הגיע הזמן שמערכת הפנסיה תעבור למודל בריא יותר, כמו של קופות החולים

החיסכון הפנסיוני הופך להיות גורם מרכזי בחברה ובמשק. עם התארכות תוחלת החיים, עליית רמת ההחיים ואיכות החיים, הצורך והיכולת להתפרנס על פני עשרות שנים לאחר הפרישה מהעבודה הופכים להיות מאתגרים, ותלויים בחיסכון הפנסיוני. בהתאמה, החיסכון הפנסיוני בישראל מאמיר לרמה שכיום הוא מהווה יותר ממחצית הנכסים הפיננסיים של הציבור, ומגמת העלייה ממשיכה.

מכאן ברור, שהיציבות של הגופים המוסדיים המנהלים את החסכונות הפנסיוניים של הציבור, כמו גם רמת המקצועיות והנאמנות המוחלטת שלהם ללקוח, וניקיון מאינטרסים זרים — צריכים להיות בראש סדר העדיפויות של הגוף המפקח על הפנסיות— רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. אך מה קורה בשטח?

לצערנו, ישנם אירועים שקרו בשנים האחרונות שמעלים שאלות האם המבנה הנוכחי של גופי הפנסיה משרת את קהל החוסכים. צריך לזכור, שבעל שליטה בחברת ביטוח ופנסיה גדולה, ששולטת במאות מיליארדים של כספי חיסכון פנסיוני — ותהיה בעתיד הנראה לעין משלמת משכורות למאות אלפי משקי בית בישראל — מנוע לכאורה מלהתערב בדרך שבה הכסף של החוסכים מושקע, אבל בפועל החומות אינן גבוהות דיין. גם השקיפות בכל הקורה בגופים המוסדיים לקויה, שכן רובם אינם חברות ציבוריות, אלא חברות פרטיות המוחזקות בידי חברות ציבוריות.

דוגמא בולטת הוא שלמה אליהו, בעל השליטה במגדל, המנהלת קרוב ל-300 מיליארד שקל של כספי חוסכים פנסיוניים. אליהו לא מפסיק לבחוש בעסקי מגדל, ובשנים האחרונות עזבו או הועזבו שבעה מנכ"לים ויו"רים, חלקם באופן צורם ,ותוך פיזור רמזים על התנהלות לא תקינה. אלה מהלכים נוגדי יציבות, שעלולים לפגוע ברווחת החוסכים הפנסיוניים של מגדל.

דוגמא עכשווית היא הכוונה של אלפרד אקירוב להשתלט על חברת הביטוח כלל, שמנהלת 220 מיליארד שקל של פנסיות. אקירוב הוא איש עסקים משמעותי בתחום הנדל"ן, וקשה יהיה להבטיח שכספי החוסכים לא יזלגו לעסקיו או לעסקים של מקורבים. הוא מייעד את ניהול חברת הביטוח לבנו, בלי שלשניהם יש ניסיון או ידע בתחום הפנסיה והביטוח.

על אופיו ועל התנהלותו של אקירוב ניתן ללמוד מכך ששילם לשולה זקן בעת משפטו של אהוד אולמרט, גינה את הממונה על ההגבלים לשעבר, פרופ' דויד גילה, לאור כוונתו של האחרון לא לאפשר לו לרכוש חניונים בירושלים מחשש לתחרות, וגולת הכותרת — הוא ניסה להתערב ולהשפיע על עסקי כלל באופן שזכה לביקורת חריפה בדו"ח מיוחד מטעם שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יורם דנציגר. השתלטותו על כלל אינה מבשרת טובות.

מול כל זאת, ראוי לזכור את מודל ההפעלה של מערכת הבריאות בישראל — מערכת קריטית גם כן. קופות החולים, שהן מלכ"רים — גופים ללא כוונת רווח, מהוות את הגוף המפעיל בפועל את החלק המשמעותי של מערכת הבריאות. לגופים אלה אין כוונת רווח ואין בעלי מניות — אבל הם בהחלט מסוגלים להעסיק את מיטב המומחים, ולשלם להם כראוי. הם גם תחרותיים. זהו סוג של "חצי הפרטה" שנותן תוצאות טובות לציבור.

• ככה מדינת ישראל ממשיכה לפגוע בפנסיונרים
• ישנים בשקט כי הפנסיה באפיק "סולידי"? יש לנו חדשות בשבילכם
• מהפכת מחירי הבריאות: ניתוחי ההרזיה ייחתכו כדי להוריד את התמריץ לביצועם
• ב-2020 חלה עלייה של 18% בהלוואות מקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים

לנוכח הכשל המסתמן של מערכת הפנסיה והההצלחה של מערכת הבריאות -—נשאלת השאלה, האם לא הגיע הזמן לכך שמערכת הפנסיה תעבור למודל דומה של מלכ"רים שמנהלים את הפנסיות של הציבור? אמנם, ישנם גם כיום גופי פנסיה שהם מלכ"רים, בעיקר "קופות מפעליות", אולם אלה גופים קטנים, חסומים לציבור הרחב ואינם דומיננטיים בשוק. על רשות שוק ההון לבחון מעבר למודל של גופי פנסיה מקצועיים, תחרותיים שאינם למטרות רווח, שיביאו את מנהלי הכספים הטובים והאחראיים ביותר, ויתחרו ביניהם, אך יהיו שקופים ומשוחררים הרבה יותר מניגודי עניינים מאשר חברות פרטיות שיש להן בעלי שליטה.

ד"ר הראל פרימק הווא יועץ טכנולוגי, פעיל חברתי ויו"ר משותף של עמותת צדק פיננסי