"הפיקוח על הבנקים כשל בנושא האשראי ללווים הגדולים - הצמיחה ואי השוויון נפגעו" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח ועדת הטייקונים

"הפיקוח על הבנקים כשל בנושא האשראי ללווים הגדולים - הצמיחה ואי השוויון נפגעו"

הבנקאים והמפקחים על הבנקים אמנם ניסו לגמד את היקף הכשלים באשראי שניתן ללווים הגדולים, ואת הנזק שנגרם למשק הישראלי, אך ועדת הטייקונים קבעה כי טענה זו שגויה, וחבריה מנו את שגיאותיהם של הבנקאים ואת הנזקים החמורים שגרמו למשק

3תגובות
המפקחת על הבנקים חדוה בר, בדיוני ועדת כבל לחקר מתן האשראי ללווים גדולים
יצחק הררי / דוברות

פגיעה בפריון, קיטון בצמיחה, העלאת יוקר המחיה והגדלת האי-שוויון - אלו חלק מהתוצאות ההרסניות של המפקחים על הבנקים ושל הבנקאים - כפי שמצאה ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים (ועדת כבל). בדו"ח שלה היא מטיחה ביקורת קשה על התנהלות הפיקוח על הבנקים בכל הקשור לטיפול באשראי ללווים הגדולים במשק, בין 2017-2003. אך ההמלצות והביקורת לא מכוונים ישירות למנהלי הבנקים בעבר ובהווה, כך שהם יכולים לנשום לרווחה.

דו"ח ועדת החקירה לאשראי ללווים עסקיים גדולים - דלג

"בהופעותיהם בפני הוועדה הדגישו הן נציגי הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל והן נציגי הבנקים כי היקף הכשלים באשראי שניתן ללווים הגדולים, לדעתם, היה קטן יחסית, ולפיכך הנזק שנגרם למשק הישראלי היה קטן אף הוא", כתבו בדו"ח, אך הוסיפו: "טענה זו של הפיקוח והבנקאים, שנוגעת לעצם הנחיצות של תחקור תהליכי מתן האשראי ללווים גדולים, שגויה. היקף כשלי אשראי הוא רק פרמטר אחד, ולאו דווקא החשוב ביותר, בקביעת היקף הנזק הכלכלי שנגרם לרווחה החברתית.

"מתן אשראי בתנאים מועדפים עלול לגרום לפגיעה חמורה בתחרות, לעיוותים בהקצאת מקורות אשראי בתוך ענפי המשק וביניהם ולביצור מעמדם של לווים גדולים בעלי כוח שוק, שפועלים לחסימת רפורמות משקיות נחוצות. התוצאה הכוללת משמעותית ביותר: פגיעה בפריון, קיטון בצמיחה, העלאת יוקר המחיה והגדלת האי-שוויון".

הוועדה זקפה לפחות חלק מההצלחה בשימור היציבות הפיננסית בעת המשבר הפיננסי בשנים 2008–2009 לזכותו של בנק ישראל. ואולם, לצד זאת "על בנק ישראל להנהיג מדיניות שמטרתה מניעת עיוותים בשוק האשראי, ובעיקר עיוותים משקיים גדולים שנובעים ממתן אשראי מועדף ללווים גדולים. רווחת הציבור דורשת כי לווים גדולים לא ייהנו לאורך שנים ממתן אשראי בתנאים מועדפים, כגון התבססות על הצהרות של הלווה ללא מסמך משפטי, חולשות בשיעורי הכיסוי של ביטחונות, מתן אשראי למטרות שאינן ברורות ומתן אשראי בלוח סילוקין 'גמיש', המאפשר לגלגל חובות ולא לדרוש את פירעונם בזמן".

בנוסף הוועדה ביטלה את טענות הפיקוח על הבנקים שאחת הסיבות העיקריות לכשלים במתן אשראי ללווים גדולים הייתה "אפקט הילה", ושבהובלת הפיקוח תוקנו והוסדרו הליקויים אשר אפשרו את כשלי האשראי.

