האיש שלקח את פרוטרום לשווי של 20 מיליארד שקל: "אנחנו במקום הכי טוב בעולם" - שוק ההון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

האיש שלקח את פרוטרום לשווי של 20 מיליארד שקל: "אנחנו במקום הכי טוב בעולם"

אורי יהודאי, שמנהל את פרוטרום כבר יותר מ–20 שנה, עוד כשהיתה שווה רק כמה עשרות מיליוני שקלים, מתייחס לראשונה למבול הצעות הרכישה (פורסם ב-30 באפריל, שבוע לפני עסקת הענק של פרוטרום)

12תגובות
אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום
עופר וקנין

יום כניסתו של בנימין נתניהו ללשכת ראש הממשלה ב–1996 היה גם יומה הראשון של פרוטרום כחברה ציבורית. פרוטרום, שהחלה את דרכה בבורסה בשווי של 13 מיליון דולר, נסחרת כיום בשווי של 5.6 מיליארד דולר — עלייה של 42,693%, בעוד מדד ת"א 35 עלה באותה תקופה ב–590%. יצירת ערך כה חריגה מעוררת את השאלה אם לא הגיעה שעתם של בעליה למכור את פרוטרום, או לפחות את השליטה בה.

השאלה רלוונטית במיוחד לא רק בגלל העלייה החדה במניותיה, אלא גם בגלל הנסיבות המיוחדות. השליטה בפרוטרום (35.9%), יצרנית תמציות הטעם והריח הששית בגודלה בעולם, נמצאת בידיו של המיליארדר האמריקאי ג'ון פרבר בן ה–93, כך שב–22 השנים האחרונות גדל שווי אחזקתו ב–2.15 מיליארד דולר. השאלה התעוררה שוב בשבוע שעבר, עם הצעות הרכישה שקיבלה פרוטרום מחברות מתחרות וחברות אחרות בתחום הסחורות. ההצעות הופנו אליה על רקע עסקת ענק, שבמסגרתה נרכשה חברת נטורקס (Naturex) הצרפתית בידי גיוואודן (Givaudan) השווייצית, החברה הגדולה בעולם בתחום תמציות הטעם והריח, לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר.

אף שפרוטרום דיווחה שלא גובשו הסכמות בינה לבין גורם אחר על רקע העסקה, המבנה הנוכחי של ענף תמציות הטעם והריח מבטיח שהרכישה של נטורקס לא תהיה העסקה האחרונה בתחום.

הענף נשלט על ידי חברות גדולות, שמחזור המכירות שלהן הוא 3 מיליארד דולר ומעלה; שמונה חברות עם מחזור מכירות של 1.0–1.5 מיליארד דולר; ו–800 חברות שמחזור המכירות שלהן נע בין מיליונים בודדים לעשרות מיליוני דולרים.

תוצאות פרוטרום, במיליוני דולרים

אנליסט אישי  בזק

מוגש בחסות המפרסם

"לדעתי, תימשך בענף מגמת הקונסולידציה", אומר אורי יהודאי, מנכ"ל פרוטרום. "800 החברות הקטנות הן צנרת הרכישות העתידית שלנו. מחזור המכירות של 90% מהחברות הקטנות נע בין מיליוני דולרים לעשרות מיליוני דולרים, וקשה להן לעבור את הרף הזה ולצמוח. אני חושב שיהיה עוד מיזוג אחד או שניים בין הגדולים — בין ארבעת הגדולים או בין אחת מארבע החברות הגדולות לאחת משמונה חברות השורה השנייה.

"אני מעריך שיהיו שניים־שלושה חיבורים בשלוש־ארבע השנים הקרובות, כי קצב הצמיחה האורגני של חברות גדולות נמוך בהשוואה אלינו, והמודל העסקי שלהן הוא מורכב מאוד כעת, לדעתי. החברות האלה מבינות שהן הלכו בכיוון הלא נכון, בעיקר בגלל המוצרים והלקוחות, בעוד פרוטרום בידלה את עצמה. לכן, יהיו כמה חיבורים בין החברות הגדולות, והרבה חברות קטנות־בינוניות יירכשו וייעלמו".

איפה עומדת פרוטרום ביחס ליתר חברות השורה השנייה?

