"חמש דקות ואני מביא כסף בלי לבלבל את המוח": זהר זיסאפל מסביר למה הסטארט-אפים הישראלים טובים יותר מפייסבוק - Markerweek - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

"חמש דקות ואני מביא כסף בלי לבלבל את המוח": זהר זיסאפל מסביר למה הסטארט-אפים הישראלים טובים יותר מפייסבוק

גם בגיל 69 היזם זהר זיסאפל לא נח. הוא מעורב ב-30 חברות, מייעץ ליזמים צעירים וחושב שההיי־טק הישראלי במצב נהדר: "יש לנו עוצמה ויתרון אדיר. אנשים מחו"ל שואלים אותי באיזו אוניברסיטה פה מלמדים חוצפה. ילדים שקטים ומנומסים מגרמניה לא יודעים להקים סטארט־אפים, אנחנו כן"

101תגובות
זהר זיסאפל
עופר וקנין

לפני כשבועיים, ב–19 במארס, התרחשה סערה בענף הרכב העולמי, בעקבות תאונה שאירעה באריזונה בין רכב בעל יכולות אוטונומיות של חברת אובר להולכת רגל. זו לא היתה התאונה הראשונה שבה היה מעורב רכב אוטונומי, אך הראשונה שגרמה למוות של הולך רגל. מיד לאחר מכן הודיעה אובר כי היא מפסיקה את כל הניסויים בכלים האוטונומיים.

בין שלל חברות הרכב והסטארט־אפים בתחום שעקבו אחרי התקרית, היה גם היזם הישראלי הוותיק זהר זיסאפל, מייסד־שותף לצד אחיו יהודה בקבוצת רד־בינת. "זה מקרה שמעלה הרבה שאלות. עולים שם כמה דברים מוזרים", אומר זיסאפל. "לא ניתן כמובן למנוע כל תאונה — ואם מישהו מזנק לכביש לפני מכונית, אם היא אוטונומית או לא — היא לא תספיק לעצור. אבל זה לא המקרה כאן. הרוכבת באה מצד שמאל, עברה שני נתיבים והפגיעה נעשתה עם הצד הימני של הרכב, כלומר היא עברה את רוב המכונית, כך שהיו למערכות הרבה זמן לראות אותה. זה מוזר.

אובר תאונה - דלג
תיעוד: המכונית האוטונומית של אובר דורסת הולכת רגל

>> לדבר על כל מה שחם בהיי-טק: הצטרפו לאקוסיסטם

דבר מוזר נוסף הוא שלמכונית היה חיישן לידאר (רדאר מבוסס לייזר שמסוגל לייצר תמונה תלת־ממדית ללא תלות בתנאי ראות; א"ר), ולא ברור אם הוא הופעל או לא. בדיוק התכוונתי לשלוח מייל לחברת אינוויז (הישראלית, שפיתחה חיישן לידאר) לשאול אם הם יודעים של מי המוצר. בכלל, אובר זו לא חברה שאני סומך עליה במונחים של איכות ואמינות, היו שם כבר מקרים בעבר".

האובססיה של זיסאפל לתאונה אינה מקרית. זה כמה שנים שהוא משקיע מיליוני דולרים בסטארט־אפים ישראליים בתחום הרכב. באינוויז למשל, לא רק שהיה המשקיע הראשון, אלא הצטרף לחברה בגיל 68 כשותף פעיל ונמנה עם מייסדיה. כיום, בגיל 69, זיסאפל משקיע ומעורב בכ–30 חברות, כאשר ב–14 מתוכן הוא משמש חבר דירקטוריון ולעתים אף יזם פעיל, ככל הנראה יותר מכל משקיע בקרן הון סיכון מסודרת.

HANDOUT/רויטרס

תרומתם של האחים זיסאפל וקבוצת רד־בינת להיי־טק הישראלי קיבלה ב–2012 תוקף אקדמי, אז חוקרים של אוניברסיטת תל אביב שיצאו לחפש את האבות המייסדים של הענף המקומי מצאו כי שני האחים יצרו את הקרקע הפורייה ביותר עבור יזמים ישראלים. מתוך קבוצת החברות שהקימו האחים זיסאפל יצאו כ–56 יזמים סדרתיים, שהקימו כל אחד יותר מסטארט־אפ אחד. לפי המחקר, פורשי קבוצת רד־בינת היו אחראים להקמת 111 מיזמים טכנולוגיים מהותיים, וייתכן שמאז שנעשה המחקר המספרים אף גדלו מעט.