ועדת כבל. מימין לשמאל: ח"כ איתן כבל; עו"ד אתי בנדלר היועצת המשפטית של הוועדה; ח"כ רועי פולקמן; ח"כ חיים ילין
אמיל סלמן

הפיקוח על הבנקים לא ביסס הרתעה מול המערכת הבנקאית 

הוועדה מצאה ליקויים משמעותיים ומתמשכים בפיקוח על הבנקים, המשפיעים גם על המערכת הבנקאית ומצריכים תיקון בהקדם. הפיקוח על הבנקים לא ביסס הרתעה רגולטורית אפקטיבית מול המערכת הבנקאית, שמטרתה למנוע התנהלות בלתי תקינה במתן אשראי ומניעת היווצרות חולשות חדשות בעתיד. הפיקוח על הבנקים אינו נותן משקל ראוי להרתעה, לאכיפה ולשקיפות, ומדיניותו הנוכחית אינה מבשרת שינוי מהותי כלשהו.

לפי הוועדה, היעדר הרתעה יעילה של הפיקוח מתבטא במגוון תחומים: הפיקוח לא מפעיל כראוי אמצעי אכיפה, לא כלפי התאגידים הבנקאיים וגם לא כלפי נושאי המשרה בהם, גם בתגובה על חריגות משמעותיות חוזרות ונשנות של אותו מפר.

דוגמא שמובאת בדו"ח היא כשבנק גדול ניהל משא ומתן עם הפיקוח, ובו הפיקוח נדרש להסכים למינוי נושא משרה לתפקיד מנכ"ל הבנק, אף שבאותה תקופה ביררו לגביו חשדות לפעילות בנקאית חמורה ביותר. כל זאת, לטענת בנק ישראל, כדי להבטיח שיושב-ראש הבנק יעזוב את תפקידו".

בכך כיוונו למתרחש בבנק הפועלים בתקופה שבה סטנלי פישר היה נגיד בנק ישראל, רוני חזקיהו כיהן כמפקח על הבנקים ובה בעת פעלו להדחתו של יו"ר הפועלים דאז דני דנקנר. בנק ישראל בחר לא לנקוט צעדי אכיפה כלשהם נגד ראש חטיבה העסקית דאז ציון קינן, שמינויו כמנכ"ל בנק אושר.

"מאזן ההרתעה בין הפיקוח לבין מפוקחיו הוביל לכך שגם כשפעילותו חוצת הגבולות של בנק גדול אחר (פעילות שנועדה ביודעין לסייע ללקוחותיו להעלים מס בארה"ב) נחשפה בפני הרשויות בארה"ב והביאה לחקירות, בשל הגשת דו"חות כוזבים לרשויות האמריקניות ולחשש ממשי להטלת קנסות משמעותיים על הבנק. אותו בנק לא מצא לנכון לדווח על כך לפיקוח בארץ. גם לאחר שנודע לפיקוח על התנהלותו של אותו הבנק, הוא בחר שלא לנקוט צעדי אכיפה כלשהם". הכוונה הנה לבנק לאומי.

דני דנקנר בבית המשפט
אורן נחשון

גם במקרים חמורים ביותר הפיקוח לא מטיל סנקציות

בדו"ח הודגש עד כמה הפיקוח על הבנקים לא מילא את תפקידו מבחינת הטלת סנקציות. "גם במקרים חמורים ביותר, שבהם בנק מגיש דיווחים מסולפים לפיקוח, הפיקוח אינו מוצא לנכון להטיל סנקציות חמורות ביותר על נושאי המשרה הבכירים בו. תחת זאת הפיקוח מתייחס בפני מבקר המדינה לאפקטיביות של מדיניותו שהובילה לתיקון הליקויים שנתגלו. כל זאת – בבנק שבסופו של דבר קרס".

בעניין שבעת סוגי הכשלים במתן אשראי ללווים גדולים בשנים 2003–2017 שתיאר הפיקוח ו-168 החריגות המפורשות מהוראות ניהול בנקאי תקין במתן אשראי ללווים אלו, נטען בדו"ח כי הפיקוח על הבנקים אינו יכול להצביע אפילו על מקרה אחד של הטלת סנקציה על תאגיד בנקאי או על נושא משרה בבנק בגין חריגה, ובכלל זה קנס כספי. 

הפיקוח על הבנקים טען כי היה "מעורב" ב"הזזת" 15 בכירים במערכת הבנקאית, אך הוסיף כי "עיקר המקרים קשורים לבעיות בממשל תאגידי, ולאו דווקא לתחום האשראי ללווים גדולים", ובכך מודה שמספר ה"מוזזים" בגין מתן אשראי חריג ללווים גדולים קטן ביותר, ואולי לא היו כאלה כלל.

