כאן הכסף צומח על העצים: למה מיועדות באמת התרומות שלכם לקק"ל? - סמארטפון - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

כאן הכסף צומח על העצים: למה מיועדות באמת התרומות שלכם לקק"ל?

לפני שאתם שוקלים לתרום לטובת שיקום הכרמל - כדאי לדעת שלקרן קיימת לישראל דווקא יש 2 מיליארד שקל בקופה, ושרוב התקציב הולך למשכורות, לפנסיות ולהוצאות המנגנון ■ במלחמת ההישרדות של היו"ר אפי שטנצלר מעורבים גם ועד העובדים, ראשי רשויות מקומיות ועסקנים

37תגובות

בשבועות האחרונים קשה לפספס את הקמפיין שבו קורא אפי שטנצלר, יו"ר קרן קיימת לישראל, לתרום כסף לארגון לצורך שיקום הכרמל. שיקום היערות לאחר שריפת הענק הוא ודאי מטרה נעלה, אך הפנייה של קק"ל לציבור מעוררת גם לא מעט ביקורת. כך לדוגמה, מנכ"ל רשות הטבע והגנים אלי אמיתי טוען כי מדובר בקמפיין היוצר בלבול והטעיה, משום שכלל לא מתוכננת נטיעת עצים בהליך שיקום הכרמל. הביקורת נדחתה על ידי הנהלת קק"ל. מלבד זאת, ספק אם מישהו מהתורמים הפוטנציאלים, בעיקר ציבור שכירים הכורע תחת נטל המסים, יודע שלקק"ל, ארגון שתקציבו השנתי הוא 650 מיליון בשקל, יש רזרבה תקציבית של כ-2 מיליארד שקל, הנובעת ממכירת קרקעות, ולא מעט נדל"ן שערכו מגדיל את שווי הנכסים ליותר מ-8 מיליארד שקל.

מי שבכל זאת יחליט לתרום עלול לגלות שכספו, ולו בעקיפין, מופנה לאו דווקא לכרמל השרוף אלא למנגנון של ארגון מנופח: כ-450 מיליון שקל מתוך התקציב השנתי מיועדים להוצאות ארגון ומינהלה, סכום הכולל גם משכורות לעובדי השטח של קק"ל. "לפני שעושים פעולה אחת, משלמים 450 מיליון שקל על שכר, פנסיות, כלי רכב ועלות אחזקת משרדים", מסביר מקור בארגון, הבקיא בענייני הכספים של קק"ל. את הנתונים האלה מאשר מקור אחר הקשור לענייני הכספים של הארגון. בהקשר זה יש להזכיר שמלבד משרת היו"ר, קיימות בארגון שלוש משרות בכירות - יו"ר עמית ושני סגני היו"ר (לשני יושבי הראש מכונית צמודה, נהג ולשכה) - שנובעות מהסכמות פוליטיות בין מפלגות, ולא ברור אם יש בשלושתן צורך של ממש.

לפי תקציב הארגון, עלות משכורת ממוצעת של 660 העובדים הקבועים בקק"ל היא כ-20 אלף שקל בחודש, ועלות השכר הממוצע של עשרת מקבלי השכר הגבוה בקק"ל היא כ-47 אלף שקל בחודש. חלק מעלות השכר נובעת מפנסיה תקציבית, שהיתה חלק מתנאי העבודה בקק"ל עד 1995. ועוד לא דיברנו על השליחים ברחבי הגלובוס, מדרום אמריקה ועד אוסטרליה, ועל הטיסות של היו"ר ושל היו"ר העמית (לרוב במחלקות עסקים) ושל הבכירים האחרים. כך למשל, בנובמבר הורכב לוח הזמנים של שטנצלר מביקור של ארבעה ימים בצרפת, חמישה ימים בקנדה ושבועיים בברזיל ובצ'ילה.

יו"ר ועד העובדים בקק"ל, גיל פנר, טוען בתגובה כי נתוני השכר אינם נכונים וכי במאזן מופיעים נתונים אחרים מאלה המופיעים בספר התקציב. יצוין כי פנר מתייחס לכלל עובדי קק"ל.

התנאים הטובים מתבטאים גם בכך שכ-300 מתוך 1,000 העובדים מחזיקים בכלי רכב (כולל רכבי שטח לעבודה) ומקבלים הטבה של גילום שווי כלי הרכב בשכר. "ב-2008 הוחלט כחלק מהסכם עם הוועד על פיצויי פרישה נדיבים לעובדים, שרק הם עלו לקק"ל כ-220 מיליון שקל. דברים כאלה מטילים עלויות עצומות על המערכת", מסביר המקור. שטנצלר, כפי שהסביר גם באסיפה הכללית של קק"ל, סבור שהוא האיש שהבריא את הארגון מבחינה כלכלית, בזכות פיקוח הדוק יותר על פעולת מינהל מקרקעי ישראל וצמצום במצבת העובדים - 25% מהעובדים פרשו ממנו לפני כשנתיים. כמו כן, בסביבת שטנצלר מוסיפים שהוא הצליח ליישב סכסוכים עם סניפי קק"ל בחו"ל.

עם זאת, צדדים מסוימים בהתנהלותו של שטנצלר מעוררים ביקורת בתוך קק"ל, בין השאר בשל כך שהארגון מעביר כספים לפרויקטים המזוהים עם בני ברית פוליטיים שלו ושיש לו קשר הדוק מדי עם ועד העובדים. בנוסף, נטען נגד שטנצלר שהוא תמך ברעיון לשלם למפלגת קדימה מאות אלפי שקלים תמורת הסרת התנגדותה להסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, וכן שקק"ל שינתה באופן מפתיע את עמדתה בנוגע להקמת תחנת דלק בחורשת קק"ל ביד מרדכי, פרויקט שאליו קשור חבר לשכת מפלגת העבודה, שתמך במהלך שבו תמך גם שטנצלר.