"Kerry (קרי) שנסחרת בשווי של 15 מיליארד יורו, היא חברה עם מחזור של 7.7 מיליארד דולר. זאת חברה שהתחילה כקואופרטיב של חקלאים, כמו תנובה, ועברה בהדרגה מייצור גבינות לתחומים נוספים. גם היא מחפשת רכישות. יש להם הרבה כסף, ושיעורי הרווחיות שלה נמוכים משמעותית מאלה של פרוטרום. מבין החברות הבינוניות הקטנות יותר מפרוטרום, יש שתי חברות צרפתיות: אחת ציבורית בשם Robertet, שהיא חברה משפחתית שהוקמה ב–1800, ונסחרת ביורונקסט לפי שווי של 1.1 מיליארד יורו; ו–Mane הפרטית, שהוקמה בסוף המאה ה–19, והמחזור שלה ב–2016 היה 1.1 מיליארד יורו.

"מלבדן יש שתי חברות יפניות — Takasago ,Hasegawa, וחברה סינית ששמה Haubao. הבעיה היא שחברות יפניות לא רוצות כל כך להימכר לזרים, ומצד שני לא מתמזגות עם חברות מקומיות, שהביצועים שלהן בינוניים עד בינוניים מינוס. חברה נוספת היא Sensient האמריקאית, חברה ציבורית שמחזור המכירות שלה ב–2017 היה 1.4 מיליארד דולר, והיא נשלטת על ידי משקיעים מוסדיים. להערכתי, היא אחת מ–2–3 חברות השורה השנייה שיירכשו. אני מניח שבסוף יהיו פחות מארבע חברות גדולות, פחות חברות בינוניות, והרבה פחות חברות קטנות".

מחזור מכירות מוערך של יצרניות טעם וריח מובילות, במיליארדי דולרים בשנה

ואיפה פרוטרום תעמוד ביחס לכך?

"אין לי מושג".

אין לך מושג? אחרי 32 שנה של רכישות סביר להניח שיש לך מושג כללי לאן אתה רוצה להוביל את החברה.

"אנחנו נמצאים כיום, ואני מאמין בזה באמונה שלמה, במקום הכי טוב בעולם. 70% מהלקוחות שלנו הם יצרניות מזון קטנות ובינוניות, שצומחות בקצב מהיר משמעותית מחברות המזון הרב־לאומיות. הייצור עבור מותגים פרטיים מתקרב ל–30% מהמחזור שלנו. 75% מהמוצרים שלנו הם מוצרים טבעיים, שצומחים מהר יותר ממוצרים שאינם טבעיים.

"התפישה שלנו היא שצריך לתת פתרון כולל, שהוא חשוב הרבה יותר ללקוחות הקטנים והבינוניים מאשר ללקוחות הגדולים. ביצענו מהלך של אינטגרציה אנכית. התחלנו לייצר את חומרי הגלם שלנו מגידולים בעלי תכולה גבוהה של חומרים פעילים, שזה אחד הדברים הכי מרגשים שעשינו בשנים האחרונות, ושהיינו צריכים לעשות לפני עשר שנים.

"אנחנו רוצים להגיע בתוך שנתיים למצב שבו 50% מהמוצרים העיקריים שלנו מיוצרים מצמחים שגדלו בשדות שלנו. כבר עכשיו זה מוריד את העלויות ב–50% ביחס למצב שבו היינו לפני שנכנסו לגידול חומרי הגלם שלנו בעצמנו.

מפעל פרוטרום בשווייץ

"המהלך הזה משפר את הרווחיות, ויש לנו צנרת רכישות שכוללת 1,250 אופציות: 800 יצרנים קטנים־בינוניים של טעמים וריחות, ועוד 450 חברות מתחרות שמייצרות מוצרים טבעיים. מתוך הרשימה הזאת יש לפחות 200 יעדי רכישה ב–Short List, כלומר חברות שאני מכיר את הבעלים שלהן והם מכירים אותי. כאלה שאנחנו יושבים להם על הצוואר, נפגשים אתם פעמיים בשנה ומדברים אתם פעם בחודש־חודשיים. כאלה שאנחנו מאמינים שתיסגר אתם עסקה בתוך שנה־שנתיים.

"מתוך 200 היעדים יש לנו 20 רכישות פעילות לפחות, כלומר חברות שאנחנו מבצעים להן בדיקת נאותות, ומתקיים מולן משא ומתן מתקדם על מחיר העסקה. לפי הסטטיסטיקה שלנו, עשר מתוך 20 רכישות פוטנציאליות שמתקיים לגביהן משא ומתן מתקדם יתממשו לעסקה. אז מבחינת צנרת רכישות והמאזן אנחנו במצב טוב. ההנהלה שלנו היא הטובה ביותר שהיתה לנו אי־פעם. אני חושב שהמיצוב הגלובלי של פרוטרום חזק מאי־פעם. עם זאת, ברור שיש לזה גם צדדים שליליים".

מהם הצדדים השליליים?

"הצדדים השליליים הם שאנחנו נמצאים על שולחן הדירקטוריון של כל המתחרים הגדולים שלנו. הם מסתכלים על האסטרטגיה שלנו, ומנסים לראות אם הם יכולים לעשות דברים דומים".

אתה מִטרד?

"אני גם מטרד ואני גם יעד. פונים אלינו כל הזמן. אנחנו שחקן משמעותי מאוד עם מאגר לקוחות ומוצרים שכולם רוצים. 2017 היתה שנה מעולה ו–2018 תהיה שנה מצוינת. אנחנו אופטימיים מאוד. העלינו את היעדים שלנו ל–2020 למחזור של 2.25 מיליארד דולר, ואת הרווח התפעולי התזרימי (Ebitda) ל–23% מהמחזור. לדעתי, נתקרב ליעד הרווחיות התפעולית התזרימית כבר לקראת סוף 2018.

"כדי להגיע ליעד אנחנו צריכים בסך הכל צמיחה פנימית של 5%, אחרי שבשנתיים האחרונות צמחנו ב–7% לשנה, ולרכוש בכל שנה חברות שמחזור המכירות שלהן הוא 180 מיליון דולר בשנה. היות שבשלוש השנים האחרונות רכשנו בכל שנה חברות שמחזור המכירות שלהן גבוה מ–200 מיליון דולר, נראה לי שהיעד שלנו ניתן להשגה".

לאן זה יוביל את פרוטרום, ולאן אתה הולך?

"בינתיים אני ממשיך לעשות היטב את מה שעשינו עד עכשיו. האם פרוטרום יכולה להחליף ידיים בשנים הקרובות? בהחלט, אני לא מוציא את זה מכלל אפשרות, אף שפרבר הוא בעלים נפלא. הוא נותן לנו לבנות ולעשות את מה שאנחנו רוצים, תומך בנו מבלי לבקש דיווידנדים או דמי ניהול. מעולם לא ביקשו ממני ולא הורו לי לעשות כלום. חייתי 32 שנה עם הבעלים הכי טוב שאפשר למצוא.

"מצד שני, נתנו לו גם תמורה. אני חושב שמעט חברות ייצרו ערך דומה לזה של פרוטרום. אם אתה שואל מי יהיה הבעלים של פרוטרום בעוד כמה שנים? אני חושב שבאמת קשה לדעת".

קצב צמיחה מסחרר

"אין סיבה להירשם למסחר בארה"ב"

לנוכח ההזדמנויות הגדולות למיזוגים ורכישות, מדוע פרוטרום לא נסחרת בבורסה בינלאומית?

"אחרי 22 שנה של ניהול חברה ציבורית, אני משוכנע שאין שום היגיון להירשם למסחר בארה"ב מבלי לגייס 600–700 מיליון דולר. הכסף יעוף בחזרה לבורסה בישראל, אני לא צריך 600–700 מיליון דולר ולא רוצה לדלל את בעלי המניות שלי. תזרים המזומנים של פרוטרום גבוה מהרווח הנקי, והחוב שלה הוא פי שניים מה–Ebitda (רווח תפעולי תזרימי), גם לאחר רכישת אנזימוטק.

"מעבר לכך, יש שיקולים נוספים, כמו עלות המסחר בנאסד"ק והתמחור של החברה. עד 2012 הייתי מתוסכל מאוד מהעובדה ששוק ההון הישראלי הסביר לי שאין סיכוי שישלמו יותר ממכפיל 10 לשום חברה, ולא היו לי משקיעים זרים, אבל כיום, אם תנכה את אחזקותיו של פרבר, תגלה ששני שלישים מהמשקיעים של פרוטרום הם זרים, פחות משליש מהמשקיעים שלי הם ישראלים, והמשקיעים הזרים סוחרים במניות בישראל כמו שהם סוחרים בארה"ב. אז מה זה ייתן לי, מה אני אקבל? שווי? אני חושב שלמשקיעים זרים אין שום בעיה להשקיע בבורסה בישראל, בניגוד למצב ששרר לפני עשור. אני לא חושב שזו הנקודה המשמעותית בפיתוח העסקי של פרוטרום".

