עסק ירוק |

הקלינטק מחפש חברים בפייסבוק

הקלינווב, גרסת המדיה החברתית לטכנולוגיה הירוקה, הוא לא רק ניסיון לשנות את העולם עם פייסבוק וטוויטר, אלא גם קרש הצלה אפשרי לתעשיית הקלינטק

אשר שכטר, פרשנות
אשר שכטר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אשר שכטר, פרשנות
אשר שכטר

לא קל לתעשיית הקלינטק בימים אלה. חברות פושטות רגל, מקורות המימון מתייבשים וסטארט אפים שאפתניים שלפני שנתיים היו מצליחים לגייס הון בקלות נתקלים לפתע בגבות ספקניות המורמות לעברם. המשקיעים והקרנות, שפעם הסתערו על המגזר בחיפוש אחרי הדבר הגדול הבא, הבינו את המורכבות העצומה ואת אורך הרוח הנדרש לפיתוח ולהבשלת פתרונות אנרגיה עתידיים. ואולם יש מגזר אחד בתעשיית הקלינטק – בן פחות משנתיים – שדווקא צומח ומשמר את מה שנותר מתדמיתו של הענף כתעשייה חדשנית, פורצת דרך והכי חשוב - טרנדית. הכירו את הקלינווב (Cleanweb), גרסת המדיה החברתית לטכנולוגיה ירוקה.

הקלינווב, או Digital Green בשמו השני, הוא הדבר החם של החודשים האחרונים בתחום הקלינטק. מדובר במיזמי קלינטק המבקשים לרתום את המדיה החברתית, באמצעות כלים כמו טוויטר, פייסבוק ופלטפורמות אחרות, כדי להשפיע ולשנות את האופן שבו אנו צורכים משאבים ומתנהלים מבחינה אקולוגית בכוכב הלכת המתכלה שלנו. הקלינווב אמור להוביל ליישום יעיל ומהיר של טכנולוגיות קלינטק בתעשייה ובתחומים נוספים. זהו חיבור כמעט טבעי בין שני הטרנדים החמים ביותר של מגזר ההון סיכון בשנים האחרונות - קלינטק ומדיה חברתית - בצומת שבו הקלינטק פוגש את פייסבוק.

צילום: בלומברג

מי שטבע ראשון את המונח הוא סוניל פול, מייסד קרן ההון סיכון ספרינג ונצ'רס. בבלוג שפרסם בפברואר כתב כי "גיוס הון סיכון לקלינטק ולחברות (בשלבים מוקדמים) שעוסקות בסוגים חדשים של הפקת אנרגיה, הפך ליותר ויותר קשה. זה הזמן גם למשקיעים כמוני לחשוב על דרכים חדשות להשקיע את כספנו בפתרון בעיית האנרגיה, וההזדמנות הבאה הזאת היא קלינווב". הבעיה העיקרית של חברות הקלינטק, כתב, אינה הטכנולוגיה, אלא הקושי ליישם אותה ולשכנע את הצרכנים בנחיצותה.

"טכנולוגיות IT והמודלים העסקיים המתפתחים במהירות ברשת יכולים להרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות", כתב פול. "בימים אלה תעשיות שונות - התעשייה הסולארית, אנרגיית רוח והביו דלקים -אינן מתמודדות עם אתגרים מדעיים בסיסיים. חלק גדול מפריצות הדרך המשמעותיות כבר קרו, ובנסיבות מסוימות חשמל שמופק מאנרגיית השמש או הרוח זול יותר כבר עכשיו מחשמל שהופק באמצעות דלקים מאובנים. תעשיות אלה נפגעות בשל ערוצי מכירות לקויים, תמריצים מורכבים לגיוס הון, ויכולת כושלת לתקשר עם הצרכנים. בכוחן של טכנולוגיות המידע החדשות להוביל את תעשיות הקלינטק - במיוחד את את תעשיית האנרגיה הסולארית - לשלב הבא של הפחתת עלויות ויישום משופר. מידע טוב יותר יכול לצמצם אי יעילות ולהפוך את האנרגיה הסולארית, למשל, לזולה יותר מפחם, ולאפשר לה להגיע לנתח של 15%־20% מצריכת החשמל בארצות הברית".

