האיש שעזר להקים את פייסבוק רוצה שהעשירים יממנו משכורות לעניים - בעולם - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שעזר להקים את פייסבוק רוצה שהעשירים יממנו משכורות לעניים

קצת אחרי גיל 20 כבר הספיק כריס יוז להפוך למולטי־מיליונר בזכות השקעתו בפייסבוק, ולסייע לאובמה להיבחר לנשיאות ■ כיום הוא מקדיש את רוב זמנו לקידום העלאת מסים לעשירים: "יש לנו מחויבות מוסרית למגר את העוני ולהשיב את ההזדמנויות למעמד הביניים"

7תגובות
כריס יוז במשרדי פרויקט הביטחון הכלכלי בניו יורק
Vincent Tullo / The New York Tim

כשהיה בן עשרים ומשהו, כריס יוז היה אחד ממייסדי פייסבוק, עזר לסייע לבחירתו של נשיא (אובמה), והרוויח כמעט חצי מיליארד דולר. כשהגיע לגיל שלושים, כפי שהוא מודה בעצמו, רצף המזל שלו הגיע לסוף פתאומי ופומבי, לאחר ניסיון הרה אסון להבריא את המגזין "ניו ריפבליק".

כעת יוז, 34, מקדיש את זמנו לקידום העלאת מסים לעשירים. הוא מציע שהממשלה תעניק הכנסה מובטחת של 500 דולר בחודש לכל אמריקאי עובד שמשתכר פחות מ–50 אלף דולר בשנה. העלות הכוללת תגיע ל–290 מיליארד דולר בשנה. אמנם הסכום נשמע עצום, אך לדברי יוז הוא שקול לחצי מתקציב הביטחון של ארה"ב — והשקעתו תעזור להילחם באי־השוויון, שלטענתו מערער את האומה.

הרעיון הזה של הכנסה אוניברסלית מקודם על ידי פרויקט הביטחון הכלכלי (Economic Security Project), עמותה שמקבלת תרומות גדולות מיוז. במשרדיה ביוניון סקוור בניו יורק, ישב עימנו יוז לשיחה על ספרו החדש, "Fair Shot" (משחק הוגן, או הזדמנות הוגנת) — שחלקו אוטוביוגרפי וחלקו פילוסופי — ועל הלקחים שלמד מההצלחות ומהכישלונות שלו.

בספרך אתה מודה: "היה לי מזל"

"עבדתי קשה במשך שלוש שנים, אולם התמורה הפיננסית היתה חסרת פרופורציה לעבודה שהשקעתי. לדעתי אי־אפשר להגיד שלא היה כאן מזל. המקרה שלי קיצוני במיוחד אבל אנשים נהנים ממזל לעתים קרובות בגלל האופן שבו הכלכלה בנויה. לעומת זאת, מנקה עובד קשה מאוד לנקות משרדים בסוף היום, אבל בגלל איך שהכלכלה בנויה, הוא לא מקבל העלאת שכר במשך 40 שנה.

"המלה 'מזל' נועדה להדגיש את הכוחות המקרו־כלכליים שמייצרים רווח עצום למספר קטן של אנשים, שוב ושוב, בזמן שכל השאר נאבקים כדי לסגור את החודש. וורן באפט, ביל גייטס ומארק צוקרברג השתמשו במושגים זהים — אבל זה לא קיבל תשומת לב רבה כי שלושתם מוכשרים, שאפתנים ומצליחים. כולם עבדו קשה כדי להגיע להצלחה פיננסית".

במה אתה מתמקד כעת?

"אני מנסה להוכיח כי אי־השוויון בהכנסה הוא אחד האתגרים הגדולים של זמננו, וכי יש לנו מחויבות מוסרית למגר את העוני ולהשיב את ההזדמנויות למעמד הביניים.

"אנחנו מדברים על אי־שוויון - ועל הכלכלה בכלל - כאילו אי אפשר לעשות שום דבר לגבי הבעיות המבניות שבבסיסם. במציאות, אנחנו אלה שקבענו את כללי המשחק הכלכלי. רפורמת המס של השנה שעברה היא דוגמה להנצחת הרעיון שעושר מחלחל מלמעלה — רעיון שלדעתי הופרך ברובו, ולא עובד בשביל מעמד הביניים והעניים, אלא רק למען המאיון העליון והתאגידים".

"שוקי המניות הם אשליה שתתפוגג"

יותר ויותר עשירים מדברים על אי־שוויון. מה מניע אותם – האם אלה תוצאות הבחירות ב–2016?

"בוודאי. בחירתו של טראמפ היתה קריאת השכמה לכל האנשים בשמאל ובימין. רעיונות מטורפים יכולים לחדור לזרם המרכזי בקלות, ומישהו כמו טראמפ יכול להיכנס לבית הלבן. יש תחושה שהדברים משתנים מהר יותר מכפי שאנשים מבינים. כמו כן, הרבה עשירים מתחילים לחשוב שהתגמול שהם זכו לו אינו פרופורציוני לזמן ולעבודה שהשקיעו בו. הרווחים האלה מאותתים שהכלכלה היא משחק של 'המנצח לוקח הכל' - יותר משהיתה לפני 20 או 30 שנה.

