האוצר פירסם הצעה להעלאת גיל הפרישה - כדי לאפשר את דחיית הקיצוץ בפנסיה - תעשייה ומקרו - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האוצר פירסם הצעה להעלאת גיל הפרישה - כדי לאפשר את דחיית הקיצוץ בפנסיה

במשרד מציעים כי ההעלאה הראשונה של גיל הפרישה תיעשה כבר בעוד שנה, ותשפיע גם על נשים שגילן כיום 60 ■ האוצר לא יוכל לקדם את ההצעה עד הקמת הממשלה הבאה ■ בביטוח הלאומי טוענים שהצעת האוצר אינה הוגנת

63תגובות
אילוסטרציה. למצולמת אין קשר לנאמר
רמי שלוש

לאחר ששר האוצר, משה כחלון, התחמק מכך במשך כמה שנים, פירסם הערב (ה') משרדו תזכיר חוק (טיוטה של הצעת חוק ממשלתית) בעניין העלאת גיל הפרישה לנשים. הפרסום מהווה איתות על כוונות המשרד, שהדרג המקצועי בו תומך זה שנים בהעלאת גיל הפרישה הסטטוטורי – שהוא גיל הזכאות לקצבת זקנה של המוסד לביטוח לאומי. עם זאת, משמעותו המעשית של תזכיר החוק מוגבלת בינתיים, היות שהליכי החקיקה בישראל מוקפאים בעקבות פיזור הכנסת, ואינם צפויים להתחדש עד הקמת הממשלה הבאה.

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, ד"ר משה ברקת, הודיע הערב כי הוא דוחה את מועד הקיצוץ מ-1/7/2019 ל-1/4/2020. בעקבות כך הודיע יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, כי הוא מבטל את סכסוך העבודה. הנושא הונח על שולחנו של ברקת לאחר שראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע כי הושגו הבנות על דחייה נוספת של הקיצוץ.

תזכיר החוק שפורסם הערב מציע כי גיל הפרישה לנשים יעלה בהדרגה מ-62 שנים ל-65 שנים. הפעימה הראשונה של ההעלאה - לגיל 62 שנים וארבעה חודשים - תיעשה כבר בעוד שנה, ביוני 2020. היא תחול על ילידות יוני 1958 עד מאי 1959, כלומר על נשים שהצעירות שבהן חגגו באחרונה את יום הולדתן ה-60.

לאחר מכן, כך מוצע, תבוצע מדי שנה פעימה נוספת להעלאת גיל הפרישה. בשתי הפעימות הבאות הוא יועלה בארבעה חודשים, כך שילידות יוני 1959 עד מאי 1960 יפרשו בגיל 62 שנים ושמונה חודשים, וילידות יוני 1960 עד מאי 1961 יפרשו בגיל 63 שנים. בהמשך, בשמונה הפעימות הבאות, יועלה גיל הפרישה בשלושה חודשים. בסופן, במחצית הראשונה של שנות ה-30 של המאה הנוכחית, יתייצב גיל הפרישה לנשים על 65 שנים.

לאחר שגיל הפרישה יישאר 65 במשך כמה שנים, ייכנס לתוקף מנגנון עדכון אוטומטי שלו, לפי התארכות תוחלת החיים של נשים. המנגנון יביא להעלאת גיל הפרישה בשני שלישים מהתארכות תוחלת החיים של נשים בנות 65. לדוגמה, תוספת של שנה לתוחלת החיים תביא להעלאת גיל הפרישה בשמונה חודשים. העדכון האוטומטי הראשון ייעשה ב-1 בינואר 2037, ולאחר מכן יעודכן גיל הפרישה אחת לשלוש שנים.

