תאונות העבודה בענף הבניין בישראל גובות מחיר כבד בחיי אדם – כפול ויותר מהממוצע באיחוד האירופי. על גיבוש מענה רגולטורי למצב הבטיחות הרופף באתרי הבנייה בארץ מופקד מזה כשנה רן כהן. בעוד רשם הקבלנים, הרשויות המקומיות, משרד השיכון, משרד האוצר ויתר הגופים האמונים על הנושא מסירים מעצמם אחריות, כהן הוא אחד הפקידים היחידים שמקדם מהלכים שביכולתם לשנות את מצב הבטיחות באתרי הבנייה, ולהטיל סנקציות על חברות.

כהן גדל בבאר שבע, ולמד הנדסת חומרים באוניברסיטת בן גוריון. בתקופת לימודיו ואחריה עבד בתעשייה הביטחונית ולאחר מכן עבר למגזר הפרטי. המחאה החברתית ב־2011 חיזקה אצלו, לדבריו, "רצון שנבט קודם לכן לחתור לתפקידים שמאפשרים להותיר חותם בקנה מידה גדול", והניעה שינוי כיוון מקצועי. כיום הוא עומד בראש צוות שאחראי על התוויית הרגולציה, הפיקוח והאכיפה של בטיחות העובדים, ובמקביל משמש חבר ויו"ר בוועדות תקינה. "אין ספק שיש מקומות טובים יותר לעבוד בהם אם מטרת חייך היא להתעשר", הוא אומר. "אבל מי שיכול לרוץ מרתון ולרתום גופים ואנשים למטרה משותפת, יגלה שמעטים המקומות שיכולים להתחרות במרחב ההשפעה שמספק המגזר הציבורי".

בשנה האחרונה פעל כהן להגברת הלחץ על קבלנים, עירב מהנדסי ערים במתרחש באתרי הבנייה, דרש מהמפקחים העירוניים להצטרף לעבודת הפיקוח באתרי הבנייה, וקידם מהלך לפרסום שמותיהם של קבלנים שבאתריהם התרחשו תאונות – מידע שלא נחשף עד כה. כמו כן חבר לצוות שמנתח ומפרסם נתונים כלכליים והשוואתיים על בטיחות בענף הבנייה יחד עם הביטוח הלאומי – מה שמאפשר לציבור לראשונה לקבל מידע מקיף על מספר התאונות בישראל ועלותן למשק (4.7 מיליארד שקל בשנה החולפת). בימים אלה הוא נמנה עם צוות שעוסק בהקמת מערך של סנקציות כלכליות שייכנס לתוקף ב־2018, ויטיל קנס של כ־35 אלף שקל על קבלנים שבאתריהם יימצאו ליקויי בנייה.

{חזרה

משרתי ציבור

>

<

צילום: אייל טואג

$person-name

$mainData.subTitle.value

$m.stack.authorsList.get(0).content.name.trim()

f m t