איוונקה טראמפ נשיאת הבנק העולמי? במציאות של טראמפ זו אפשרות - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

איוונקה טראמפ נשיאת הבנק העולמי? במציאות של טראמפ זו אפשרות

התפטרותו המפתיעה של ג'ים יונג קים השבוע מעוררת חשש שטראמפ ימנה אדם שישנה את מדיניות הבנק וימנע מימון לפרויקטים סביבתיים, למשל

איוונקה טראמפ בבית הלבן, בשנה שעברה
Susan Walsh/אי־פי

נשיא הבנק העולמי, ג'ים יונג קים, נקט השבוע צעד חריג כאשר הכריז שהוא מתפטר מכהונתו שלוש שנים לפני הזמן. קים הודיע שהוא קיבל תפקיד בקרן השקעות פרטיות, שם יעבוד בתחום מימון פרויקטי תשתית בשווקים מתעוררים – גירסת השוק הפרטי לתפקידו בבנק העולמי, בעצם. קים כיהן כנשיא הבנק העולמי מאז 2012, אז התמנה לתפקיד על ידי נשיא ארה"ב ברק אובמה.

עם התפטרותו של קים, יצטרך טראמפ למנות נשיא חדש לבנק. "פייננשל טיימס" דיווח כי בין המועמדים הועלו שמותיהן של ניקי היילי, שהתפטרה מתפקיד שגרירת ארה"ב באו"ם בסוף 2018, ואפילו שמה של איוונקה טראמפ, בתו של נשיא ארה"ב.

מינויו של נשיא חדש לבנק העולמי על ידי טראמפ יכול לשנות משמעותית את כיוון המדיניות של הבנק בהתאם לחזונו של הנשיא. כך, למשל, עשוי הבנק לצמצם את השקעותיו בפרויקטים סביבתיים, ולמנוע מימון מפרויקטים של מדינות שיש להן קשרים חזקים לסין. בכיר לשעבר בבנק העולמי אמר ל"פייננשל טיימס" כי בכירי הבנק חוששים כי לא יוכלו להגן על המוסד מפני התערבות של הנשיא.

שגרירת ארה"ב באו"ם ניקי היילי, בחודש שעבר
Jeenah Moon/רויטרס

מהו בכלל הבנק העולמי ולמה הוא חשוב?

הבנק העולמי הוא מוסד בינלאומי שחברות בו 189 מדינות, ותפקידו לספק מימון לפרויקטים עתירי הון. באופן מסורתי, נשיא הבנק העולמי היה תמיד אמריקאי, בעוד שהמינוי לראשות קרן המטבע הבינלאומית – המוסד הפיננסי השני החשוב בעולם – הוא תמיד נציג אירופי. כל מדינה החברה בבנק העולמי חייבת לרכוש "מניות השתתפות" ולשלם דמי חברות. בעלת המניות הגדולה ביותר היא ארה"ב. בשנים האחרונות מטרתו העיקרית של הבנק היא מלחמה בעוני. הבנק מנחה את המדינות החברות בו לגבי מדיניות העולה בקנה אחד עם חזונו.

מה הרלוונטיות שלו כיום?

השפעתו היחסית של הבנק העולמי הולכת ויורדת בשל עלייתן של מעצמות כלכליות חדשות, בעיקר סין, והתחרות הגוברת מול מקורות מימון אחרים – פרטיים ובינלאומיים. בנקי פיתוח אזוריים, כמו אלה שהוקמו על ידי סין באסיה, וממשלת סין עצמה, מממנים פרויקטי תשתיות בעולם השלישי ובמדינות עניות בהיקפים שמתחרים ואף עולים על אלה של הבנק העולמי. הסכום שהלווה הבנק ב-2018 הגיע ל-64 מיליארד דולר, ולפי הערכות סין העניקה אשראי בסכומים גבוהים בהרבה באותה התקופה, כדי לממן בין היתר פרויקטים כמו "החגורה והדרך" – תשתית תחבורה חובקת עולם שהיא בונה כדי להרחיב את הדומיננטיות הכלכלית והפוליטית שלה.

איך מתייחס טראמפ לבנק העולמי?

אי-אף-פי

המוסדות הבינלאומיים ששימשו עמוד השדרה של הסדר העולמי הפוליטי והכלכלי מאז מלחמת העולם השנייה אינם חביבים על נשיא ארה"ב דונלד טראמפ. אחד המותקפים שבהם היה ארגון צבאי: הברית הצפון אטלנטית – נאט"ו. טראמפ ניגח את חברותיו להסכם הסחר הצפון אמריקאי (נפט"א), וביטל את השתתפותה של ארה"ב בהסכם הסחר האסיאתי TPP, ובהסכם פריז לבלימת השינוי האקלימי. פורומים בינלאומיים כמו G7 ו-G20 זכו גם הם לקיתונות של צוננים מהנשיא הפופוליסט, האנטי-גלובליסטי.

דווקא שניים מהמוסדות הפיננסיים שהוקמו בעקבות הסכם ברטון-וודס ב-1945 – קרן המטבע הבינ"ל והבנק העולמי – לא סבלו ממתקפה של טראמפ בשנתיים של כהונתו. למרות זאת, הבנק העולמי נמצא עתה בפרשת דרכים שעשויה לשנות את דרכו לעתיד.

איך בוחרים נשיא/ה לבנק העולמי?

למרות המסורת ארוכת היומין, אין ודאות שייבחר דווקא אמריקאי לתפקיד. מועצת הבנק פתחה בתהליך בחירה, והבטיחה להתבסס על כישורים בלבד. בין השמות שהופרחו בזמן הקצר מאז התפטרותו של קים, מלבד האמריקאים שהוזכרו לעיל, הועלו הכלכלן הניגרי נגוזי אוקונג'ו-איווילה; דונלד קברוקה מרואנדה, שהיה נשיא הבנק האפריקאי לפיתוח; וסרי מוליאני אינדראווטי מאינדונזיה.

