פרופ' יובל לוי: "צריך ליצור הרתעה כספית על מי שמגיש תביעות סרק" - TheMarker - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

פרופ' יובל לוי: "צריך ליצור הרתעה כספית על מי שמגיש תביעות סרק"

פרופ' לוי, מומחה למשפט פלילי: "השופטים ועורכי הדין מקצועיים יותר, אבל הרוח ששוררת בפרקליטות לפעמים לא תורמת לעשיית צדק"

תגובות

>> הביוגרפיה של פרופ' עו"ד יובל לוי משיקה להיסטוריה המשפטית של מדינת ישראל. לוי, בן 78, סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית לפני 57 שנים, ולאחר כ-20 שנים באקדמיה ובמשרד עורכי דין הקים משרד עצמאי הנושא את שמו. בשנות ה-70 הוא דחה הצעה להתמנות ליועץ המשפטי לממשלה, מאחר שהעדיף לשמור על פרופיל ציבורי נמוך ולעמוד בראש משרד מסחרי.

לוי צופה בעשייה המשפטית מקרוב, מלווה ומעורה הן בעולם האקדמי, הן בעולם העסקי והמשפטי והן בעולם השיפוט - דרך אשתו, שופטת בית המשפט המחוזי בנצרת בדימוס, גבריאלה דה ליאו לוי. התשובות שהוא מספק בראיון עמו, בשלווה האופיינית לו, הן עדות חיה לשינויים שעבר התחום בחצי המאה האחרונה.

מהן המגמות המרכזיות שזיהית לאורך השנים בתחום עריכת הדין?

"כשאני סוקר אחורה את עשרות השנים בתחום אני נפעם מהמהפכה העצומה שהמקצוע עבר. הפעילות היום במקצוע שונה בצורה קיצונית מהמקצוע שהכרתי כשנכנסתי אליו לפני כ-50 שנים, ומהמקצוע כפי שהכרתי אותו לפני 20 שנים. ישראל עברה מהפכה גדולה בתחום, ויש אמריקניזציה רצינית מאוד בנושאים המשפטיים.

"בנוסף, אנחנו בעיצומה של מהפכה טכנולוגית. ההשפעה שלה על צורת העבודה, הקצב והאיכות שלה היא בלתי נדלית. בצד העסקי, חלק גדול מאוד מהקשרים והמשא ומתן נעשה במפגשים אלקטרוניים, בשיחות ועידה ובמיילים - והלקוחות מצפים לקבל שירות מזורז ומהיר". גם היכולות המקצועיות של עורכי הדין כיום, הוא סבור, חזקות יותר.

לוי עוד זוכר את אחד ממכשירי הפקס הראשונים שהיו בישראל, שנרכשו לצורכי משרדו. "היית צריך להיות בטוח שיש פקס גם לצד השני. עשיתי הרבה נסיעות עסקיות לחו"ל, וכשקיבלתי בפעם הראשונה פקס במלון לא האמנתי למה שאני רואה", הוא נזכר.

ואולם, מבחינת מהות העבודה, לוי מאבחן כי "המקצוע נשאר בדיוק אותו מקצוע: בנוי מיושרה, ידע, חריצות, הבנה של חומר, כושר שכנוע, ומערכת יחסים נכונה עם לקוחות ומול מערכת השיפוט. כל הדברים האלה היו נכונים לפני 100 שנים, לפני 50 שנים והיום. איכות ושירות הן מלות המפתח".

מהפכה נוספת שמונה לוי קשורה להתנהלות של עורכי הדין. לדבריו, "האינטראקציה בין עורכי הדין בעבר היתה שונה לחלוטין. לא היתה אווירה של קונפליקט, מתח והתנגשות בין עורכי הדין לבין השופטים. כיום המצב שונה. יש עשרות אלפי עורכי דין. כשהמקצוע כלל 1,500-2,000 עורכי דין, רבים הכירו אחד את השני. מערכת היחסים בין עורכי הדין היתה עם רמה גבוהה של אמון, דבר הכרחי בתחום העבודה העסקית והליטיגציה. כשעו"ד הבטיח משהו זו היתה הבטחה, וניתן היה לקבל את הדברים כנכונים, ולדבר שלא לציטוט כדי להשיג פשרה. היו יחסי חברות, ולא נוצרו המשקעים שקיימים היום במערכת הבין-אישית במקצוע".

באילו נושאים נחוץ לדעתך הטיפול היסודי ביותר במערכת המשפט כיום?

