"כל השומן במשק משקה 20 איש - במקום שיזרום לנגב, לערבים ולחרדים" - Markerweek - TheMarker
תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"כל השומן במשק משקה 20 איש - במקום שיזרום לנגב, לערבים ולחרדים"

תיק הנכסים של הציבור הישראלי מסתכם ב-2.5 טריליון שקל; האם האופן שבו מנוהל הכסף הוא לטובת הכלל, או לטובתם של בעלי הון רבי עוצמה?

6תגובות

ימי הביניים נחשבים לאחת התקופות החשוכות בהיסטוריה האנושית. מרבית בני האדם חיו אז בתנאים ירודים: ללא השכלה, טיפול רפואי או זכויות כלשהן. האנושות קפאה במקום מבחינה תרבותית, חברתית ושלטונית. אבל דווקא בעת ההיא נטמנו היסודות לחיים של כולנו כפי שהם נראים במאה ה-20, לפחות בהיבט אחד: המושגים הפיננסיים שעליהם מושתת שוק ההון העולמי.

קחו לדוגמה את מונח הבסיס הפיננסי "נאמנות" (Trust), שעליו מבוססת בין השאר תעשיית קרנות הנאמנות, המחזיקה 150 מיליארד שקל מכספי אזרחי ישראל. כפי שמסבירים פרופ' פרנקלין אלן ופרופ' גלן יאגו בספרם "מימון העתיד", המונח הופיע לראשונה באנגליה של המאה ה-14. חוקי הנאמנות התפתחו כתוצאה מההחלטה הלא הגיונית שקיבלו אבירים נוצרים: לצאת למסעות צלב במזרח התיכון. בג'ונגל האירופי של ימי הביניים הם היו זקוקים לגורם שישמור על נכסיהם, ימנע מהמלך להשתלט על אדמתם וידאג לבני המשפחה שנותרו מאחור. הם נהגו להותיר את זכויותיהם ברכוש ובקרקע בנאמנות - בידי הכנסייה או הבישוף, שניהלו את הנכסים בהיעדרם.

במאה ה-16, האינטראקציה החברתית, שבה נרתמו כספי הציבור לצורכי הקהילה, קיבלה את הכינוי "קשר" או "ברית" - Bond באנגלית. המונח, העומד בבסיס שוק האג"ח המגלגל כיום כספי ציבור ישראליים בהיקף של יותר מ-800 מיליארד שקל, נוצר כדי לתאר את הקשר רב העוצמה הדרוש כדי לגייס את כספם של פרטים רבים לצרכים ציבוריים.

השיא המוסרי טמון במונח Equity, שפירושו "יושר" או "הגינות", הבא לתאר את זכות הבעלות הנוצרת למשקיעים כשמקורות ההון השונים מנוצלים לקידום יוזמה מתמשכת. כיום עומד השם הזה מאחורי שוק המניות הישראלי, שבו מנוהלים כספי אזרחים ישראלים בהיקף של 800 מיליארד שקל.

Markerweek בפרויקט מיוחד - מצב שוק ההון ב-2011

שיטת הפירמידה: איך שולטות עשר חברות על 80% מאחזקות הציבור בבורסה?

הפראדוקס של בתי ההשקעות: איך גופי הניהול מרוויחים גם כאשר הציבור מפסיד?

כשהלווה הוא המלווה: איך קורה שהטייקונים הגדולים מחזיקים גם בבנקים?

כך ממנים דירקטור: "בעל השליטה אומר 'תביאו מישהו שלא יעשה בעיות'"

השליטה של דנקנר בפיננסים: 17 דירקטורים בבנקים ובמוסדיים - עובדים במקביל באי.די.בי

■ להחזיר את שוק ההון לציבור, למשק ולחוסכים / גיא רולניק

המיתוסים של שוק ההון / עמי גינזבורג

אל תאשימו רק את החזירים / דפנה מאור

■  להישיר מבט אל עיני המשקיעים / שלומי שוב

---------------

נאמנות, ברית, יושר והגינות הם לכאורה הערכים העומדים מאחורי העולם שבו מנוהל הכסף שלנו. גם בימים שבהם נהגו המונחים האלה, לא היה קשר רב בינם לבין מה שייצגו באמת. אבל במשך השנים הלכה והתרחקה עוד יותר המשמעות המילולית, מהאופי שקיבלו המושגים האלה במציאות של שוק ההון.

בשבועות האחרונים ערכנו שיחות עם עשרות דמויות מפתח בשוק ההון הישראלי - בעלי שליטה בתאגידי ענק, בכירים במערכת הבנקאית, מנהלי השקעות האחראים על מאות מיליארדי שקלים, בכירים ברשות ניירות ערך ובמשרד האוצר ועוד רבים אחרים - כדי להבין מה מהמושגים האלה נכון לשוק ההון של ימינו. רבים מהמרואיינים בחרו שלא לחשוף את שמם - אחרי הכל, שוק ההון הוא מקור פרנסתם.

אמנם בשנתיים האחרונות נעשו צעדים שנועדו לשפר את שוק ההון ולטפל בחולייו. בית המשפט הכלכלי, שאת הקמתו יזמה רשות ניירות ערך, אמור לשמש כזירה שבה יטופלו ביעילות קובלנות הקשורות לניהול כספי הציבור. תקנות ועדת חודק שנכנסו לתוקף אמורות להסדיר את הבדיקות שמבצעים המשקיעים המוסדיים, המנהלים את כספי הציבור, לפני שהם מלווים כסף לאנשי עסקים. דרישות הביקורת הפנימית מבתי ההשקעות התרבו, ותקנות חדשות אמורות להסדיר את פעילות הדירקטוריונים המפקחים על החברות שבהן מושקעים כספי הציבור.

עם זאת, המצב עשוי להפתיע את האזרח שמאמין שכספי הפנסיה שלו, הנכס הכלכלי החשוב ביותר שלו, נמצאים במקום בטוח, מפני שהשיחות האלה חשפו סדרה של חוליים המתקיימים בשוק ההון הישראלי.

בעמודים הבאים תקראו על בנקאים בכירים המתקשרים למנהלי השקעות כדי לדאוג למינוי של קרובי משפחתם; על פיננסיירים המרוויחים עשרות מיליוני שקלים בשנה ללא צידוק מספק; ועל דירקטורים שתפקידם הוא לפקח על החברה הציבורית, אבל בפועל הם משמשים כחותמת גומי לעסקות לטובת בעלי מניות המחזיקים רק מיעוט מהחברה.

התמורות שיצרו את הבעיות

TheMarker

שלוש שנים חלפו מאז שהכלכלה הגדולה בעולם התמוטטה בגלל מערכת פיננסית שלא עבדה כראוי. האירועים האלה, שארה"ב עדיין לא יודעת כיצד תחלים מהם, הזכירו כי שוק הון שאינו מתפקד באופן בריא מביא בסופו של דבר לנזקים כלכליים הרסניים לאזרח הקטן. שוק ההון הוא המצע שעליו צומחת הכלכלה. כדי שזו תהיה בריאה, שוק ההון חייב להיות המקום הנקי ביותר.

ארה"ב כשלה בתיקון מבנה שוק ההון שלה, אבל אנחנו צריכים לשאוף ליותר. אין סיבה להתייחס לכשלים המבניים בשוק ההון כמובנים מאליהם. צריך לנסות לשנות גם את החוליים שאנחנו רגילים לחיות אתם ונראים בלתי אפשריים לשינוי.

נכון ל-2011 מגלם בתוכו שוק ההון הישראלי כמה בעיות שאפשר להגדיר כלא פחות מקריטיות ברמה האסטרטגית והלאומית. תיק הנכסים של הציבור הישראלי כולל כיום סכום "פעוט" של 2.5 טריליון שקל, פי שלושה מהתוצר המקומי הגולמי של מדינת ישראל. אותם 2.5 טריליון שקל הם ליבת הכלכלה הישראלית.

האופן שבו מנוהל הכסף הזה, המקומות שאליהם הוא מוקצה והשימושים שנעשים בו, משפיעים על תפקודה היעיל והנכון של הכלכלה הישראלית כולה - והתוצאה חוזרת ומשפיעה על חיינו האישיים. על ספקיות התקשורת שלנו, על המכוניות שבהן אנחנו נוסעים, על המקומות שבהם אנחנו רוכשים מצרכים ועל הארגונים שבהם אנחנו עובדים. השימוש בכסף הזה קובע את הצמיחה במשק ואת הכיוון שלה. ההשקעה שלו קובעת את היקף ההכנסה שיעמוד לרשותנו כשנצא לפנסיה. שוק ההון הוא הכל.

TheMarker

מי שתוהה מדוע יש להתעורר דווקא עכשיו, מי שמרגיע את עצמו במחשבה על כך שהעניינים מתנהלים כפי שהתנהלו מאז ומעולם וכי אם לא קרה אסון עד היום לא יקרה דבר - טועה. בשוק ההון הישראלי חלו בעשור האחרון תמורות מהפכניות, שהופכות את חולייו למהותיים יותר מאי פעם.

שלושה מהלכים מרכזיים היו אחראיים לכך. הראשון היה השינויים במערכת הבנקאית, שבהם הושלמה מכירת אחזקות המדינה בבנקים הישראליים. זו הביאה ליצירת בעלי בית חדשים במוסדות הפיננסיים הנותנים שירותים לציבור. במקביל בוצעה הרפורמה שעליה המליצה ועדת ברודט, שעיקרה הגבלת אחזקות הבנקים בנכסים ריאליים וחלוקה מחדש של האחזקות בחברות הגדולות במשק.

לאחר מכן הגיעה הרפורמה בשוק החיסכון הפנסיוני. עד 2003 הופנו 70% מההשקעות של החיסכון הפנסיוני לאג"ח מיועדות - אג"ח שהממשלה מנפיקה ומבטיחה את תשואתן. בשנה זו, תוך שהיא נוקטת צעדים הדרגתיים שנועדו לייעל את הענף ולהפוך אותו לתחרותי, הפסיקה הממשלה להנפיק אג"ח מסוג זה. המהלך נעשה כדי להפוך את החיסכון שלנו לכלי שמושקע ביעילות כדי למקסם את הרווח. בפועל הוא יצר מצב שבו מרבית החיסכון כבר לא מובטח, ותלוי בנאמנות של מי שמנהל אותו.

המהלך האחרון היה רפורמת בכר, שב-2006 הוציאה את ניהול הנכסים הפיננסיים, כלומר קרנות הנאמנות וקופות הגמל, מידי הבנקים. הרפורמה פתרה את ניגודי העניינים של הבנקים כמנהלי כסף ציבורי שמקצים במקביל גם אשראי עסקי, אבל לא התייחסה לבעיות שנוצרו בגלל זהות רוכשי הנכסים האלה.

התוצאה של כל המהלכים האלה היתה שממערכת פיננסית, שהבנקים הם הגוף הדומיננטי היחיד בה, נהפך שוק ההון הישראלי לספק האשראי הראשי של המשק הישראלי ולכלי העיקרי במשק שנועד להפוך חיסכון להשקעה. האשראי החוץ בנקאי שמוענק למגזר העסקי תפח משיעור של פחות מ-30% מהתוצר העסקי ב-2001 ל-45% כיום.

הוסיפו לכך את התעשרותו של הציבור הישראלי בשנים האלה, ומעל הכל את חוק פנסיית החובה, שנכנס לתוקף בתחילת 2008 ומחייב את כל אזרחי מדינת ישראל להפריש כסף לשוק ההון, שאמור להיות מושקע בתבונה ולשמש אותנו בזקנתנו. המהלך המהפכני הזה הביא לכך שכמות חסרת תקדים של כספי ציבור תמשיך לזרום בשנים הקרובות לשוק ההון הישראלי.

ב-2003 החזקנו באמצעות אג"ח ממשלתיות בטוחות יחסית 27% מהנכסים שלנו, והענקנו אשראי עסקי דרך אג"ח של חברות בשיעור של 3% מהנכסים שלנו בלבד. מאז עברנו לעולם שבו אנחנו מקצים לטייקונים אשראי בשיעור של 12% מתיק הנכסים שלנו - ורק 17.6% ממנו הם אג"ח ממשלתיות.

לכן זה זמן טוב להביט מסביב, ולהבין איפה הציבו אותנו הרפורמות האלה. ביטאה זאת היטב אחת מהבכירים בשוק ההון שעמם דיברנו: "צריך לבנות תשתיות בריאות לשוק ההון, שיובילו אותנו מכאן והלאה. אנחנו לא יכולים להסתפק בכך שלא קרסנו במשבר העולמי של 2008".

TheMarker

זה העיתוי הנכון להתעורר גם בגלל חילופי כוח האדם שהתרחשו בחודשים האחרונים בקרב האנשים שאחראים להתוות את דרכו של שוק ההון. במאי מונה פרופ' שמואל האוזר ליו"ר רשות ניירות ערך, וקיבל את האחריות לזירה שבה מנוהל הכסף הציבורי. חודש לפניו מונה פרופ' דיוויד גילה לממונה על ההגבלים העסקיים. כמה שבועות לפניו מונתה מיכל עבאדי-בויאנג'ו לחשבת הכללית באוצר. ברקע מחכה המשק למינויו של יו"ר רשות המסים הבא, שזהותו עדיין לא ידועה. יחד עם דודו זקן, המפקח החדש על הבנקים, ועם פרופ' עודד שריג, המפקח על החיסכון הפנסיוני באוצר בשנה וחצי האחרונות, אלה הם בעלי התפקידים שיצטרכו לזהות את החוליים המבניים בשוק ההון ולפתור אותם.

כשאנחנו שואלים מי מנהל את הכסף שלנו, למה הוא משמש, איך נקבע למי ייתנו הלוואה, אם אנחנו יכולים להיות סמוכים ובטוחים כי הכספים האלה מנוהלים כמו שצריך - התשובה כלל לא ברורה. ברוכים הבאים לשוק ההון הישראלי, המקום שבו מתנהל הכסף של כולנו.

TheMarker


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם