייבש פרדסים ומטעים.

חממה נטושה בפצאל, בבקעת הירדן. האם ישתלם לחקלאים להמשיך להחזיק משקים אחרי יישום הרפורמהצילום: אייל טואג

תוכניתם של שרי האוצר והחקלאות לרפורמה בחקלאות מלאה כותרות שלא עומד מאחוריהן דבר: מענק בסך 100 שקלים לדונם לחקלאי – אין לסכום זה משמעות מעשית; תמיכה ייעודית לענף הביצים – לא יהיה במי לתמוך לאחר שיוסרו המכסות וייפתח הייבוא; הוזלת תשומות – מחירי התשומות מתייקרים בעשרות אחוזים בגלל עליית חומרי הגלם וההובלה בעולם. המדינה לא תוכל לשנות משמעותית את המחיר גם אם תוריד מס; מענק לבנים חוזרים (למשקים) – אין לדור הצעיר למה לחזור; השקעה בחדשנות ומענקי השקעות – לא יהיה דורש, רק מטורף ישקיע; הגדלת מכסה לעובדים זרים – לא יהיה דורש.

כבר היום, עוד לפני מימוש הרפורמה ההרסנית, נגלה לעיניהם של מי שמסתובבים ביישובים החקלאיים מראה מדכדך: חממות נטושות עם ניילונים קרועים מתבדרים ברוח, לולים ריקים מחלידים, רפתות ריקות מפרות, שמשמשות לאכסון טרקטורים וציוד חקלאי שהושבתו משימוש באין דורש. ומסביב ליישובים, במעגל העוטף - פרדסים ומטעים מיובשים.

האפשרות היחידה להצלת החקלאות והחקלאים הקטנים ביישובים היא זו: קביעת מכסות לייצור חקלאי בארץ של ירקות, פירות, בשר, ביצים וחלב; הבטחת מחיר מינימום לתוצרת החקלאית ליצרן החקלאי, וקביעת מחיר מקסימום למכירת התוצרת לצרכנים בשוק וברשתות; סבסוד המים לחקלאות והורדת המיסוי הכבד על עובדים זרים; אישור ייבוא רק כדי להשלים חוסרים, ולאפשר לחקלאים פעילות חופשית של מסחר, עיבוד מוצרים מתוצרת חקלאית ותיירות חקלאית במשקם.

הפגנת חקלאים במחאה על הרפורמה בצומת גילת שבנגב, ביולי 2021. המשקים נסגרים, לבנים אין אפשרות להמשיךצילום: אליהו הרשקוביץ

אינני מציע כאן לבטל את עיקרון השוק החופשי וחזרה למשק סוציאליסטי. אני מציע רגולציה להגנה על מגזר חיוני למדינה, שהוא שהוא החקלאים בהתיישבות בפריפריה, מצד אחד ושמירה על הצרכנים מצד שני. כל מי שמטיילים באירופה רואים משקים חקלאיים משגשגים שמשלבים מסחר ותיירות. זאת משום שאותן מדינות מכירות בחשיבות החקלאות הזעירה לכלכלה ולתיירות והן מסבסדות אותה. רק בישראל, שהיתה בעבר מודל לחיקוי, המדינה אינה מגינה על החקלאות והמראה עגום.

רמי גור הוא אגרונום וחקלאי ותיק במושב גבעת יואב שבדרום רמת הגולן

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"