"הסחבת בבתי המשפט היא בעיה רצינית, אבל סחבת היא מלה לא טובה, כי היא רומזת על כך שמישהו גורר דבר במכוון. השאלה היא מי גורר? שופטים, עורכי דין, צדדים מעוניינים. זו תופעה שלילית בצורה בלתי רגילה. בגלל העומס העצום שמוטל על העליון והטיפול בבג"צים ובבקשות דחופות, העליון לא מסוגל למלא את תפקידו העיקרי, שהוא לשמוע בפרקי זמן סבירים ערעורים על משפטים פליליים ואזרחיים.

"התוצאה היא עיכובים קשים במתן החלטה סופית. משפטים יכולים להימשך הרבה שנים ולאבד את משמעותם. הצדק צריך להיעשות הרבה יותר מהר. הוא מאבד את האפקטיביות שלו אם מדובר בעתיד רחוק.

"בעיה אחרת קיימת בבתי המשפט למשפחה, שעוסקים בסוגיות בעניינים רציניים - אבל לא כל השופטים שם מקצועיים. יומן הדיונים שם נמצא בפיגורים ענקיים בדברים שצריך להחליט בהם מהר, וזו חולשה גדולה".

איך אתה מציע לטפל בבעיות האלה?

"להקטין עומס על ידי הגדלת מספר השופטים, לפשט את סדרי הדין, ליצור מצבים שבהם אי אפשר להסתבך בהליכים פרוצדורליים שלוקחים זמן של שופטים ומאריכים את ההליך, למנוע הידיינות סרק. אפשר למנוע אותה רק על ידי כך שמי שהגיש תביעת סרק, ובית המשפט קבע זאת בסוף המשפט, יישא בהוצאות כבדות. לעורכי הדין יש אינטרס ליצור מעמסה ותהליך מתגלגל בבית המשפט, ולכן צריך ליצור הרתעה כספית רצינית.

"צריך לעשות הרבה בדק בית בבתי המשפט, ולחשוב איך להקל על עבודת השופטים כדי להפוך אותם ליותר יעילים. יש עוד מדינות שמנהלות משפטים, והן אולי יותר יעילות. אפשר ללמוד מהן. ברוב המקומות המערביים שאנחנו רואים בעצמנו חלק מהם, המשפטים יותר יעילים ולהידיינויות יש סוף".

איך אתה מתרשם מהרמה המקצועית של השופטים כיום לעומת העבר?

"חלק הארי של השופטים כיום הוא טוב, ועושה את עבודתו בנתונים ובתנאים שראויים לכבוד והערכה. היום יש עליהם הרבה יותר ביקורת ציבורית וגם ביקורת של נציב תלונות הציבור. הפיקוח הרב יוצר שופטים טובים יותר".

אני לא שמעון פרס

ממרום גילו וניסיונו סבור לוי, פרופסור למשפט פלילי באוניברסיטת תל אביב, כי יש לשנות גם את גישת התביעה בכל הנוגע להשגת הרשעה פלילית. "הגישה של הפרקליטות והתביעה הפלילית לעניין של הצלחה בהרשעה היא בעייתית", הוא אומר. "זה הפך למעין סיסמה וכוח מניע. זה לא תפקידם. תפקידם הוא שבית המשפט יעשה משפט צדק ויביא להרשעה נכונה. אם הוא מזכה - זה לא עניינה של התביעה. היא הביאה את הוכחותיה, ואם היו הוכחות לטובת הנאשם היא צריכה להצביע עליהן. הצלחה היא כשבית המשפט עושה משפט צדק".

"במשך 45 שנים באוניברסיטה ניסיתי להעביר זאת לסטודנטים. אני מצר על כך שתפקידי התביעה הפלילית לא מועברים לה בצורה ברורה על ידי ראש התביעה הכללית. הרוח ששוררת שם לפעמים לא תורמת לעשיית צדק, הרוח ששוררת שם היא של 'זכיתי' או 'לא זכיתי'. אבל הם לא באו לזכות בשום דבר".

העובדה שעו"ד יהודה וינשטיין, מבכירי הסנגורים בישראל, עומד כיום בראש הפירמידה לא שינתה את המצב?

"הראייה שלו יכולה להשפיע. אני לא בפנים ואני לא יודע. אני לא יודע איך נראים ניירות עמדה שמלמדים את הפרקליטים איך צריך לנהוג פרקליט, איך הוא יכול לגרום להשגת צדק. צורם לי היום שבמשפט פלילי יש מאבק בין קטגור וסנגור, כמו שני מתאבקים בזירה. אם תובע השיג הרשעה הוא זכה בהתגוששות, וזה כמו מאבק שחייבים לנצח בו.

"מצד שני, גם סנגורים הם פקידים של בית המשפט, והם וחייבים לנהל את הסנגוריה בצורה שלא תפגע ביושרה. הסנגור צריך לתת הגנה טובה ביותר גם אם הוא משוכנע שהנאשם אשם, אבל אם הוא יודע מראיות שנתקל בהן שהנאשם אשם, הוא לא יכול לנסות להסתיר אותן או לאפשר לנאשם לשקר. זו בעיה אתית קשה".

מדוע סירבת להיות יועץ משפטי לממשלה? לא היה בך רצון להשפיע ציבורית?

"אני מאוד שבע רצון מהקריירה שלי באוניברסיטה ובמשרד. הרצון להשפיע היה קיים תמיד, ועסקתי לא מעט בהרצאות ובפעילות ציבורית. אני עדיין מרצה ומביע את הדעות שלי. כיום זה לא הזמן מבחינתי להתחיל לפתח אמביציות. אני לא הנשיא שמעון פרס, אבל אני מאוד מעריך את החיוניות שלו".

משרד לא בינוני

אחדים מבני דורו של לוי, כמו יגאל ארנון וגד נשיץ, הקימו פירמות של עורכי דין שברבות השנים גדלו, והן מצויות כיום בין עשרת הפירמות הגדולות ביותר. לוי לעומתם הקים משרד עורכי דין קטן שצמח במשך השנים, וזה כמה שנים נחשב לפי מספר עורכי הדין המועסקים בו, 29, כמשרד בינוני בגודלו. לוי מאוד לא אוהב את המלה "בינוני", והוא מציג לראווה דירוגים בינלאומיים שנערכו על בסיס האיכות המשפטית של השירות, ולא על בסיס מספר עורכי הדין - ובהם ממוקם משרדו לפני המשרדים הגדולים או עמם.

אתם לא חוששים שבעידן של הפירמות הגדולות מצד אחד ומשרדי הבוטיק מצד שני, למשרדים בינוניים לא יהיה שום יתרון?

יובל: "לא. יש תחושה בציבור ואצל לקוחות זרים שמי שצריך שירות משפטי טוב צריך משרד גדול, ולכן הלקוחות האלה ילכו למשרדים הגדולים כאופציה ראשונה, כי הם שולטים בשוק. אבל בפועל יש משרדים כמונו שמושכים אליהם את אותו סוג של לקוחות, על ידי כך שיש בהם עורכי דין יותר טובים שמטפלים בהם. במשרד של 200 עורכי דין, לא כל ה-200 הם באותה רמה. במשרד שלנו יש עורכי דין יותר טובים וארגון טוב יותר בעניין הטיפול בלקוח".

לראיון מצטרף עו"ד עופר לוי, בנו של יובל לוי ושותף מנהל במשרד. לוי הבן מוסיף: "שאלת המפתח עוד עשר שנים תהיה שאלת האיכות. אם נצליח לשמור על איכות פרסונלית נשמור על הגידול הטבעי של המשרד. מקצוע עריכת הדין מבוסס על שירות אישי ונאמנות. בכל תיק ליטיגציה שיש במשרד מעורב עו"ד יחיאל כשר, ראש מחלקת ליטיגציה. כל מה שקורה בתחום המסחרי עובר דרכי. זה יתרון עצום".

חלק מהפירמות הגדולות בישראל צמחו משמעותית בשנים האחרונות בשל העבודה ההדוקה של עוה"ד שעומדים בראשם עם טייקונים מקומיים. שרי אריסון, למשל, עובדת בצמוד לעו"ד פנחס רובין ממשרד גורניצקי ושות', ויצחק תשובה מתייעץ עם עו"ד רם כספי.

האם אתם מנסים לנגוס בפירמות האלה, ולחבור לבעל הון שירכז אצלכם את עסקיו?

עופר לוי: "הרבה מזה זה קשרים אישיים, זה לא קשור לגודל המשרד. יש לנו גם כאלה: יואב חרל"פ, יואב פפושדו".

איך הריכוזיות במשק ואגירת הכוח בידי מספר מצומצם של בעלי הון משפיעה על המשרדים?

עופר לוי: "חלק מהטייקונים יצאו ממשרדי עורכי הדין (הכוונה לנוחי דנקנר, עו"ד בהשכלתו - ה.ר.). בהנחה שיש ריכוזיות, ואני לא יודע אם יש או לא, אני מניח שכשגוף גדול מאוד שם את רוב התיקים שלו במשרד עו"ד אחד או שניים, זה משפיע מאוד על המשרד ומאפשר לו לגדול. אנחנו לא צריכים שלושה טייקונים, כי אז נהפוך למגה-משרד, וזו | לא התוכנית שלנו. אנחנו משתדלים שיהיו לנו לקוחות עם היקפי עבודה גדולים, ואנחנו מצליחים בזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#