"יש פחד מהאוטומציה ומהשאלה כיצד היא תשנה את עולם העבודה. החשש מעשי: הכלכלה האמריקאית תלויה ברובה בצריכה פרטית, אולם מאחר שהכנסות משקי הבית לא גדלו ב–40 השנים האחרונות, השיאים שנרשמים בשוקי המניות הם אשליה שתתפוגג.

"מה שמתסכל אותי הוא שאנשים חושבים שעוני הוא כורח המציאות. הייתי רוצה שאנשים יגידו 'לא, אפשר למגר את העוני'. מובן שלא כולם יכולים להיות מיליארדרים מחר, אבל אפשר להבטיח שאף אמריקאי לא יחיה בעוני. מה שחסר לנו הוא רצון פוליטי".

כדי לשלם על הכנסה אוניברסלית מובטחת של 500 דולר למשתכרים פחות מ–50 אלף דולר לשנה, אתה מציע מס של 50% על ההכנסה ורווחי ההון של מי שמשתכר יותר מ–250 אלף דולר בשנה. זה עלול להרתיע עשירים מלקחת ברצינות את הרעיון שלך.

"יש דרכים רבות לשלם על הכנסה מובטחת. עם זאת, אני חושב שהמשאבים יכולים וצריכים להגיע מאנשים שהרוויחו הכי הרבה מהמבנה הכלכלי. במשך כמה עשורים, אחרי מלחמת העולם השנייה, היו שיעורי מס של 50% בארה"ב. באותה תקופה היתה צמיחת שיא ושגשוג לרוחב החברה. אני לא טוען שאנחנו צריכים מסים גבוהים יותר. מה שחשוב בעיני הוא השאלה איך משקיעים את כספי המסים. מזומן הוא הדרך הפשוטה והיעילה ביותר למגר את העוני ולייצב את מעמד הביניים.

"אנשים משתוקקים לרעיונות גדולים שפורצים גבולות. כשמדברים על פער הכישורים ומשרות העתיד, התגובה הדמוקרטית הקלסית היא הכשרות מקצועיות, אבל לא היתה לכך הצלחה רבה בעבר. יש תוכניות שהצליחו, ורבות שלא. אנשים מבינים היטב שרעיונות כמו הכשרה מקצועית עובדים כמו 'פלסטר במקום תרופה' לדינמיקה הבסיסית של הכלכלה".

"עשירים יכולים לטעות - עניים לא"

כיום אתה מיליארדר?

"לא. מכרתי את מניות פייסבוק מיד בתום תקופת החסימה שלאחר ההנפקה, מתישהו ב–2013–2012. לפעמים אנשים מבקשים ממני עצה פיננסית. מישהו שאל אותי מה הייתי מייעץ ליזם שמקים חברה. אמרתי לו לשאול יזם".

הזכרת בספר שלך שעשית טעות מס לפני ההנפקה.

"לא היו לי יועצי מס, ולא היה לי מושג. שילמתי מס הכנסה רגיל על כל הרווחים ממניות פייסבוק שלי. למרות זאת, יש לי יותר כסף ממה שחלמתי שיהיה לי, ואני מרגיש מאוד בר מזל. גם אני וגם בעלי חושבים שהכסף הזה ניתן למשמורת בידינו, והתחייבנו לתרום אותו במהלך חיינו. זה כסף שאנחנו רוצים להשתמש בו כדי להשפיע. הוא לא מרגיש כמו כסף שלנו לגמרי".

אז אתם לא מתמקדים בהשקעות?

"לא. אנחנו מתמקדים בתרומות. אני לא משקיע מקצועי. יש לנו צוות ניהול השקעות שעושה זאת עבורנו".

ב–2012 קנה יוז את "ניו ריפבליק", מגזין ליברלי ותיק, ב-25 מיליון דולר. הוא קיווה להבריא את העיתון שסבל מחולשה פיננסית. אולם תוך ארבע שנים עזבו 75% מעובדי המגזין, וב-2016 נאלץ יוז למכור אותו.

כתבת שהשאיפות שלך בנוגע למגזין היו "כל כך נועזות ולא רציונליות, שכל אדם שקול מבחוץ היה יודע איך הסיפור יסתיים". האם כל כך קשה להשיג פרספקטיבה שקולה כשאתה האיש הכי עשיר בחדר?

"אם אתה הבוס והמנכ"ל או שאתה הכי עשיר, אתה צריך ויכול לחשוב על הדברים שלא נאמרים. במקרה של 'ניו ריפבליק' זה קצת שונה. המון אנשים אמרו לי שהציפיות שלי מופרזות. וגיליתי שאי אפשר לשלוף שפן מהכובע. הלקח הכי חשוב היה שלא היינו צריכים להיות כל כך נועזים. העיתון היה יוצא נשכר יותר מהשקעה צנועה יותר".

כאדם באלפיון העליון, האם יש לך גישה לעצות טובות יותר, או שאתה צריך להיזהר מאנשים המבקשים לנצל אותך?

"שני הדברים נכונים. לעשירי אמריקה יש גישה ליועצי השקעה ולאסטרטגיות השקעה מתוחכמות שלאחרים אין. זה מאפשר לתשואות להרקיע שחקים כמו עכשיו. אבל יש גם לא מעט נוכלים שמוכרים לעשירים לא פחות מאשר לעניים. ההבדל הוא שלעשירים יש היכולת לקנות ולטעות פה ושם. כל השאר לא יכולים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#