בנוסף, עבור חלק מהפוליטיקאים, קק"ל היא בראש ובראשונה מקום המאפשר לחלק תקציבים ומשרות ללא פיקוח של משרד האוצר או מבקר המדינה, מה שעשוי להסביר לפחות חלק מהקרב המר על תפקיד היו"ר, שניטש כבר יותר מחצי שנה ושהגיע גם לבית המשפט, בין שטנצלר לשר החקלאות שלום שמחון, שניהם חברי מפלגת העבודה, וצפוי להגיע לסיום בקרוב.

שטנצלר, לשעבר ראש עיריית גבעתיים, נתפש כיום בחלק מהמקומות כ"איש הטוב" במרוץ, בשל התעקשותו לקיים הליכים דמוקרטיים בתוך מפלגת העבודה וגם בשל מה שנתפש כהתנהלותו הפוליטית הבעייתית של שמחון במפלגת העבודה (ראו מסגרת). אבל כשבוחנים מקרוב את התנהלות קק"ל בימי שטנצלר, מתברר שלצד הצלחות, בהן עלייה בהכנסות הארגון, ביצוע יותר פרויקטים בתחום הקמת הישובים, טיפול ביערות והקמת מאגרי מים - צצות גם בעיות הנוגעות להתנהלות פנימית בארגון. "שטנצלר משקיע הרבה ביחסי ציבור, ולכן הוא נתפש כגיבור של פרשת ההתמודדות על ראשות קק"ל מול שמחון", אומר דרור מורג (מרצ), יו"ר המועצה הציונית בישראל וחבר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, הגוף שאליו כפופה קק"ל. "כשבודקים את הדברים לעומקם, מגלים שההתנהלות של שטנצלר בעייתית, בלשון המעטה".

קדימה מתנגדת? אולי נשלם

מקרה בעייתי שאירע בתקופת שטנצלר, ונחשף כאן לראשונה, נוגע למשא ומתן שהתנהל בין מפלגת קדימה לבין הנהלת קק"ל לפני כשנה. הרקע לסיפור המורכב נוגע להחלטת ממשלת בנימין נתניהו לקדם רפורמה במינהל מקרקעי ישראל, שכחלק ממנה יופרטו קרקעות באזורי הביקוש. כ-40% מהאדמות המיועדת להפרטה הן אדמות קק"ל, ולכן הרפורמה תלויה בחילופי קרקעות בין קק"ל לבין המינהל, כך שהמינהל יעביר לקק"ל אדמות בבעלות המדינה בגליל ובנגב, תמורת קרקעות קק"ל באזור המרכז.

קק"ל מעוניינת במהלך זה, מכיוון שרוב פעילותה נעשית ממילא בפריפריה בפיתוח קרקעות. מלבד זאת, הוא צפוי להגדיל במידה משמעותית את הכנסות הארגון בטווח הארוך. עם זאת, הרפורמה עוררה התנגדות רבה במערכת הפוליטית מסיבות ענייניות - בין היתר נטען שיש לשמור על אדמות הלאום בבעלות המדינה ולמנוע מבעלי הון להשתלט עליהן.

עניין אדמות הלאום, לדוגמה, היה הסיבה שבגינה תקפה יו"ר האופוזיציה ציפי לבני את הרפורמה מעל בימת הכנסת. על אף התנגדות קדימה וסיעות אחרות, באוגוסט 2009 אישרה הכנסת את הרפורמה. ואולם כדי שזו תצא לדרך, היה צורך באישור העסקה בין קק"ל למינהל מקרקעי ישראל, באסיפה הכללית של קק"ל. גוף זה מורכב מנציגי מפלגות הלוויין העולמיות של המפלגות הציוניות ומתנועות ציוניות אחרות מישראל ומחו"ל. לפני כשנה וחצי התקיימה ההצבעה באסיפה הכללית של הקק"ל, והיא הוכרעה בפער של קולת בודדים לטובת אישור העסקה עם המינהל.

נציגת מפלגת קדימה העולמית, צופיה דיאמנט, ייצגה בהצבעה 13 חברים נוספים באמצעות ייפוי כוח. היא נמנעה בהצבעה, וטענה לאחר מכן שכוונתה המקורית היתה להתנגד, אבל היא התבלבלה. בעקבות כך פנתה קדימה העולמית לבית המשפט המחוזי בירושלים והוציאה צו מניעה האוסר על העברת הקרקעות של קק"ל למינהל, עד שיובהר העניין. לפני כשנה התקיים משא ומתן בין קק"ל לקדימה, כדי שהאחרונה תסיר את התביעה והרפורמה תוכל לצאת לדרך. לקראת סוף 2009 התקיימו מגעים לא רשמיים בין נציגי קדימה העולמית, אז בראשות ח"כ אלי אפללו, לבין הנהלת קק"ל, במטרה להביא להסרת ההתנגדות של קדימה. במהלך מגעים אלה עלה הרעיון המוזר שקק"ל תשלם לקדימה כ-800 אלף שקל, ובאופן רשמי תשלום זה יוצג כהוצאותיה המשפטיות של קדימה בגין העתירה שהגישה, רעיון שבו תמך שטנצלר.

סכום זה נחשב גבוה מאוד כשמדובר בהוצאות משפטיות. המהלך עורר ביקורת חריפה בתוך הארגון, ועלה לדיון הן בישיבת הנהלה בשלהי דצמבר 2009 והן בישיבת דירקטוריון שהתקיימה כעבור ארבעה חודשים. בראשית ינואר 2010 שלח יגאל יאסינוב, אז סגן יו"ר קק"ל, תלונה למבקר המוסדות הלאומיים בעניין זה: "באחרונה מנסה יו"ר קק"ל, אפרים שטנצלר, להביא לביצוע הסיכום שאליו הגיע עם מפלגת קדימה. בדיון בהנהלת קק"ל התברר שבמסגרת הפשרה...עלולה לקבל קדימה 880 אלף שקל, מינויים, תמיכות והטבות לתנועת הנוער של קדימה", כתב בתלונה. אסף סלע, מבקר המוסדות הלאומיים, כתב לשטנצלר בתגובה: "מאחר שלמיטב ידיעתי טרם נפלה החלטה באשר להסדר זה, הנני מוצא לנכון להתריע כי אין זה ראוי להתנות את משיכת העתירה בתשלום כלשהו. ניתן לכל היותר להגיע להסדר על פיצוי הוצאות משפטיות שהיו לקדימה בנושא, וזאת כנגד קבלות". סלע הוסיף כי יש להביא את ההסכם להחלטה בדירקטוריון. מקור המקורב לסלע טוען שהמבקר לא בדק את עצם הסוגיה.

בישיבת הדירקטוריון שהתקיימה במארס 2010 ניתנה אף פרשנות מרחיקת לכת לעניין. סגן יו"ר הקק"ל דאז, מנחם ליבוביץ', עורר סערה כשאמר לשטנצלר: "זה שוחד פוליטי". אברהם דובדבני, יו"ר עמית לשעבר שנכח בישיבה מספר כי "שטנצלר דחה את הדברים, ואמר לליבוביץ:' 'איך אתה מעז, איזה שוחד פוליטי?'".

בסביבת שטנצלר דוחים את הפרשנות בתוקף, וטוענים שלא עלתה אמירה לגבי שוחד פוליטי. הם מוסיפים שכל פעולתו בעניין נעשתה לטובת קק"ל בלבד. ליבוביץ' מסר בתגובה: "הפרטים לגבי ישיבת הדירקטוריון מדויקים, אין לי מה להוסיף מעבר לכך". יודגש ששטנצלר אינו חבר במפלגת קדימה ומדובר היה בהצעה בלבד, שלא יצאה אל הפועל.

בסופו של דבר הגיעו קק"ל וקדימה לטיוטת הסכם פשרה, שהיתה מאפשרת את חילופי הקרקעות עם המינהל. באחד הסעיפים להסכם נכתב שקק"ל תשלם 180 אלף שקל למשרד איתן הברמן, שייצג את קדימה, בתמורה לקבלות שבהן פורטו שעות העבודה. "עצם ההסכמה לרדת ל-180 אלף שקל מעידה על הבעייתיות של הנושא. זה מראה שהדרישה הקודמת לכ-800 אלף שקל כדמי טרחה לא היתה אמיתית", טוען גורם בקק"ל. אותו גורם מעריך שהברמן, פרקליט ותיק ומוערך בתחום הפוליטיקה והמפלגות, כלל לא ידע על ההצעה שהועלתה בנוגע לתשלום של כ-800 אלף שקל והיא לא היתה על דעתו. הברמן מסר בתגובה: "אין לי מושג אם מישהו ניהל משא ומתן על סכומים כאלה. זה לא נראה לי הגיוני, כי בסופו של דבר, קדימה לא יכולה לקבל תרומה במישרין או בעקיפין מקק"ל. במסגרת הסכם הפשרה אכן דובר שקק"ל תישא בהוצאות שכר הטרחה של שני המשרדים: המשרד של רם כספי שייצג את קק"ל ושל המשרד שלנו. שני המשרדים גבו שכר טרחה של 180 אלף שקל כל אחד, שהיה מוצדק בשל מורכבות התיק". העניין עצמו לא נפתר עד היום, והעתירה של דיאמנט עומדת ותלויה בבית המשפט ומהווה את אחד המחסומים ליישומה של הרפורמה.

שליט יחיד

סיפור מטריד נוסף מתרחש הרחק ממשרדי קק"ל בירושלים, באזור המועצה האזורית חוף אשקלון. בחודשים האחרונים מנסה חברת "חורשת האקליפטוס", באופן אירוני למדי, לקבל היתר להקמת תחנת דלק דווקא בחניון שבקצה חורשת קק"ל, ביער יד מרדכי - כק"מ בלבד מתחנת הדלק הממוקמת בצומת יד מרדכי. בעלי החברה הם אחים, בניו של שמעון כהן, ראש המועצה האזורית לשעבר וחבר לשכת מפלגת העבודה. קק"ל, המגדירה עצמה ארגון ירוק, התנגדה במשך חודשים ליוזמה זו ואף הגישה, בתיאום הלשכה המשפטית, התנגדות רשמית לתוכנית הקמת תחנת הדלק. זאת הסיבה לכך שאנשי המקצוע של קק"ל התפלאו לגלות לפני קצת יותר מחודשיים שממלאת מקום היועצת המשפטית של קק"ל, יהודית פסטרנק, מנהלת מגעים עם חברת "חורשת האקליפטוס", שמטרתם למצוא פשרה שתאפשר בכל זאת את הקמת התחנה.

מי שעוד הופתע משינוי העמדה של קק"ל הוא משרד הפנים, שהתנגד להקמת תחנת הדלק. כך כתבה לאנשי מחוז דרום בקק"ל סגן ראש צוות בלשכת התכנון המחוזית במשרד הפנים חגית ארלקי: " עו"ד יהודית פסטרנק יצרה אתי קשר, אשר אמרה לי כי מתגבשת פשרה, שלפיה תמורת הסכמתכם להוצאת ההיתר ומחיקת הערר, ישקיע היזם בפיתוח האזור לטובת מיזם כלשהו ביערות בסביבה. פשרה זו עומדת בניגוד לעמדתנו העקרונית בדבר האיסור להוציא היתרים לתחנת תדלוק בשטח שייעודו אינו מאפשר זאת... עמדה זו הינה עמדה משותפת שלנו, ונירה (נציגת קק"ל, ש"ש) אף היטיבה להציג עמדה זו בדיון בוועדה המקומית. איני מבינה כיצד ניתן כעת לעשות 'רוורס' ולחזור אחורה, על בסיס פשרה בעניין כה עקרוני. זו אינה דרכנו - המשותפת - לפעול, והשתלשלות הדברים כולה מעוררת תמיהות קשות".

