הנשים שמקדמות את כלכלת ישראל בעולם: "תמיד ישאלו מה עושה הבעל" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

הנשים שמקדמות את כלכלת ישראל בעולם: "תמיד ישאלו מה עושה הבעל"

נשים מתחילות לגלות את ההזדמנויות הרבות שטמונות במשרת הנספחת הכלכלית בחו"ל, ומתוך 43 צירים משמשות כבר 15 נשים בתפקיד ■ ארבע נספחות - בוושינגטון, טוקיו, ורשה ובייג'ין - מספרות מה משך אותן לתחום, על תחושת השליחות, וגם על הקשיים שעומדים בדרכן

3תגובות
ארבע הנספחות. מימין: יפעת אלון פרל, אסתי איילון קובו, שרה אן מדי ונועה אשר
אוליבייה פיטוסי

"עבדתי בפירמת עורכי דין והשתכרתי יפה מאוד עד שמאסתי בייצוג אינטרסים של בעלי הון. רציתי לייצג את האינטרסים הכלכליים של המדינה", אומרת אסתי איילון קובו, שתצא בקרוב לייצג את ישראל בבייג'ין כנספחת כלכלית. "השכר במשרד לא גבוה ואין שום תחרות עם השוק הפרטי, אבל תרומה והשפעה, הן בארץ והן בחו"ל, יש פה בשפע".

43 צירים כלכליים — 28 גברים ו–15 נשים — משרתים את מינהל הסחר של משרד הכלכלה, ודרכו את כלכלת ישראל ברחבי העולם. תפקידם הוא לקדם את היצוא למדינה שבה הם מוצבים, ובמקביל למשוך משקיעים לפעילות בארץ. הם גם נקודת המפגש בין ישראלים המבקשים ליצור קשרים כלכליים בחו"ל למקומיים.

הייצוג הנשי

היעדים של הצירים מדידים: החל בכמה מיליוני דולרים או באיזה שיעור עלה היצוא למדינת ההצבה ועד כמה חברות מקומיות פתחו סניפים או משרדים בישראל.

אורכה של שליחות הוא ארבע שנים, והעניין הרב שמציע התפקיד, ההתפתחות האישית והחוויה בחו"ל, מושכים לא מעט אנשים, אלא שרק מעטים זוכים. ב–2016 למשל הגישו מועמדות לקורס הנספחים 1,422 איש, מתוכם הפכו 13 איש בלבד לצוערים, שמונה גברים וחמש נשים. שנה לאחר מכן עמד מספר המועמדים על כ–1,000, כשאת הקורס החלו 15 איש, מתוכם שמונה נשים. המאושרים שהתקבלו עוברים קורס בן שלושה חודשים ומשולבים למשך שלוש שנים בתפקידים במינהל הסחר במשרד הכלכלה. רק אחרי תקופת ההכשרה הם יכולים לגשת למכרזים עבור הצבה בחו"ל.

הפסיפס הישראלי

כנס שערך באחרונה משרד הכלכלה זימן לחדר אחד ארבע נשים בתפקיד — שתיים ותיקות ושתיים שיוצאות בקרוב לשליחותן הראשונה. השיחה מגלה פרופיל דומה מאוד: כולן אקדמאיות דעתניות ורהוטות, בעלות תחושת שליחות עמוקה וגם סקרנות ותעוזה. עם זאת, הן גם מרכיבות את ה"פסיפס האנושי של החברה הישראלית", כפי שמגדירה זאת אחת מהן, שרה אן מאדי, 29, היוצאת בקרוב לפולין.

אסתי איילון קובו
אוליבייה פיטוסי

מאדי מגיעה מהחברה הדרוזית, גדלה בג'וליס ולמדה בתיכון ירכא המפורסם למצוינות. אחרי התיכון עשתה שירות לאומי וגם שני תארים באוניברסיטאות מובילות. לדבריה, היא נהנית ממשפחה תומכת, גם כשהיא יוצאת לשליחות כרווקה. "הדרוזים הצעירים שונים מהדורות הקודמים, ומושפעים פחות ממה שיגידו ברחוב או בכפר".

