דרור גנון - הבכיר במשרד התחבורה שנעצר בחשד לקבלת שוחד - משפט - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

דרור גנון - הבכיר במשרד התחבורה שנעצר בחשד לקבלת שוחד

דרור גנון, סגן ראש הרשות הארצית לתחבורה, חשוד בהעדפת חברת אפיקים, בתמורה לטובות הנאה ■ באחרונה נחשפה ב-TheMarker הדרך הבעייתית שבה ניסה גנון להתמודד על תפקיד ראש הרשות לתחבורה ■ עורך דינו: "מנסים לסכל את קידומו"

19תגובות
דרור גנון
אמיל סלמן

דרור גנון, סגן ראש הרשות הארצית לתחבורה - הוא הבכיר שנעצר בשבוע שעבר בפרשה שמסעירה את ענף התחבורה. גנון ששוהה כעת במעצר, אמון בין היתר על מתן הזיכיונות להפעלת קווי אוטובוסים. הוא חשוד בהעדפת חברת אפיקים - אחת מחברות התחבורה הציבורית שבענייניה עסק - על פני אחרות, בתמורה ל"טובות הנאה שוות כסף".

בשבוע שעבר, בעת הדיון שנערך בהארכת מעצרו של גנון, הזכיר עו"ד ליאור אפשטיין, סנגורם של בעלי חברת אפיקים, את שמו של מעצב פנים ידוע שהעמיד את שירותיו עבור גנון, בבית פרטי שבנה בישוב הקהילתי היוקרתי נוה אילן, סמוך לירושלים. מעצב הפנים, גילי אונגר, עומת בתחנת המשטרה עם ערן סלע, מנכ"ל חברת אפיקים ומבעליה, החשוד גם הוא בפרשה. כפי שהוזכר בדיון בבית המשפט, בעימות טען אונגר כי הוא קיבל תשלום מסלע, תמורת העבודה שנעשתה עבור גנון — בעוד סלע מתכחש לכך מכל וכל. גנון טען כי חלק מהמקרים שהוצגו על יד המשטרה כשוחד שניתן לו הם הלוואות שקיבל — והחזיר.

מועמד לראש הרשות הארצית לתחבורה

בסוף 2019 צפויות חברות התחבורה הוותיקות, אגד ודן, לאבד את הבלעדיות שלהן בקווים במרכז הארץ. הקווים צפויים לצאת למכרז פתוח שאותו אמורה לנהל הרשות הארצית לתחבורה ציבורית.

היקף ההכנסות של החברות מקווים אלה בלבד נאמד במאות מיליוני שקלים בכל שנה - רק חלק מהנכסים שעליהם חולשת הרשות. סך הסוביסדיות לתחבורה ציבורית בישראל, שעל דרך חלוקתם מחליטה הרשות, מסתכם בכ-7 מיליארד שקל בשנה. החלטות הרשות הארצית לתחבורה משפיעות על כל אחד מ-2 מיליון הישראלים המשתמשים בתחבורה הציבורית מדי יום.

ראש הרשות פרש בסוף 2017, ולמכרז הוגשו עשרות מועמדויות. מי שנחשב עד לאחרונה למועמד בולט במכרז, הוא סגן ראש הרשות המכהן, כאמור גנון. ההחלטה במכרז נדחית שוב ושוב ועדיין לא התקבלה. 

עו"ד אלי כץ, עורך דינו של גנון מסר בתגובה: "דרור גנון עובד ציבור שמעולם לא דבק בו רבב. בחודשים האחרונים נעשו ניסיונות חוזרים ונשנים לסכל את קידומו המהיר באמצעים פסולים, ולצערנו פרשה זו היא חלק מאותו ניסיון לסכל את מינויו לתפקיד בכיר, תוך פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין המקצועי שצבר לאורך השנים".

ערן סלע
זאב שטרן ומתוך לינקדאין

קשרים אישיים לפני שיקולים מקצועיים

בתחום התחבורה הציבורית, כסף ציבורי גדול עובר לידיים פרטיות ספורות, לפי החלטה של מספר מצומצם של פקידים במשרד התחבורה, לפעמים בהכרעתו של פקיד אחד. זהו מצב שמעניק כוח פוליטי וכלכלי עצום בידי מעטים.

