"אנחנו לא פייסבוק ואין לנו נוף לים, אבל מכאן מנהלים את החקירות הכי רגישות נגד עברייני אינטרנט" - TechNation - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"אנחנו לא פייסבוק ואין לנו נוף לים, אבל מכאן מנהלים את החקירות הכי רגישות נגד עברייני אינטרנט"

הרב שהפיץ סרטוני עירום, העובד שגנב נתונים ממרשם האוכלוסין, פרשת הסוס הטרויאני ומעורבות בחקירות ראש הממשלה. מחלקת הסייבר בפרקליטות מעורבת היום במאות עבירות דיגיטליות, ובטוחה שהיקפן רק יגבר

19תגובות
יחידת הסייבר בפרקליטות המדינה. מימין: אפרת פאר־גרונדלנד, איתי גוהר, סתיו גרוסמן־גלמן, יעלה הראל, חיים ויסמונסקי ויוני חדד
מגד גוזני

באחרונה הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד הרב ארנן מייסלס מההתנחלות עלי, לאחר שהפיץ סרטוני עירום של הדוגמנית נטע אלחמיסטר והזמרת עדן בן זקן, וחדר למחשבים של שמונה נשים נוספות. הרב מייסלס הוא עוד מקרה בהיסטוריה הקצרה שנכתבת בימים אלה של פשיעת סייבר בישראל.

פשיעת סייבר היא תופעה שצומחת לצד התפתחות האינטרנט והתלות שלנו בחידושים הדיגיטליים, והיא עוד צפויה להתעצם בשנים הקרובות. גם בכל תיקי ה–1000 נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו שנחקרים כיום יש ראיות פורנזיות מהעולם הדיגיטלי: הקלטות, הודעות טקסט (שחלקן נמחקו כדי להעלים ראיות, וצריך לנסות לאחזר), הודעות ווטסאפ שצולמו מאחורי הגב של השופטת רונית פוזננסקי־כץ ותכתובות אי־מיילים.

יחידת הסייבר של הפרקליטות - דלג

בכל תחום הפשיעה הדיגיטלית מטפלת מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה, המונה בסך הכל 18 עובדים. הם פועלים מהקומה השביעית בבניין מנדטורי למראה ברחוב דפנה בתל אביב, לא רחוק מבית משפט השלום.

"פעם המוסד ישב פה, אבל הבניין לא שופץ מאז שנות ה–70", מספר ד"ר חיים ויסמונסקי, ראש המחלקה. "אנחנו לא פייסבוק ואין לנו נוף לים, אבל מכאן מנהלים את החקירות הכי מורכבות ומכאן תצא מדיניות האכיפה".

ויסמונסקי הוא שם דבר בתחומו, ומהווה סמכות בכל הקשור למשפט סייבר. ב–17 שנותיו בשירות הציבורי הוא מעורב בכל תיק פשיעת סייבר בישראל — הרבה לפני שהמלה הזאת היתה קיימת. הוא גם מרצה למשפט פלילי, סייבר וביטחון לאומי בשלוש אוניברסיטאות.

מחלקת הסייבר בפרקליטות הוקמה באוגוסט 2015 מתוך הבנה של הצורך הגובר בה. ויסמונסקי הקים אותה ועומד בראשה עד היום. "תהליך ההקמה התחיל ב–2015, אבל מסתיים בימים אלה", הוא אומר. "לאחר איוש כל התקנים נגיע ל–20 איש. המחלקה הוקמה ביוזמתו של פרקליט המדינה שי ניצן, והיא מתפקדת כיחידה ארצית בפרקליטות".

ההתנהלות של מחלקת הסייבר במקרים של פשיעה דיגיטלית אינה שונה מהותית מכל תיק פלילי. במקרה של אתר אינטרנט עם פעילות פלילית, זנות, הימורים, סמים, פדופיליה — המשטרה מעבירה את הראיות שהצטברו לפרקליטות, ולה יש הסמכות לקבוע אם אכן האתר עובר על החוק ואם ניתן לפעול נגדו. במקרה של פוסט המכיל דברי שבח לטרור, למשל, התהליך דומה אך הדרישה מגיעה מהשב"כ.

