הסטארט־אפ ניישן חיה וקיימת - גם מחוץ לגבולות תל אביב

חברות רבות עדיין מעוניינות לתמוך בפריפריה ולפתוח מרכזים בדרום ובצפון ■ יקנעם היא דוגמא להצלחה בתחום ■ אך אין זה מספיק: המדינה צריכה להחליט שההשקעה בשאר חלקי הארץ - ולא רק בתל אביב ובסביבתה - חשובה לה

מאיה שוורץ
שי מלצר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פארק התעשייה ביקנעםצילום: עופר וקנין

האירועים לחגיגת 70 שנות עצמאות לישראל היו הזדמנות נהדרת למכלולים השונים בממשלה להתהדר בהצלחות המדינה הצעירה. אין ספק כי במסגרת אירועי ה–70, אחד הענפים שזכו לחיבוק דב ולפרגון מעל לכל במה אפשרית הוא ענף ההיי־טק הישראלי. למרות המורכבות המדינית של ישראל, גם בעיני העולם, החדשנות הישראלית היא מקור השראה.

ואולם הסתכלות פנימה על תרומתן של חברות ההיי־טק לכלכלה הישראלית והתפישה האוהדת לסגמנט החדשנות, מגלה שעוד מתקיימים בה פערים גיאוגרפיים משמעותיים. על פי כל הנתונים, מדינת תל אביב ממשיכה להיות בירת ההיי־טק הבלתי מעורערת. אם ב–2012 פעלו בה כ–700 חברות סטארט־אפ, ב–2016 המספר זינק ל–1,500 חברות. סביר להניח שכיום פועלות בעיר יותר מ–2,000.

הריכוז הגבוה של חברות בתל אביב מתאפשר הודות לקיום סביבה דינמית ופעילה, שתורמת להמשך ביסוסה של ישראל כמדינת החדשנות. אך כאן רק מתחיל הסיפור. תרבות העבודה והבילויים התל אביבית מאפשרת הלכה למעשה ליזמים להתפתח ולגדול, ולקיים פעילות עסקית משמעותית. גם החברות הגלובליות שמקיימות פעילות עסקית בישראל מבינות את היתרונות של היותן במרכז העניינים. אחרי שחלקן דגלו בחיזוק הפריפריה, ובנו מרכזים בדרום ובצפון הארץ, הן שינו את גישתן.

לדאבוננו, לצד מיסוד הנושא והקמת מרכזי סייבר וחדשנות בבאר שבע ובקרית שמונה, אנו עדים גם לכמה מהלכים הפוכים. לפני כחצי שנה הועתק מרכז הפיתוח של חברת פייפאל העולמית מבאר שבע לאזור המרכז. גם חברות גלובליות אחרות עושות מהלכים דומים, ומעבירות את פעילותן מאזורים פריפריאליים בדרום ובצפון לאזורים מרכזיים, בעיקר בגוש דן. שלא תטעו, רוב החברות עדיין מאמינות באג'נדה של חיזוק אזורי העדיפות בישראל, אך הדוגמה שהצגנו קודם מעידה על ניצנים ראשונים לשינוי בגישה, שנובע בין היתר בשל היעדר תמיכה ממשלתית מספקת לאזורי עדיפות.

אנו מתהדרים בהיותנו "סטארט־אפ ניישן", אבל השאלה האמיתית היא מה המדינה עושה על מנת לחזק את כל ה"ניישן", ולא רק חלקים ספציפיים ממנה. אמנם, כחלק מחיזוק הכלכלה בפריפריה וכצעד לצמצום הפערים בשנים האחרונות, הושקעו מיליארדי שקלים בפיתוח הרכבת ובפיתוח כבישים ודרכי גישה מהמרכז לצפון ולדרום — מהלכים שקיצרו משמעותית את זמן הנסיעה. לצערנו, זה לא מספיק.

אז מה עלינו לעשות? ובכן. ראשית, מבלי לחפש אשמים, עלינו להכיר כי במצב העניינים הנוכחי מתקיימות בישראל שתי תעשיות חדשנות. האחת במרכז הארץ, והאחרת בצפון ובדרום. בשלב השני, עלינו להגיע להבנה מלאה ששתיהן מוצלחות וחיוניות למשק הישראלי ולהצלחת ישראל בעולם.

התחרות העולמית בתחום הטכנולוגיה אינה פשוטה, ומדינות רבות מבקשות להוביל בחדשנותן. אנחנו יכולים להיות מעודדים, המצב בישראל טוב. עם זאת, נדרש חיבור טוב יותר בין חלקי התעשייה השונים. השלמת המהלך הרעיוני של קירוב המרכז לפריפריה טמונה בין היתר ביכולת לייצר בכל מקום בישראל סביבת עבודה מפרה ומקצועית, בעיקר באזורים מרוחקים.

אפשר בהקשר זה לנקוב בדוגמה של יקנעם. לא רבים מודעים לכך, אבל אזור הצפון, ויוקנעם בפרט הפכו בשנים האחרונות לסוג של עמק הסיליקון. ביקנעם, שנחשבת לאזור עדיפות לאומי, ניתנים לחברות הטבות במיסוי ותמריצי מדען. בזכות הטבות אלה, נבנה במקום פארק תעשייה עם כ–200 חברות מהמובילות במשק, כמו מלאנוקס, ג'ונסון אנד ג'ונסון ועוד. בדומה לאזורי פריפריה אחרים, ההבנה אצל אנשי המקום חלחלה מוקדם יותר, והיזמים באזור הבינו שהיתרון היחסי שלהם הוא דווקא בהענקת חוויית עבודה טובה, מפרה ומשפחתית. כיום, ניתן לראות באזור זה חברות ויזמים שנשענים בצורה רחבה יותר על נפלאות הנטוורקינג. ולראיה, קהילות יזמים והיי־טק שצמחו ביקנעם, בעמק יזרעאל, בעמק החולה ועוד. בשונה מגוש דן למשל, החסם הגיאוגרפי מאפשר ליזמים בתחילת דרכם דווקא לחזק את הקשרים עם הקולגות, להגדיל את סט המוצרים ולהצמיח עסק כלכלי מאותו "אזור מרוחק". היינו, נוצרה אווירה שיתופית וחברתית בין החברות השונות.

אף שזה מפתה לעבוד במדינת תל אביב, רבים כיום בוחרים בצורה מושכלת להישאר באזורי עדיפות בדרום ובצפון הארץ. עכשיו צריך רק לשכנע את יתר המערכת (וגם את החברות הגלובליות) שהיתרונות בדרום ובצפון רבים מהחסרונות.

הכותבים הם מייסדים ושותפים בחברת Pitch ביקנעם, המציעהמתחמי עבודה משותפים ותוכניות נטוורקינג ליזמים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker