חברת TRI של אריה גנגר בבעיית נזילות: מתקשה לשלם ריבית על הלוואותיה - הייטק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

חברת TRI של אריה גנגר בבעיית נזילות: מתקשה לשלם ריבית על הלוואותיה

מודיס דיווחה כי TRI לא פרעה חוב של 204 מיליון דולר; הבעיות של גנגר ב-TRI מצטרפות למשבר בלומניס עם משקיעיה ולהפסדים של חיפה כימיקלים

ההדים סביב כישלונה של לומניס לעמוד בתחזיות וקריסת מנייתה בשבוע האחרון, אינם עתידים לדעוך בקרוב. סימני השאלה סביב תפקודם של ההנהלה והדירקטוריון של החברה מיקנעם עשויים להפנות את הזרקור גם אל בעל השליטה בחברה, אריה גנגר, המשמש בה גם כדירקטור.

לפי כמה סימנים ועדויות המצטברים באחרונה, נראה כי המצב בעסקיו של גנגר עלול לטרוד את מנוחתו. מדיווח של סוכנות הדירוג מודיס שפורסם ב-2001 עולה כי במארס 2001 לא פרעה Trans Resources Inc) TRI) - חברה בבעלותו של גנגר - ריבית על חוב בסך של 204 מיליון דולר. חוב זה היה מורכב משתי סדרות אג"ח, והקרן בגינו היתה אמורה להיות משולמת ב-2008 בסך של 100 ו-111 מיליון דולר.

TRI, שנוסדה ב-85' על ידי גנגר המשמש כיו"ר שלה, היא חברה פרטית לייצור ושיווק של כימיקלים ודשנים. החברה מחזיקה במלוא המניות של חיפה כימיקלים הישראלית, שהיא אחד הספקים הגדולים בעולם של דשן מסוג חנקת האשלגן, וחומרים נוספים. מעבר למה שדווח במודיס, קשה להסיק דברים אחרים לגבי מצבה של TRI, שכן החל באוגוסט 2000 היא חדלה להיסחר בבורסה האמריקאית ונהפכה לחברה פרטית.

עם זאת, ניתן למצוא רמזים למצבה של TRI בצרות שפוקדות את החברה הבת החיפאית שלה, חיפה כימיקלים. בשנים האחרונות הידרדרה חיפה כימיקלים למשבר קשה בעקבות החרפת התחרות בשוק הדשנים העולמי. ההנהלה דיווחה כי החברה הפסידה ב-2000 כמעט 30 מיליון דולר, והפחיתה את תפוקת מפעליה משמעותית.

ביוני 2001, שלושה חודשים לאחר מה שנראה כבעיות נזילות אצל TRI, הודיע גנגר כי הוא מוכר מניות של לומניס בעשרות מיליוני דולרים. מכירה זו אמנם התבצעה בעיתוי מצוין מבחינת גנגר - כשמניית לומניס זינקה לשחקים, אך ניתן לשאול מה מידת הקשר של מכירה זו לבעיות שמהן סובלת TRI.

בדיווח שמסר גנגר לבורסה נאמר כי מכירת המניות נועדה להחזיר "באופן חלקי" התחייבות בסך 25 מיליון דולר שנטלה על עצמה אחת החברות האחרות שבבעלותו באוגוסט 2000. זהותה של החברה לא נמסרה בדיווח, אך נאמר כי אותה חברה העמידה כ-1.96 מיליון מניות לומניס שברשותה כערבות להלוואה, כך שהסיכויים שזו אכן TRI נראים גבוהים.

TRI, וגם החברה הבת שלה חיפה כימיקלים, היו הכלי שדרכו רכש גנגר חלק גדול מאחזקותיו בלומניס כאשר השתלט על החברה ב-98'. לפי ההערכות, השליטה של גנגר בלומניס מתחלקת בין TRI לבין חברות אחרות שבבעלותו.

גנגר החל את דרכו בעולם העסקים בתחילת שנות השבעים כאשר עבד עם המיליונר הישראלי לשעבר משולם ריקליס. הוא נחשב מזה שנים ארוכות לאחד האנשים המקורבים ביותר לראש הממשלה אריאל שרון.

לפני 20 שנה ביקש שרון למנות את גנגר למתאם הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון, ונכשל. גנגר רכש מהמדינה את מפעל חיפה כימיקלים ב-86' כאשר שרון היה שר התעשייה והמסחר, בעסקה שעוררה ביקורת ציבורית. בשנה האחרונה, כך מדווח בכלי התקשורת בישראל, נהפך גנגר לאחד ערוצי הקשר המרכזיים של שרון אל הממשל האמריקאי, והוא מנהל שיחות ארוכות בשמו עם גורמים מדיניים מעבר לים.

שורשיה של חבילת המניות שמחזיק גנגר בלומניס טמונים כמעט 15 שנים לאחור. בשלהי שנות ה-80 רכש גנגר את השליטה בחברת תעשיות לייזר, שפיתחה מערכות לייזר לשימושים רפואיים. לאחר ששבע מרורים ואכזבות מההשקעה במשך כמעט עשור, הוא מיזג אותה ב-97' אל תוך אי.אס.סי מדיקל - חברה צעירה יחסית שצמחה במהירות מטאורית - וקיבל בתמורה מניות מיעוט.

המיזוג נחשב להצלחה גדולה, ועל הנייר הכפיל גנגר את השקעתו בלייזר פי 15. אולם גם מהלך זה לא צלח, ומעט לאחר מכן נקלעה אי.אס.סי למשבר, שבמהלכו קרסה המניה עם שווי אחזקותיו של גנגר. המהלך הבא של גנגר היה גיבוש גרעין שליטה והשתלטות על החברה, שבמהלכה הדיח את ההנהלה הוותיקה בראשות ד"ר שמעון אקהויז, ומינה הנהלה מטעמו.

צוות חדש זה כלל את יאשה סיטון, שהגיע מתעשיות לייזר כמנכ"ל, וכן את שגיא גנגר, בנו של אריה גנגר, שמונה לתפקיד סמנכ"ל הכספים. לזכותה של הנהלה זו נזקף קרדיט על כך שהעבירה את אי.אס.סי מהפסדי ענק ותביעות משפטיות דרך תוכנית הבראה מוצלחת, ועד לרווחיות ולמהלך המשמעותי של מיזוג עם החטיבה הרפואית של קוהירנט ב-2001.

שוק ההון תיגמל את הנהלת אי.אס.סי, ובשמה החדש לומניס, בעין יפה על הצלחת הביצועים העסקיים. מניית החברה זינקה מרמות של 12 דולר בתחילת 2001 ועד ל-30 דולר בקיץ של אותה השנה.

ואז הגיעה העת למימוש. הנהלת החברה ובעלי העניין לא החמיצו את ההזדמנות שבה שהתה החברה בשווי של יותר ממיליארד דולר, ומכרו מניות בכמויות גדולות.

בראש המממשים היה אריה גנגר, שמכר ביוני 2001 כמחצית מאחזקותיו בלומניס. בדיעבד ניתן לומר כי מימש את המניות בזמן: גנגר מכר כ-1.2 מיליון מניות לומניס במחיר של 27.4 דולר - רק 9% מתחת למחיר השיא שאליו העפילה המניה מעט לאחר מכן. התמורה הכוללת של גנגר הסתכמה בכ-33 מיליון דולר, ולאחר המכירה נותרו בידיו 1.58 מיליון מניות, שהן 4.7% מהון החברה.

לכאורה, ניתן לומר כי גנגר המתין זמן רב למימוש ההשקעות בתעשיות לייזר משנות ה-80, אולם העיתוי נראה מוזר בכל זאת. לכאורה, כאשר בעל השליטה בחברה מוכר מחצית מאחזקותיו בבת אחת - רק כמה חודשים לאחר השלמת מיזוג משמעותי עם החטיבה הרפואית של קוהירנט - הדבר אומר דרשני.

ואכן, מי שפירש את המימוש הגדול של גנגר ושל הנהלת לומניס כאיתות שלילי למניה, עשוי היה לחסוך לעצמו הפסדים לא קטנים. מניית לומניס כמעט ולא שבה מאז לרמות המחירים של 30 דולר, והתרסקה בשבוע האחרון לרמות שנעות סביב 8 דולרים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#