ויסמונסקי מסביר כי ליחידה יש כמה משימות: "הראשונה היא טיפול בתיקים בתחום הסייבר, שנחקרים על ידי אחד משלושה גופים בישראל — יחידת הסייבר בלהב 433, יחידת מאור 105, שהיא היחידה לעבריינות רשת כלפי קטינים, והרשות להגנת הפרטיות, שמטפלת בתיקים מורכבים שהפליליות שלהם פחות מובהקת".

המשימה השנייה, לדבריו, היא האחריות על הסרת תכנים מהרשת, בין אם אלה תכנים שקשורים להסתה, או אתרי הימורים וזנות. "זוהי אכיפה אלטרנטיבית", מגדיר ויסמונסקי, "סט של כלים שמיועד להתמודדות עם תוכן אסור ברשת, לצד התמודדות עם מי שעומד מאחורי התוכן. המשפט הפלילי מבוסס על כך שיש נאשם במרכז, אבל במרחב הסייבר יכולות להיות עבירות עם קושי להגיע למבצע העבירה, בעיקר בעבירות בתחום הביטוי או עבירות שמנצלות את הארביטראז' הבינלאומי של המרחב, כלומר את האפשרות להתחבר לרשת ממדינה אחת ולבצע פשע באחרת. סט הכלים שלנו כולל הסרת תכנים, חסימת גישה לתכנים, סינון תוצאות חיפוש או השעיה של דף משתמש".

סחיטות

"מתדלקים הסלמה ופיגועים"

הפעילות של מחלקת הסייבר עוררה לא מעט ביקורת, גם בגלל הפגיעה בחופש הביטוי וגם בשל הטענה כי גופי האכיפה ממהרים להסיר אתרים ותכנים מהרשת במקום להתמודד עם מבצע העבירה. "גופי הביטחון מפנים אלינו בקשות אחרי שאנחנו מדריכים אותם בבהירות מה מותר ומה אסור, מה מבחינתנו מהווה עבירה — הסתה לאלימות, הסתה לגזענות, שבח למעשה טרור וכדומה — וזה אחרי שלימדנו אותם את החוק", אומר ויסמונסקי.

"אתה זוכר שהיה פיגוע בחלמיש? זה היה בשישי בערב, אז איתי (עו"ד איתי גוהר) מאצלנו הוקפץ והתחיל לעבוד ב–10 בלילה כי היתה עלייה דרמטית בשבח למעשה טרור ברשת, ואלה דברים שמתדלקים המשך הסלמה ופיגועים. במקרה הזה המחבל פירסם צוואה בפייסבוק שעוררה תהודה גדולה ברשתות החברתיות, והיינו צריכים להתמודד עם זה.

"גם בתוך הלחץ הזה - כל פרסום עובר ביקורת של גורם ביחידה שלנו, בודקים אם יש עבירה פלילית ונשקפת מסוכנות פוטנציאלית, ופוטנציאל ויראליות. אם למשתמש אין עוקבים, לא נתעסק בזה ואז אנחנו פונים לספקיות כדי שהן יסירו את התוכן מהרשת. בגלל המהירות של העברת המידע והכמויות של התוכן, אם יש ספק שהתוכן יחולל אלימות — אני זונח את הבקשה. ממילא אנחנו מוצפים. אנחנו מאמינים שהסרת תכנים כאלה מסייעת באופן אמיתי להפחתת אלימות, וזה גם מה שאנחנו שומעים מהשותפים שלנו בגופי הביטחון".

כשוויסמונסקי מדבר על הספקיות הוא מתכוון בעיקר לפייסבוק, אבל במידה מסוימת גם לטוויטר, גוגל וחברות אחרות. על פי נתונים שהציגה המחלקה, בין ינואר 2017 למאי 2017 הגישה המדינה 2,614 בקשות הסרת תכנים מהספקיות, כ–18 ליום בממוצע, ו–83% נענו באופן מלא. כ–7% מהתכנים הוסרו באופן חלקי ויתר הבקשות נדחו. אלא שבמחצית השנייה של 2017 חלה עלייה משמעותית בבקשות אלה, והמספר זינק ל–12.3 אלף בקשות בשנה זו - 34 בקשות הסרה ביום - עם שיעורים דומים של היענות מצד ענקיות הטכנולוגיה.

"הספקיות לא מעוניינות בפעילות אלימה וטרוריסטית. אחרי שהן מקבלות מאתנו בקשה להסרת התוכן, הן בודקות שהוא נגד תנאי השימוש ברשת, בעוד אני בודק שהוא נגד החוק", אומר ויסמונסקי.

עו"ד גוהר מספר כי לכל הרשתות החברתיות יש מנגנון פנייה מיוחד לממשלות. "הספקית מכירה במדינה כמדווח נאמן, כי הן מניחות שאנחנו לא רוצים להתנכל למישהו. בנוסף, המדינה יכולה לספק ראיות שאינן זמינות לאזרח הפשוט".

מעבר לרשתות החברתיות וגוגל, הספקיות שאליהן פונה מחלקת הסייבר כוללות גם אתרי פורנו. במקרים של פורנו נקמה, למשל, גוהר מבקש להסיר את התכנים גם מאתר הפורנו הגדול PornHub. "הם חבר'ה רציניים, יש להם אחריות והם לא מתעסקים עם הדברים האלה. אם יש ספק, הם מיד מסירים את התכנים", אומר גוהר.

יש לא מעט טענות על אפליה באכיפה. קורה שיהודים כותבים תכנים מסיתים בפייסבוק, בשמם, אך לא נענשים על כך?

ויסמונסקי: "פעלנו בעבר ונפעל בעתיד גם כלפי הסתה בצד היהודי, אבל המספרים בצד היהודי נמוכים משמעותית מהצד הפלסטיני ושאר העולם הערבי. צריך לזכור שאנחנו פועלים רק בעקבות קריאה מפורשת לאלימות, ולא במקרים של ביקורת על מדיניות הממשל. גם ב–BDS (קריאות לחרם כלכלי על ישראל; א"ז) אנחנו לא מתעסקים כרגע. בנוסף, הצד היהודי נגיש יותר לרשויות אכיפת החוק, ואז יש אפשרות למצות מהלך פלילי".

האויב

יש מי שיגיד שאתם כלי שרת פוליטי.

"הבוס שלי הוא לא השרה איילת שקד, אלא היועץ המשפטי לממשלה, ולא יהיה מצב שבו מכיוון ששר כזה או אחר חושב שמשהו לא תקין אנחנו נפרד משיקול הדעת המשפטי שלנו".

הפרקליטות הגנה על שר הביטחון בתיק ליברמן נגד משפחות שכולות ישראליות ופלסטיניות שרצו לעשות אירוע זיכרון משותף, תיק פוליטי לחלוטין וכשברור היה שאין לו סיכוי.

"יש פרקליטות אחת, אבל יש חשיבות גם לאישיות של הצוות שלנו. כאן, במחלקה הזאת, כל מקרה שהוא לא מובהק נזרק הצדה, כי יש המון תופעות של פשיעה וטרור ברשת. גזרנו על עצמנו חובת שקיפות לגבי הסרות הנתונים, ואנחנו מנהלים שיח פתוח עם כל העמותות שפעילות בנושא, כמו איגוד האינטרנט והתנועה לזכויות דיגיטליות. פעם אחת, בגלל בעיית תרגום, דיווחנו בטעות כי שיר מסוים כולל תכני הסתה מובהקים. התקלה היתה אצלנו, וביוטיוב חזרו אלינו ואמרו שהם לא מבינים מה הבעיה עם השיר, וכך נמנעה הסרת התוכן. אני ישן מצוין בלילה בידיעה שלא צנזרנו תכנים מוגנים בחופש הביטוי".

