"ועדת איתור בראשות הולנדר שינתה תנאי סף כדי שיתאימו למועמד מסוים" - קריירה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"ועדת איתור בראשות הולנדר שינתה תנאי סף כדי שיתאימו למועמד מסוים"

מבקר המדינה מצא שורת ליקויים ושימוש מופרז בוועדות האיתור לשירות הציבורי: "שינוי עקרונות עבודת הוועדות מחייב דיון בכנסת"

תגובות

מבקר המדינה מצא שורה של ליקויים בוועדות האיתור לשירות הציבורי ובאופן השימוש המופרז בהן, אשר עוקף את שיטת המינוי במכרזים - כך עולה מן הדו"ח שהגיש היום לראש הממשלה.

בדו"ח קובע המבקר קובע כי "שירות ציבורי וממשלתי נטול זיקה פוליטית הוא מאושיות השירות הציבורי בישראל". הוא מוסיף כי דרך המלך למינוי למשרה בשרות הציבורי היא מכרז. המכרז נועד להבטיח שוויון בין המועמדים ובחירת המועמד המתאים למשרה. עם זאת, לחלק מהמשרות הבכירות ביותר מתמנים אנשים שלא באמצעות מכרז.

ב-1999 קידמו משרד המשפטים ונציבות שרות המדינה את הרעיון של ועדת איתור. מטרת המהלך לשמר את הליך הבחירה נטול השיקול הפוליטי למשרות הבכירות ביותר מחד, ולהתגבר על המגרעות של המכרז מאידך. ועדת איתור יכולה לפנות למועמדים הנראים לה ראויים, ביוזמתה, מה שוועדת מכרזים אינה יכולה לעשות.

דו"ח מבקר המדינה קובע כי במשך עשר השנים הראשונות לקיומן של ועדות האיתור לא קבעו הנציבות ומשרד המשפטים אמות מידה מפורטות סביב השאלה אילו משרות בשירות המדינה יש לאייש דרך ועדות האיתור. בפועל, מספר המשרות המאוישות דרך ועדת האיתור גדל מ-9 ב-1999 לכ-100 ב-2009. רק 30% ממשרות אלה אוישו קודם לכן בפטור ממכרז, כלומר התאימו למטרה המרכזית של ועדות האיתור - שיפור מנגנון הפטור ממכרז. גם משרות זוטרות יחסית אוישו באמצעות ועדות האיתור. מאידך, כמה משרות בכירות, מהמרכזיות בשירות המדינה, עדיין מאוישות בפטור ממכרז.

מיכל פתאל

לדעת מבקר המדינה, למרות היתרונות הניכרים של מנגנון ועדות האיתור, שימוש לא מבוקר ולא מידתי בו חותר תחת עקרונות היסוד של חוק המינויים ופירושו שינוי דרך המלך למינויים בשירות הציבורי, כלומר מכרזים, באופן העוקף את החקיקה.

ב-2009 הציע שר המשפטים, יעקב נאמן, לשנות את דרך עבודת ועדות האיתור, לוועדות שממליצות לשרים על שלושה מועמדים. בתגובה אומר מבקר המדינה, כי השינוי מציב את שירות המדינה לפני פרשת דרכים, בחירה בין שתי תפיסות למינוי בכירים - התפיסה הנהוגה היום, לפיה הפקידות הבכירה היא רובד של מקצוענים הממונים על פי כישוריהם, פועלים בהתאם למדיניות הממשלה ומכהנים תקופה קצובה מראש; והתפיסה השנייה, אשר רואה בבכירי שירות המדינה רובד של נושאי משרות אמון, שיוחלפו עם חילופי השלטון. מבקר המדינה קובע כי "קידום תפיסה זו עלול להפוך את שירות המדינה לנתון לאמון הדרג הפוליטי, בפרט בכל הנוגע לדרגות הבכירות. הכרעה בין שתי התפיסות משמעותה עיצוב פני שירות המדינה בדרך אחת או אחרת. על כך מתבקש דיון בכנסת שיבחן את תוצאות ההצעה".

הביקורת העלתה שורה של ליקויים בעבודת ועדות האיתור, וציינה כמה מקרים בהם ועדות איתור זימנו לראיון מועמדים שלא עמדו בתנאי הסף ואף המליצו למנותם. כך, למשמל, ב-2008 הוקמה ועדת איתור לאיוש משרה בכירה שאחד מתנאי הסף שלה היה תואר אקדמי שני. אחד המועמדים שלא עמד בתנאי הסף היה בעל תואר ראשון והסמכה לרבנות, הומלץ על ידי ועדת האיתור לקבלת התפקיד. אחד מחברי ועדת האיתור היה נציב שירות המדינה אז, שמואל הולנדר. כעבור חודש התקבלה במשרד המשפטים תלונה נגד המינוי, בטענה כי הנבחר לא עמד בתנאי הסף. בתגובה התכנסה ועדת האיתור שוב ושינתה את תנאי הסף, תואר אקדמי שני או הסמכה לרבנות.

בינואר 2009 הודיע משרד המשפטים להולנדר כי ועדת האיתור פעלה ללא סמכות וביטל את החלטת ועדת האיתור. בתשובה למשרד מבקר המדינה קבעו מרבית חברי ועדת האיתור כי בהמלצתם על המועמד שנבחר סמכו על הקביעה של הולנדר, שהיה אחד מחברי הוועדה, כי המועמד בעל ההסכמה לרבנות עמד בתנאי הסף. הולנדר הודיע בתשובתו למבקר המדינה כי אינו מקבל את עמדת משרד המשפטים. לדעתו, הבחירה של ועדת האיתור הייתה תקינה לחלוטין. בתגובה קובע מבקר המדינה כי, "אין בסמכות הוועדה לשנות בדיעבד את תנאי הסף על פי נתוני המועמד הנבחר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#