כך קורה שלמיליארדי השקלים שמעבירה המדינה מדי שנה לתקצוב השוטף של התחבורה יש תופעת לוואי סדרתית. שוב ושוב נחשפים קשרים אישיים בין עובדים ובעלים של חברות המקבלות את הכסף לבין הפקידים הממונים על הקצאתו, ומעוררים חשדות לניהול מכרזים באופן מוטה וזכייה של גורמים בתקציבים הגדולים בנסיבות לא ענייניות.

במשך השנים פרשו בזה אחר זה בכירים במשרד התחבורה לאחר שהתעוררו חשדות על קבלת החלטות וביצוע מהלכים שהעבירו כספי ציבור באופן בלי ראוי, תוך העמדת קשרים אישיים עם גורמים במגזר הפרטי לפני שיקולים מקצועיים.

הבכיר האחרון שעזב את משרד התחבורה בעקבות חשדות למעשים מסוג זה הוא עוזי יצחקי, ששימש מנכ"ל משרד התחבורה מ–2012 עד אמצע 2016. יצחקי צולם והוקלט באופן סמוי במשך כמה חודשים ב–2015 על ידי תחקירן של ערוץ 2. בין היתר תועד יצחקי כשהוא מבטיח לעיתונאי שהתחזה לאיש עסקים כי הוא (המנכ"ל) "יכול להעביר לו" החלטות בוועדות מקצועיות. אלה היו החלטות שמשמעותן הקצאות כספים מתקציב המשרד לשם קידום רעיונות ומיזמים בתחום התחבורה.

באותו תחקיר, וזמן קצר אחרי ההבטחה "להעביר בוועדות", תועד יצחקי כשהוא מבטיח לחסום מתחרים של אותו איש עסקים מתחזה, אם המתחרים יבואו עם רעיונות דומים לשלו ויבקשו תמיכה כספית במשרד. התחקיר פורסם, וחודשים אחדים לאחר מכן, כשהרעש התקשורתי שכך, פרש יצחקי מתפקידו.

מכתבי המלצה מראשי רשויות

ביולי האחרון נחשפה ב-TheMarker הדרך הבעייתית שבה ניסה גנון להתמודד על תפקיד ראש הרשות הארצית לתחבורה. גנון ביקש וקיבל סדרה ארוכה של מכתבי המלצה לתפקיד מראשי רשויות מקומיות ברחבי הארץ, בהם יונה יהב ראש עיריית חיפה, ניר ברקת ראש העיר ירושלים - וחיים ביבס יו"ר רשות השלטון המקומי.

הבית שבנה גנון בנוה אילן
אמיל סלמן

גנון ביקש את המכתבים האלו למרות שראשי הרשויות שכתבו אותם היו תלויים בו לאורך השנים בהן הוא שימש כמנהל אגף בכיר לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה – ולמרות שאותם ראשי רשויות ידעו כי במידה וייבחר לתפקיד ראש הרשות הארצית לתחבורה הם יהיו תלויים בו אפילו יותר – שכן בתפקיד זה הוא היה חולש על תקציב שנתי שמתקרב כאמור ל-7 מיליארד שקל, המיועד לסובסידיות בעבור חברות האוטובוסים ורכבת ישראל, והיה אמור להיות בעל השפעה גדולה על עוד 3-2 מיליארד שקל בשנה, שמיועדים לתשלום לספקים של תשתיות מקיפות לתחבורה ציבורית.

כפי שנחשף לפחות במקרה אחד גנון ביקש את ההמלצה במקביל לסיטואציה שבה ראש רשות מקומית ביקש ממנו סיוע בתגבור תדירות האוטובוסים עבור תושביו במועד מסוים.

הרשות נעדרת מנכ"ל כמעט שנה

בעשור האחרון פרשו ממשרד התחבורה בכירים נוספים: כך, למשל, ב–2013 החלה נציבות שירות המדינה לטפל בקובלנה נגד שלמה כץ, ששימש אז מנהל בקרה ופרויקטים באגף לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. כץ נחשד בהטיית מכרזים לטובת חבר אישי שלו, שהתמקם לכאורה בתפקיד בכיר בחברה שנתנה את שירותיה למשרד התחבורה, בעקבות המלצה של כץ.

בתום חקירה הגישה הנציבות כתב תובענה שבו נכתב כי כץ התערב לטובת חברה פרטית שזכתה במכרז להפעלת מערך הבקרה על האוטובוסים. הנציבות טענה כי כץ עשה זאת בניגוד עניינים, משום שלא דיווח כי חבר ילדות קרוב שלו הוא סמנכ"ל בכיר באותה חברה, וכי ההתקשרות עימה הוארכה בכמה שנים בהליך שהכריע בו משרד התחבורה - שלבסוף אף פנה לאשר את ההתקשרות הזאת תוך פטור מלא ממכרז, שוב מבלי שכץ דיווח על קשריו האישיים עם בכיריה.

נציבות שירות המדינה טענה בכתב התובענה כי כץ היה מעורב בוועדה שדנה בנושא והיה הגורם המוסמך להכריע בשאלות המקצועיות שנגעו לתחום המכרז, וכי הוא דחף להשאיר את עבודת הפיקוח בידי חברה אחת ולא לפצלה בין כמה חברות. נכתב כי הוא הפעיל לחץ רב במהלך הדיונים בוועדה ומחוצה להם בדרישה שתנאי הסף במכרז לא ישונו, כדי לשמר את הבלעדיות של אותה חברה, וכי עשה זאת במפגיע ובלט בנחישותו בניגוד לעמדת חברי ועדה אחרים שסברו שיש מקום להוריד את תנאי הסף כדי לאפשר לחברות אחרות להתמודד במכרז, להשתלב בעבודה ולהרוויח גם הן מהכסף הממשלתי המוקצה למשימת הפיקוח.

מתיאור האישומים עלה כי הידידות בין כץ לבין סמנכ"ל החברה כללה מפגשים קבועים לצורכי בילוי בפעילות ספורטיבית משותפת בפארק הירקון בתל אביב, וכי הסמנכ"ל מונה לתפקיד זה בחברה בעקבות המלצה של כץ עצמו.

דרור גונן הארכת מעצר
אילן אסייג

כץ פרש מתפקידו באוקטובר 2013, בתקופה שבה עזבו את תפקידם עוד פקידים בכירים ותיקים בתחום התחבורה הציבורית, אשר נחקרו באותה פרשה, בלי שהוגש נגדם כתב אישום.

בין הבכירים שפרשו היה גם יהודה אלבז, מנהל האגף לתחבורה ציבורית שפרש לאחר 16 שנה בתפקיד ו–25 שנה במשרד התחבורה. אלבז פרש אחרי שנרשמה בתיקו האישי נזיפה מצדו של יצחקי שהיה המנכ"ל באותה עת, בנסיבות דומות לאלה שבגללן פרש יצחקי עצמו שנתיים לאחר מכן.

מעל כל אלה מרחפת פרישתו המהדהדת של אלכס לנגר, ששימש מנכ"ל בפועל במשרד התחבורה על רקע שערוריית מין ואי סדרים לכאורה.

בימים אלה אמור היה להסתיים ההליך המכרזי לבחירת ראש הרשות לתחבורה ציבוריתבמשרד התחבורה. התפקיד אינו מאויש כבר 11 חודשים, מאז פרש מהתפקיד מאיר חן בסוף השנה שעברה. זאת, לאחר שהקדנציה הראשונה שלו, אשר נמשכה ארבע שנים, לא הוארכה.

הוועדה שהתכנסה לבחינת המועמדים שעברו את תנאי הסף והגיעו לשלב הגמר התכנסה באוגוסט, ואולם בתום ישיבותיה החליטה שלא לבחור באף מועמד בשלב זה ולדחות את החלטתה לאחרי החגים.

משרד התחבורה לא הגיב לפניית TheMarker.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#