הרפורמה של כחלון וניסנקורן בחשמל: אל תצפו להורדת מחירים

רפורמות נועדו להיטיב עם הציבור, לייעל ולשפר את התחרות — והרפורמה בחברת החשמל אכן אמורה לספק חלק מהיעדים ■ ואולם כשהצרכן יקרא את חשבון החשמל שלו בשנים הקרובות, הוא צפוי לגלות שמחירי החשמל לא ירדו ■ נדרש מקצה שיפורים של הרגע האחרון

סמי פרץ
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
תחנת הכוח אורות רבין
תחנת הכוח אורות רבין בחדרהצילום: יוסי וייס / חברת החשמל

בעוד עשרה ימים תוצג הרפורמה במשק החשמל, שתכלול הרבה מאוד מהלכים שיגרמו לציבור הלקוחות של החברה להגיד: "אוקיי, אבל מה יוצא לי מזה?"

רפורמות נועדו להיטיב עם הציבור, לייעל, לשכלל, לשפר ולהכניס תחרות, והרפורמה הזאת אמורה לספק חלק מהיעדים האלה. עם זאת, כשצרכן החשמל יקרא את חשבון החשמל שלו בעוד שנה, שנתיים ואפילו חמש שנים, הוא עשוי לגלות ששום דבר לא קרה. להפך — אחרי שנים שבהן מבטיחים לצרכני החשמל שתגליות הגז האדירות יגרמו להורדת מחירי החשמל, הם יגלו שזה ממש לא כך.

זה הקושי השיווקי העיקרי שעמו יצטרכו להתמודד שר האוצר משה כחלון, שר האנרגיה יובל שטייניץ, יו"ר רשות החשמל אסף אילת ומנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד כשיציגו את הרפורמה בסוף השבוע הבא.

שי באב"דצילום: אייל טואג

ואולם זה אינו הקושי היחידי, שכן הרפורמה כוללת כמה אלמנטים שמעוררים חשש לגבי הצלחתה. שוק החשמל נחלק לכמה תחומים: ייצור, הולכה (קווי המתח בין הערים), חלוקה (קווי המתח העירוניים) ואספקה — החיבור לבתים. הרפורמה פותחת לתחרות את הייצור ואת האספקה, אך משאירה לחברת החשמל בלעדיות מוחלטת בהולכה ובחלוקת החשמל. מנגד, היא מוציאה מידי חברת החשמל את ניהול המערכת — המקום שבו מחליטים מאיזו תחנת כוח לקבל חשמל בכל נקודת זמן.

אז אחרי שחברת החשמל תיפרד מחלק מתחנות הכוח שלה, וכשחברות אחרות יעסקו באספקת החשמל, כלומר, יהיו אלה שישלחו לנו את חשבון החשמל, תעלה השאלה — היכן התחרות משפיעה על הצרכן?

ד"ר אסף אילת צילום: רוני פרל

כדי לענות על השאלה הזאת צריך לשאול קודם בשביל מה בכלל צריך רפורמה. ובכן, יש כמה סיבות טובות לקדם רפורמה. הראשונה היא שיש צורך לצמצם את התלות המוחלטת של המשק בחברת החשמל — ולשם כך יש להכניס לשוק יצרנים חדשים שיקימו ויפעילו תחנות כוח. היותה של חברת החשמל מונופול בכל מקטעי הפעילות שלה גרם לכך שהיא אינה יעילה, מעסיקה יותר מדי עובדים ומשלמת שכר גבוה מאוד ביחס לענפי פעילות אחרים במשק. למרות זאת, היא בסך הכל מספקת שירות טוב ואמין. אולם, העברת חלק מפעילות הייצור החוצה תאתגר את חברת החשמל ותגרום לה להיות יעילה יותר, וזה כמובן חיוני.

שנית, משק החשמל עובר שינויים גדולים, הן בתמהיל הדלקים שהוא משתמש בו — יותר גז, פחות פחם — והן בשימוש באנרגיה מתחדשת. מהלכים כאלה מחייבים גמישות והיערכות מתאימה, ולשם כך נדרשים שחקנים שיסחבו את השוק הזה קדימה. קשה לשעוט קדימה בתנאים של חוסר תחרות, ולכן כניסת השחקנים החדשים יכולה להמריץ את ההשקעות בתחום.

חלוקת עלויות החשמל למקטעים

הוזלה של כמה שקלים לנקודת חיבור

מסיבות אלה המדינה מנסה זה יותר מעשור לקדם רפורמה בחברת החשמל, אך ללא הצלחה. בכל פעם משהו אחר מכשיל את הרפורמה. פעם העובדים מתנגדים, ופעם המדינה גוררת רגליים כי העלויות כבדות מדי, ובסופו של דבר, כמו כל דבר, זה עניין של מחיר. אחרי הרבה מהמורות, המחיר סוכם. עובדי חברת החשמל יקבלו תוספת לפנסיה שלהם תמורת הסכמתם לביצוע הרפורמה ו–1,800 מעובדי החברה יפרשו בעלות כוללת של 5.5 מיליארד שקל מקופת החברה. לרפורמה עשויה להיות עלות נוספת, של 1.7–2.2 מיליארד שקל, שהחברה תצטרך לשלם לבעלי האג"ח שלה — מפני שהיא מוכרת תחנות כוח, לרבות הנדל"ן שלהן, ועל פי תנאי האג"ח, עליה לפצות אותם במקרה של שינוי במצבת הנכסים שלה.