לצדה, איילון קובו, 39, שעלתה לישראל ב–1985. היא הנספחת הכלכלית הראשונה בת העדה האתיופית, ובקרוב כאמור תצא לבייג'ין. למשרד הכלכלה היא הגיעה ב–2014 מתוך חוסר בתחושת השליחות. בתשובה לשאלה מדוע ניגשה דווקא למכרז לסין, היא משיבה, "כי סין אינה העתיד כמו שאוהבים להגיד, אלא ההווה. ברור לי שאני אהיה בולטת שם, אבל גם בישראל אני עדיין בולטת. כשהייתי בסין בחפיפה הרגשתי שהבת שלי יותר אטרקטיבית ממני בגלל התלתלים".

מה שחורה לה באמת, גם היום, הוא העובדה שעם כניסתה לכל חדר מיד מניחים שהיא מתמחה או מזכירה. "עדיין קשה לחברה בישראל לקבל את המעמד והתפקיד", היא אומרת.

נספחת נוספת היא יפעת אלון פרל, 40, בשנתיים האחרונות בוושינגטון הבירה. מדובר בשליחות שנייה לאחר שהיתה לפני עשור בספרד. אלון פרל היא אישה דתייה שגדלה ביישוב קטן, וטוענת שחסרות לה נשים בקדמת הגזרה הכלכלית בכלל, ונשים דתיות בפרט. היא מקווה שנשים שלא חושבות על התפקיד הזה יבינו כמה כדאי להתמודד עליו.

יפעת אלון פרל
אוליבייה פיטוסי

נועה אשר, 47, היא הנספחת הכלכלית בטוקיו בחמש שנים האחרונות, לאחר שקיבלה הארכה, ומצפה לה שם שנה נוספת. גם עבורה מדובר בשליחות השנייה. את קורס הצוערים עשתה ב–2002, וההצבה הראשונה שלה היתה בשיקגו. לטוקיו הגיעה עם תינוקת בת שמונה שבועות.

כל הארבע, כאמור, מדגישות תחושת שליחות עמוקה. "האתגר המקצועי והניהולי מדהים", אומרת אשר. "את עושה עבודה חשובה בייצוג המדינה, וכשעושים עבודה טובה גם רואים את התוצאות. כשנתוני הסחר עולים בעקבות עבודה שלך, הסיפוק עצום". אלון פרל מסכימה: "פניתי מיוזמתי לאיש סייבר של חברה אמריקאית שבסוף תהליך ארוך החליטה להגיע לארץ. המשמעות היא עבודה להרבה מאוד אנשים. זאת דוגמה קטנה לעבודה שלנו. העובדה שהתוצאות נראות לעין מאוד משמחת".

מאדי יוצאת לוורשה בקרוב, וגם היא נחושה להשפיע. "בחרתי את פולין על אף הרגישות הפוליטית, כי זו כלכלה מעניינת שהפגינה ביצועים טובים ויש בה הרבה פוטנציאל לתעשייה הישראלית", היא אומרת. "אין לי ספק שישראלים יכולים למצוא בה ובשכנותיה לא מעט הזדמנויות".

"הבעל יעשה חיים"

שלוש מארבע הנספחות נשואות ובעלות ילדים. העובדה שכל המשפחה נוסעת עם אמא לשליחות אינה טריוויאלית. "לא חשוב איזה תפקיד תעשי בחו"ל, תמיד ישאלו מה עושה בעלך", אומרת איילון קובו. כצפוי בעל תומך הוא כלי מרכזי בתפקיד הזה, בעיקר כשהוא מוכן לסכן את הקריירה שהוא משאיר מאחוריו בישראל.

כשאיילון קובו נשאלת מה יעשה בן זוגה, איש מערכות מידע, בזמן שהיא תקדם את יחסי הסחר בין סין לישראל, היא עונה: "בעיקר חיים". לדבריה הוא מתייחס לשליחות כאל "הזדמנות ללמוד, להכיר את התרבות, וגם לקחת תפקיד יותר מוביל בבית".