שמעון כהן היה מכותב על מכתב שנשלח מטעם "חורשת האקליפטוס" אל פסטרנק. כהן הוא אחד מחברי הלשכה החתום, יחד עם חברי לשכה אחרים, על מכתב שאיפשר את כינוס הלשכה להצבעה, שהתקיימה בראשון לפני שבועיים. בהצבעה נקבע שנציג מפלגת העבודה לתפקיד יו"ר קק"ל ייבחר במוסדות המפלגה, מהלך ששטנצלר קידם והיה לטובתו. המכתב שעליו חתום כהן נכתב כשבועיים לאחר המגעים שהתנהלו בין בניו לבין היועצת המשפטית של קק"ל. בינתיים, המהלך כולו עורר ביקורת רבה והדים בתוך קק"ל, בין השאר בשל פנייה של חדשות ערוץ 2 לארגון, ובסופו של דבר החליטה קק"ל לדבוק בעמדתה המקורית ולהתנגד לתוכנית, עמדה שאותה הציגה בדיון בוועדת ערר שהתכנסה ברביעי שעבר.

פסטרנק, הנחשבת אשת אמונו של היו"ר, מכהנת בתפקידה כשנתיים על תקן ממלאת מקום, תפקיד שאליו מונתה ללא מכרז ובאופן ישיר על ידי שטנצלר, על אף התנגדות החברים האחרים בהנהלה המצומצמת של קק"ל, כפי שיפורט בהמשך. פסטרנק, מצדה, שלחה מכתב מסכם לחברי הנהלת קק"ל: "התנגדתי ועודני מתנגדת להקמת תחנת הדלק בשטח הנדון, ואף הבעתי עמדתי זו בפני גורמים שונים בקק"ל. ואולם נראה לי כי הנהלת קק"ל וגורמי התכנון יצטרכו לבחון מחדש את עמדתם בסוגיה זו אם וכאשר היזם החדש יציע את הצעותיו ויתברר כי תועלתן לקק"ל ולציבור תהיה רבה יותר מנזקה של תחנת הדלק". בסביבת שטנצלר טוענים שכל הנושא טופל על ידי הייעוץ המשפטי בלבד בסמכות וברשות, כשעמדתה הרשמית של קק"ל היתה תמיד אותה עמדה.

"אני לא מעורב בעסקי ילדיי", אומר כהן בתגובה, "ובכלל, אני תומך בשמחון מזה 20 שנה, והוא יודע את זה. המסמך שעליו חתמתי אינו מעיד על תמיכה בשטנצלר". מקורבי שמחון דחו בתגובה את הדברים. "הוא לא תומך שלו. ונניח שכן, אז נשאלת השאלה מדוע הוא חתום על מהלך המיטיב באופן ברור עם שטנצלר, יריבו", טוען אחד ממקורביו. שטנצלר, יש לציין, מקדם את בחירתו בקרב עסקני מפלגת העבודה, כפי שמתאר למשל מרדכי (מוצי) דהמן, ראש המועצה האזורית מגילות: "שטנצלר התקשר אלי כדי שאבוא להצביע בלשכה. הוא אמר לי: 'אתה לא זוכר מה עשיתי למען מועצות ורשויות בארץ?' השבתי לו שהוא לא עשה את הדברים באופן אישי, משום שקק"ל מסייעת למועצות ורשויות במשך שנים ארוכות, עוד לפני כניסתו לתפקיד".

העברות הכספים של קק"ל לגופים שונים הן אחת הסוגיות הרגישות בארגון. מכיוון שהנהלת קק"ל היא פוליטית - יו"ר, יו"ר עמית ושני סגנים הם אנשי מפלגות - הרי ששאלת חלוקת התקציבים מעוררת לא מעט עימותים בצמרת. עד אוקטובר היו חברים בהנהלה המצומצמת אברהם דובדבני מהמפד"ל (יו"ר עמית) ושני הסגנים יגאל יאסינוב (ישראל ביתנו) ומנחם ליבוביץ' (התנועה הרפורמית, חלק מסיעת "ארצנו" - רפורמים-עבודה-מרצ, הגדולה בקק"ל). באוקטובר הם חדלו מלכהן בשל קונסטלציה פוליטית מוזרה מעט: לכאורה, כל ההנהלה היתה צריכה להתחלף, בשל הבחירות בקונגרס הציוני שהתקיימו ארבעה חודשים קודם לכן. ואולם שטנצלר עצמו, בשל המאבק המשפטי שהוא מנהל נגד שמחון, קיבל צו מניעה מבית המשפט הקובע שהוא נשאר בתפקיד. כך נוצר מצב אבסורדי שלפיו לזמן לא ידוע שטנצלר הוא לכאורה "שליט יחיד" בקק"ל, שיכול לאשר העברות כספים מבלי שחבריו לצמרת, האוחזים באינטרסים פוליטיים שונים משלו, יוכלו להתנגד.

במאי, כשעוד כיהנו בתפקידם, העלו חבריו של שטנצלר לניהול את הבעייתיות של העברת כספים לגופים שונים, רגע לפני הבחירות לקונגרס הציוני ביוני. ליבוביץ' הציע להתייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה, בשל קביעת היועץ הקודם שלפיה לפני בחירות כלליות לכנסת, אין לקבל החלטות בנוגע למינויים ולהעברות תקציבים, אך פסטרנק סירבה להצעה זו. אחת מהעברות הכספים שעוררו ביקורת היתה הכוונה להעביר מיליון שקל לתנועה הקיבוצית, לצורך חגיגות ה-100 לתנועה, בשל המשקל הגדול של הקיבוצים במוסדות מפלגת העבודה.

בסופו של דבר, הועברו לתנועה 400 אלף שקל. בנוסף, לקראת חגיגות ה-100 שופץ האתר ההיסטורי של אום ג'וני (דגניה) בעלות של 500 אלף שקל. גם פעולות של שטנצלר מהחודשים האחרונים לאישור העברות כספים לזיכרון יעקב, לחולון ולירוחם, שראשיהן (אלי אבוטבול, מוטי ששון ועמרם מצנע, שפרש בינתיים מהתפקיד, בהתאמה) תומכים במאבקו נגד שמחון במפלגת העבודה, עוררו ביקורת, משום שהפעולות נעשו בתקופה שבה עדיין נמשכת ההתמודדות הפוליטית בין שמחון לשטנצלר.

עם זאת, יודגש שמדובר בפרויקטים שתוכננו עוד לפני הליך הבחירות. שלושת ראשי רשויות אלה דחו את הביקורת, ומסרו שאין שום קשר בין תמיכתם במאבק של שטנצלר במפלגת העבודה לבין פרויקטים שבהם תומכת קק"ל. בסביבת שטנצלר טוענים שזו חוצפה להעלות טענות מסוג זה כלפי האיש שקידם כל כך הרבה פרויקטים בקק"ל בתקופת כהונתו.

הוועד צועק, שטנצלר שותק

עניין בעייתי אחר הוא יחסיו של שטנצלר עם ועד העובדים בקק"ל. אמנם הטבות כמו גילום שווי כלי הרכב בשכר ניתנו עוד לפני כניסתו לתפקיד, אך לאחר כניסתו הלך שטנצלר לקראת הוועד בכמה סוגיות. לזכות שטנצלר ייאמר שהוא אמנם סיים סכסוך עבודה קשה שייצר יותר מ-30 תיקים בבתי המשפט ונתק מוחלט בין הוועד להנהלה, אך היה לכך מחיר: בתמורה להסכמה לפרישת 25% מהעובדים ב-2008 שילמה קק"ל כ-220 מיליון שקל בפיצויים, 70 מיליון שקל במזומן ועוד 150 מיליון שקל בהתחייבויות עתידיות. כיום היחסים בין שטנצלר לוועד העובדים החזק והלוחמני הרמוניים, עד כדי כך שמתנגדיו של שטנצלר טוענים שיש ביניהם ברית.

שטנצלר הלך לקראת דרישות העובדים בהסכמים מ-2006 ומ-2008. ועד העובדים, מצדו, תומך בשטנצלר: בדיונים המשפטיים שהתנהלו כחלק מהמאבק מול שמחון, הגיעו חברי הוועד לבית המשפט והביעו את תמיכתם הפומבית ביו"ר. בשבועות האחרונים הכריז הוועד על סכסוך עבודה ומירר את חייה של מנכ"לית קק"ל יעל שאלתיאלי מכיוון שאינה נענית לדרישותיו - ומצד שני לא הפנה טענות לשטנצלר, על אף שבמאבקים קודמים הטיח הוועד ביקורת קשה ביו"ר הקודם, יחיאל לקט.

בין היתר, נהג הוועד להיכנס עם מגאפונים ללשכה של לקט. הפעם הופנו המגאפונים כלפי שאלתיאלי. פנר וחבריו הרעישו באחרונה כמה פעמים גם באמצעות תיפוף בלתי פוסק על קופסאות הפח הכחולות של קק"ל בלשכת המנכ"לית. הדברים הגיעו לשיא כשהוועד ניתק את שאלתיאלי מהמחשב. לפני כשלושה שבועות הגישה שאלתיאלי תלונה למשטרת ירושלים בטענה שהוועד פרץ למחשבה האישי ולמחשב של גזבר קק"ל, דוד לזרוס. בעקבות כך נחקר פנר באזהרה. ממשטרת ירושלים נמסר כי התיק הועבר להחלטה בפרקליטות. שאלתיאלי, לשעבר ראש המועצה האזורית עמק הירדן ואשת ציבור ותיקה, נתפשת כמי שהובאה לארגון על ידי שמחון כסוג של חיל חלוץ, משום שהיתה קודם לכן מנכ"לית משרד החקלאות ואשת אמונו.

המאבק הנוכחי של פנר נוגע להשוואת התנאים של עובדים בלי תקן (המכונים "עובדי שדה") לעובדים הקבועים. מדובר בעובדים, רבים מהם תושבי הפריפריה ובני מיעוטים, שאינם משתכרים שכר גבוה במיוחד. גם אם המאבק מוצדק, לא ברור מדוע הוא נושא אופי כזה. ההתנהגות הבעייתית של הוועד באה לידי ביטוי גם במקרים אחרים. לפני כחודש, לדוגמה, גרמו נציגי הוועד לפיצוץ ישיבת הדירקטוריון. אופן הפעולה של הוועד מעורר ביקורת גם כלפי שטנצלר, משום שהוא לא מגנה את פעילות הוועד בפומבי.

"הוועד צעק, כיבה את האור ואת המיקרופונים", תיאר חבר הדירקטוריון אורי בנק את שאירע בישיבה. "במקום לקרוא לסדרנים ולהעיף אותם החוצה, שטנצלר נתן להם להיכנס ולדבר, ובשלב מסוים נעל את הישיבה. איזה דימוי יש לארגון כשהמנכ"לית יוצאת לפגישות עבודה מחוץ לקק"ל, וועד העובדים מנסה להפריע לה? זו פשוט ביריונות לשמה, ושטנצלר לא שם לזה סוף. זה גורם נזק עצום לארגון".