תעריף החשמל נקבע על ידי רשות החשמל על פי שקלול של כמה מרכיבים: עלות הדלקים, הייצור, ההולכה, החלוקה והאספקה. לכל רכיב יש עלות שנגזרת מכוח האדם והתשומות המושקעות בו, והסעיף היקר ביותר הוא הייצור (לרבות הדלק). לכאורה, צמצום מצבת כוח האדם והוצאת הייצור מחברת החשמל, בתוספת העובדה שהשוק כולו ישתמש יותר ויותר בגז, מכתיבים הורדה משמעותית בתעריפי החשמל לצרכנים. בעבר דובר אפילו על הורדה של 25%. אבל על פי הרפורמה המתגבשת, זה לא הולך לקרות.

ראשית, תעריף החשמל אמור לממן את העלות של הרפורמה, אותם 7–8 מיליארד שקל שיינתנו כפיצוי ופנסיה לעובדים ולפורשים ופיצוי לבעלי האג"ח. שנית, עדיין לא ברור מה יהיו התנאים שבהם יוצעו למכירה תחנות הכוח של חברת החשמל לשוק הפרטי. הדרישות במכרז יעסקו כמובן בזמינות החשמל לפני כל דבר אחר, והשאלה אם תחנות הכוח הפרטיות יידרשו למכור את החשמל במחיר נמוך יותר מחברת החשמל עדיין לא הוכרעה. לרשות החשמל יש עניין שהמכרזים יצליחו, וזה יכול לקרות כאשר יש כדאיות כלכלית בכך. אמנם עלויות התפעול של התחנות הפרטיות נמוכות במעט מאלה של חברת החשמל, אך אין בכך כדי להבטיח מחיר נמוך יותר לצרכנים.

הרפורמה כוללת רכיב נוסף שאמור להיפתח לתחרות — אספקת החשמל. עד שהשחקנים הפרטיים שיעסקו באספקת החשמל יגיעו לנתח שוק של 40%, ייאסר על חברת החשמל לתת פייט בקרב הזה. הכוונה ברורה — ליצור כדאיות לשחקנים פרטיים להתחרות במקטע הזה מול חברת החשמל. אלא שמדובר במקטע שאין בו הרבה בשר. הוא אחראי בסך הכל ל–3% מעלות החשמל. כך שגם אם ספק פרטי יוריד משמעותית את המחיר, מדובר בכמה שקלים לנקודת חיבור. אין כאן בשורה ממשית לתחרות.

ללמוד מכישלונות העבר

זה משאיר את הרפורמה עם הרבה מרכיבים שאמורים לייעל את משק החשמל ולפתח אותו, אבל עם אפס הישגים נראים לעין מנקודת מבטו של הצרכן. אם נדרשת תמיכה ציבורית ברפורמה הזאת, יהיה קשה מאוד להשיג אותה בלי שהצרכנים יחושו בחשבון החשמל שלהם תועלת ברורה ומשמעותית.

במצב כזה, קל לתקוף ולבקר את הרפורמה. מי שעושים זאת הם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, ומנכ"ל משרד ראש הממשלה, אלי גרונר. הם מכוונים את הביקורת שלהם למקטע ההולכה — תשתית החוטים שבין הערים ובכבישים הראשיים. חברת החשמל תישאר בלעדית בשליטה בהולכה, וזה מעורר חשש בקרב אנשי ראש הממשלה שלא יהיה לה תמריץ להשקיע בפיתוח רשת ההולכה. לחלופין, היא תעשה זאת — אך עשויה לדרוש מרשות החשמל להעלות את תעריף החשמל כדי לממן את ההשקעות הכבדות בפיתוח.

בימים שנותרו עד להצגת הרפורמה, נדרשים מוביליה לסגור את הקצוות ואת הפרטים הקטנים שעליהם תקום ותיפול הרפורמה. כדי שהיא תצליח וניתן יהיה לשווק אותה לציבור כמהלך חשוב, נדרש מקצה שיפורים של הרגע האחרון שייתן מענה לחששות שהעלו גרונר ושמחון, וגם לשאלה שהכי תעסיק את הצרכנים: מה יוצא לנו מזה?

המוצא היחיד להורדת תעריפי החשמל במצב הזה הוא הסכמים זולים יותר לרכישת הגז ממאגרי תמר ולווייתן בחוזים הבאים שחברת החשמל תשיג מולם. לפי ההסכמים הקודמים, היקרים, יש הרבה לאן לרדת מכאן, אבל חברת החשמל ורשות החשמל יצטרכו ללמוד מניסיונן הכושל בפעם הקודמת, שתקע את חברת החשמל עם עלויות גז גבוהות — שגדלות עם הזמן באופן אוטומטי, גם כשתעריפי הגז האחרים במשק יורדים.

ואולם על פי מתווה הרפורמה הנוכחי, תעריפי החשמל לא יופחתו, והצרכנים ימשיכו לשלם סכומים דומים לאלה שהם משלמים כיום — משום שתעריפי החשמל הגבוהים הם שיממנו את עלויות הרפורמה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker