הקפאת לווייתן עלתה לנורווגים בחוזה של 2.7 מיליארד דולר

BW הנורווגית אמורה היתה להקים את מתקן הטיפול בגז מהמאגר. שר האנרגיה: "יש לנו היכולת לעזור לישראל. אבל קודם חשוב להבטיח יציבות"

אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

הידע הנרחב והניסיון שצברה התעשייה הנורווגית בתחום הגז והנפט - למול הצורך של השוק הישראלי הבוסרי באלה - מעלים את התהייה מדוע לא נעזרת ישראל באחת המדינות הידידותיות לה בעולם העוין של יצוא משאבי הטבע. למעשה, במשרד האנרגיה הנורווגי לא ידעו להצביע על משלחת ישראלית אחת שביקרה אצלם במהלך השנים האחרונות כדי ללמוד על המודל הנורווגי ועל הניסיון המקצועי שצברו באוסלו בתחום.

"לעולם לא אכתוב לשר אנרגיה אחר שיש לו מה ללמוד ממני, זה לא יקרה. אבל אנחנו פתוחים לנהל דיון עם אלה שיש לנו יחסים טובים עמם", אמר בסוף השבוע שעבר שר האנרגיה הנורווגי, טורד ליאן (Tord Lien). "נשמח לשוחח על מה שעשינו טוב או רע, ונבחן גם את האפשרות להגיע לישראל", הוסיף.

באשר להיתכנות קשרים מסחריים עם ישראל, אמר ליאן כי "עם הטכנולוגיה והניסיון שלנו במים עמוקים - יש לנו היכולת לעזור לישראל. אבל קודם חשוב לייצר יחסים קרובים עם החברות, ולהבטיח יציבות".

אסדת הקידוח לווייתן ביםצילום: אלבטרוס

בעוד שמשרדי הממשלה מתעלמים, דווקא אנשי שגרירות ישראל באוסלו, השגריר רפי שוץ וראש מטהו דן פורז, הם אלה שמנסים בעצמם לקרב בין שתי הקהילות העסקיות. ואולם מי שכבר הכירה בערך המוסף של הנורווגים היא לא אחרת מאשר נובל אנרג'י, מפעילת קידוחי תמר ולווייתן.

נובל חתמה לפני כמה חודשים על חוזה ענק בשווי 2.7 מיליארד דולר מול חברת BW הנורווגית שאמורה היתה לספק את האנייה הצפה שעל גביה יוקם מתקן הטיפול בגז המופק מלווייתן. ואולם, אי הבהירות הרגולטורית שגרמה להקפאת פרויקט הפיתוח של המאגר הביאה גם לפקיעת הסכם העקרונות שנחתם בין הצדדים, ולניסיונות חוזרים ונשנים מצד אנשי התעשייה הנורווגית להדגיש את חשיבות היציבות הרגולטורית בשיחותיהם עם העיתונות הישראלית.

"השאלה היא לא אם יש לכם 30 TCF גז טבעי, אלא אם אתם רוצים לעשות אתם משהו", אמר פר האגן, מנהל האזור באיגוד חברות האנרגיה הנורווגי (INTSOK).

בנורווגיה שוללים בעקשנות כל דיווח על הימנעות פוליטית מהשקעות בישראל, ולהדי הניסיונות להחרים השקעות בישראל התייחס בסוף השבוע שעבר השר המקומי, באירוע שערכה לשכת המסחר ישראל־נורווגיה באוסלו: "אנחנו לא נוהגים להתערב בהחלטות שמקבלות חברות עסקיות, אבל תומכים בפעילות התעשייה שלנו באזורים שאינם תחת סכסוך, לרבות בישראל".

עם זאת, השר סייג ברמז את דבריו בנוגע להשקעות מעבר לקו הירוק: "בישראל ישנם אזורים שאינם במחלוקת, כמו המים הטריטוריאליים שלה, וחברות נורווגיות שיפעלו באזורים אלה, לרבות חברת הקידוחים הממשלתית סטאטאויל, יקבלו את מלוא התמיכה שלנו", הוסיף.

ליאן הפתיע כשהסתייג משימוש בגז ככלי גיאופוליטי ("לא הרבה אוהדים אותנו, בגלל שאנחנו מוכרים למי שמשלם יותר") - והדגיש את החשיבות בפיתוח תעשיות נוספות בנורווגיה, לצד תעשיית המשאבים, כדי להמשיך ולתחזק את מדיניות הרווחה גם בעתיד הרחוק.

טורד ליאןצילום: בלומברג

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"