מה אומר ישי דוידי — בן דודך ומנהל קרן פימי — על פרוטרום?

"בעבר, כשפרוטרום נסחרה בשווי של 500 מיליון דולר, ואנשים לא הבינו את השווי שלה, היא היתה יעד אטרקטיבי להרבה קרנות, כולל פימי. אבל בשווייה הנוכחי היא מעניינת רק שחקנים אסטרטגיים. קרנות השקעה פרטיות, שמנסות לייצר תשואה פנימית שנתית של 25%–30%, יתקשו לעשות זאת מהשקעה בפרוטרום".

מפעלי פרוטרום בציריך, שווייץ
ללא קרדיט

נראה טבעי שמשקיעים שראו את פרוטרום מייצרת עבורם תשואה של מאות ואלפי אחוזים ישאלו את עצמם אם זה הזמן למכור. מה דעתך?

"אני לא חושב. לא בנינו את פרוטרום כדי למכור אותה, אלא כחברה בת־קיימא. אנחנו מאוד שמחים וגאים על זה, ואנחנו נמצאים בפתחה של תקופה שבה הצמיחה תהיה מהירה יותר ולא פחות ממה שהיתה עד כה. עם זאת, אנחנו בעולם שרעב לעסקות, יש הזדמנויות והחברה סופר מעניינת, כך שאם יהיו הצעות רלוונטיות, אני חושב שאפשר לשקול אותן".

"אני לא רוצה לצאת לפנסיה"

איך אתה רואה את העתיד שלך בפרוטרום?

"אשאר כל עוד אני נהנה. אני לא רוצה לצאת לפנסיה. אני ממשיך לגייס מנהלים ולחזק את ההנהלה, שזה אחד הדברים הכי חשובים שאני צריך לעשות, לדעתי. יש המון הזדמנויות לעסקות גדולות ומעניינות מאוד. כמות ההזדמנויות שיש לנו בכל יום היא מדהימה, ויש בזה הרבה הנאה.

החזקתי 32 שנה בפרוטרום כי נתנו לי לעשות מה שאני רוצה. בסך הכול זה די הצליח. אם בעל הבית שלי היה יושב בחדר השני ושואל כל הזמן 'מה עם זה ומה עם זה' לא הייתי מחזיק מעמד שנה. אני לא כל כך מבין את התופעה של מנהלים שבאים לקדנציה של ארבע או חמש שנים ועוברים הלאה. לוקח שנה שנתיים להבין איפה אתה חי. גם אם אתה המנכ"ל הכי מוכשר, אחרי חצי שנה אתה לא תדע אם שם מסוים הוא של מוצר, לקוח או חומר גלם.

"ניסיתי לחשוב על חברות שעשו מהלך משמעותי מנקודה אלף לנקודה בית, ולא מצאתי אף חברה כזו שלא היה בה יזם שפעל בה 10–20 שנה כמו אלי הורביץ בטבע, אילן לויטה במכתשים אגן (כיום אדמה), או יוסי אקרמן באלביט מערכות, שהיתה לו את הגדולה לגדל מנכ"ל מחליף.

"הקושי הכי גדול שלי זה למצוא מנהלים שמסתכלים על הכסף של החברה כאילו הוא הכסף שלהם. אני חושב שחלק מהבעיה היא למצוא מנהלים כאלה".

רוב יצרניות המזון קטנות

"באנזימוטק ביזבזו כסף כי למנהלים לא היה אכפת"

יהודאי מתח בעבר ביקורת על חברות שלא מקפידות על תהליכי הטמעה וארגון מחדש של החברות שאותן הן רוכשות לפני שהן יוצאות לרכישה הבאה. אלא שפרוטרום, שביצעה 47 רכישות מאז 2011 בסכום מצטבר של 1.1 מיליארד דולר, מחזיקה עדיין בלא פחות מ–74 אתרי ייצור, שמשרתים מחזור מכירות שהגיע בסוף 2017 לקצב שנתי של 1.5 מיליארד דולר.

"אני מכווץ איפה שאני יכול", אומר יהודאי. "כשפרוטרום רוכשת חברה במדינה שבה לא היתה לה פעילות, כמו צרפת, אז פוטנציאל ההתייעלות מוגבל. אבל באנגליה, למשל, שבה יש לנו שמונה מפעלים, אנחנו קונים קרקע בצמוד למפעל העיקרי שלנו ב–Wellingborough, שמצפון ללונדון. נרכז שם את רוב הייצור שלנו באנגליה.

"כשרכשנו את Wiberg הגרמנית ב–2016 מיזגנו מייד את ההנהלה, השיווק והמכירות, סגרנו את המפעל הכי גדול שלנו בשטוטגרט וחסכנו 12 מיליון יורו לשנה. בארה"ב העברנו ארבעה מפעלים מניו ג'רזי לסינסינטי, אבל יש מקרים הפוכים. יש לנו מפעל בחוף המערבי של ארה"ב. אפשר לסגור אותו ולחסוך 2 מיליון דולר לשנה, אבל אנחנו לא עושים את זה, כי הלקוחות בחוף המערבי אוהבים לקנות מספקים בחוף המערבי בארה"ב.

"דוגמה דומה היא המפעל לייצור תמציות טעם לא מתוקות (Savory) בפרמה שבאיטליה. אני יכול לסגור אותו, לחסוך בקלות 2 מיליון, יורו ועוד למכור את הנדל"ן ב–10 מיליון יורו. אבל אני לא עושה את זה כי אני יודע, אחרי הרבה בדיקות, שלקוחות איטלקיים לא יקנו אם אספק להם סחורה שיוצרה בגרמניה. הם רוצים לקנות סחורה מקומית. "באנזימוטק (יצרנית חומרי גלם ייחודיים לתחום תזונת התינוקות והמזון הרפואי, שנרכשה על ידי פרוטרום בינואר האחרון תמורת 210 מיליון דולר), העסקה היקרה ביותר שביצענו עד כה, ידענו בדיוק מה התוכנית עוד לפני שרכשנו את החברה באופן רשמי, ונקטנו פעולות שיביאו אותנו לאן שאנחנו רוצים להגיע".

נשלט על ידי חברות גדולות

מה למשל?

"מכרנו את פעילות ה–Krill (יצורים חסרי חוליות שחיים במימי אנטרקטיקה ומייצרים שמן קריל, שמכיל חומצות שומניות מסוג אומגה 3) תמורת 26 מיליון דולר. המחיר האפקטיבי של רכישת אנזימוטק אחרי מכירת הפעילות הזאת הוא בסביבות 180 מיליון דולר, מה שאומר ששילמנו מכפיל הגיוני מאוד. נמכור או נסדר את פעילות ה–VAYA (ייצור תוספי מזון רפואי לטיפול בהפרעות זיכרון במבוגרים והפרעות קשב וריכוז), שהפסידה 11 מיליון דולר במחזור של 11 מיליון דולר בשנה שקדמה לרכישה. פעילות ה–VAYA תהיה רווחית כבר ברבעון השני של 2018. במקביל, אני בוחן מכירה.

"לקווי הייצור של פעילות ה–Krill נעביר מוצרים רווחיים הרבה יותר. העברנו כבר את המטה של אנזימוטק לחיפה ואיחדנו מטות, הורדנו את מבנה ההוצאות בצורה דרמטית — למשל את ההוצאות הכרוכות במסחר בנאסד"ק — וחסכנו הרבה כסף והוצאות שלא נראו הגיוניות. לא חסכנו במחקר ובפיתוח כי אנחנו רוצים זרוע כזאת, ואנחנו מקימים שם חממת חדשנות. "אנזימוטק היא דוגמה לתופעה פסולה אחרת. בקופה שלה היו 75 מיליון דולר מההנפקה בנאסד"ק, והם ביזבזו כסף על ימין ועל שמאל. אנזימוטק הקצתה אופציות לעובדים יותר משפרוטרום נתנה ב–20 שנותיה כחברה ציבורית. למה? כי לאף אחד לא אכפת. זה לא היה קורה אצל סמי סגול ולא אצל ישי דוידי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#