ד"ר ליאת גרנק היא פסיכולוגית רפואית שמחקריה עוסקים בפסיכו־אונקולוגיה – תחום הבוחן היבטים פסיכולוגיים הקשורים לסרטן והטיפול בו. המחקר מתמקד בצוות המטפל, ובמיוחד באונקולוגים ובהתמודדותם עם ההיבטים הרגשיים של הטיפול שהם מעניקים לחולים.

גרנק, ילידת טורונטו שבקנדה, השלימה שלושה תארים בפסיכולוגיה ופוסט־דוקטורט לפני שעלתה לישראל לפני כחמש שנים. ב־2016 זכתה בפרס זיגמונד קוך שניתן מטעם האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה לפסיכולוג צעיר מצטיין, שתרם תרומות מבטיחות לפסיכולוגיה תיאורטית או פילוסופית. מחקריה תיעדו את המחיר הרגשי של תהליך האבל בקרב האונקולוגים כתוצאה ממוות של מטופליהם, ועוסקים בין השאר במצבי שחיקה של אונקולוגים ובהבדלים בין גברים ונשים בהקשר זה. כך למשל, היא מצאה כי בקרב נשים יש רמה גבוהה יותר של שחיקה בעקבות הטיפול בחולי סרטן, אך דווקא מטפלים גברים חווים מצוקה רגשית גדולה יותר לאחר מות מטופל.

מחקר חדש שלה, שפורסם לאחרונה, עקב אחרי כ־60 אנשי צוות בישראל – עובדים סוציאליים, אונקולוגים ואחיות במחלקות אונקולוגיות – ובחן אם ואיך ניתן לזהות ולהתמודד עם מחשבות אובדניות בקרב חולי סרטן. זה המחקר הראשון שנוגע במורכבות ההגדרה של מחשבות אובדניות בהקשר של מחלת הסרטן, למשל בשאלה האם גם החלטה על הפסקת טיפול תקוטלג כמחשבה אובדנית.

המטרה היא להפיק לקחים ולשפר את איכות שירותי הבריאות. המסקנה המיידית היא שיש לתת יותר תמיכה וכלים פסיכולוגיים להתמודדות עם הקושי הרגשי של האונקולוגים בעבודה היומיומית שלהם. על ידי הענקת תמיכה פסיכולוגית לצוות המטפל, ניתן יהיה לשפר את איכות הטיפול ואיכות החיים של המטופלים ומשפחותיהם, וכן של הצוות הרפואי המטפל בחולים קשים אשר לא אחת נמצאים בסוף חייהם.

{חזרה

חוקרים

>

<

צילום: אייל טואג

$person-name

$mainData.subTitle.value

$m.stack.authorsList.get(0).content.name.trim()

f m t