כיצד הפכה ברודקום לאחד מענקי הטכנולוגיה הבינלאומיים בישראל? - היי-טק - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כיצד הפכה ברודקום לאחד מענקי הטכנולוגיה הבינלאומיים בישראל?

בתוך שנה וחצי ביצעה ברודקום 4 רכישות של חברות בישראל, עם מרכזי פיתוח בהרצליה, איירפורסט סיטי, נתניה, רמת גן, ויקום

5תגובות

>> כשאורח בכיר מחו"ל מגיע לבקר את תעשיית ההיי-טק הישראלית מציגים בפניו את מפת ההיי-טק המקומית, שכוללת עשרות מרכזי פיתוח המבוססים על תאגידים בינלאומיים. כמעט כל שחקניות הטכנולוגיה הגדולות מפעילות בישראל מרכזי פיתוח. בין היתר מדובר ב-HP, אינטל ויבמ. הבסיס של מרכזים אלה מגיעים משני המקורות: חברות סטארט-אפ שנרכשו על ידיהן, ופעילות יוצאת דופן של ישראלי בכיר שהצליח להתברג בראש הפירמידה של תאגיד בינלאומי.

בברודקום, העוסקת בפיתוח שבבים לתקשורת קווית ואלחוטית, אפשר למצוא מאפיינים של שני דפוסי הפעולה. בשקט בשקט הפכה ברודקום לאחת מהרוכשות הגדולות של חברות סטארט-אפ בישראל, עם לא פחות מתשע רכישות בעשור האחרון. שתיים מהן ב-2011.

וקנין עופר

כתוצאה מכך הפכה ברודקום לחברה שמפעילה את אחד ממרכזי הפיתוח הגדולים בישראלים. עם שבעה סניפים, שהמרכזים שבהם נמצאים בהרצליה, איירפורסט סיטי, נתניה, רמת גן ויקום.

בדומה למשה ינאי מ-EMC, ודב פרוהמן מאינטל, גם הישראלי ד"ר שלמה מרקל אחראי באופן משמעותי להרחבת הפעילות של ברודקום בישראל ולשמונה מהרכישות האחרונות כאן. מרקל הוא סגן נשיא בברודקום העולמית, תפקיד שהוא בכפיפות ישירה למדען הראשי בברודקום העולמית, ד"ר הנרי סמואלי, אחד מייסדי החברה. הוא אחראי על מפת דרכים הטכנולוגית והפיתוח העסקי-אסטרטגי של ברודקום, לצד מיזוגים ורכישות ואחריות סטאטוטורית כוללת לפעילות ברודקום בישראל.

"כל סטארט-אפ שרכשנו הושבח אצלנו"

מרקל החל את דרכו בחיל הים כאחראי על פיתוח מערכות לחימה משובצות מחשב ומערכות תקשורת וסיים כאחראי לכלל הפרויקטים והתוכניות, לרבות צוללות הדולפין החדשות של חיל הים. ב-1999 הוא עזב את הצבא בדרגת תת-אלוף וכשעבד בארגוקווסט נולד הקשר עם ברודקום.

סמואלי והנרי ניקולס, מייסדי ברודקום, השקיעו בחברת ארגוקווסט והיו בארוחת ערב עם אנשי החברה. "האמת שלא רציתי ללכת לארוחה אבל לבסוף הלכתי ונוצרה כימיה לא נורמלית ביני לבינם", נזכר מרקל. "הם הציעו לי לעבוד בברודקום אבל העבודה היתה בארה"ב. לא רציתי לעבור לחו"ל באותה תקופה ואז הוחלט שאשמש כסגן נשיא בכיר שמדווח ישירות לסמואלי ובוחן טכנולוגיה, מיזוגים ורכישות בכל רחבי העולם. כולל כמובן ישראל. היום הראשון שלי בברודקום היה ה-11 בספטמבר 2001".

מרקל ממעט מאוד להיחשף בתקשורת, כתוצאה מכך חברת הענק שבה הוא עובד מגיעה לאור הזרקורים בישראל רק בעת רכישות הסטארט-אפים שלה. הראיון שלו ל-TheMarker הוא המעמיק ביותר שערך.

מהי אסטרטגיה ההתרחבות של ברודקום בישראל?