קריאות לגוון את מוצאם של נשיאי הבנק העולמי ויו"ר קרן המטבע נשמעו זה שנים, כדי להתאים את המוסדות למציאות המשתנה של שיווי משקל כלכלי בעולם. דוברת משרד האוצר האמריקאי אמרה כי המשרד קיבל מספר המלצות גדול על מועמדים טובים.

האם היילי או טראמפ יכולות להתמנות לתפקיד?

הדיווחים אודות מועמדותן של היילי וטראמפ לא יוחסו למקור כלשהו עד כה, ועשויות להיות בגדר משאלת לב או ספקולציה.

מבחינת כישורים אקדמיים, לשתיים יש דווקא תארים מתאימים יותר משהיו לנשיאי הבנק הקודמים: איוונקה טראמפ סיימה לימודי כלכלה בהצטיינות בבי"ס וורטון באונ' פנסילבניה, אולם ניסיונה הכלכלי מתבסס בעיקר על קריירה עסקית ועבודה ציבורית מאז שאביה נבחר לנשיא (ראו בהמשך את הקשר לבנק העולמי). היילי, בת למשפחה ממוצא הודי-סיקי, צברה ניסיון בינלאומי בתפקידה באו"ם, והיא בוגרת תואר ראשון בחשבונאות.

נשיאי הבנק העולמי הקודמים, יש לציין, לא היו כלכלנים: הנשיא שלפני קים, רוברט זליק, היה בוגר לימודים במדיניות ציבורית, אם כי כיהן אמנם בתפקידים בכירים במשרד האוצר ומוסדות פיננסיים פרטיים וציבוריים; ואולם קודמו פול וולפוביץ היה דוקטור למדעי המדינה והתמחה בחימוש גרעיני במזה"ת, ותפקידיו בממשל התמקדו במדיניות חוץ. ג'יימס וולפנזון היה עורך דין, אם כי עבד בשביל בנקי השקעות.

לא חסרו שערוריות בבנק העולמי

מוסד נשיאות הבנק העולמי ידע שערוריות: פול וולפוביץ התפטר ב-2007 לאחר שנתיים בלבד בתפקיד על רקע מערכת היחסים האישית שהיתה לו עם בכירה בבנק והקידום המקצועי שהעניק לה. תפקודו המקצועי ספג ביקורת בטענה שמדיניתו הושפעה באורח לא תקין ממדיניות ממשל בוש נגד תכנון משפחה. לבסוף נאלץ להתפטר לאחר מספר חקירות בנוגע להפרות אתיות בתפקיד.

הכשלונות וההצלחות של הנשיא היוצא

קים, הנשיא היוצא, ספג גם הוא ביקורת על ניסיונות כושלים לארגן מחדש את הבנק. הוא ספג ביקורת מהצוות הבכיר של הבנק  על סגנון ניהולי סגור ובלתי אפקטיבי, ועל מהלכיו הניהוליים. הכלכלן הראשי של הבנק, פול רומר, התפטר לאחר שנה וקצת בתפקיד, בשל מחלוקות בנושאים טכניים.

הצלחתו הגדולה של קים היתה לשכנע את ממשל טראמפ להגדיל את ההון של הבנק העולמי ב-13 מיליארד דולר, וזאת לאחר שרפובליקאים בממשל ניסו דווקא לצמצם את התקציב שארה"ב מעניקה לבנק.

המעבר של קים לחברה הפרטית גלובל אינפרסטרקצ'ר פרטנס, העוסקת במימון פרויקטי תשתית, עוררה הרמת גבות, בשל ניגודי עניינים אפשריים: לחברה קשרים עם פרויקטים של הבנק העולמי. קים אמר שייקח תקופת צינון לפני שיעבוד בפרויקטים מסוג זה, כמקובל במקרה של דלתות מסתובבות בין המגזר הציבורי לפרטי.

הקשר של איוונקה טראמפ לבנק העולמי

אחד המהלכים יוצאי הדופן של הבנק העולמי בשנתו הראשונה של טראמפ כנשיא היה הקמת קרן לעידוד יזמות של נשים בעולם השלישי. מאחר שהצו הנשיאות הראשון שהוציא הנשיא קיצץ בתקציב הממשל לסיוע לנשים במדינות עולם שלישי ולאור התנגדותו של הנשיא לגלובליזם, הקמתה של הקרן התאפשרה, כך נראה, רק בזכות לא אחרת מאשר בתו של הנשיא. כיועצת רשמית לממשל, הפכה טראמפ את התמיכה ביזמות עסקית של נשים לנושא מרכזי בפעילותה. היא יזמה את הקמת הקרן לאחר סדרת פגישות עם רה"מ קנדה ג'סטין טרודו (גם הוא אינו מהחביבים על אביה הנשיא) ועם נשיא הבנק העולמי קים. כדי לקדם את הרעיון ואת מימונו, היא נפגשה עם בכירים בממשל של טראמפ, וארגנה צוות כלכלי בכיר, כולל נציגים ממועצת הבטחון של ארה"ב. הקרן שהוקמה זכתה לכינוי "קרן איוונקה", וספגה ביקורת על היותה תוצר של קשרים והשפעה אישית, ועל הצביעות שבקידומה על ידי ממשל שמהדק קשרי ידידות עם מדינות מדכאות נשים כמו סעודיה. בכירים בבנק העולמי השיבו בהעבירם את ניהולה של הקרן לידיהם, ולבסוף 14 מדינות תרמו 350 מיליון דולר להקמת הקרן, ששמה הרשמי הוא We-Fi.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#