"אם הצלחתי לצמצם את התופעה ב–2%, עשיתי טוב"

בשבועות האחרונים מנהלת מחלקת הסייבר בפרקליטות מאבק שכולל הסרת אתרי זנות מהרשת, מכוח חוק מאוקטובר 2017, הקובע כי המדינה יכולה להורות לחסום אתר המשמש לביצוע עבירות פליליות. גם במקרה הזה נמתחה ביקורת על הפרקליטות, כולל מבית המשפט המחזוי בתל אביב, בטענה כי במקום לתפוס את הסרסורים, חוסמים אתרים. עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה לזכויות דיגיטליות אף כתב באחרונה בערוץ הטלגרם שלו: "אבסורד: הפרקליטות מבקשת לחסום אתרים במקום להעמיד את מי שמפעיל אותם לדין. כאילו שמי שמחפש שירותי זנות לא יוכל לעקוף את החסימה הזאת".

בצווים של אתרי הזנות שביקשתם להסיר מהרשת אפשר היה למצוא את השם של בעל האתר, את כתובת המגורים ואת הטלפון הנייד - אז לכו תתפסו אותו.

ויסמונסקי: "אנחנו מנסים לטפל בתופעה הפסולה של הזנות. היו גם צעדים משמעותיים של סגירת בתי זונות וכתבי אישום נגד סרסורים, אבל בעולם האכיפה הפלילית אין זבנג וגמרנו. היה תיק הולילנד, אז נגמרה השחיתות השלטונית? סגרנו דירה דיסקטרית, אז זה אומר שאין יותר דירות דיסקרטיות? זה תמיד קרב סיזיפי. זה לא שנחסום גישה ומחר לא יהיו שירותי זנות, אבל אני לא מקבל שהצלחה חלקית שווה אפס".

אתם משתמשים בחסימת DNS (חסימה של "ספר הטלפונים" של ספקית האינטרנט) שקל לעקוף אותה. זה לא הופך את המאמץ למיותר?

"אפשר לעקוף טכנולוגית חסימת DNS, ומי שכבר מכור לסמים או צורך זנות בצורה קבועה, גם אם נגדע לו את הגישה הוא יעשה הכל כדי להמשיך לצרוך. המטרה שלי בחסימה היא הקטנה של הנכנסים לשוק. אני מכוון לקטין בן ה–16 שהולך להיחשף לעולם הזה. אין ציפייה שנחסום גישה ומחר לא יהיו שירותי זנות, אבל אני יכול לצמצם את החשיפה של הקהל הבא והנשים הנוספות שישקעו בבוץ. אם הצלחתי לצמצם את התופעה ב–2%, עשיתי טוב. הדבר הזה שיכנע גם את המחוקק שיש מקום לאסטרטגיה של אכיפה משלימה שמתאימה לאינטרנט. החסימה היא מגבלה ארכיטקטונית טכנולוגית, שתפגע בהכנסות של אנשים שמחוללים את שוק הזנות בישראל".

משימה נוספת של מחלקת הסייבר בפרקליטות היא סיוע בתחומי הסייבר בתיקים שונים, ובהם פליליים וביטחוניים. "אנחנו יחידת המטה לכל הנוגע בסייבר וסיגינט (ענף של מודיעין צבאי העוסק באיסוף מידע בעל חשיבות מהרשת; א"ז) בכל מה שקשור לעבירות מחשב, סוגיות שנוגעות לביטחון המדינה וכל מה שיש לו תפר יישומי להאזנות סתר רגישות. במקרים כאלה נסייע בהוצאות הצווים", אומר ויסמונסקי.

המשטרה בארה"ב חוסמת את הכניסה למרכז קהילתי יהודי בקנטקי, ב–2017, בעקבות איומים של ההאקר מאשקלון
Bryan Woolston / REUTERS

"אנחנו מעורבים באופן אינטנסיבי ביותר מ–100 תיקים, ובמאות תיקים נוספים ברמת התייעצות. יש לנו ידע גם בתחום הביצוע: איך שומרים על ראיות דיגיטליות, איך מוודאים שסרקת את כל הראיות — גם עבור ראיות מזכות, איך מוודאים את זכויות הנאשם ופרטיותו. כל אלה הן סוגיות מורכבות". ויסמונסקי מגלה שכל תמונות וסרטוני העירום שמגיעים למחלקה מוחזקים באותה כספת של החומרים הביטחוניים הכי רגישים.