שרה אן מדי
אוליבייה פיטוסי

ייתכן גם שכמו בני זוג רבים, הוא יעבוד בשגרירות ישראל בחצי משרה. "הדיונים התרכזו ביעד הנכון, לא בשאלה האם לנסוע או לא", היא מספרת, ומוסיפה כי בעלה הוא הוא בן של שליחים.

כמו בעל תומך גם היכרות מוקדמת עם העולם היא נושא שחוזר על עצמו. אשר היא בת של שליחים, ולדבריה 50% מקורס הצוערים בו השתתפה היו כאלה. כשהיא נשאלת על בן זוגה היא עונה בגילוי לב: "ברור שיש בעיה, זה פוגע לו בקריירה. עם זאת, הוא בא אחרי ליפן כי הוא סמך על האינטואיציות שלו ועלינו כמשפחה". גם הוא עבד בתחילת הדרך בשגרירות, אך היום הוא עובד בחברה יפנית. בן זוגה של אלון פרל התפטר מאמדוקס אחרי שנים רבות. בשליחות הקודמת אליה יצאו עבד באמדוקס ספרד, ולא התלהב משליחות שנייה. ההחלטה המשותפת היתה שאם תזכה במכרז היחיד אליו ניגשה, לוושינגטון, תהיה זו הזדמנות שאי אפשר לסרב לה. "בן זוג של נספחת חייב להיות חזק ומלא ביטחון עצמי", היא אומרת. "אולי הוא לא היה בוחר את האתגר הזה בעצמו, אך הוא לא חשש ממנו. המעבר לא נטול מהמורות, אבל מאוד מעצים".

מאדי רווקה כאמור. לדבריה, בקורס שלה היה רווק נוסף שנשלח לקולומביה. "אני לא יודעת אם זה יותר קל", היא אומרת. "לכל מצב יש את האתגרים שלו. אני נוחתת לבד וצריכה להתחיל לחפש בית ולהתיישב בו, ובמקביל להתחיל לתקתק עבודה. המדינה נותנת לך תקציב אבל את קובעת באיזו דירה תגורי. חשוב להבין שכל רילוקיישן מאתגר. מדובר ביציאה מאזור הנוחות להרפתקה חדשה. זה דורש אומץ, ויכולת הסתגלות מאוד מהירה, בין אם את רווקה או בעלת משפחה".

לנשים בתפקיד יש יתרון, או שזה חיסרון דווקא?

אלון פרל מספרת: "אני פוגשת המון נשים בממשל בוושינגטון, ומעולם לא נתקלתי בתקרת זכוכית. כשהייתי בספרד ישבתי בחדרים מלאים בגברים — אף פעם לא הרגשתי איזשהי בעיה. עם זאת, אישה חזקה תמיד תחשוב איך לא להצטייר כתוקפנית. היא תחפש את האיזון בין הרצון שהקול שלה יישמע, מבלי להיתפש אגרסיבית. גבר לא חושב במושגים האלה".

אשר מוסיפה: "בטוקיו החברה לא תומכת בנשים עובדות. ההתייחסות שם מלכתחילה פחות טובה, לכן יש אתגר אישי גדול בניהול נשי של צוות יפני. לא פעם נכחתי בקבלות פנים שמשתתפים בהן 1,000 גברים יפנים, ואני האישה היחידה שעומדת על הבמה ומציגה את ישראל. בהתחלה זה מוזר, אחר כך מתרגלים. פעמים רבות אני מעלה את הנושא ומדברת עם אנשי עסקים יפנים על העובדה שהם לא מנצלים כיאות 50% מכוח העבודה שלהם. ביומיום לנשים יש ערך מאוד גדול. אני רואה את עצמי כשדכנית מכיתה ד', וזה מה שאני עושה בין חברות יפניות לישראליות".

נועה אשר
אוליבייה פיטוסי

בואו נדבר על כסף. אם בעבר שליחים ושליחות יכלו לחזור ולקנות בית, היום זה לא ככה.