עשו לנו לייק ותקבלו את מיטב הכתבות והטורים של המגזין ישירות לפייסבוק שלכם

הטיעון בעד הקלינווב הוא כזה: הבעיה הגדולה ביותר של חברות הקלינטק היא שהמוצרים שלהן יקרים ולא נגישים להמונים. המדיה החברתית, במיוחד דרך אפליקציות במובייל, מאפשרת למצוא פתרונות שיוזילו את העלויות וירחיבו את קהל היעד. סולאר מוזאיק, למשל, שכבר כונתה על ידי הבלוגר הפופולרי אום מאליק "קיקסטארטר של האנרגיה הסולארית", משתמשת באחד מהכלים הטרנדיים ביותר כיום בתחום המדיה החברתית – Crowdfunding – במטרה לאפשר לאנשים לגייס את הכסף הדרוש כדי לשים פאנלים סולאריים על גגות הבתים בשכונות שלהם. WegoWise מייצרת פלטפורמת רשת שמאפשרת לגולשים לנתח את חשבונות הגז, המים והחשמל של בנייני המגורים שלהם כדי להקל עליהם להבין איפה אפשר לחסוך ולהתייעל. הארגון הבריטי דיגיטל גרין השיק באחרונה שירות אותו כינה "אמריקן איידול לחקלאים", שבמסגרתו חקלאים במדינות כמו הודו ואתיופיה מקליטים את עצמם במהלך עבודתם ויוצרים סרטונים קצרים של 8־10 דקות, שבהם הם מסבירים לחקלאים בכפרים אחרים כיצד הם יכולים להתייעל ולשפר את חייהם. במידע שנאסף בפרויקט עושה הארגון שימוש כדי להקים רשת חברתית שתעקוב אחר הפרויקטים השונים, בשם פארמרבוק.

בהדרגה, אך במהירות, הופך הקלינווב לבאזז וורד החדש. בינואר השנה ערכה עיריית ניו יורק את מרתון ההאקרים השני בתחום הקלינווב, בנוכחות אחראית הדיגיטל של העירייה, רייצ'ל סטרן, ומייסד קרן ההון סיכון יוניון סקוור ונצ'רס, פרד ווילסון. בסתיו הקודם, ערכה סן פרנסיסקו מרתון האקינג דומה. משקיעים נלהבים רואים בשילוב שבין קלינטק, ענף הידוע לשמצה בחוסר רווחיותו, לבין המדיה החברתית הזדמנות גם לקדם שינוי סביבתי וחברתי משמעותי – וגם לעשות רווח קטן לעצמם.

במאי האחרון חשפה חממת הסטארט אפים האמריקאית גרינסטארט חמישה סטארט אפים מבטיחים בתחום הקלינווב, שכולם מציעים פתרונות מבוססי רשת לבעיות אנרגיה ותחבורה ומחפשים מימון ראשוני. מאות משקיעים פוטנציאליים, עיתונאים ובלוגרים הצטופפו במשרדי החברה, שעה שחברות כמו סקוט נטוורקס – מיזם מדיה חברתית לשיתוף טוסטוסים חשמליים – הציגו את רעיונותיהם.

עלייתו של הקלינווב מסמלת את השלב הבא בעולם הקלינטק: אחרי שהגישה הקודמת - מימון מיזמים שאפתניים לאנרגיה סולארית או אנרגיית רוח - נתקלה במכשולים שהציבה בפניה המציאות, מנסה הקלינווב להתמקד ביישומן של אותן טכנולוגיות והנגשתן לקהל הרחב. "הסמאטרפונים שיש לנו כיום חזקים יותר מהמחשבים שבהם השתמשה נאס"א כדי להנחית אדם על הירח, אבל כל מה שאנחנו עושים אתם זה לזרוק ציפורים על חזירים", הסביר פול בפסטיבל סאות' ביי סאות' ווסט (SXSW) האחרון. וכך, בעוד שקלינטק הפכה לסוג של מילה מלוכלכת בעיני משקיעים שרואים בה בעיקר סימן לשאפתנות חסרת כיסוי וחוסר יעילות - בשל פשיטות הרגל המתוקשרות של חברות כמו יצרנית האנרגיה הסולארית סולינדרה, הקלינווב נהנה מההילה של מיזמי מדיה חברתית כמו אינסטגרם או וואטסאפ ששוויים מוערך במיליארדי דולרים.

בנובמבר נכנסה גם ענקית התעשייה ג'נרל אלקטריק (GE) לזירה שהיא מכנה "אינטרנט תעשייתי". בפועל לא מדובר במשהו חדש שעשתה GE, אלא במיתוג של מאמציה בתחום רשתות החשמל החכמות (Smart grid) והשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לעקוב אחרי צריכת אנרגיה וניצולה באופן יעיל. במקום לדבר על פיתוח תשתיות כמו פעם, משקיעים, יזמים וקרנות כאחד מחפשים כמה שיותר מונחים מעמק הסיליקון – "ענן", למשל - שאותם ניתן להתאים לטכנולוגיות ירוקות.

בסופו של יום, ייתכן שהקלינווב יעשה לתעשייה את מה שעשה הנרי פורד לתעשיית הרכב עם המצאת פס הייצור ומודל טי. במיוחד בשעה שבה תעשיית הקלינטק כולה נמצאת במשבר ומגזר האנרגיה הסולארית בכלל נאבק בתדמית בעייתית ומתקשה לשרוד, יש חשיבות עצומה למיזמים שמנסים למצוא דרך להפוך אותו לבר קיימא. "המכונית הבאה שלכם תהיה הטלפון הנייד שלכם", אמר פול בכנס Green:Net שנערך במאי האחרון, כשהוא מתייחס לשירותי שיתוף מכוניות או חדרים כמו AirBnB. "התפתחות התשתיות הביאו את המגזר הסביבתי להרבה הישגים", הוסיף פול, "אבל הקלינווב יעניק לנו את היכולת להפיץ תוכנות ושירותים שיהפכו את אותן תשתיות ליותר יעילות, וזה השלב הבא באבולוציה של התעשייה".

הכתבה מתפרסמת בגיליון ינואר של מגזין TheMarker

לקבלת גיליון היכרות חינם חייגו: 5200*,
שלוחה 1

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

שיעור באוניברסיטה. באקדמיה מצופה מהסטודנטים להתמודד עם בעיות שלא ראו קודם

הסטודנטים באקדמיה נדרשים לראשונה לחשיבה מעמיקה - והתוצאות עגומות

דירה בהנחה

6,269 משקי בית זכו בהגרלה. אבל האם בכלל כדאי לקנות דירה בהנחה?

לחוסכים הסולידיים יש אלטרנטיבה

שעתו היפה של החוסך הסולידי: יש חלופה טובה יותר לפיקדון בבנק

טסלה, מודל S. המחיר למי שיזמין את המודל היום ייקבע בהמשך

אחרי כמעט שנתיים: הדגמים הגדולים של טסלה מגיעים לישראל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אלעד כהן (מימין), ניצן רנגיני בוצר ודניאל בוצר

ממשכורת של 30 שקל בשעה – לווילה בת שלוש קומות במושב מבוסס בשרון

מסיבה בבריכה, אילוסטרציה

בעל הבית מרוויח 15 אלף שקל ללילה - החיים של השכנים נהפכו לסיוט