"ברודקום היא סטארט-אפ גדול עם אווירת חדשנות ויצירתיות, משאבים ואתיקה של חברת ענק. רכישות הסטארט-אפים מעניקות לחברה את הרוח והאווירה. כל סטארט-אפ שברודקום רכשה בעשור האחרון רק הושבח ומספר אנשי המו"פ שלו גדל. זאת תפישת עולם אצלנו. ברודקום אף פעם לא קונה חברה כדי לקחת את הקניין הרוחני שלה ולפרק אותה אלא כדי להפוך למרכז הנדסי. הסטארט-אפ שנרכש מעולם לא נשאר כפי שהוא נרכש בתחילת הדרך. ישנה סינרגיה בין כל החברות והטכנולוגיות שהחברה רוכשת. הגדלנו את מספר העובדים שלנו אפילו בפרסלו, סייטיק ופרוביג'נט שנרכשו לאחרונה. ישראל נחשבת כיום למרכז הפיתוח השלישי בגודלו בברודקום לאחר ארה"ב והודו. בימים אלה אנחנו פותחים בתהליך גיוס של 50 עובדים נוספים למרכזי הפיתוח בישראל".

וקנין עופר

לא קרה שרכשתם חברה שלא התאימה לכם ולאחר מכן פיטרתם עובדים?

"היתה חברת בקליפורניה שרכשנו ולבסוף סגרנו ופיטרנו את העובדים. אבל זה היוצא מן הכלל. אנחנו בדרך כלל מוסיפים עובדים למרכזי הפיתוח שלנו".

לדברי מרקל, ברודקום שביצעה עד כה כ-50 רכישות בודקת היטב את הסטארט-אפים לפני העסקה. "הרכישה מבוססת על עבודה מעמיקה שבודקת איך הטכנולוגיה של הסטארט-אפ משתלבת במפת הדרכים של ברודקום בשנים הקרובות. שאלת המפתח שלנו היא תמיד מה יקרה ביום שלאחר הרכישה. איך הסטארט-אפ ישתלב בברודקום. אגב לא כל המו"פ מגיע מרכישות. כ-75% מכל כוח האדם של ברודקום הוא טכנולוגי וכ-10% מהעובדים בעלי תואר שלישי".

מה עוד חשוב לכם לפני הבחירה של חברה לרכישה?

"יזמים זה חשוב. כבר יצא לנו לערוך בדיקה ולגלות שיזם מסוים אמר לנו משהו אחד ולאחר מכן גילינו משהו אחר. יש חברות סטארט-אפ שמפתחת טכנולוגיות נהדרות, אבל אם לא ברור לי איך נוכל לשלב אותן במפת הדרכים שלנו לא נקנה אותן. בניגוד לאחרים שקונים חברה שמתמחה לתחום מסוים ולאחר מכן מבקשים ממנה לעשות משהו אחר, אצלנו אם חברה מתמחה ב-Wi-Fi לא נבקש ממנה לעשות פיתוחים ב-LTE. אם אתה מומחה להכין פיצות תמשיך להכין פיצות, אך אולי תעשה את זה בקו ייצור יותר גדול כי לברודוקום יש תנורים גדולים".

"החברה צריכה להתאים למפת הדרכים שלנו"

ברודקום רכשה ארבע חברות סטארט-אפ ישראליות בשנה האחרונה. מרקל לא חושב שמדובר בגל יוצא דופן. "זה לא שהחלטנו כרגע לקנות הרבה חברות. רכישת חברות היא תהליך ארוך. אם יוצא שחברה מתאימה למפת הדרכים שלנו אז בודקים כמה היא עולה ואם המספרים מסתדרים - הולכים על זה. האם אפשר להקיש שיימשך הקצב הזה? לא, אבל כל עוד יהיו חברות ישראליות שיתאימו לברודקום והעלויות יסתדרו - נמשיך לרכוש".

מדוע ברודקום בחרה להרחיב את הפעילות שלה בישראל?

"יש כמה פרמטרים שמשפיעים על ההחלטה באיזו מדינה להתרחב. איכות מהנדסים, כתוצר של סביבה וחינוך, משפיעה. עד כמה יש למהנדסים באותה מדינה ערך גבוה. בנוסף למערכת השיקולים נכנס גם עניין עלות העסקת המהנדסים. כמו כן, חשוב מהי רמת הרגולוציה שיש בכל מדינה. עד כמה היא מתמרצת חברות לפתוח מרכזי מו"פ. המהנדסים הישראלים לוקחים יותר סיכונים מאחרים, הם חדשניים ויצירתיים יותר. בניגוד למקובל אני לא חושב שהם חפיפניקים. אבל המצב הזה לא בהכרח ישאר. לצערי ההשקעה בהשכלה גבוהה יורדת, העולם כולו נפתח לחדשנות ומשקיע בתחום והעלויות של המהנדסים בישראל הולכות וגדלות".

