"התמ"ג עלה, אבל החלוקה הפנימית התעוותה לגמרי" - ישראל 2021 - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"התמ"ג עלה, אבל החלוקה הפנימית התעוותה לגמרי"

יצחק גל-נור, חוקר הפרטה ולשעבר נציב שירות המדינה: במקום להפריט את מינהל מקרקעי ישראל, צריך לשקמו על ידי חלוקה מושכלת של קרקעות ולא למקסום הרווח מהן

תגובות

>> "התפישה של בנימין נתניהו היא שצריך לעשות תיקונים קטנים בשוק, כי התשובה לבעיות של החברה היא כוחות השוק וההפרטה. אידיאולוגיית ההפרטה קובעת שהפרטה היא תמיד טובה, אלא אם יש סיבות מיוחדות שסותרות את זה - כלומר נטל ההוכחה הוא לא על מי שמפריט אלא על מי שמתנגד להפרטה", אומר פרופ' יצחק גל-נור.

על רקע המחאה המתרחבת - המאשימה את מדיניות ההפרטה בפגיעה בצדק החברתי - שוחחנו עם גל-נור, מנהל פרויקט גבולות ההפרטה במכון ון ליר, שהיה נציב שירות המדינה ב-1994-1996 וממובילי השולחנות העגולים בכנס ישראל 2021 (ראו מסגרת). בשיחה איתו ביקשנו להבין את הביקורת של המפגינים, כיצד ההפרטה קשורה למשבר ואם הפרטת המינהל יכולה לסייע בפתרון מצוקת הדיור, כפי שטוען נתניהו.

האם לדעתך הפרטת מינהל מקרקעי ישראל תפתור את בעיית מחירי הדיור?

"במחקר שביצענו במרכז חזן במכון ון ליר מגלה שעיקר הבעיה בהפרטה הוא בתחום השירותים החברתיים: בדקנו תחומים כמו פנסיה, חינוך, בריאות, מעמד העובדים וחברות ממשלתיות, וגילינו כי אין הוכחה חותכת לכך שההפרטה השתלמה מבחינה כלכלית. פעמים רבות כשאת המונופול של המדינה החליף מונופול עסקי, דווקא נוצרו בעיות ריכוזיות והתחרות נעלמה - ובנוסף, היתה פגיעה קשה מאוד ברמת השירותים.

"כמה דוגמאות מעודכנות לכך הן תאגידי המים, שהקמתם לא הוכיחה את יתרון ההפרטה, או הדיונים על הפרטת רכבת ישראל: במקומות כמו בריטניה או ניו זילנד יש קולות שאומרים שהפרטת הרכבת נכשלה, אבל בישראל טוענים שההפרטה רצויה והתירוץ הוא שהדבר יפתור את בעיות הבטיחות. כך גם שירותי הבריאות בבתי הספר: לקחו מוסד מפואר שנקרא 'אחות בית הספר', שהיה באחריות משרד הבריאות ותיפקד כהלכה, ומטעמי חיסכון העבירו אותו לחברה פרטית. האירוניה היא שלא רק שהמוסד נופץ, אלא שמבקר המדינה קבע שהוא לא הביא לחיסכון כספי.

"פעמים רבות ביצעו הפרטה בדרך המחדל, כלומר ייבשו שירותים כמו חינוך או בתי סוהר, ואז אמרו שכדי שיהיה בית סוהר הולם לאסירים יש צורך בבית סוהר פרטי - במקום להשקיע בבתי הסוהר הקיימים מתקציב המדינה. ההפרטה גם יצרה פערים בלתי נסבלים בין העשירונים ופגעה בנכס שהוא אולי החשוב ביותר - הסולידריות. היא יצרה תחושה שהמדינה מתנערת מאחריותה: ראינו במלחמת לבנון השנייה שאין ממשלה בצפון. התוצאה של מדיניות ההפרטה היתה מדיניות חברתית כלכלית שיש עמה קלון".

בהנחה שלא מוותרים על הפרטה, מה צריכה להיות המדיניות בטווח הארוך?

"אפשר להעביר שירותים לידיים עסקיות, אבל צריך לבדוק אם זה כדאי: אם השירות השתפר, אם הוא פגע בשוויון וכו'. כלומר נטל ההוכחה הוא על המפריט. כמובן, זה נכון גם בכיוון ההפוך. אם מלאימים חברה או שירות צריך להראות שההלאמה מביאה תועלת חברתית.

"אין כל רע בכך שחלק מהשירותים החברתיים יינתנו באמצעות גופים עסקיים או עמותות ללא כוונות רווח. אבל אין להניח מראש שהם יעשו את זה טוב יותר. ואולם, הפתרונות שמציעים ראש הממשלה ושר האוצר בנויים עדיין על ההנחה הקודמת, שלפיה השוק יפתור את הבעיה וצריך רק לעזור לו 'להוריד את הבירוקרטיה'.

"בפועל, למדנו בדרך הקשה שהשוק הוא הגורם העיקרי להיווצרות הבעיה ושצריך למצוא פתרונות אחרים. כך, למשל, צריך לנסח מחדש מהי אחריות המדינה בתחום הדיור הציבורי: האם למדינה בכלל יש אחריות לדיור ציבורי? אחריות אמיתית פירושה שמתן קורת גג היא באחריות המדינה. האמצעים מגוונים - מבנייה ממשלתית ועד עידוד סובסידיה לקבלנים פרטיים".

נתניהו טוען שהפקידות לא יעילה ושההחלטות לא מבוצעות בגלל ביורוקרטיה.

"במקום לדבר על ביורוקרטיה במונחים דמגוגיים ולטעון שאי אפשר לעבוד, צריך לעשות רפורמה בשירות הציבורי - לבנות אותו מחדש לטווח ארוך באמצעות חקיקה בכנסת ובשיתוף האופוזיציה. שירות המדינה לא השתנה מאז שהוקמה המדינה. יש בו אנשים טובים שעובדים במערכת בלתי אפשרית. במקום לעשות מעקפים באמצעות הפרטה עדיף להפוך את שירות המדינה לכלי יעיל שיטפל במדיניות החברתית כלכלית.

"הדוגמה הטובה ביותר היא מינהל מקרקעי ישראל - יוציאו הפוליטיקאים את ידיהם, יביאו אנשי מקצוע שלא תלויים במפלגות וייתנו להם מנדט להיות אחראים לפתרון בעיית הקרקעות לדיור ולא לעשיית רווחים מקרקעות המדינה".

בהפגנות דורשים צדק חברתי ותמיכה של המדינה בתחומים כמו דיור, מעונות ילדים ובריאות. למה הכוונה?

"ישראל היתה בעבר מדינת רווחה, כלומר המדינה היתה אחראית לחינוך, למערכת הבריאות, להבטחת הכנסה, לדיור ציבורי וכו'. איש לא העלה על דעתו להפריט את תפקיד האחות בבית הספר או להעביר את תפקיד הכליאה, תפקיד מובהק של המדינה, לידיים עסקיות. ואולם לאחר המשבר הכלכלי של ישראל בשנות ה-80 היא החלה ביישום רפורמה מקיפה שסיסמתה היתה 'להצטרף למדינות המפותחות כלכלית'.

"באותן שנים התפתחה במערב אידיאולוגיה של 'קץ ההיסטוריה', כשהקומוניזם קרס והשיטה הקפיטליסטית המערבית ניצחה. האידיאולוגיה הזו, שמזוהה עם תקופת רונלד רייגן בארה"ב ומרגרט תאצ'ר בבריטניה, שלטה 25 שנה, ובקדנציה הראשונה שלו נתניהו דגל בה. בתקופת כהונתו כשר האוצר זה הגיע לשיא - בתוך שבועיים מיום כניסתו לתפקיד הוא יצא בתוכנית לקצץ בשירותים הציבוריים ולהפריט כל דבר. פשוט הוציאו ממגירות האוצר את התוכניות להנהגת שוק חופשי, ונתניהו בכישרון גדול מכר אותן, באמצעות הסיסמה של 'השמן והרזה': הרזה זה המגזר העסקי שנושא על גבו את השמן, המגזר הציבורי.

"המטרה היתה להגיע לתוצר לנפש כמו במדינות OECD. התוצאה היא שהתוצר באמת עלה, אבל החלוקה הפנימית התעוותה לגמרי. העולם אחרי 2008 התחיל לחשוב מחדש על דברים, וגם בארה"ב התערבות המדינה גדלה בכל התחומים, ואולם ראש הממשלה עדיין תקוע בתקופת רייגן עם התפישות שלו לגבי דה-רגולציה של הביורוקרטיה, שנכשלו גם בארה"ב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#