זוג פנסיונרים
בלומברג

בדברי ההסבר לתזכיר החוק מציינים במשרד האוצר: "נכון להיום, גיל הפרישה לנשים בישראל הוא מהנמוכים בקרב מדינות הארגון לשיתוף פעולה כלכלה ופיתוח (OECD), וישראל נותרה אחת הבודדות מבין מדינות OECD שבהן קיים פער בין גיל הפרישה לנשים ולגברים. העלאת גיל הפרישה תסייע לשמר מערכת ביטחון סוציאלית יציבה ובת קיימא - ותגדיל את שיעורי התעסוקה של נשים בצורה משמעותית". העלאת גיל הפרישה, מצהירים במשרד האוצר, גם תקפיץ ב-10% את קצבאות הזקנה של נשים.

הצורך בהעלאת גיל הפרישה בישראל, כדי להבטיח את איתנותה של רשת הביטחון הסוציאלית, זכה בהכרה כבר לפני שנים ארוכות - אבל קידומו נתקל במכשולים רבים. חוק גיל פרישה מ-2004 קבע כי גיל הפרישה לגברים יעלה מ-65 ל-67, ולנשים מ-60 ל-62. העלאה זו נעשתה בהדרגה ב-2009-2004.

החוק כלל מנגנון לבחינת העלאה נוספת של גיל הפרישה לנשים, ל-64, אבל העלאה זו נדחתה שוב ושוב, אף ששלוש ועדות ממשלתיות המליצו בשני העשורים האחרונים על העלאת גיל הפרישה לנשים. ועדת שושנה נתניהו (2000) וועדת אודי ניסן (2011) המליצו על השוואתו לגיל הפרישה לגברים - והמלצותיהן לא יושמו. ועדת אמיר לוי (2016) המליצה על העלאתו ל-64 בשלב הראשון - אבל שר האוצר כחלון נמנע עד כה מקידום הסוגיה.

ועדת לוי המליצה על הנהגת כלים משלימים להעלאת גיל הפרישה, לשם סיוע לנשים מבוגרות שעשויות להיפגע מהעלאת גיל הפרישה - ובהם הקצאת משאבים לתוכניות הכשרה מקצועית והשמה, הגדלת מס ההכנסה השלילי (מענק העבודה) לעובדות מבוגרות, והארכת משך הזכאות לדמי אבטלה לנשים מבוגרות. תזכיר החוק החדש אינו עוסק בצעדים כאלה – שחלקם אינם בסמכותו של משרד האוצר. בממשלה מתכוונים לקדם אותם באמצעות תזכיר חוק נפרד.

גיל הזכאות לקצבת זקנה הוא הגורם בעל ההשפעה הרבה ביותר על מצבו הפיננסי של הביטוח הלאומי בטווח הארוך. באופן מסורתי, הדרג המקצועי בביטוח הלאומי תומך גם הוא בדחיית גיל הפרישה. במוסד גובשה בשנים האחרונות הצעה ל"הצמדה הוגנת" של גיל הפרישה לתוחלת החיים, שאמורה למזער את הפגיעה בישראלים עובדים המשלמים דמי ביטוח לאומי זה שנים ארוכות, ולמקד את העלאת גיל הפרישה בעובדים שעודם צעירים. תזכיר החוק החדש של משרד האוצר אינו מאמץ את הגישה הזאת. בביטוח הלאומי טוענים כי המתווה שמציע משרד האוצר אינו הוגן, היות שנשים מבוגרות, ששילמו דמי ביטוח במשך כל הקריירה שלהן, יצטרכו לספוג העלאה מסוימת של גיל הפרישה.

בנק ישראל תומך באופן מסורתי בהעלאת גיל הפרישה - והנגידה הקודמת, ד"ר קרנית פלוג, היתה מנציגיה הבולטים של גישה זו. במחקר שפירסם באחרונה הבנק על השפעתו של העלאת גיל הפרישה, כתבו כלכלני הבנק כי "העלאה נוספת של גיל הפרישה הסטטוטורי לנשים עשויה לתרום להגדלת החיסכון הפנסיוני של הנשים ולהגדלת רווחתן הכלכלית בעת הפרישה". לפי חוקרי הבנק המרכזי, "תוחלת החיים בישראל עולה בשנים האחרונות בקצב מהיר, אך עיקרו של תהליך ההזדקנות עוד לפנינו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#