יש תחומים טכנולוגיים שברודקום מתעניינת בהם יותר בהקשר של רכישות חברות סטארט-אפ?

"כל מי שיש לו אלגוריתם או פתרון טכנולוגי שיכול לעשות משהו לסייע בפתרונות הקיימים שלנו לעבוד מהר יותר, בהספק נמוך יותר וזול יותר - שידבר אתנו. אנחנו מחפשים פתרונות למובייל, מרכזי מחשוב, וידיאו ופתרונות שמשלבים כמה טכנולוגיות למשהו חדש. למשל להעביר Data ממוצר אחד למוצר אחר בקלילות. אנחנו מחפשים לפתור בעיות של חיבוריות מורכבת (Convergence), למשל בין מחשוב ענן למכשירים חכמים.

"הציבור מחפש כיום שהכל יהיה בענן ושתחנות הקצה יהיה 'טיפשות', ומצד שני רוצים שהסמארטפונים והטאבלטים יעשו גם קפה. זאת מורכבות שצריך לפתור אותה. גם תחום החיישנים מאוד מעניין אותנו. אנחנו מתקרבים לשלב שבו נרצה לעשות ניטור של מדדים פיסיולוגיים בבני אדם".

מהי העלות של מהנדס ישראלי שברודקום מעסיקה?

"יותר מעלות של מהנדס באירופה. אבל אני לא רוצה לנקוב במספר מסוים. זה יכול להגיע לפעמים לעלות שנתית של 250-300 אלף דולר לשנה. לכן עם כל הכבוד ליצירתיות, אי אפשר רק להישען עליה. פעם אמרו שסין ודרום קוריאה הן מדינות לא יצירתיות. כיום הסיפור הזה נגמר. רצינו בברודקום להקים בישראל מרכז שיטפל בשירותים משותפים. ישראל היא מדינה עם רמת אתיקה גבוהה, עם תרבות מערבית שבה כולם מדברים אנגלית. נשאר הפרמטר הכלכלי ולצערנו זה היה יקר מדי בישראל, אז ויתרנו. אנחנו בוחנים לבצע חלק מהפיתוח בצפון הארץ, במה שמכונה פתרון Nearshore כדי שלא נצטרך להעביר עבודות פיתוח במיקור חוץ למזרח אירופה. בין היתר נבחנת פתיחה של מרכז פיתוח חדש בגליל. זאת במטרה לקדם תעסוקה בתחום ההיי-טק במגזר הערבי".

"רוב ההשקעות בישראל הן של זרים"

באחרונה מתנהל מתנהל דיון נוקב סביב השאלה האם חברות ההיי-טק הישראליות נמכרות מהר מדי. נטען שדיון נטוורקס שאותה רכשה ברודקום ב-180 מיליון דולר, יכלה להישאר עצמאית ולצאת להנפקה. מרקל לא מסכים עם ההנחה הזאת. "מה זו הנפקה? בסך הכל החלפה של המשקיעים במשקיעים אחרים. כסף מחליף כסף. ושלא יספרו לי שקודם לא היו משקיעים זרים כי רוב ההשקעות בישראל בחברות היי-טק הן ממשקיעים זרים. הרכישה של ברודקום נותנת לאנשים מקום לעבוד, מרחיבה את מספר המשרות ומאפשרת לפתח וליזום אבל עם המשאבים הקשרים והאמצעים של חברת ענק. היא נותנת כסף לעובדים ויזמים, אולי אפילו יותר מאשר הנפקה".

אחת הבעיות הקשות של חברות סטארט-אפ לשבבים היא שהן מתמחות ברכיב אחד של השבב, אבל הלקוחות כיום רוצים פתרון כולל שמכיל כמה רכיבים יחודיים.

"אחת הבעיות המרכזיות בתחום השבבים היא הרצון לשים יותר רכיבים על פרוסת הסיליקון למרות המזעור שלהם, בהתאם לחוק מור. לקוחות רוצים כיום יותר רכיבים על השבב ולברודקום יש את כל ההיצע, אז זה משפר את המיצוב שלה. זאת הסיבה שאני מתקשה לראות ברודקומים חדשים נולדים בתחום השבבים".

