כמה באמת משתכרים העובדים הערבים בישראל? - TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כמה באמת משתכרים העובדים הערבים בישראל?

במשרד האוצר בדקו את השכר של שכירים המועסקים בכמה מקומות עבודה במקביל - וגילו שהשכר הממוצע של ערבים גבוה בכרבע מכפי שמשקפים הנתונים המקובלים ■ יוצאי אתיופיה סגרו את פער התעסוקה שממנו סבלו

6תגובות
קניון ממילא. למצולמים אין קשר לכתבה
אמיל סלמן

פערי השכר בין שכירים יהודים לערבים נמוכים מכפי שהם מצטיירים מהנתונים המקובלים על שוק העבודה בישראל - כך עולה מניתוח שנערך באגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. הניתוח, שפורסם היום (ב'), מתייחד בכך שהוא מבוסס על נתונים של המוסד לביטוח לאומי - בעוד רוב הנתונים המקובלים על התעסוקה והשכר במשק שאובים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס).

נתוני השכר הממוצע שמפרסמת הלמ"ס הם ל"משרת שכיר" - בעוד נתוני הביטוח הלאומי מאפשרים לבדוק גם את השכר לעובד שכיר, כלומר את שכרו של אדם בכל המשרות שבהן החזיק (בתנאי שלא עבד "בשחור" - כלומר שהעבודה והשכר דווחו לביטוח הלאומי). כשמתבוננים בכלל העובדים במשק, אפשר לראות כי השכר הממוצע לעובד (לפי נתוני הביטוח הלאומי) גבוה בכ-9% מהשכר למשרה (לפי סקרי רמת החיים של משקי הבית - על פי הלמ"ס) - 14,166 שקל בחודש בממוצע לעובד גבר, לעומת 12,961 שקל לחודש למשרה של גבר, בהתאמה (כל הנתונים - לבני 25-64). לעומת זאת, בקרב גברים ערבים, הפער מזנק ל-26%: הם משתכרים 9,144 שקל בממוצע בחודש לפי נתוני הביטוח הלאומי, לעומת 7,250 שקל לפי נתוני הלמ"ס. התמונה דומה גם באשר לנשים ערביות.

הפער הגדול הזה עשוי להסביר חלק מהעובדה שההוצאה הממוצעת במשקי בית ערביים עולה על הכנסתם הממוצעת - "דבר שרבים מייחסים לפעילות לא מדווחת רבה יותר בקרב החברה הערבית", לפי משרד האוצר. לפי נתוני הלמ"ס ל-2015, ההכנסה הכספית הממוצעת (ברוטו) של משקי בית ערביים היתה 10,877 שקל, בעוד ההוצאה שלהם על תצרוכת היתה גבוהה יותר - 13.5 אלף שקל. במשקי בית יהודיים התמונה היתה הפוכה: הכנסה ממוצעת של 20.2 אלף שקל, מול הוצאה ממוצעת של 15.9 אלף שקל. במשרד האוצר אומרים כי הפערים בנתוני השכר לפי המקורות השונים "הם אינדיקציה נוספת לקושי להסתמך רק על נתוני הסקרים (של הלמ"ס) בניתוח הפערים בין ערבים ליהודים בשוק העבודה".

השכר החודשי הממוצע ב-2015 של גברים שכירים בני 25-64, בשקלים

נשים עובדות יותר שעות מבעבר

כמו נתוני הלמ"ס, נתוני הביטוח הלאומי משקפים את העלייה החדה בתעסוקה שהתרחשה במשק בשנים האחרונות - משיעור תעסוקה של 65% בשנת 2000 ל-73% ב-2016. שיעור התעסוקה משקף את המועסקים בפועל מתוך כלל האוכלוסייה, ועלייה בו יכולה לשקף ירידה באבטלה או גידול בהשתתפות בכוח העבודה. בשנים האחרונות, המשק הישראלי נהנה משתי התופעות האלה גם יחד.

לפי ממצאי האוצר, יוצאי אתיופיה (מי שהם, אחד מהוריהם או אחד מהורי הוריהם נולדו באתיופיה) סגרו את פער התעסוקה לעומת האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. שיעורי התעסוקה בשתי הקבוצות כיום (2016) דומים: כ-81% בקרב גברים, ו-74%-75% בקרב נשים. בשנת 2000, לעומת זאת, שיעור התעסוקה של יוצאי אתיופיה היה נמוך בעשרות אחוזים מזה של כלל היהודים שאינם חרדים.

באוצר ביקשו לבדוק גם אם קיימות קבוצות במשק שהתעסוקה בהן אינן רציפה. לשם כך, נבדק הפער בין שיעור המועסקים שעבדו לפחות חודש אחד ב-2016 לבין "שיעור התעסוקה המשוקלל" - נתון המשקלל את מספר החודשים שעבד כל אדם. בין שני הנתונים קיים כמובן פער, אבל פער זה גדול יחסית בקרב נשים, ובמיוחד בקרב ערביות. "רבות מהערביות העובדות עושות זאת בצורה לא רציפה", מסיקים במשרד האוצר. 42% מהנשים הערביות עבדו חודש אחד לפחות ב-2016, לעומת שיעור תעסוקה משוקלל של 50%. בקרב גברים יהודים, לדוגמה, הפער קטן יותר: 81% לעומת 87%, בהתאמה.

נתוני הביטוח הלאומי מצביעים גם על צמצום של פערי השכר בין גברים לנשים. השכר החודשי של נשים היה כ-50% מזה של גברים לפני כ-30 שנים, וטיפס לכ-66% ב-2016. אחת הסיבות לכך היא שנשים הגדילו במעט את מספר שעות העבודה הממוצע שלהן בשני העשורים האחרונים, ואילו בקרב גברים חלה ירידה - מ-48.6 שעות בממוצע לשבוע ב-1997 (לגברים מועסקים) ל-44.9 שעות ב-2016.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#