"אני אוהב לעבוד עם צעירים ועם רעיונות חדשים"

"התחלתי בתקשורת בשנות ה–80", מתאר זיסאפל את תחילת הקריירה שלו. "אלה היו שנים שבהן התחום היה סוער מאוד. היו בו שלוש מהפכות, ה–PC, האינטרנט והטלפון הסלולרי. זה היה תחום נהדר ויהודה ואני הקמנו הרבה סטארט־אפים בשנות ה–80 וה–90, שרבים מהם היו מוצלחים מאוד. בשנת 2000 היה הפיצוץ הגדול של שוק הטכנולוגיה בכלל, והתקשורת בפרט. בתוספת כניסת הסינים לתמונה, תחום התקשורת נעשה קשה עוד יותר. אבל זה לא שהוא לא אפשרי — יש לנו חברות מוצלחות בתחום".

לאחר מכן שינה זיסאפל כיוון. "בהתחלה חשבתי, בטעות, שמשום שאני כל כך מבין בתקשורת — ויש לי תשתית של אנשים שאני מכיר, אז אני יכול להקים סטארט־אפים על אף שזה קשה. התברר לי שזה לא ככה — התחום כבר לא התאים לסטארט־אפים, וזה לא יעזור כמה אתה טוב". אבל החיידק היזמי לא עזב אותו, וזיסאפל חיפש נתיבים אחרים להתחדשות. "אני אוהב לעבוד עם צעירים ועם רעיונות חדשים, אז החלטתי לחפש משהו אחר. כך, במקביל לעיסוק עם החברות בתחום התקשורת, הגעתי לסייבר".

מה זאת אומרת "הגעתי לסייבר"?

יהודה זיסאפל
ארן דולב

זיסאפל: "חיפשתי תחום שיכול לעניין אותי ומתאים לסטארט־אפים, כי רציתי להקים סטארט־אפים. זה התאים כי ראיתי בזה צמיחה, וזה תחום מעניין כי הבעיה של אבטחת המידע נעשית גדולה יותר ויותר. לכן, חשבתי שזה תחום מעניין, וזה הוכח. בעשר השנים האחרונות השקעתי בעיקר בסייבר".

מה היה הצעד הראשון שעשית בתחום?

"פשוט התחלתי ללמוד אותו. קראתי הרבה ונפגשתי עם אנשים. יש בארץ פעילות ענפה בתחום, ואני מחובר ועוזר גם היום ליחידה הטכנולוגית של חיל המודיעין (81) שבה שירתתי — אז זה הגיע משם. ואז התחלתי להיפגש עם הצעירים, לבדוק רעיונות ולהתרשם מהאנשים. כך זה התחיל".

ההשקעה הראשונה של זיסאפל בתחום הסייבר היתה לפני כעשר שנים, בחברת רדיפלו. "זו היתה חברה שכמעט הקמתי לבד, כלומר הבאנו מישהו מבחוץ לרעיון שלנו. הרעיון היה לבנות מערכת סייבר לתשתיות קריטיות. היום זה מאוד מעניין וטרנדי, אבל לפני עשר שנים זה היה מוקדם מדי. זה תחום שמתרומם לאט, משום שהעבודה היא מול גופים כמו חברות חשמל, שהם די אטיים ולא ממהרים להשקיע. היום הממשלות מכריחות את חברות התשתיות הלאומיות לשכור שירותי סייבר.

"צריך להבין שזה תחום שיש עליו רגולציה, ובחברות הממשלתיות לא מחפשים הוצאות. לפני עשר שנים הן באו לממשלה ואמרו: 'רוצים סייבר — שלמו אתם'. הוויכוח הזה התנהל כמה שנים במדינות המתוקנות עד שיצאו הוראות. היום זה שוק מעניין, כי הארגונים חייבים פתרונות הגנה”.