ציון קינן
מוטי מילרוד

בעקבות כך טענו בוועדת הטייקונים: "מדיניות הפיקוח מדגישה תהליך של 'דיאלוג' מתמשך עם התאגידים הבנקאיים ונושאי המשרה, שמטרתו תיקון ליקויים. דיאלוג זה מתנהל בהתנצחות הדדית בין המפקח למפוקח, אשר במהלכו הפיקוח מעלה הערות ודרישות לשינוי ההתנהלות ושינוי סיווג חובות, ולעתים מתוקנות הוראות הפיקוח".

דיאלוג כזה, קבעה הוועדה, אינו יכול להחליף צעדי אכיפה והרתעה משמעותיים שנועדו למנוע התנהלות בנקאית בלתי תקינה במתן אשראי. 

החוק לא מאפשר להטיל סנקציות משמעותיות

הוועדה לא קיבלה את טענת הפיקוח על הבנקים, ולפיה פעילות אכיפה בלתי פורמלית וחסויה יכולה לבסס הרתעה רגולטורית יעילה. "המחויבות לשקיפות בפעילויות אכיפה פורמליות ופרסונליות, ככל שאין בה לפגוע ביציבות המערכת הפיננסית, תצמצם תופעות של התנהלות אופורטוניסטית (הידועה כהתנהלות תוך "סיכון מוסרי" – Moral Hazard) ועשויה לחזק את היציבות הפיננסית", קבעו. הם אף המליצו על "סנקציות מינהליות שיפורסמו ברבים, פרסום שיביא לפיקוח ציבורי הן על התנהלות המפירים והן על נאותות מהלכי האכיפה של הפיקוח".

הוועדה המליצה על חיזוק ניכר של כלי האכיפה שבידי הפיקוח, כדי להגביר את ההרתעה הרגולטורית ובכלל זה לאפשר לפיקוח אכיפה פורמלית יעילה שתקדם שינוי של מאזן הכוחות בין הפיקוח למפוקחיו. עם זאת, הדגישו כי "הוראות החוק הקיים, שתוקנו בעקבות קריסת הבנק למסחר, אינן נותנות מענה הולם לחיזוק סמכויות האכיפה של הפיקוח, בין היתר משום שבגין הפרת הוראת ניהול בנקאי תקין, התיקון לחוק אינו נותן סמכות להטיל עיצום כספי על ממלא תפקיד בבנק, ובמסגרת הסמכות להטיל עיצום כספי על תאגיד בנקאי קבוע עיצום כספי מוגבל – סכום שלא יעלה על מיליון שקל".

מדיניות הפיקוח מביאה לתוצאה בלתי סבירה מבחינה כלכלית

מעבר לכך הוועדה סבורה כי "פעילות אכיפה משמעותית נגד חריגות מהוראות מבוססות-עקרונות, היא כלי חשוב במקרים שבהם הבנק הפעיל שיקול דעת בלתי סביר בעליל, גם אם הפעילות החורגת לא נאסרה במפורש. בפועל, הפיקוח אינו מקבל עמדה זו, וקובע כי אפשר להפעיל סנקציות מינהליות רק במקרים של הפרות "ברורות, טכניות ופשוטות".

לטענת הוועדה, היא התרשמה שמדיניות זו של הפיקוח על הבנקים מביאה לתוצאה בלתי סבירה בעליל מבחינה כלכלית, ובתגובה הפיקוח פועל לתיקון באמצעות הוראות מפורשות יותר שוב ושוב.

הוועדה לא קיבלה את טענת הפיקוח, ולפיה הדרישה לסיווג מחדש של חובות בנקאיים והדרישה להפרשות הון הן סנקציות אפקטיביות. הן לא מבססות הרתעה רגולטורית, וזו אף טעות כלכלית לכנותן "סנקציות": "דרישה לשינוי סיווג חוב לרמה שמתאימה לסיכון מלכתחילה (ex ante) אינה אלא תיקון מתבקש מאליו. על כן, דרישה כזאת אינה יוצרת הרתעה רגולטורית כלל, ואינה מעודדת ציות אלא מתמרצת פעילות בנקאית ב"שיטת מצליח".