אשר אומרת: "המשכורות כאן לא רעות, אבל בשלב ראשון יש נפילה כלכלית חזקה כי בארץ היו שתי משכורות. בהמשך זה מתאזן, אבל לא מתעשרים מזה".

אלון פרל מוסיפה: "הבן שלי הולך לגן בוושינגטון שנחשב מקום מאוד יקר. המדינה משלמת עבורו 14 אלף דולר אבל הגן עולה 30 אלף דולר, כך שאנחנו משלמים את היתרה. אני לא רוצה להישמע מסכנה כי אני ממש לא, אבל כמו שנאמר כבר, לא הופכים לנספח כלכלי בשביל הכסף".

בענף מעריכים כי משכורתם של הנספחים עומדת על כ–6,000 דולר ברוטו בחודש. אבל מעבר למוטיבציות שקשורות בכסף ובשליחות, מספרות הנשים על התרומה לילדים, גם אם הם לא תמיד מבינים אותה. אלון פרל מספרת על הרבה רגעים קשים עם בנה שישב חצי שנה בכיתה א' בלי לדעת אנגלית. "כל האגרסיות יצאו בבית", היא אומרת. "פתאום את מבינה שהילד שלך סובל כי את רוצה להגשים חלום מקצועי. עד שהכל מסתדר עוברים ימים לא פשוטים. גם לזה צריך להיות מוכנים. עם זאת, היתרונות לטווח הקצר והארוך, גם למבוגרים וגם לילדים, עצומים".

אשר מסכימה: "כשניגשתי לקורס צוערים הייתי רווקה, אבל כבת לשליחים אני יודעת שהמעברים תרמו לי הרבה. זה מאוד בונה את האישיות. בשליחויות המשפחה מאוד מתקרבת. הקשרים עם הילדים ועם בן הזוג מתחזקים, וכולם מרוויחים מזה המון, גם אם רחוקים מהמשפחה המורחבת. הבת הקטנה שלי בגן יפני כבר חמש שנים, זאת חוויה שאי אפשר לחוות אחרת".

בעתיד כולן מתכננות להיות בישראל, ובמגזר הציבורי אלון פרל רוצה להיות "מנכ"לית משרד כלכלי". גם איילון קובו מכוונת ל"ניהול בכיר מאוד במשרד ממשלתי". אשר מגדירה את העתיד המקצועי שלה כ"משרה בכירה ניהולית במשרד ממשלתי, או משרה אחרת בשירות הציבורי". מאדי, הצעירה מכולן, אומרת כי "לחיים יש מה להציע ואני מוכנה לקחת. ברור לי שארצה להיות בעמדה בכירה בשוק הפרטי או הציבורי, בה אני יכולה להשפיע על תפישות עולם בנושאים הקשורים למשל לנשים, או לציפיות מאוכלוסיות שונות המתקיימות בתוך החברה הישראלית".

"בטוקיו החברה לא תומכת בנשים עובדות"
Ryan McVay / Digital Vision via

קורס 2020 יוצא לדרך

המיונים לקורס נספחים כלכליים שיחל בפברואר 2020 יצאו לדרך. תהליך המיון כולל מבחני ידע כללי וכלכלי, בחינת כישורים קוגניטיביים שונים, ידע בשפה האנגלית, וכן מיומנויות מקצועיות, ניהוליות ואישיות מגוונות.

המבחנים יתנהלו במספר שלבים ויכללו בחינות בכתב, סימולציות וראיון אישי. מועמדים שיתקבלו ישתתפו בקורס בן כשלושה חודשים, בו ירכשו ידע נרחב בתחומי הדיפלומטיה, שיווק בינלאומי, כלכלת ישראל, כלכלות בעולם, הסכמי סחר, קידום השקעות, שיתופי פעולה ועוד.

בתום הקורס ישתלבו בוגריו בתפקידי מטה במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה, ולאחר תקופת הכשרה בת כשלוש שנים, ייצאו לשליחות ממלכתית דיפלומטית כנספחי כלכלה וסחר מטעם המשרד ברחבי תבל. ניתן להגיש מועמדות לקורס עד 31 ביולי באמצעות אתר נציבות שירות המדינה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#