מיקי גנור נגד בנק הפועלים: נוקטים נגדי "עוצר פיננסי" וגורמים לי נזקים בלתי הפיכים - משפט - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

מיקי גנור נגד בנק הפועלים: נוקטים נגדי "עוצר פיננסי" וגורמים לי נזקים בלתי הפיכים

גנור טוען כי הוא נמצא ב"מלכוד 22" שכן יש לו הכנסות של מיליוני יורו מהשקעות בנדל"ן בחו"ל לצורך פירעון של הלוואות לבנק - אך הבנק מונע קליטת כספים בחשבונות ■ בית המשפט נתן צו זמני לעיכוב הליכי הוצאה לפועל על חובות של 19 מיליון שקל

11תגובות
מיקי גנור
אילן אסייג

מיקי גנור, החשוד בתיק 3000 (פרשת הצוללות), הגיש היום (א') תביעה נגד בנק הפועלים לאחר שהבנק חסם קליטה של מיליוני יורו לחשבון חברת האחזקות שלו, העוסקת בהשקעות נדל"ן ולחשבונות שלו ושל אשתו - ודרש ממנו החזר הלוואות. גנור מכנה זאת "מלכוד 22" שכן לדבריו יש לו מקורות כספיים לפרוע את ההלוואות אך הבנק מונע את קליטת הכספים.

במקביל, גנור ביקש (במעמד צד אחד) צו מניעה נגד הבנק, בין השאר על מנת לעצור הליכי הוצאה לפועל נגדו בהיקף של 19 מיליון שקל. השופטת רחל ברקאי מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבעה כי יינתן צו זמני שיעכב את הליכי ההוצאה לפועל. ב-11 ביוני יתקיים דיון במעמד שני הצדדים.

ביולי 2017, בסמוך לפרוץ החקירה בתיק 3000, הוקפאו חשבונותיו של גנור בבנק הפועלים, והופשרו לאחר שחתם על הסכם עד מדינה (לאחרונה חזר בו גנור מההסכם). ואולם גנור טוען כי הבנק סירב לאפשר לו לחזור לפעילות כלכלית רגילה, וחסם את החשבונות מקליטת כספים חדשים. בתביעה נכתב כי הדבר הביא לתגובת שרשרת שכן בעקבות הפעולה של בנק הפועלים, גם בנקים בחו"ל החלו לחסום או לסגור את חשבונותיו.

סניף של בנק הפועלים

גנור טוען כי רכש שלושה נכסים בישראל - שניים במכמורת ואחד ברמת השרון - ומשפחתו מתגוררת בהם. לצורך כך לקח הלוואות מהבנק. לדבריו, הכספים שמגיעים לו מדווחים כדין לכל הרשויות ואין בינם ובין פרשת הצוללות דבר.

לפי התביעה, באחרונה הסלים הבנק את יחסו לגנור והחל לדרוש פירעון מיידי של ההלוואות בחשבונות. בנובמבר 2018 דרש הבנק תשלום מיידי של יתרת ההלוואות בחשבונות, ולאחר שניסיונות ההידברות כשלו העמיד את ההלוואות והבטוחות לפירעון ופתח תיקי הוצאה לפועל.

"התנהלות הבנק היא שערורייתית במיוחד בענייננו, שכן בידו האחת הוא אינו מאפשר את קליטת הכספים אשר תביא לסילוק ההלוואות, ובידו האחרת הוא פועל לממש את הבטוחות שניתנו לו עבור העמדת ההלוואות הנ"ל - הכל בניגוד לחובותיו הבסיסיות ביותר בדין. לדרך זו אין להסכים".

בתביעה נכתב כי התנהלות הבנק עומדת בסתירה מפורשת לחובותיו על פי דין ולא יכולה להיחשב כסירוב סביר מצד הבנק להעניק שירותים בנקאיים לתובעים - ולא פחות חמור מכך, עלולה לגרום לתובעים לנזקים בלתי הפיכים.

עוד נכתב כי התקבולים מפעילות הנדל"ן של גנור הם ככל הנראה הכספים היחידים שיוכל לקלוט בשנים הקרובות, והם עתידים לשמש לעמידה בהתחייבויותיו, למימון הגנה משפטית ולמחיה. "אי קליטתם כמוהו כגזר דין פלילי עבורו, וזאת בטרם אף הוגש נגדו כל כתב אישום".

גנור מבקש, באמצעות עורכי הדין אסף ברם, גיא בן גל ואיתי ברכה, לקבוע כי חסימת חשבון החברה לקליטה של תקבולי מט"ח מהחברות הבנות נעשתה בניגוד לדין ולהסכמים בין הצדדים; לקבוע כי הבנק יימנע מביצוע כל פעולה המהווה הגבלה על ניהול החשבונות; ולקבוע כי הבנק יימנע מלהטיל מגבלות על הפעילות בחשבונות בלי הסבר בנוגע לבסיס העובדתי והמשפטי לכך.

במרכז פרשת הצוללות שתי עסקות בין מדינת ישראל לתאגיד הגרמני תיסנקרופ, לרכישת שלוש צוללות בשווי 1.5 מיליארד יורו וספינות טילים בשווי 430 מיליון יורו. קצינים בכירים, ובראשם מפקד חיל הים לשעבר אליעזר מרום, עובדי ציבור ומקורבים לראש הממשלה, דרשו ולקחו לפי החשד שוחד כדי לקדם את העסקות. במארס 2019 חזר בו גנור מהגרסה שמסר ללהב 433 ומסר במשטרה גרסה חדשה, שלפיה לא נתן שוחד למעורבים בפרשה. בעקבות זאת בוטל הסכם עד המדינה שנחתם עמו.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#