הפיקוח לא עושה שימוש בכלי חקירה המסורים בידיו

בדו"ח מוטחת ביקורת על הכלים הנתונים בידי הפיקוח - אך הוא בוחר שלא להפעילם. ואיננו מסמיך חוקרים כלל. "מדיניות הפיקוח היא שכאשר מתעורר חשד לפלילים, הנושא מועבר למשטרה. מדיניות זו היא המשך ישיר של מדיניות הדיאלוג שהוזכרה קודם לכן, והיא גם ביטוי של התזה שלפיה האכיפה הבלתי-פורמלית יעילה ומהירה הרבה יותר מזו הפורמלית ומזו הפלילית". בוועדה הוסיפו כי המדיניות הזו שונה משל רשות ניירות ערך ושל רשות התחרות (ההגבלים העסקיים לשעבר), שקובעות כי תחומי העיסוק שלהן ספציפיים ומצריכים מיומנות מיוחדת והבנה מעמיקה של מקטע מסוים באכיפה הכלכלית. "על רקע זה תמוהה העובדה שדווקא הפיקוח, שתיאר בפני הוועדה את מומחיותו הייחודית, אינו סבור שיש יתרון במינוף ידע זה לקיום חקירות".   

הפגנה נגד טייקונים ליד מגדלי עזריאלי
דניאל בר און

מדוע הפיקוח נוקט מדיניות מתמשכת של "הסברה, שכנוע, וציפייה להסכמה", ניהול "דיאלוג" עם המפוקחים והימנעות מאכיפה הרתעתית? בדו"ח ציינו כי הסיבות לכך נעוצות בתופעת "הדלת המסתובבת" – בכירים במערכת הבנקאות עוברים מעמדת המפוקח לתפקיד המפקח או מתפקיד המפקח לעמדת המפוקח. כך "אי אפשר להפעיל בקרה ואכיפה חסרות הפניות".

בוועדה ציינו גם חשש לקיומו של "אפקט ההילה" בקרב בכירי הפיקוח כלפי בכירים במערכת הבנקאית, וכן כלפי הלווים הגדולים במשק. הם הזכירו את המפקחת על הבנקים שאמנם ייחסה את אפקט ההילה ליחסים שבין בכירי הבנקאים לבין הלווים הגדולים, אולם לא ניתן להתעלם מחשש לקיומו של אפקט זה גם ביחסים שבין הפיקוח למפוקחיו וכן בין הפיקוח ללווים הגדולים.

כמו כן סבורים בוועדה כי "הומוגניות מחשבתית בקרב בכירים בפיקוח לאורך זמן ותרבות ארגונית קפואה מונעות בחינת מדיניות אכיפה שונה מזו הנהוגה כיום. אין ניסיון או רצון להיעזר בבודקים חיצוניים או בנותני שירות חיצוניים. הדבר מביא לחשש שקיומם של ממשקים אחרים בין המפקחים לבין המפוקחים, דוגמת הוועדה המייעצת, מביא להשפעת יתר ולהזדהות של המפקח עם המפוקח".      

לטענת חברי הוועדה הם ביקשו מהפיקוח על הבנקים פירוט לעניין זה, אך אנשיו לא הסכימו למסור תשובה מספקת, בין היתר בטענה שהעברת מידע על חריגות מהוראות ניהול בנקאי תקין בעניין קבוצת אנשים ספציפית עלולה לפגוע בסודיות.

לפיכך, מסקנת הוועדה היא ש"הפיקוח אינו מבצע אכיפה הרתעתית כיאות, מנהיג מדיניות אכיפה בלתי פורמלית אשר נסתרת מהציבור, אינו דורש סמכויות אכיפה נוספות ומוגברות, אינו משתמש בכלי החקירה אשר מוקנים לו בחוק ואינו מבקש כלי חקירה אפקטיביים נוספים, וכל זאת כאשר עליו להתמודד עם מערכת בנקאית ומשק ריאלי ריכוזיים ורוויים בניגודי עניינים פוטנציאליים". לפיכך, ציינו, "הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל מתנהל מול המערכת הבנקאית כרגולטור שבוי אשר לא פועל להרתעת מפוקחיו, וכך נפגע האינטרס הציבורי".

