יוג'ין קנדל: לא בטוח שבעוד עשור יהיה לנו את היתרון הטכנולוגי שהיה לנו בעשור הקודם - TheMarker - TheMarker
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

יוג'ין קנדל: לא בטוח שבעוד עשור יהיה לנו את היתרון הטכנולוגי שהיה לנו בעשור הקודם

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא: "קצב ההתקדמות של הטכנולוגיה במדינות ערב מטורף, ואנחנו לא מצליחים להדביק את הקצב. עלינו לתת את הדעת לכך, במיוחד בהתחשב בכך שהשכנים שלנו הבינו שהשכלה גבוהה היא ערך לאומי מהמעלה הראשונה"

13תגובות
יוג'ין קנדל
אוליבייה פיטוסי

נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, התייחס היום לפרסום ב-TheMarker על כך שאיראן דחקה את ישראל בתפוקת המחקר של חוקריה. לביא אמר בכנס השנתי של מכללת אפקה להנדסה, כי "המדינות באזורנו עוברות תהליך של צמיחה בתחומי המדעים והטכנולוגיה. לא פחות מ-20 אלף מאמרים אקדמיים פורסמו בשנה האחרונה מאיראן, מתוכם מספר המאמרים שהתפרסמו במגזינים מובילים, זהה לישראל".

לביא ציין כי "גם בטורקיה יש שינוי מרשים דומה, והמדינה המרשימה מכולן היא ערב הסעודית. הציטוטים האקדמיים משם בתחום המתמטיקה זהים לכמות מישראל. הם קונים את החוקרים ומושכים אותם אליהם. קצב ההתקדמות של הטכנולוגיה מטורף ואנחנו לא מצליחים להדביק את הקצב. עלינו לתת את הדעת לכך, במיוחד בהתחשב בכך שהשכנים שלנו הבינו שהשכלה גבוהה היא ערך לאומי מהמעלה הראשונה".

הדוברים בכנס, שעסק בכישורים הדרושים להון האנושי בישראל ובתעשיית ההיי-טק, הביעו דאגה מעתיד התחום בישראל. לביא הוסיף כי האקדמיה צריכה לחשוב מחדש על הכישורים הנדרשים מבוגריה ועל שיטות ההוראה. "כששואלים מהנדסים באילו כישורים הם משתמשים בעבודתם הם מציינים תקשורת, חשיבה יצירתית ועבודה בצוות", אמר.

"מדובר על כך שמחצית מהמקצועות ייעלמו ב-50 השנים הקרובות. האם אנחנו מכשירים את הסטודנטים כיום לאותם מקצועות חדשים? הידע כיום נמצא בכיס של כל אחד, וכבר לא צריך לשבת בכיתה ולספוג ידע ממרצה. אוניברסיטאות הן מוסד שמרן, ולעתים ההחלטה לוותר על קורס מסוים לוקחת שנתיים. הכישורים הרכים הם אלה שבאים לידי ביטוי באופן יומיומי יותר מהכישורים הרב תחומיים", אמר.

נשיא מכללת אפקה, פרופ' עמי מויאל, אמר: "עבור מהנדסים שיוצאים להיי-טק כיום, כישורים רכים הם חיוניים, וכבר אין מחלוקת בצורך בהם. אחד מתפקידיה העיקריים של האקדמיה הוא להכשיר את ההון האנושי-לאומי, ולכן עליהם להיכלל במסגרת הלימודים האקדמיים ובכך להביא לשיפור הלמידה והתוצרים שיוצאים מהאקדמיה. שינוי זה דורש הסכמה, היערכות והתאמה של כל הגופים בשרשרת חינוך המהנדסים".

"ההיי-טק בישראל מורכב עדיין מאוכלוסיות דומות"

פרופ' יוג'ין קנדל, שהיה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה וכיום משמש ראש עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל, אמר: "אחת הבעיות שלנו היום היא שאנחנו לא בטוחים שבעוד עשור יהיה לנו את אותו יתרון טכנולוגי ברמת הידע והמצוינות כמו שהיו לנו בעשור הקודם. המדינה לא שואלת את עצמה עדיין מהם מוקדי הידע שצריך לפתח כדי לענות על אתגרים שאנחנו עוד לא יודעים מהם.

"המחסור באנשים טכניים ומחסור במעטפת להיי-טק מקשים על המערכת לגדול. ההיי-טק בישראל מורכב עדיין מאוכלוסיות דומות. שיעור הערבים בהיי-טק כיום הוא 1.4% בלבד, למרות שחלקם בשוק העבודה הוא 17%. כדי להביא לגדילה, צריך לדעת לתת גם לאוכלוסיות כאלה הכשרה טובה שכוללת גם כישורים רכים", הוסיף קנדל.

מנכ"ל הרשות לחדשנות, אהרון אהרון, אמר כי "להיי-טק הישראלי יש בעיה. אמנם 8.3% מהשכירים מועסקים בהיי-טק, אבל חשוב להבין שזה לא מספק. משקל ההיי-טק בתעסוקה לא עלה בעשור האחרון. צריך להגביר השתתפות של אוכלוסיות שנמצאות בתת-ייצוג בהיי-טק - כמו ערבים, נשים וחרדים - שחלקם נמוך מ-1%. המספרים האלה צריכים לגדול, וזה מה שיניע אותנו קדימה.

"בעיה נוספת היא שההיי-טק מונוליטי מאוד, יושב ברובו במרכז ומעסיק יהודים לא חרדים בצורה מובהקת. 90% מההיי-טק מרוכז בטכנולוגיות המידע. כל מערכות האקו-סיסטם שהיו יכולות לצמוח, צריכות לקבל דחיפה רצינית כדי לקדם מערכת חדשנות פוריה יותר. זה מוביל לכך שגם בלי חיזוק יזמות בפריפריה, יהיה קשה להאיץ את התהליך להנעת התעשייה קדימה", הוסיף.

יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (ות"ת), פרופ' יפה זילברשץ, אמרה בכנס כי ות"ת תעודד מוסדות אקדמיים שיעניקו הכשרה במתמטיקה במקביל לתחומי לימוד נוספים – שאינם חלק מלימודי מתמטיקה, הנדסה ומדעים.

"יכול להיות, למשל, משפטן או בוגר פסיכולוגיה שיהיו לו יכולות מתמטיות גבוהות, ואין סיבה שאנשים כאלה לא יוכלו גם הם להשתלב בהיי-טק הישראלי", אמרה. "המהלך הזה הוא לא במקום חיזוק לימודי המדעים והטכנולוגיה, אלא מהלך מקביל. אני חושבת שאם יש צמא כל כך גדול בשוק לאנשים כאלה, יש מקום לתוכנית כזו. אנחנו מאמינים שלא צריך רק לחשוב על מהנדס ולתת לו כישורים נוספים אלא לחשוב איך אלה שלא למדו הנדסה ומגיעים ממקצועות אחרים יכולים להיות חלק מההייטק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#