במעבדה שלה במכון ויצמן, ד"ר אוליאנה שימנוביץ עובדת עם משי שמופק מזחלי משי ומעכבישים כדי לחקור מחלות ניווניות של מערכת העצבים, כמו אלצהיימר ופרקינסון. מחלות אלו נגרמות מהצטברות משקעים של סיבי חלבון (עמילואידים), שתכונותיהם הכימיות והביולוגיות דומות לאלה של חלבון המשי. ואולם בניגוד לעמילואידים, חלבון המשי אינו מסוכן למערכות ביולוגיות. שימנוביץ מפיקה חלבון משי בחליבת בלוטותיהם של זחלי המשי והעכבישים. המחקר עשוי להוביל להבנה טובה יותר של אופן היווצרותם של סיבי החלבון, וכן לפיתוח שיטות אבחון ותרכובות חדשות לטיפול רפואי ממוקד.

שימנוביץ, שהצטרפה לאחרונה למכון ויצמן כחוקרת בכירה, עלתה לישראל מאוזבקיסטן בגיל 20. היא בעלת תואר ראשון בכימיה תרופתית מאוניברסיטת בר אילן, שם גם השלימה את התואר השני והדוקטורט. בעבודת הפוסט־דוקטורט באוניברסיטת קיימברידג' בחנה את המערכת הטבעית שמונעת מחלבוני משי להידבק זה לזה בתוך בלוטת הזחל, במטרה לחקות אותה. ביחד עם שותפיה למחקר, הצליחה לבנות מערכת המייצרת קפסולות משי זעירות שמדמות את האופן שבו המשי נשמר במצב נוזלי בתוך הבלוטה. קפסולות אלו יכולות לשמש להובלה של מטען רגיש, כגון חלבוני משי טבעיים, נוגדנים בעלי תכונות רפואיות, או כל מולקולה עדינה אחרת. המחקר עשוי להוביל ליישומים חדשים בתעשיות התרופות, הקוסמטיקה והמזון, כגון הובלת תרופות או חיסונים לאיבר הרצוי בגוף, כך שלא יתפרקו בדרך. השאיפה היא שהקפסולות הזעירות יאפשרו לפתח תרופות חדשות למחלות עצבים ניווניות.

{חזרה

חוקרים

>

<

צילום: אייל טואג

$person-name

$mainData.subTitle.value

$m.stack.authorsList.get(0).content.name.trim()

f m t