הפיקוח: שום מפקיד לא הפסיד את כספו

בוועדה מציינים גם הן בכירי המערכת הבנקאית והן הפיקוח טענו כי חל גידול ניכר יחסית באשראי לעסקים קטנים ובינוניים, על חשבון האשראי לעסקים הגדולים. הפיקוח על הבנקים טען כי בעקבות פעילותו בתקופה שוועדת החקירה עוסקת בה (2003 ואילך), שום מפקיד לא הפסיד את כספו, אף לא בתקופת המשבר הפיננסי, כשבנקים בארה"ב, בבריטניה ובאירופה פשטו את הרגל. כמו כן טען הפיקוח כי היקף ההפסדים ממתן אשראי בארץ נמוכים יחסית.

ואולם לדעת הוועדה הטיעון לא רלוונטי לבחינת התנהלות הפיקוח בנוגע למתן אשראי ללווים גדולים בכלל, ולבחינת הנקיטה של אמצעי אכיפה כלפי הבנקים או ההימנעות ממנה בהקשר זה בפרט. "הוועדה סבורה כי היקף כשלי האשראי הוא רק פרמטר אחד בקביעת היקף הנזק הכלכלי שנגרם לרווחה החברתית עקב מתן אשראי מועדף בישראל. נוסף על כך, עצם העובדה ששום בנק לא קרס בשנים 2008–2009 לא בהכרח מעידה על האפקטיביות של הפיקוח, משום שמספר הבנקים בישראל קטן, על כל המשתמע מכך; מכל מקום, הוועדה לא נדרשה לנושא זה במסגרת עבודתה".  

הוועדה סבורה כי יש חשיבות רבה למחקר כלכלי הנסמך על נתוני אשראי לחברות ברמת ההלוואה הבודדת או ברמת החברה הבודדת. "לא מתקבל על הדעת שב-15 שנה ערך בנק ישראל שני מחקרים בלבד, בשעה שחטיבת המחקר ערכה יותר מ-200 מחקרים". 

תנאים הכרחיים לפיקוח אפקטיבי

בסעיף ההמלצות ציינו חברי הוועדה שלושה תנאים הכרחיים לפיקוח ובקרה יעילים: סמכות חוקית לפיקוח ולחקירה, כדי לאפשר חשיפת הפרות של הוראות דין והוראות לפי דין (להלן: פעילות אסורה); סמכות חוקית לנקוט פעולות אכיפה משמעותיות אשר בכוחן להרתיע את שחקני השוק מפעילות אסורה בעתיד, ונכונות לנקוט פעולות אכיפה בגין הפרות, ובעיקר – אכיפה משמעותית בגין חריגות מהותיות.

תנאים אלו אינם מתקיימים כנדרש בפיקוח על הבנקים, ויש צורך מהותי בשינוי משמעותי ביכולות הפיקוח לחקור ולחשוף פעילות אסורה, בסמכויותיו לבצע אכיפה ובנכונותו לבצע אכיפה כנדרש. המלצות הוועדה מושתתות על תובנות אלו.

עוד המליצה הוועדה להקים מחלקת חקירות ייעודית בפיקוח על הבנקים כדי לשפר במידה ניכרת את האכיפה וליצור הרתעה אפקטיבית מול הגורמים המבוקרים. למחלקה זו יוקנו סמכויות הדומות לאלו של מחלקות החקירה ברשויות אחרות, היא תוסמך לחקירות בדבר חשד לביצוע עבירות לפקודת הבנקאות. "בנוסף יש לשקול להסמיך את מחלקת החקירות לחקור עבירות נוספות לפי חוק העונשין, (ובכלל זה עבירות שוחד, קבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות מנהלים בתאגיד, אי-גילוי מידע, פרסום מטעה בידי נושא משרה בכיר בתאגיד, שיבוש חקירה והדחה בחקירה, והכול בזיקה לחשד בעבירות על ידי תאגיד בנקאי או ממלא תפקיד בו), ולפי חוק איסור הלבנת הון, התש"ס–2000".

עוד המליצה הוועדה להקים ועדה פרלמנטרית לפיקוח על רשויות הפיקוח הפיננסיות; לחייב בחקיקה את בנק ישראל לפרסם בפומבי מסמך מדיניות אכיפה, הן בעניין תאגידים בנקאיים והן בעניין ממלאי תפקיד בתאגידים בנקאיים, ולפרסם בפומבי כל עדכון במסמך זה.

המלצה נוספת נוגעת לעיגון בחקיקה של חובת פרסום של כל מהלך אכיפה פורמלי (ובכלל זה מהלכי הסדר בהסכמה עם תאגיד בנקאי ונושאי משרה) ושל שמות האנשים והגופים שצעדי האכיפה מוטלים עליהם.