קטר ההיי-טק כבר לא מוביל את ישראל. מה לדעתך צריך להיעשות ברמה המקרו-כלכלית?

"צריך כמה שיותר אנשים שיעבדו בקצה העליון של שרשרת המזון. העבודות בקצה העליון מייצרות מעגלי עבודה סביבם. עובד היי-טק מייצר הרבה מקומות עבודה אחרים. צריך לתת תמריצים כדי שחברות בינלאומיות יגדילו את פעילותן בישראל. צריך לדאוג שרמת ההשכלה ורמת החינוך לא תרד. זה תנאי הכרחי לכך שההיי-טק הישראלי יתפתח כי אחרת חברות בינלאומיות פשוט יקימו מרכזי מו"פ במקום אחר. צריך לדאוג שהעלויות של המהנדסים בישראל יהיו סבירות כדי שההיי-טק המקומי יהיה תחרותי. וצריך לפשט את נושא העברת קניין רוחני מישראל לחו"ל".

מדינת ישראל יכולה להמשיך ולהתקיים בשתי כלכלות: כלכלה של עובדי היי-טק שחיה יחסית ברווחה וכלכלה של אנשים המתקשים להתפרנס?

"לא. אם יהיה פער מעמדי זה יהיה רע מאוד. המדינה צריכה לגרום לכך שיותר תלמידים ילמדו מקצועות שיכלכלו אותם".

500 מתוך 9,000 עובדי ברודקום מועסקים בישראל

איך הפכה ברודקום לאחד הכוחות המשמעותיים בהיי-טק הישראלי, המעסיקה כ-500 איש במרכזי המו"פ שלה, מתוך 9,000 עובדים בעולם?

עד ל-2000 ברודקום לא היתה פעילה בישראל מבחינת מו"פ. הרכישה הראשונה שלה היתה ויז'נטק שעסקה בפיתוח שבבים לדחיסה ופריסה של וידיאו, אודיו ונתונים בסטנדרט 2-MPEG. קו המוצרים של ברודקום באותה תקופה עסק בשבבים, ציוד ניתוב ומיתוג ותקשורת פס רחב, אבל כמעט ולא היתה לה נוכחות בעולם הסלולר.

הרכישה השנייה של ברודקום בישראל היתה של אם סטרים ביוני 2004 תמורת כ-10 מיליון דולר. אם סטרים, של היזם ד"ר אריה היימן, עסקה בפיתוח אלגוריתם לשיפור תפוקת התקשורת של קול, וידיאו, מוסיקה ומולטימדיה עשירה ברשתות סלולריות. ברודקום השקיעה בחברה ורכשה אותה לאחר כשנתיים.

העסקה השלישית היתה רכישת סילקווינט ביולי 2005 בעבור 84 מיליון דולר שעסקה בפיתוח מעבדי תקשורת (קונטרולר) לרשתות אחסון במהירויות 4 ו-10 ג'יגה בייט לשנייה. היא פועלת עד היום ברמת גן. החברה הרביעית שנרכשה היתה אוקטליקה במאי 2007 תמורה 31 מיליון דולר. אוקטליקה פיתחה מערכת על שבב לתקשורת כבלים (coax) המאפשרת יצירת רשת ביתית בפס רחב על תשתית כבלי טלוויזיה (MOCA). דיון נטוורקס נרכשה תמורת כ-180 מיליון דולר בדצמבר 2009. החברה פיתחה שבבים למתגי את'רנט המצויים בליבת פלטפורמת המיתוג (תגים ונתבים). היא עדיין פעילה במשרדי החברה ביקום.

ב-2010 רכשה ברודקום ארבע חברות: פרסלו מרעננה שפיתחה שבבים ל-Femtocell; סייטיק ויסטה מנתניה שפיתחה פתרונות תוכנה וחומרה לשיפור מולטימדיה במכשירי סלולר ומצלמות; פרוביג'נט מהרצליה שפיתחה שבבים לתקשורת בין אנטנות סלולר למרכזייה, לתמסורת אלחוטית בחברות טלקום ולקישור אלחוטי בין מבנים בקמפוסי; ואי סי סקוור שמפתחת פתרונות אבטחת מידע לתקשורת קרובה לסלולר ולתעודות ביומטריות.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#