סחיטות, איומים והתרעות שווא

העובדים במחלקת הסייבר, שיושבים בחדר לא גדול, אוחזים בידיהם (כמעט) את כל ההיסטוריה של עבריינות הסייבר בישראל, שהולכת ומשתכללת וכוללת מאות תיקים, שבעה מהם גדולים מאוד. לדעת ויסמונסקי, תיק ההאקינג הראשון שבעקבותיו הנושא הגיע לתודעת הציבור הוא "כנראה התיק של ה'אנלייזר' אהוד טננבאום".

לפי פרטי התביעה, טננבאום, כיום בן 39, פרץ למחשבים של הפנטגון, נאס"א, הכנסת ועוד. ב–2002 גזר עליו בית משפט השלום עבודות שירות, אך בעקבות ערעור שהגישה המדינה הוא נידון לשנה וחצי מאסר.

המקרה של האנלייזר היה הראשון שבו בית המשפט התבטא בחומרה נגד מה שהוא כינה "ונדליזם אלקטרוני". אז גם הובן לראשונה כי יש פער גדול בין התועלת בסייבר לבין מחיר השימוש בו: "בסייבר ההאקר יכול בלי מאמץ לגרום לחברה להוצאות אבטחה ענקיות. את התיק הזה סיקרו בעיתונות בסוג של אהדה להאקר, מין הילה כזאת, כמו החבר'ה של ה–101 שהולכים לפטרה. היתה התבטאות כזאת גם מצד השופטים של 'גאון מחשבים', מה שהוביל ליחס סלחני כלפיו", אומר ויסמונסקי. האנלייזר, אגב, המשיך להסתבך, אבל בטריטוריות אחרות. בקנדה, למשל, הוא הואשם יחד עם עוד שלושה שותפים בהונאה של יותר מ–1.8 מיליון דולר קנדי.

תיק הסייבר המשמעותי השני שנפתח בישראל, שעליו עבדו בזמנו אנשים מהמחלקה, הוא פרשת הסוס הטרויאני מ–2005. הנאשמים המרכזיים בפרשה היו בני הזוג אפרתי, שפיתחו והפיצו תוכנה לגניבת מידע. בפרשה היו מעורבים גם 11 חוקרים פרטיים משלושה משרדי חקירות, ששירותיהם נשכרו במטרה להשיג מידע על חברות מתחרות, אך הם מכרו אותו. עם החברות שהיו קורבן לריגול באמצעות הסוס הטרויאני נמנו HOT, פרטנר, קבוצת שטראוס, צ'מפיון מוטורס ומי עדן.

"מדובר בתיק שכל ראשי המשק היו מעורבים בו, אם בצד החשודים או בצד הקורבנות", אומר ויסמונסקי. מי שהיתה ראש צוות התביעה מטעם הפרקליטות באותה תקופה היא עו"ד שירי רום, שכיום מכהנת בצוות הסייבר במחלקה. "ראינו אז איך עולם המודיעין העסקי, שהוא עולם לגיטימי ואפילו מעודד תחרות, יכול דרך הסייבר להפוך לפלילי. זה גם היה אירוע בינלאומי — הם ישבו בחו"ל והשתמשו בשרת ממדינה אחרת, מאפיינים מוכרים בפשיעת סייבר כיום", מוסיף ויסמונסקי. לדבריו, "בסופו של דבר היו 15 נאשמים, וחלקם נידונו לעונשי מאסר". על רות אפרתי נגזר עונש של ארבע שנות מאסר בפועל ועל בעלה מיכאל, שהורשע בסיוע בלבד, נגזרו שנתיים מאסר בפועל.

פרשת סייבר ענקית נוספת שהתרחשה בישראל, פרשת האגרון, נמתחה על פני עשור, מ–2007 עד 2017, והכילה מידע של מרשם האוכלוסין של ישראל עם כ–8 מיליון רשומות. "באותו זמן היו מעבירים בין המשרדים מידע עם דיסקים, ועובד במיקור חוץ של משרד הרווחה החליט לקחת לעצמו הביתה עותק מהמרשם", משחזר יוני חדד, שעבד על הפרשה כשכיהן בפרקליטות באותה תקופה וכיום גם הוא חלק ממחלקת הסייבר.

"כשהוא עשה עבודה פרטית, שלא קשורה למשרד הרווחה, במטרה להראות את היכולות שלו, הוא התקין את המאגר ללקוחות שלו. אלה שקיבלו את התקליטורים הבינו את הערך של זה, והתחילו לצרוב תקליטורים ולהפיץ אותם, ומיזגו למאגר גם את פנקס הבוחרים כך שאפשר היה לעשות הצלבות וחיתוכים, לבנות עץ משפחה וכן הלאה. הרעיון היה להרוויח כסף, אבל לסוף המאגר הופץ ברשת בתוכנות שיתוף קבצים". בספטמבר 2017 נגזרו על הנאשם שנת מאסר בפועל, בהתחשב במצבו הרפואי, וקנס של 100 אלף שקל.

תיק גדול אחר הוא תיק הסחיטה של לאומי קארד, שגם הוא טופל על ידי רום. בנובמבר 2014 קיבלו ראשי בנק לאומי מכתב סחיטה ממספר עובדים לשעבר בלאומי קארד, שאיימו לחשוף ברשת את פרטיהם של 2 מיליון בעלי כרטיס אשראי בחברה — כרבע מכלל כרטיסי האשראי בישראל — אם לא ישולמו להם מיליוני שקלים. שמונה חשודים נעצרו בפרשה, ובאפריל 2016 נגזרו על הנאשם המרכזי, אלירן רוזנס, 11 שנות מאסר.

תכנים

"בתיק הזה העבריינים עשו שימוש ברשת Tor (רשת חשאית שמסתירה את זהות המשתמש; א"ז) והנאשם המרכזי בכלל ישב בתאילנד", אומר ויסמונסקי. "הפרשה הזאת העמידה את בנק ישראל על הרגליים, ובעקבותיה הביע המפקח על הבנקים חשש ליציבות הבנק".

המקרה החמישי של פשע סייבר בישראל הוא פרשת vDOS — תיק שמתנהל גם כיום ומטופל על ידי עו"ד אפרת פאר־גרונדלנד ממחלקת הסייבר. בספטמבר 2016, בעקבות דרישה מה–FBI, נעצרו שני צעירים ישראלים (שמם עדיין אסור לפרסום בשל היותם קטינים בזמן ביצוע העברות) ממרכז הארץ בחשד שמכרו שירותי מתקפה על אתרים. "הם הקימו את מיזם vDOS, מיזם עברייני שהציע תמורת תשלום מתקפות סייבר מסונכרנות על אתרים. המתקפות האלה יכולות ליצור עומס על אתרים ולהשבית אותם", אומרת פאר־גרונדלנד. "הם פעלו כל הזמן לשיפור קוד המתקפה ומציאת חולשות חדשות, והכל כדי להציע שירותי תקיפה שיכולים להתגבר על הגנות וליצור נזק ממשי לשרתים. הם הרוויחו מאות אלפי דולרים והחזיקו אצלם גם קבצים פדופיליים". משפטם של שני הצעירים נפתח באחרונה בכפר סבא.

על התיק של סחיטת הסייבר בבנק יהב מטפל כיום גוהר. זהו תיק גדול נוסף, שבמסגרת חקירתו "נעצר באוגוסט האחרון עובד לשעבר בחברה של דיוור ישיר ברשת (בשם Active Trail). העובד, ליאור שרעבי, חשוד בכך שלאחר התפטרותו המשיך לפרוץ למערכות ממחושבות של העסק, לגנוב מאגרי מידע של החברה ובין היתר הוא גנב מאגרי מידע של בנק יהב. הוא מכר פרטים על לקוחות אמידים לבית השקעות, אבל רוב העיסוק היה סחיטה ואיומים מול בכירי הבנק". שרעבי איים לפרסם את המידע ברשת ודרש כופר של מיליון שקל בביטקוין. בדצמבר האחרון, במסגרת הסכם טיעון, הוא הורשע ונגזרו על עליו שלוש שנות מאסר בפועל.

התיק השביעי מתנהל גם הוא בימים אלה, וזכה לשם "ההאקר מאשקלון". "נער מהעיר נכנס לרשתות Wi–Fi פתוחות הסמוכות למקום מגוריו. היתה לו אנטנה יפה בחלון שהצליחה לקלוט רשתות רבות, ודרך החיבור הזה הוא היה מתקשר, מטריד ומאיים על כל מיני מוסדות. למשל, הוא התקשר ואיים ש'יש פצצה על מטוס אל על מציריך לתל אביב'. בעקבות האיומים האלה היו מנחיתים את המטוס. באירוע אחר שלו בקנדה גם פתחו את המגלשות", מספר חדד. במקרה של האיום על המטוס שעשה את דרכו מציריך לתל אביב אף הוקפצו מטוסי קרב צרפתיים ושווייציים כדי ללוות את המטוס לנחיתה.

מעליליו של ההאקר מאשקלון (שמו אסור לפרסום מפאת גילו, 19, והעובדה שחלק מהעבירות בוצעו בהיותו קטין) יזם שיחות איום והפחדה לעשרות חברות ומוסדות, בעיקר בתי ספר ומרכזים קהילתיים יהודיים בפלורידה. הוא גם הטריד בכיר לשעבר במשרד ההגנה האמריקאי ואף שלח סמים לסנטור של מדינת דלוור.

"כתב האישום מגולל יותר מ–2,000 שיחות איומים למדינות שונות בעולם, חברות תעופה, בתי ספר, בתי חולים, תוך שימוש באמצעים מתוחכמים להסוואת זהותו. בנוסף, הוא היה פעיל בדארקנט ותיווך בסחר בסמים", אומר חדד. "הוא מכר את המתקפות האלה בדארקנט, והרוויח מהן 183 ביטקוין", הוסיף. מאז אפריל 2017 הוא עצור בכלא ניצן, אבל באחרונה הצליח להמשיך במעלליו ודיווח על חפצים חשודים בשני בתי ספר בישראל.

תיקים נוספים, גדולים קצת פחות, כוללים את המקרה של עידו ארובס, בן 42 מעומר, שפרץ לחשבונות הענן של נשים, בעיקר דוגמניות, ובאמצעות ניחוש סיסמאות הצליח להגיע לגיבוי התמונות של כ–250 מהן. הוא אסף תמונות עירום שלהן ונתפס רק במקרה בעקבות חיפוש שנערך בביתו אך בהקשר לחשד אחר, בלי שהגיעה תלונה אחת מקורבנותיו.

מעבר למקרים האלה, המחלקה מתעסקת באופן יומיומי כמעט בחומרי תועבה ופדופיליה. לפני כשנה, למשל, נעצר איש מערכת הביטחון, גבר כבן 50, בחשד שהזמין והפיץ סרטוני פדופיליה שכוללים פגיעה בקטינים ובבעלי חיים. "יש זינוק בכמות החומרים הפדופיליים", מודה ויסמונסקי.

ואתם נאלצים להסתכל על הכל?

"כן. כל שנייה וכל פריים, לפעמים חומרים קשים מאוד, אבל אלה ראיות".

מרחב הסייבר מתשכלל מדי יום, ולצד התמורה הענקית לחיים שלנו, יש צד אפל של עבריינות, שגם היא משתכללת. ואולם אין ספק שתיק הסייבר הבא כבר בדרך, וגם הוא יגיע בסופו של דבר לקומה השביעית בבניין הישן ברחוב דפנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#