החברה השנייה בתחום שבה השקיע זיסאפל היתה אדאלום, שנמכרה ב–2015 למיקרוסופט בכ–320 מיליון דולר. "במקרה הזה באו אלי קבוצה של שלושה יזמים שיצאו מהיחידה שלי למעין התייעצות וניסיון למצוא השקעה. הם הסתובבו תקופה ואף אחד לא רצה להשקיע בהם — ואני התאהבתי מיד. חשבתי שהם אנשים מוכשרים מאוד".

איך מתאהבים בחברה?

אדאלום - דלג
"אף אחד לא רצה להשקיע בהם ואני התאהבתי מיד". אדאלום

"אני מבין במהנדסים. הרגשתי שיש שם קומבינציה נכונה של אנשים טכנולוגיים ומנכ"ל טוב. חמש דקות אחרי שהם נכנסו ידעתי שאני משקיע, אבל עשיתי עוד כמה בדיקות. קרן סקויה הצטרפו אלי והובילו את ההשקעה. זו דוגמה טובה לאקזיט טוב. מיקרוסופט מצליחים מאוד עם זה. אני מרגיש טוב. מכרנו חברה במחיר גבוה, אבל המכירות של המוצר גדלו, ומיקרוסופט הקימו על בסיס זה את המרכז סייבר שלהם בישראל".

המנכ"ל של אדאלום, אסף רפפורט, מונה באחרונה למנכ"ל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל שמונה כ–1,100 איש, דיברת אתו מאז?

"בטח. אפשר לומר שהוא אפילו התייעץ אתי לפני. אני אוהב אותו — הוא איש מוכשר ביותר".

אחרי אדאלום השקיע זיסאפל בסטארט־אפים נוספים בתחום הסייבר, ובהם ארגוס, שהיתה בין הראשונות לפתח מוצר הגנת סייבר לתחום הרכב. לפני כמה חודשים נמכרה ארגוס לחברת קונטיננטל הגרמנית ביותר מ–400 מיליון דולר, עסקה שהניבה לזיסאפל עצמו רווח של עשרות מיליוני דולרים בגין מניותיו בחברה. לא במקרה, גם משרדיה של ארגוס נמצאים נכון להיום באותו בניין שבו נמצאים משרדיה של רד־בינת ושל זיסאפל עצמו.

אסף רפפורט, מנכ"ל מיקרוסופט ישראל פיתוח
מוטי מילרוד

"סיפור ההקמה שלהם נחמד", אומר זיסאפל. "ארגוס מבוססת על שלושה חבר'ה שהתחילו לדבר אתי כשהחלו להגות כל מיני רעיונות לסטארט־אפ (אחד ממייסדי ארגוס עופר בן נון, הוא בנה של רחל בן נון, בת זוגו של זיסאפל). "הם באו מתחום הסייבר, אבל הם רצו לעשות משהו בתחום של אפליקציות מובייל. הרעיונות שלהם לא דיברו אלי יותר מדי. אני מעדיף תחומים שיש בהם יותר מהות וטכנולוגיה, שאם בונים בהם חברה, אז מוגנים לאורך יותר זמן. אפשר לומר בהערת אגב, שאם פייסבוק היו באים אלי, לא הייתי משקיע”, הוא צוחק.

"במהלך הפגישות עם החבר'ה של ארגוס דיברנו על סייבר והם התחילו עם סייבר לסמארטפונים. הם עבדו על זה כמה חודשים, ואמרתי 'יאללה, אני משקיע'. זה היה זמן טוב להשקיע בתחום. אלא שלאחר שהם חשבו לעומק, הם החליטו שזה לא ממש מעניין, ואז הצעתי לעשות סייבר למכונית. זו היתה תקופה שחברות הרכב הכחישו שיש בעיה — וכשבאנו לגייס כסף לא היה קל".

אתה מדבר על ארגוס כאילו אתה כבר חלק מהצוות.

"ברגע שהחלטנו על רכב, אז מלבד היותי משקיע, הצטרפתי להקמה. במקביל הם גם נכנסו למשרדים שהתפנו פה בבניין שלי ונשארו עד היום, אם כי הם עוברים בקרוב למרכז תל אביב — איפה שכולם רוצים להיות. אני מקווה שזו תתברר כעסקה מוצלחת כמו שאדאלום היתה מוצלחת. כבר יש התחייבות מצד קונטיננטל להגדיל את הפעילות".

אחרי ארגוס השקעת ונכנסת כיזם באינוויז — ושזו כבר לא חברת סייבר.

"אז זהו, שארגוס העבירה אותי לשוק הרכב, וזה שוק מעניין מאוד. מתרחש בו שיבוש אמיתי של שוק קיים (Disruption), ומהפכות גדולות בכל מה שקשור לרכב החשמלי, המכונית אוטונומית, וכל נושא ציי הרכב. כשיש מהפכה כזו — זו ההזדמנות של סטארט־אפים להצליח".

צוות חברת אינוויז טכנולוגיות
David Garb

מאז ארגוס השקיע למעשה זיסאפל בעוד שלוש חברות מקומיות בתחום הרכב: אינוויז, היילו, ופורטליקס — חברה חדשה שהוקמה על ידי שלושה יזמים ותיקים ולמודי אקזיטים, העוסקת בפיתוח שפה משותפת לתיאור תרחישים שונים של רכב אוטונומי — כדי להבין טוב יותר מדוע קרתה תאונה, ולוודא שתאונה כמו זו של אובר לא תקרה. מעבר לחברות הללו השקיע זיסאפל בשנים האחרונות גם בחברות מתחום מדעי החיים, כמו חברת וקטוריוס, שפיתחה שתל חכם לניטור חולי לב, וחברת סיילוס שמפתחת מערכת סייבר לרכבות.

"מטעויות לומדים לקח, אבל החוכמה זה ללמוד מהצלחות"

אחד האירועים שיותר השפיעו על זיסאפל באחרונה היה מותו הפתאומי של חברו רמי פייג, יזם, זוכה פרס ביטחון ישראל ומי ששימש עד לפני שנים אחדות ראש מחלקת אלקטרוניקה באותה יחידת מודיעין שבה שימש זיסאפל בתפקיד דומה. ביום שלאחר טביעתו של פייג, ניתן היה לשמוע את הרעד בקולו של זיסאפל. "הפסדנו בן אדם יקר עם ראש גדול ויצירתי. זה באמת קשה לתפוס, כי מדובר באדם מלא חיות ופתאום הוא איננו", אמר אז.

כעת מספר זיסאפל כי הקשר עם פייג הוא דוגמה טובה למשיכתו לסטארט־אפים בכל פעם מחדש. "הוא בא אלי להתייעץ כחבר. הוא סיפר לי על כל מיני דברים שהוא עושה והיו לנו הרבה שיחות. חלק מהדברים שהוא עשה לא הבשילו — היילו כן. בהתחלה לא רציתי להשקיע, כי זה לא התחום שלי. עזרתי וייעצתי לו, אבל לא רציתי להשקיע. ואז הוא אמר לי 'בוא נלך לצהריים', ואמרתי בסדר, אבל לעצמי אמרתי שבארוחה הזאת אני אומר לו סופית שאני לא משקיע — ויצאתי משם מושקע".

איך מצליחים להיות מעורבים בכל כך הרבה חברות?

רמי פייג
רוני פרל

"אני לא מצליח להתאפק. אחרי שהסכמתי להשקיע בהיילו, הצהרתי שלא אהיה חבר בדירקטוריון, ורמי הסכים. אלא שמאז כל יומיים הוא דיבר אתי. נוצר מצב שאני לא בבורד, אבל הוא חבר וגם קודם לכן דיברתי אתו — אז מדוע שעכשיו לא אדבר אתו? לכן, אחרי כמה חודשים אמרתי 'נו מה אנחנו משחקים פה, אני אהיה יו"ר' — והוא שמח. אם מוצאים אנשים שנעים לעבוד אתם, יש שפה משותפת ומה שאומרים להם נקלט, אז יש תחושה טובה".

מה אתה מביא אתך לחברות שאתה משקיע בהן?

"אני טכנולוג. אז הבנה טכנולוגית וההערכה טכנולוגית יש לי, ואת זה אני מביא לשולחן. אני לא מביא את התחומים המאוד חדשים, כי אני לא יודע למשל לכתוב תוכנה בפייתון. מצד שני, אני מכניס את האנשים לפרופורציה בכל מיני דברים. אני מבין מה זה באמת להקים חברה, ומה זה אומר לעשות שיווק, מכירות ולהגיע ללקוחות. אני מביא קשרים ולכן אני מתרכז בתעשיות מסוימות, כי אני כבר עם רשת קשרים בענף. אני מביא כסף בשלב מוקדם, ובלי לבלבל את המוח יותר מדי. אני לא עושה בדיקות נאותות עם עורכי דין ורואי חשבון — אני מסתכל על אנשים בעיניים ומשקיע לפי מהות העניין".

יש השקעות לא טובות שעשית?

"היו הרבה, גם סגרתי תשע חברות, זה אף פעם לא קל. היו לי הרבה טעויות. בגלל שאני בא ממשפחה פולנית, אז תמיד הסבירו לי איפה טעיתי. אז אני חזק בלחשוב איפה טעיתי. היתה חברה בשם רדגארד שסגרתי, שיכלה להיות הצלחה גדולה, וחברה בשם לה־נט, שהנפקנו ואז מכרנו — ולדעתי המכירה היתה טעות, כי אם לא היינו מוכרים היא היתה מצליחה הרבה יותר. ואני יכול להמשיך".

למדת הרבה מהטעויות?

"זה מלמד לקח בעיקר, אבל החוכמה זה ללמוד מהצלחות. צריך לחשוב על הצלחות לא רק במובן הצהרתי — אלא להבין מה הסיבות, כמה מזה מקרי ואיך אפשר לעשות יותר טוב למרות הכל".

"התעוזה בישראל מביאה ליזמות"

ההיי־טק הוא ללא ספק מנוע צמיחה חשוב לישראל. מלבד זאת, מספקת התעשייה לא מעט סיפורים נוצצים, וכלפי חוץ ישראל נתפשת כמעצמת טכנולוגית, והמצאת המושג "סטארט־אפ ניישן" בוודאי לא הזיקה לה. אלא שבשנים האחרונות עולות תהיות בקרב בכירים בענף באשר ליכולת ההיי־טק להמשיך ולהוביל בעתיד, אל מול תחרות גוברת משווקים מתעוררים בעולם.

אבל זיסאפל אינו מודאג. "אני מרגיש שההיי־טק כאן נהדר. באות אלי המון משלחות מכל העולם כדי לנסות להבין איך ישראל כל כך מצליחה בתחום והם לא. באים אלי מאסיה ומאירופה, וככל שאני מדבר אתם יותר, אני משתכנע כמה העוצמה והיתרון שלנו אדירים. בחו"ל בכלל לא מבינים. אין להם את המנטליות והתרבות — אין להם סיכוי. לנו יש תעוזה שמביאה ליזמות. למשל, באה לפה קבוצה מדרום קוריאה ששאלה אותי באיזו אוניברסיטה מלמדים חוצפה. והם יושבים ורושמים כל מלה שאני אומר להם, ואני רואה שהם לא מבינים. אותו דבר לגבי הגרמנים. יש לנו יתרון אדיר.

"מרגישים את זה טוב כשנוסעים עם הילדים לחו"ל ויוצאים לארוחת ערב. פתאום אנחנו הישראלים מרגישים לא נעים, כי הילד שלנו לא יכול לשבת ליד השולחן, לעומת משפחות מקומיות, שאתן יושבים ילדים ואוכלים כמה שעות בנימוס. אז אני חושב שזה מבטא הבדל שמאפשר תולדה של יותר סטארט־אפים. הילדים השקטים האלה לא יודעים להקים סטארט־אפים. אני סתם זורק דוגמה — אבל יש פה הבדלים”, אומר זיסאפל בחיוך.

על המקום המרכזי של הצבא בהיי־טק הישראלי לא שואלים אותך?