הוועדה ממליצה להסמיך את הפיקוח להטיל עיצום כספי גם על יחידים שסיימו את תפקידם בגין הפרות שביצעו במהלך כהונתם, וזאת בכפוף להוראות בעניין התיישנות אשר יעוגנו בחוק. כמו כן הוועדה ממליצה להסמיך את הפיקוח להטיל עיצומים כספיים על בעלי שליטה, אף אם אינם נושאים בתפקיד בתאגיד הבנקאי, אם יפרו הוראות הקשורות למינוי בעלי תפקיד בתאגיד בנקאי או להתנהלות התאגיד.

תגובת בנק ישראל:

"הדו"ח מתעלם מעובדות מהותיות ומשינויים רבים שבוצעו זה מכבר, מגיע למסקנות שגויות ומבסס עליהן המלצות שיש בהן סיכון, מבלי שבחן וניתח את ההשלכות שעלולות להיות להמלצותיו בעתיד. הדו"ח לא נותן משקל מספק ולא מכיר בחשיבות של השמירה על כספי המפקידים במשק בעשור האחרון, בעת שבעולם היה משבר פיננסי חמור ובנקים רבים פשטו את הרגל, ונגרם נזק כלכלי עצום לאזרחים במדינות רבות. העובדה שהציבור הישראלי סמוך ובטוח ביכולתו למשוך בכל עת את הכסף המופקד בחשבונו אינה מובנת מאליה. היציבות הפיננסית בישראל היא מבחן התוצאה המרכזי של אפקטיביות הפיקוח.

"הדו"ח מתעלם מהצעדים שבוצעו לצמצום האשראי ללווים הגדולים, מהירידה הגדולה בפועל שחלה באשראי זה, מהנתונים שמראים שהפסדי האשראי של הבנקים בישראל נמוכים מאוד בהשוואה בינלאומית ולאורך זמן, ומהעובדה שחלק גדול מהצעדים ננקטו בזמן אמת, ובכך מנע הפיקוח התממשות סיכון גדול למשק; הוא קורא להגברת התיאום והחלפת המידע בין הרגולטורים אך מתעלם מהעובדה שלאחר תהליך חקיקה ממושך קמה והחלה לפעול הוועדה ליציבות פיננסית בראשות נגיד בנק ישראל, שתיצור את הסנכרון בין כלל הרגולטורים הפיננסיים החברים בה; והדו"ח מתעלם מאוסף השינויים המבניים שמובילים בנק ישראל ומשרד האוצר לקידום התחרות במערכת הפיננסית שכבר רוקמים עור וגידים - למשל מהעובדה שרק בשבוע האחרון הושלמו שני צעדים מהותיים נוספים, העלייה לאוויר של המערכת לשיתוף נתוני אשראי שהקים בנק ישראל ויצירת עוד שחקן פיננסי בעקבות ההפרדה של חברת כרטיסי אשראי נוספת מבנק גדול. ההתעלמות מעובדות אלה, בנוסף לאופן בו התקיימו חלק מהדיונים, מעלים חשש כבד שחלק גדול מהמלצות הוועדה נקבעו מראש, מבלי קשר למידע הרב שהוצג בפני הוועדה וללא דיון מקצועי מספק, כנדרש בנושא מהותי כזה.

"אף שהוועדה מצהירה שאין בכוונתה לפגוע בשוק האשראי, חלק גדול מהמלצותיה עלול להביא בדיוק לכך. בנק ישראל מזהיר כי אימוץ חלק גדול מההמלצות המרכזיות של הדו"ח עלול להוביל הלכה ולמעשה למעורבות פוליטית שוטפת בפיקוח וברגולציה על המערכת הפיננסית, עד כדי פגיעה אמיתית ביכולת לשמור על יציבות המערכת הפיננסית ובביטחון של המגזר העסקי ליטול אשראי ולפעול בישראל. ניתן להרחיב את היקף הדיווח של הרגולטורים לכנסת, בצורה פומבית ושקופה לכלל הציבור, אולם חשוב להבטיח את העיקרון המרכזי של שמירה על עצמאותם של כלל הרגולטורים הפיננסיים ושל בנק ישראל. בנק ישראל ימשיך לפעול באופן מקצועי, ללא מורא ומתוך ראייה ארוכת טווח לטובת הציבור והמשק בישראל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#