פרופ' אלון טל, מייסד ארגון אדם, טבע ודין וחבר דירקטוריון בקק"ל, מוסיף: "אני משבח את עובדי קק"ל, ראינו את עבודתם בימי השריפה בכרמל. עם זאת, נוצר מצב בלתי נסבל שבו ועד העובדים מחזיק את ההנהלה. אני בא ממקום שמזדהה עם זכויות עובדים, אבל עובדי קק"ל אינם מסכנים, ולרוב משכורותיהם גבוהות פי שניים-שלושה מאלה של עובדי המדינה. אני מצדיע לשאלתיאלי על אומץ הלב, היא עומדת מול איומים והפחדות יום-יומיות".

"הניסיון לרמוז על קשר פסול בין ארגון העובדים והעומד בראשו לבין יו"ר קק"ל הינו מופרך מיסודו", אומר פנר בתגובה. "בכל הקשור לטענה על פיצוץ ישיבות בדירקטוריון, הרי ששותפיהם לדרך של המתלוננים היו אלה שפוצצו בעצמם במכוון את ישיבות האסיפה הכללית של קק"ל. לעניין הטבות השכר של העובדים, הרי שאנו מתגאים בתוספות שניתנות לעובדים".

לגבי הטענות בנוגע לשאלתיאלי, אומר פנר: "לדעתנו, שאלתיאלי מנסה לחבל ביחסי העבודה ובפעילות הארגון, כפי הנראה במכוון כדי לייצר מהומה שלכאורה תציג אותנו ואת קק"ל באופן שלילי בעיני הציבור". שאלתיאלי בתגובה: "מאז בחירתי פה אחד על ידי הדירקטוריון לתפקיד המנהלת הכללית של קק"ל, בהמלצת ועדת איתור שבה היו חברים צוות ההנהלה הבכירה בראשות יו"ר קק"ל, אני עוסקת רק בעניינים מקצועיים, שאותותיהם ניכרים בשטח וקשורים לתפקידי. התלונה שהוגשה היא נגד עבירות מחשב שנעשו במחשבי לשכתי ובלשכת מנהל חטיבת כספים והמשטרה חוקרת בעניין.

"איני חושבת שהפורום המתאים ללבן מחלוקות הוא מעל דפי העיתונות. את המשא ומתן עם ארגון העובדים אני מנהלת באופן ישיר וללא לאות, כדי להגיע להידברות ולפתרון הסכסוך בדרכי שלום".

בסביבת שטנצלר טוענים שהוא פועל להרגעת הרוחות בין הצדדים, ואף מינה בורר לסכסוך. הם הוסיפו כי אין שום ברית עם הוועד, אלא שיתוף פעולה ענייני שנועד להיטיב עם קק"ל.

סוגיה נוספת, בעלת השלכה נרחבת על כל מה שנעשה בארגון, נוגעת לאופן מינויה של פסטרנק. באוקטובר 2008 יצא לפנסיה היועץ המשפטי הקודם של קק"ל, מאיר אלפיה. מאז היא מכהנת כממלאת מקום, מבלי שייערך מכרז או הליך ועדת איתור ליועץ משפטי קבוע. בעניין זה אין חוק ברור בשל מעמדה הייחודי של קק"ל (ראו מסגרת), אך הנוהג הקיים במגזר הציבורי הוא לפרסם מכרז או להיעזר בוועדת איתור. במקרה זה הסכים שטנצלר שייערך מכרז, והדבר אף אושר בישיבת ההנהלה. עם זאת, העניין נפל בשל אי הסכמות בין ראשי קק"ל.

פסטרנק מונתה לתפקיד על ידי שטנצלר, ביום שבו פרש אלפיה מהתפקיד, על אף התנגדותם של דובדבני ויאסינוב, ששהו בחו"ל כשהדבר נעשה. השניים ביקרו את המהלך ודובדבני אף כינה אותו "מחטף". הם ביקשו להקפיא את המינוי ולערוך מכרז לתפקיד, אך הדבר לא נעשה. בסביבת שטנצלר טוענים כי אי עריכת המכרז נובעת מהתנגדות פוליטית של יריבי שטנצלר.

פסטרנק, עורכת דין בסוף שנות ה-30 לחייה, בעלת תואר שני במשפטים, זוכה לביקורת על תפקודה מצד יריביו של שטנצלר בקק"ל ומצד גורמים מקצועיים בארגון. באחרונה הוגשה נגדה תלונה לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים, בגין טענות הקשורות להתנהלותה במהלך שתי אסיפות כלליות של קק"ל באוקטובר. באסיפה הראשונה נבחר ליו"ר האסיפה, מוריס זילקה, פעיל ותיק ומוכר במוסדות הלאומיים ואחד מתומכיו של שטנצלר. לבחירה זו משמעות רבה, שכן ליו"ר האסיפה סמכויות הנוגעות להעברת הצעות החלטה בעניינים חשובים כגון בחירת דירקטורים. לשכת עורכי הדין סירבה להגיב בנושא.

התלונה נגעה בין השאר גם לספירת קולות על ידי חברים שהחזיקו ייפוי כוח להצביע עבור אחרים, שלא נכחו בישיבה. לפי התלונה, פסטרנק הודיעה על תוצאת ההצבעה לטובת זילקה, אך בדיעבד נודע למגיש התלונה כי כמה ייפויי כוח היו לא תקינים וניתנו לאנשים שלא היו נוכחים או שלא היו זכאים להשתתף באסיפה. בתלונה נטען שבאסיפה שהתקיימה כעבור כשבועיים התבקשה פסטרנק על ידי מספר רב של חברים לתת תשובה בנוגע לאותם ייפוי כוח פסולים, אך היא נמנעה מלהשיב.

ניסיון של חברי האסיפה להשיג את הפרוטוקולים של האסיפות היה כרוך במאמץ רב. בשלב מסוים התברר שפנר הורה לא להוציא פרוטוקולים או מסמכים אחרים מישיבות האסיפה הכללית והדירקטוריון. פנר מסר בתגובה: "במסגרת סכסוך העבודה והעיצומים שאנו נוקטים, הורינו על הפסקת העברת כל מסמך או נתון לידי חברי ההנהלה, הדירקטוריון והאסיפה הכללית. אין לנו כל עניין לשרת בעקיפין או במישרין את מי מהצדדים הנאבקים ביניהם".

"מה שהיה באסיפה הכללית היה לא פחות ממדהים", אומר מורג. "כסיעה הגדולה, הצענו מועמד משלנו והוא עו"ד דורון תמיר (ממשרד יגאל ארנון, ש"ש), כדי שיהיה יו"ר האסיפה. שטנצלר הציע מועמד משלו והוא זכה. היה כזה בלגן בהצבעה, שכלל לא ברור לי אם היא נערכה כדין". מקורבי פסטרנק דוחים את הביקורת, וטוענים שהתנהלותה היתה כהלכה ובהתאם לחוות דעתה של מומחית לדיני חברות.

מוריס זילקה בתגובה: "התבקשתי להיות יו"ר האסיפה. אין לי שום עניין בזה ולא רציתי בכך. בחרו בי כי הייתי האדם המבוגר ביותר האסיפה. שטנצלר הוא לא חבר אישי שלי, אני אוהב אותו ותומך בו ממניעים אידיאולוגיים". זילקה סירב להשיב לשאלה אם שטנצלר הוא זה שביקש ממנו להתמנות לתפקיד יו"ר האסיפה.

עד לרגע סגירת הגיליון לא התקבלה תגובה רשמית מקק"ל על הטענות שהועלו בכתבה.

קק"ל: גוף בעל חובות ציבוריים - אך ללא פיקוח

קק"ל הוקמה ב-1901 על ידי חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, כגוף שמטרתו לרכוש קרקעות עבור יהודים בארץ ישראל. לכאורה, לאחר קום המדינה לא היתה סיבה להמשך קיומה של הקרן, אך היא המשיכה לפעול. ב-1961 הועברו הקרקעות שבבעלותה למינהל מקרקעי ישראל, שהוגדר כגוף האחראי על ניהול קרקעות המדינה. לפי חלוקת העבודה בין המינהל לקק"ל, הראשון אחראי על שיווק הקרקעות וניהולן, ואילו קק"ל, המחזיקה כ-13% מאדמות במדינה (2.5 מיליון דונם), אחראית על פיתוח אדמות במרחבים הפתוחים, על ייעור ועל הקמת מאגרי מים. מבחינה משפטית, הקרן מוגדרת כחברה פרטית בבעלות העם היהודי, אך היא הוגדרה בעבר כגוף דו-מהותי, שיש לו חובות ציבוריים.

למרות זאת, על קק"ל אין פיקוח של המדינה: לא של מבקר המדינה ולא של משרד האוצר. לפי האמנה להקמת מינהל מקרקעי ישראל מ-1961 אמורים לפקח על מינהל פיתוח הקרקע של קק"ל נציגים של מדינת ישראל, דבר שבפועל לא מתקיים. בעייתיות נוספת כרוכה בסוגיה היהודית-ערבית: קק"ל, לפי תקנון הקרן, מוכרת קרקעות ודירות רק ליהודים, אך מצד שני היא פועלת במדינה דמוקרטית, דבר המעלה את טענת האפליה. סוגיה זו עומדת ותלויה להכרעה בפני בג"ץ. ואולם גם בלעדי עניין זה יש כאלה הסבורים שיש לסגור את קק"ל ולו לשם החיסכון הכספי והטענה שאת כל הפעולות שקק"ל מבצעת, המדינה יכולה לבצע בעצמה. כך סבור ניסן גביש, שהיה עד לפני שנה מנהל אגף התקציבים בארגון.

"מישהו צריך לסגור את קק"ל, זה יעשה רק טוב למדינת ישראל", אומר גביש. "צריך לאחד משאבים, ולא לבזבז אותם. מי זה העם היהודי? זו המדינה. בפועל, חבורת פוליטיקאים עושה חיים. צריך שמישהו מהמדינה ינהל, ישגיח על מה שקורה שם. חייבים לפחות להכפיף את קק"ל למבקר המדינה".

קק"ל מציגה: סחברת של 15 שנה

"יש חשש שלאחראים על יערות ישראל נוח לנהל את היערות ללא תכנון מפורט ובהתאם להוראת מעבר", מסביר סגן ראש עיריית תל אביב מסיעת הירוקים וחבר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, פאר ויסנר, במכתב שהעביר בין היתר לראש הממשלה, לשר הפנים וליו"ר קק"ל. המכתב הוגש לאור העובדה שלקק"ל התאפשר להאריך את תקופת המעבר שהוקצתה לה לצורך תכנון יערות בישראל עד 2013, לאחר שהוארכה כבר פעמיים.

הסיפור החל כשתמ"א 22 אושרה ב-1997, וקבעה כי יש להכין תוכניות מפורטות לתכנון היערות בישראל, כולל דרכי גישה, התנהלות עם זני עצים מיוחדים, דילול עצים ועוד. תוכניות לייעור לא קודמו בהתאם לתמ"א, מה שהניע את עמותת אדם, טבע ודין להגיש לפני 10 שנים עתירה לבית המשפט העליון נגד קק"ל, שר הפנים, משרד החקלאות ומינהל מקרקעי ישראל. בית המשפט קבע בעקבות העתירה, כי תיקבע תקופת מעבר עד 2003, שתאפשר פעילות שוטפת ביערות, ובהמשך יאושרו התוכניות.

מאז הוארכה תקופת המעבר פעמיים, ב-2003 וב-2007, ובחודשיים האחרונים פנתה קק"ל בשלישית למועצה הארצית לתכנון ולבנייה כדי להאריך את תקופת המעבר עד 2013. בקשת קק"ל אושרה. העתירה שהוגשה ב?2000 על ידי עמותת אדם, טבע ודין תקפה בעיקר את קק"ל, שהואשמה בהזנחה ובמחדל ממושך בכל הקשור לתחזוק היערות. לחיזוק טענתה, צירפה העמותה חוות דעת שחיברה ד"ר אביבה רבינוביץ', לשעבר מדענית ראשית, מרצה לאדריכלות נוף בטכניון ופעילה במשך 30 שנה בתחום שמירת הטבע. בחוות הדעת תקפה רבינוביץ' בחריפות את דרכי פעילותה של הקק"ל בפעולותיה לשריפת חורש טבעי, ריסוס בחומרי הדברה גבוהים ומסוכנים, פגיעה במרקם על ידי שבירת שכבת סלע טבעית ונטיעה מסיבית של זני עצים שאינם מתאימים.

לקק"ל תקציב של כ-93 מיליון שקל המיועד לשמירת היערות בלבד. למרות זאת, ב-1987-2007 אירעו בישראל כמה שריפות ענק. במחקר שערכו ד"ר דן מלקינסון, ד"ר לאה ויטנרבג, אלון חלוצי ונעמה טסלר, תועדו בשנים אלה 11 שריפות גדולות בשטחים העולים על 1,200 דונם כל אחד, ועוד 373 שריפות קטנות יותר. שריפות חוזרות ונשנות פרצו בעיקר בכרמל, ומהניתוח הסטטיסטי שערכו החוקרים עולה כי יותר מ-19% משטחי החורש והיער בכרמל נשרפו לפחות פעם אחת. בעקבות השריפה שהשתוללה בכרמל בשנות ה-80, התכנסה ועדה מקצועית שהמליצה על כמה פעולות לשיקום הכרמל, ובהן קידום תוכנית מתאר כוללת, דילול עצים, שיפור ופיתוח מערכות דרכים ויצירת אזורי חיץ. מרבית ההמלצות האלה לא בוצעו, וכך קרה שב-2010 נשרפו ברמת הגולן יותר מ?120 אלף דונם.

"במקום לעשות חשבון נפש, קק"ל מנצלת את השריפה בכרמל כהזדמנות לגייס תרומות לנטיעת עצים", אומר ויסנר. "יש לה תקציב, ונטיעת עצים היא הדבר האחרון שהכרמל צריך. עליה לפעול לפי ההנחיות שניתנו לה ולדאוג שמקרים דומים לא יישנו".

האם שלום שמחון יהיה יו"ר קק"ל

בראשון לפני שבועיים החליטה לשכת מפלגת העבודה, בהצבעה חשאית, לקיים בחירות במפלגה לתפקיד יו"ר קק"ל. זו היתה מכה נוספת לשר החקלאות שלום שמחון ולפטרונו, שר הביטחון אהוד ברק, שמנסים בחודשים האחרונים לפעול לבחירתו של שמחון לתפקיד, אך גילו בדרך שהדבר לא כל כך פשוט כמו שסברו. אפי שטנצלר התעקש להישאר בתפקיד לקדנציה נוספת, וניהל מאבק משפטי, פוליטי ותקשורתי מוצלח עד כה, גם בזכות תמיכתם של יו"ר ההסתדרות עופר עיני ושר התמ"ת בנימין בן אליעזר, ובעזרתו של יועץ התקשורת רונן צור. שטנצלר עתר חמש פעמים לבתי המשפט, ועד כה ניצח, תוך שהוא מוציא מכיסו האישי כ-800 אלף שקל, תשלום לעורכי הדין.

מאבקו של שטנצלר היה בתוך מוסדות מפלגת העבודה, ועדיין לא פתר את המחלוקת העיקרית בין הצדדים - מי הגוף שאמור לקבוע את זהות יו"ר קק"ל: מפלגת העבודה או שמא סיעת "ארצנו", סיעת עבודה-מרצ-רפורמים, בתוך ההסתדרות הציונית (הגוף שמעל קק"ל), ובה מפלגת העבודה היא מיעוט לעומת התנועה הרפורמית ומרצ שמהווים רוב, ומתנגדים לשטנצלר.

שמחון ביקש להיבחר לתפקיד במסגרת הקונגרס הציוני שהתקיים ביוני. הוא פעל לחתימת הסכם של מפלגת העבודה עם הרפורמים ומרצ (הסכם שלא הוצג בפני בית המשפט) ולפיו במידה שמפלגת העבודה לא תקבע מי המועמד מטעמה ליו"ר קק"ל עד היום האחרון של הקונגרס הציוני, 17 ביוני, היא תאבד את זכותה לקבוע מי המועמד, ואז סיעת ארצנו היא שתקיים הצבעה בעניין זהות היו"ר.

גוף זה אכן בחר לתפקיד את שמחון (שטנצלר בחר שלא להגיש מועמדות), אך הבחירה לא מומשה מאז, בשל צו מניעה של בית המשפט המחוזי בפתח תקוה שהשאיר את שטנצלר בתפקידו, תוך שהוא מותח ביקורת על הניסיון למנות את שמחון ללא הליך דמוקרטי בתוך מפלגת העבודה. השבוע הודיע שמחון ליו"ר העבודה ברק כי החליט שלא להתמודד במפלגת העבודה על תפקיד יו"ר קק"ל. במקביל הודיע סגן שר הביטחון מתן וילנאי על כוונתו להתמודד על ראשות הקק"ל בתוך מפלגת העבודה. כעת נראה כי ההליך כולו יחזור שוב לפסים משפטיים, ועדיין קיימת אפשרות שבחירתו של שמחון תאושר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#