יוזמת מחאת האוהלים: "אם בעלי אינטרס ישתלטו - המחאה תתפרק" - מחאת האוהלים - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוזמת מחאת האוהלים: "אם בעלי אינטרס ישתלטו - המחאה תתפרק"

דווקא ברגעים שבהם נראה שמחאת האוהלים חווה משבר, מצהירה סתיו שפיר: "לא נחדל עד שלא נראה התקדמות. הממשלה לא יכולה להמשיך להיות אטומה"; ומה עם אלה שמכנים אותם "מפונקים"? "בואו לבלות פה לילה, לא חובה לישון"

37תגובות

>> יום שלישי, 10:30 בבוקר, שדרות רוטשילד בתל אביב. אף שהיא מתניידת על אופניים לוקח לסתיו שפיר, מיוזמות מחאת האוהלים, כחצי שעה לגמוא את עשרת המטרים האחרונים בשדרה, בואכה כיכר הבימה. שני צוותי טלוויזיה מראיינים אותה בזה אחר זה. פעיל ליכוד מטיח בה שהיא מייצגת חבורת אנרכיסטים. שלוש נשים שבאו להזדהות עם המאבק מתעקשות להביע את תמיכתן המנומקת. מהנדס העיר תל אביב לשעבר, ישראל גודוביץ', בא להשיא עצה.

קצת מאחורי שפיר עומד השחקן מנשה נוי. הוא היה גם בהפגנה בשבת ועתה בא לחזק את המאבק. אין לה זמן כעת לראיון לעיתון, היא מתנצלת ועולה על אופניה בדרכה לפגישה שבה יסכמו נציגי המאהלים את דרישותיהם. אנחנו נפגשות שוב אחר הצהריים, והיא מקציבה לראיון חצי שעה. ראיון אישי אתה, היא מתפלאת, למה זה חשוב? את מי זה מעניין? היא נמצאת באמצע עשייה אינטנסיבית, המהפכה קורמת עור וגידים, ולה עצמה אין כל משמעות כעת. למחרת בערב אנחנו נפגשות שוב להמשך הראיון, וגם אז הזמן מדוד.

שפיר, עיתונאית במקצועה, נטלה חופשה מגוף התקשורת שבו היא עובדת. היא מבקשת לא להזכיר את שמו, כדי לא ליצור זיקה בין מקום עבודתה לבין המאבק החברתי. כעיתונאית היא מודעת היטב לכוחה של המלה ובוררת את מלותיה בקפידה. היא מבקשת שלא להפוך את המחאה להתנגחות פוליטית מסורתית המבוססת על חלוקה לפי מצע ביטחוני. מבחינתה מדובר במחאה חברתית החובקת את כל הציבור.

סתיו שפיר
עופר וקנין

התבוסה הראשונה

הראיון עם שפיר מתקיים בדיוק בשלב שבו נראה כאילו עובר על מחאת האוהלים משבר לא קל. בימים האחרונים עלו טענות של פעילים במאהלים ברחבי הארץ שלפיהן יוזמי המחאה מתל אביב השתלטו על נציגות המאהלים, הם אינם מייצגים את כלל המאהלים והם מונעים מתחושת כוח ורצון להתפרסם. לטענתם, יוזמי המחאה לא העמידו עצמם לבחירות לנציגות מאהל רוטשילד, ולכן לא נבחרו לייצג את המאהל.

אנשי רוטשילד גם ספגו ביקורת על הדרישה שהציבו לקיים משא ומתן רק מול ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ולא עם צוות שרים - ואף שהמשא ומתן הזה יהיה מתועד באמצעות מצלמות וידאו וישודר לכל העם.

ואם לא די בזה, שלשום ספגו שפיר וחבריה הפסד ראשון במאבקם: אחת הדרישות הראשונות והעקרוניות של הנהגת המחאה החברתית היתה ביטול חוק הוד"לים שיזם נתניהו, שנועד להאיץ את מתן אישורים לתוכניות בנייה. למרות ניסיונותיהם להביא לביטול החוק הוא עבר השבוע בכנסת.

שפיר מכירה היטב את ההאשמות המופנות כלפי יוזמי המחאה בתל אביב, שלפיהן הם השתלטו שלא בצדק על המאבק, ויש לה מה לומר בעניין: "למחאה הזו יש מאות אלפי מנהיגים. כל אדם שיושב באוהל ויוצא לרחוב הוא נציג המחאה ויכול להשפיע עליה במידה שווה. כיוזמים אנחנו חשים אחריות גדולה מאוד ומשקיעים את כל כוחותינו בקידום העניינים מאחורי ולפני הקלעים. אנחנו לא ההנהגה, זו מחאה עממית, שכוחה הוא בכך שכל אחד שלוקח בה חלק יכול להשפיע בהתאם לאחריות שהוא מעוניין לקבל על עצמו".

מי בחר בכם כדי לייצג את הציבור?

"אף אחד. עד עכשיו צעדנו כמה צעדים והציבור הלך אתנו. ציבור שהחליט ללכת בכיוונים אחרים, יעשה זאת".

מדוע דרשתם שהמשא ומתן עם ראש הממשלה יהיה מתועד במצלמות וידאו?

"רצינו שכל הדיונים יהיו שקופים לציבור, כדי שאף אחד לא ירגיש בלתי מיוצג. השקיפות הזאת היא אחד האתגרים הגדולים והיפים כאן".

ולמה ויתרתם על הדרישה לשקיפות?

"אנחנו רוצים שדברים יתקדמו. לא ויתרנו על הדרישה לגמרי, רק אמרנו שנהיה מוכנים לפשרה, לעשות זאת אחרת ולא מול מצלמות. אם ראש הממשלה מתנגד למצלמות נעשה זאת בטכנולוגיה אחרת - באמצעות האינטרנט או בנוכחות עיתונאים. אנחנו רוצים שהציבור יהיה פעיל בקביעת עתידו. היה פה ניסיון של הממשלה לעשות ספין נוסף. במקום להתייחס לדרישה המרכזית של ביטול חוק הוד"לים, הם העדיפו להתעסק במה שנשמע פופוליסטי יותר, אם להשתמש במלה של נתניהו, ולסקול אותנו לעיני הציבור".

לקראת תהליך של משא ומתן תצטרכו לבחור נציגים. איך תעשו זאת?

"אין שום משא ומתן, קצת רחוק היום".

ובכל זאת, מה יקרה כשהוא יתקרב?

"בכל מאהל יש נציגים שכבר נבחרו. יש 40 מאהלים ברחבי הארץ וכל מאהל בחר את נציגו שפועל מול ועד המאהלים. הדרישות שיוצגו יהיו של העם, ולא של הנציגים".

מפרדסיה לרוטשילד

שפיר נולדה בנתניה לאב רואה חשבון ולאם מורה לגיאוגרפיה, העוסקת כעת בהנהלת חשבונות. את שירותה הצבאי החלה בקורס טיס והודחה ממנו לאחר ארבעה חודשים ו-15 טיסות בסנונית. לאחר מכן שירתה ככתבת בעיתון הצבאי "במחנה" וסיקרה את ההתנתקות מעזה ואת מלחמת לבנון השנייה. "תמיד ניסיתי להביא את הזווית המעניינת והשונה", היא אומרת.

מה הכתבה שאת הכי גאה בה?

היא מפשפשת בזיכרונה כמה שניות ומשיבה: "צינזרו לי חצי מהכתבות".

שבוע לאחר שהשתחררה מצה"ל נחתה בלונדון ללימודי תקשורת וסוציולוגיה. היא חייתה בלונדון שלוש שנים וחזרה לישראל לפני שנתיים. לפני כשנה החלה לימודים לתואר שני היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות באוניברסיטת תל אביב.

יצא לך לקרוא טקסטים של שר האוצר, הדוקטור לפילוסופיה יובל שטייניץ?

"לא אגיב. אין בכוונתי להתנגח באף אחד".

שפיר ודפני ליף, יוזמת מאהל המחאה שפונתה מדירתה, נפגשו לראשונה לפני כחודש - כשחיפשו יחד דירה. "נפגשנו בסלון של דפני שבוע לפני שהכל התחיל. יונתן לוי (הנמנה גם הוא עם יוזמי המחאה - ה.ר) ואני שירתנו יחד ב'במחנה'. חיפשנו דירה ביחד והיינו מיואשים מאוד. ברגעי הייאוש, אחרי שראינו דירה ב-3,800 שקל שהמקלחת בה היתה מעל האסלה וכל הדירה מתחת לגרם מדרגות, חשבנו לשים אוהלים ברוטשילד. יום אחרי זה סגרנו על דירה ושכחנו מזה. אחרי כמה זמן יונתן ראה את ההזמנה שדפני פירסמה בפייסבוק להצטרף לאירוע שבמסגרתו היא תציב אוהל ברוטשילד כי אינה מוצאת דירה, ושיכנע אותי לבוא למפגש. היו במפגש עוד עשרה אנשים, וחשבנו שכולנו נשב באוהלים ברוטשילד ונביא אנשים להצטרף. התחלנו בהשגת אישורים מהמשטרה ומהעירייה וביום חמישי בערב (לפני שלושה שבועות) שמנו את האוהלים".

"גטאות של עוני"

מחאת האוהלים שביקשה רק דיור בר השגה, התרחבה במהירות והפכה כעבור שבוע למחאה חברתית נגד יוקר המחיה. הסיסמה שונתה ל"עתיד בר השגה". הפגנות ענק התקיימו ויוזמי המחאה נדרשו להתחיל לגבש דרישות כדי לשאת ולתת עם נציגי הממשלה.

למה התעקשתם להציב את הדרישה לביטול חוק הוד"לים כצעד בונה אמון עם הממשלה?

"החוק הזה במהות נוגד את כל הערכים שלמענם אנחנו נלחמים. הוא נותן המון הטבות לקבלנים. אולי הוא מגביר את ההיצע, אך הוא עדיין לא מבטיח דיור בר השגה. כדי להבטיח דיור בר השגה צריך להכניס לחוק אלמנטים חשובים כמו דירות בגדלים שונים המותאמות לכלל האוכלוסייה. להקצות אחוזים מהדירות של כל פרויקט לדיור ציבורי מוגן המותאם להכנסה של המשתכן. צריך להכניס תמהיל חברתי שימנע גטאות של עוני וגטאות של עושר".

בדיעבד, ההתעקשות הזאת לא היתה טעות שלכם?

"התחלנו כמחאת דיור. כיום זה מרגיש גדול יותר משינוי של חוק אחד או מניעתו. החוק הזה הפך לסוג של סמל. ממשלה שמעבירה חוק כל כך אלים לאחר מחאה עוצמתית כמו זו היא ממשלה שאומרת 'אנחנו ממשיכים להיות אטומים, אנחנו נמשיך לשבת במזגן ונעביר החלטות שנוגדות את דעתו של העם', תוך כדי שמטיחים בנו כל סוג של גידוף והשפלה שאפשר. קראו לנו מפונקים, הזויים, קומוניסטים, אוכלי סושי, מעשני נרגילה, ועכשיו פופוליסטים".

למה לא דרשתם להוסיף תיקונים או לשנות את החוק הקיים?

"נעשו המון פעולות. אם אין בחוק אלמנט של דיור בר השגה או דיור ציבורי, אין על מה לדבר. זו התפרעות בבנייה וביטול פיקוח על הבנייה, ללא מחויבות של זמן ויעדים. הדבר במהותו הפוך לגמרי למה שאנחנו מבקשים שיקרה כאן".

מה לדעתך הציבור רוצה? מה אתם רוצים?

"הציבור רוצה עתיד בר השגה. מאחר שהציבור משלם מסים, משרת בצבא בסדיר ובמילואים ושומר על החוק, הוא מצפה שהמדינה תדאג לצרכיו הבסיסיים: דיור, חינוך, שירותי בריאות ורווחה. לא ייתכן שאנשים יקבלו שירותים שונים בהתאם למקום שבו נולדו, ולאנשים מסוימים יהיה סיכוי טוב יותר להישאר בקו הבריאות יחסית לאלה שנולדו במקום אחר. לא ייתכן שעובדים סוציאליים, שוטרים, מורים, מטפלים, רופאים, אנשים שעושים עבודות קשות פיסית ונפשית, עובדים 24 שעות כל השבוע, יקרסו תחת העול ולא יובטחו להם דברים בסיסיים".

אתם מתכוונים להציב דרישות קונרקטיות למשא ומתן?

"אנחנו מתקדמים מיום ליום תוך תקשורת עם הסביבה. לא אני אקבע מה הלאה, אלא הציבור".

אל תנסו להשתלט

יומיים לאחר ביקורה של ח"כ מירי רגב במאהל ברוטשילד, שבמהלכו קראה לאחד המפגינים: "תגיד לי, אתה סתום?" ונאלצה לעזוב את המקום לאחר ריב עם הנוכחים, זומנו רגב ושפיר לתוכנית "ערב חדש". רגב כינתה את המוחים "שמאל קיצוני ואנרכיסטי". שפיר מצדה קראה לרגב "גברת", סירבה לנקוב בתוארה "חברת כנסת" ועוררה את זעמה.

"לא רצינו להיות בעימות עם אף אחד ולא ידענו על העימות עם רגב מראש", אומרת שפיר. "אני רואה בכל בני האדם שווים בחשיבותם, יהיה תוארם אשר יהיה. יש בי המון כבוד לאנשים שעושים למען אחרים. במקרה של רגב מה שאני שמעתי מהרגע שנכנסתי לאולפן ועד שהמצלמות כבו היו קללות, גידופים, האשמות ועלבונות. זאת לאחר שעשיתי ככל יכולתי להגן על זכות הדיבור שלה במאהל. זה מעליב שאיש ציבור בוחר להתנהג בצורה כזו. יש בזה משהו שבז לציבור".

מחאת האוהלים ספגה ביקורת גם מכיוון בלתי צפוי: במהלך השבוע תקפה הזמרת מרגלית צנעני את המחאה החברתית והגדירה את המפגינים "ילדים מפונקים". למחרת התנצלה חלקית והסבירה שלשיטתה מדובר בניסיון להפיל את הממשלה.

מה דעתך על ההתבטאות של צנעני וההסבר שנתנה לאחר מכן לדבריה?

"אני מזמינה את מרגול ואת כל האנשים שמתבטאים נגד, לבקר במאהל. בואו תראו מה קורה פה. תבלו פה לילה. לא חובה לישון פה, מספיק שתסתובבו ותראו מה קורה, שבו לדבר עם אנשים, תקשיבו להם".

מה דעתך על תמיכתם של יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, במאבקכם ומכתב הטייקונים שקרא לסייע למעמד הביניים?

"כל אדם וגוף שרוצים להצטרף למחאה ולתמוך בה - מוזמנים לעשות זאת, בתקווה שהרצון להיות חלק בזה הוא רצון כן, ללא ניסיון השתלטות. הרצון להשאיר את המחאה במצב שבו כל אחד משתתפיה הוא מנהיג מחייב שאף מוסד או בעל אינטרס לא יתפוס עליה שליטה, ובכך יפרק את המחאה. החוזק של המחאה טמון בעממיות שלה, באחדות בין כל פלגי החברה".

מה התוכניות הבאות שלכם במאבק?

"ממשיכים, ממשיכים, ממשיכים. הזעקה כבר קמה ואנחנו לא נחדל עד שלא נראה התקדמות. כרגע ברור מה הציבור רוצה, יש קונסנזוס כמעט מוחלט שהעם מבקש שינוי, וידוע מהו השינוי. הממשלה שאמורה ללכת לקראת העם ולייצג אותו לא יכולה להיות אטומה לצרכיו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#