שינוי השיח הכלכלי-חברתי ולקיחת אחריות על העתיד הכלכלי-חברתי

מהי יוזמת ישראל 2021?

מטרתה של יוזמת ישראל 2021, שיצאה לדרך בתחילת 2010 והושקה בינואר 2011, היא לגייס את חלקו של TheMarker במדיה כדי לקדם סביבה שבה ננקטים יותר
צעדים לטובת עתידה הכלכלי והחברתי של ישראל.
ליוזמה שני נדבכים עיקריים:

  1. לשנות את השיח הציבורי הכלכלי-חברתי.
    אנו מאמינים שהנושאים הכלכליים והחברתיים צריכים לתפוס מקום מרכזי יותר בשיח הציבורי הישראלי. במשך שנים ארוכות מדי, הנושאים האלה נדחקו לטובת נושאים אחרים, מה שגרם לעיצובה של מערכת כלכלית-חברתית שמידת התאמתה לערכי החברה הישראלית אינה אופטימלית. אנו גם מאמינים שבמשך כל השנים האלה לא היה שיח כלכלי-חברתי אמיתי. הדיון בנושאים האלה, כמו גם קבלת ההחלטות, נעשו על ידי קבוצות קטנות ומחוברות, ללא שיתוף אמיתי של הציבור ולעתים תוך הדרת חלקים רחבים ממנו. לכן, השיח הציבורי חייב לכלול חלקים גדולים יותר של הציבוריות הישראלית. אנו גם מאמינים שהמדיה החדשותית הישראלית מתמקדת יתר על המידה באירועים, החלטות והישגים קצרי טווח ובכך היא מעודדת את מושאי כתיבתה להתמקד בהם – על חשבון הטווח האורך. מטרתנו היא לשנות את המציאות הזו. שינוי השפה מביא לשינוי התמריצים ולשינוי דרך קבלת ההחלטות.
  2. השיח הציבורי הכלכלי-חברתי צריך להוביל למצב שבו יותר ויותר אזרחים וגופים ייקחו אחריות על עתידם הכלכלי-חברתי. השיח הציבורי הוא הפלטפורמה שתעודד לקיחת אחריות כזו.
    מטרתנו היא לעודד את קוראינו לדון בעתידה הכלכלי והחברתי של ישראל ולהתחבר זה לזה ולתת להם פלטפורמות מתאימות לקיום דיונים על מנת לסייע להם להישמע. ישראל לא יכולה יותר להרשות לעצמה לעסוק בטווח הקצר. על ישראל לקחת אחריות על עתידה.
    עליה ליצור תהליך מכיל שבאמצעותו תנסח מטרות שאפתניות ובנות השגה, תתחייב אליהן – ותעשה כל שביכולה כדי להשיג אותן.

הפעולות שביצענו במסגרת היוזמה:

  1. אירועים:
    1. 12-13/1/11, כנס ההשקה, בנייני האומה, ירושלים:

      יוזמת ישראל 2021 הושקה באירוע שבו התארחו כמה מהמנהיגים המרכזיים של ישראל, בהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, שר האוצר ד"ר יובל שטייניץ וכן חתן פרס נובל פרופ' מייקל ספנס.
      החלק העיקרי בכנס היה 175 דיוני שולחן עגול שהתמקדו בשבעה נושאים כלכליים-חברתיים: שילוב המגזר החרדי בכלכלה ובתעסוקה, תחרותיות הכלכלה הישראלית, החברה הערבית – הדרך לשותפות ולצמיחה כלכלית, חינוך, ממשל, שוק העבודה וקפיצת מדרגה כלכלית-חברתית לישראל (בהובלת מכון ראות).
      בחרנו בפורמט של דיוני שולחנות עגולים כדי להעצים את המשתתפים וכדי לסייע להם לקשור קשרים עם אנשים אחרים שיש להם תחומי עניין דומים, אותה תשוקה להירתם ואותה מחויבות.
      הדיונים הובלו על ידי אנשי מקצוע, שכל אחד מהם מומחה בכל אחד משבעת התחומים שנבחרו, ולצדם מנחי קבוצות מקצועיים.
      בשני ימי הכנס התארחו כ-3,000 משתתפים ומשתתפות, מהם כ-2,000 לקחו חלק פעיל ביוני השולחנות העגולים.

    2. 29/6/11, אירוע שוק ההון:

      יחד עם הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, כינסנו 70 בכירים ובכירות משוק ההון לדיוני שולחנות עגולים בנושא הצעדים הנדרשים על מנת לקדם את שוק ההון הישראלי. המשתתפים קבעו ששני הנושאים שהטיפול בהם הוא החשוב ביותר הם תחרותיות שוק ההון וריכוזיות הסקטור העסקי הישראלי.

    3. 4/9/11, כנס לימודי בנושאי כלכלה וחברה:

      על רקע העניין העצום והגובר שחל בקיץ בנושאי כלכלה וחברה, קיימנו במכללה האקדמית תל אביב-יפו כנס לימודי שבו כ-60 מומחים קיימו הרצאות בנושאי כלכלה וחברה. הכנס אירח כ-2,000 משתתפים ומשתתפות.

    4. 7/11/11, כנס בנושא מסקנות ועדת טרכטנברג:

      בעקבות פרסום מסקנות ועדת טרכטנברג ובהמשך אישורה על ידי הממשלה, קיימנו כנס בבניין החדש של מוזיאון תל אביב סביב מסקנות הוועדה. הדובר המרכזי היה פרופ' מנואל טרכטנברג.

    5. 6/12/11, שיתוף פעולה עם מכללת לוינסקי (שולחנות עגולים):
      על רקע העניין הציבורי הרחב בענייני חינוך, מכללת לוינסקי קיימה אירוע שולחנות עגולים בנושא החינוך הציבורי. הכנס אירח כ-400 משתתפים ומשתתפות.
    6. 8/12/11, אירוע 2,021 השולחנות העגולים:

      יוזמת ישראל 2021 הקימה קואליציה של 40 גופים ותנועות שתכננה וקיימה אירוע של דיוני שולחנות עגולים ביותר מ-300 מוקדים שונים ברחבי הארץ.
      זה היה השיח הציבורי הגדול ביותר שנערך אי פעם בישראל בנושאי כלכלה וחברה. המשתתפים התבקשו לגבש יוזמות כלכליות וחברתיות (ראו אירוע מה-1/3/12).

    7. 19/2/12, שיתוף פעולה עם הכנס השנתי של עמותת כ"ן (שולחנות עגולים):

      עמותת כ"ן – כח נשים, המקדמת נשים לעמדות בכירות בשלטון המקומי ובכנסת, קיימה, במסגרת הכנס השנתי שלה, דיוני שולחנות עגולים. בדיוני לקחו חלק כ-400 משתתפים ומשתתפות.

    8. 21-22/2/12, שיתוף פעולה עם יוזמת אילת-אילות (שולחנות עגולים):

      יוזמת אילת-אילות קיימה כנס לאנרגיה מתחדשת שבמסגרתו התקיימו דיוני שולחנות עגולים, שבהם לקחו חלק כ-400 משתתפים ומשתתפות.

    9. 1/3/12, מפגש מובילי יוזמות של אירוע 2,021 השולחנות העגולים:

      כ-150 יזמים חברתיים וכלכליים מאירוע 2,021 השולחנות העגולים (8/12/11) הוזמנו למתנ"ס עמישב לאירוע שבו הכירו אלה את אלה ופגשו נציגים של חברי קואליציית אירוע 2,021 השולחנות העגולים שעזרו להם להמשיך ליישם את יוזמותיהם.

  2. מוספים מיוחדים:
    1. "החומרים שמהם עשויה מהפיכה", 7/8/11, חולק לכל מנויי העיתון.
    2. "ללמוד כדי להשפיע", חולק למשתתפים בהפגנת המחאה הגדולה של ה-3/9/11 ולמשתתפי הכנס הלימודי שלנו יום לאחר מכן.
  3. מאות כתבות מאז השקת היוזמה, עורכי וכתבי TheMarker כתבו יחד מאות כתבות וידיעות הקשורות כולן ליוזמת ישראל 2021. במקביל, אירחנו כותבים חיצוניים רבים שכולם כתבו על הנושאים שבלב הדיון הציבורי הכלכלי-חברתי.



תוכניותינו לעתיד

בפרק הזמן שחלף מאז השקת היוזמה, למדנו כמה דברים חשובים שמדריכים אותנו בהמשך פעילותנו.

השיח הציבורי הכלכלי-חברתי עובר שינוי עמוק. אזרחי ישראל הבהירו שהנושאים הכלכליים-חברתיים נמצאים גבוה ברשימת סדרי העדיפויות שלהם. המסר הזה חלחל גם למערכת הפוליטית, שמתאימה את עצמה למציאות החדשה. תהליך ההתאמה הזה עדיין בעיצומו.

האזרחים הישראלים גילו את כוחם. בעיקר מאז קיץ 2011, אזרחי ישראל גילו שכשיש להם מטרות ממוקדות וכשהם עושים מאמץ לארגן סביבם תמיכה, יש בכוחם להביא לשינויים. גם התהליך הזה עדיין נמצא בעיצומו.

שיתופי פעולה. יצירת שיתופי פעולה וקואליציות היא הדרך העדיפה ליצירת שינוי. שיתופי פעולה כאלה מרחיבים את השורות, מגבירים תמיכה, יוצרים בסיס מוסרי מוצק, מעמידים לטובת השותפים משאבים רבים – ומגבירים את הסיכוי לשינוי עמוק ובר קיימא.

לאור כל אלה, אנחנו נמצאים בחיפוש מתמיד אחר שותפים שמעוניינים לשנות את השיח הציבורי ולעודד ישראלים לעצב את עתידם.

 

 

שלכם,
גיא רולניק, מייסד ועורך ראשי של TheMarker וסגן מו"ל "הארץ" guy.rolnik@themarker.com
נתן ליפסון, מנהל יוזמת ישראל 2021 של TheMarker nathan.lipson@themarker.com