"אני לא חושב שהצבא הוא מנוע וזה בטח לא רעיון טוב שבלגיה תקים צבא ותתקוף את הולנד כדי שיהיו לה סטארט־אפים. מה שכן, הצבא הוא ה–HR (מחלקת משאבי אנוש) הכי טוב שאני מכיר. הוא מצוין בלסנן את האנשים — ומאפשר אחר כך לתעשייה לקלוט אותם. הצבא כשלעצמו גם נהנה מהם וגם מכשיר אותם — אבל יותר נהנה מהם, כי הוא לוקח צעירים בשנים הכי טובות שלהם ומעסיק אותם ללא משכורת. זה לא שאנשים כאלה ללא הצבא לא היו מצליחים".

אבל למרות כל הטוב הזה, יש כיום מחסור בעובדים בענף.

"אם היו יותר עובדים — אכן היה יותר טוב, ולכן חייבים להכריח את החרדים ללמוד מתמטיקה ואנגלית. כל הסיפור עם החרדים הוא הרי די פיקציה. חלק קטן מאוד לומד תורה. זה די קשה ללמוד תורה כל היום ולא צריך כל כך הרבה רבנים. אם יאפשרו להם ללמוד מתמטיקה בגילים סבירים — אז כשהם יסיימו ללמוד תורה הם ילכו לעבוד. זו החמצה גדולה לדעתי, והפוליטיקאים החרדים אשמים בזה".

גם הערבים מתקשים להשתלב בתעשייה.

"נכון. לפני 30 שנה, כשההיי־טק היה ביטחוני מאוד, היתה יותר בעיה — היום אין בעיה. זה קצת תלוי בהם וקצת בנו. אני השקעתי בחברת גליל סופטוור בצפון ובחברת סיראג' בדרום. אני רוצה להניע את הנושא הזה".

גיל שויד, מנכ"ל צ'ק פוינט וממקימי החברה
אייל טואג

בתור אחד מאבות ההיי־טק הישראלי, זיסאפל מברך על הקטגוריה החדשה שנוסדה השנה בפרס ישראל. "אני בעד הענקת פרס ישראל להיי־טק, לא שחשבתי על זה קודם, אבל הענף מוביל את המדינה. זה נושא מספיק חשוב, אני בעד כניסה של נושאים חדשים לפרס וחושב שהוא מגיע לגיל שויד. הוא בהחלט עשה הרבה בתחום ובנה חברה גדולה, דבר שהייתי רוצה לראות יותר ממנו במשק", אומר זיסאפל, שמוסיף כי לדעתו ראוי להעניק גם פרס בנושא תרומות. קבוצת רד־בינת, למשל, פעילה כבר שנים בתחום החינוך, בעזרה ומתן הזדמנות שנייה לילדים שלא ניתנה להם הזדמנות בשל מצבם הכלכלי. "יש לנו עמותה שזה מה שהיא עושה, ששם לא הולכות משכורות לאף אחד — ודרכה אנחנו תורמים למי שצריך", הוא אומר.

בנוסף, לפני כמה שנים הקים זיסאפל פורום של יוצאי יחידת המודיעין 81, המייעץ ליזמים בתחילת דרכם. "זה קצת חיקוי של מה שעשו לפנינו ב–8200 יותר טוב מאתנו. יש הרבה יזמים ותיקים שיצאו מ–81 ולא יודעים את זה, כי עד לא מזמן לא נהוג היה להגיד את המספר הזה. אספתי כ–30 איש שכבר הקימו חברות והסכמנו שכל מי שפונה אלינו מהיחידה צריכים לדבר אתו ולייעץ, אך כמובן שאין חובה להשקיע. אנחנו לא עורכים מפגשים מיוחדים, ואני גם לא יודע כמה פניות נעשות בסך הכל. אני יודע כמה פונים אלי — יש לי בין פגישה לשתיים בשבוע".

איך אתה מסנן את הפניות אליך?

"בדרך כלל היזמים באים בסגנון של חבר מביא חבר. היום אני כבר מקבל פניות מאנשים שהשקעתי בהם, ששולחים לי מקורבים שלהם — כך שזה כבר מסונן. אבל אני גם נפגש עם אנשים שמראש אני יודע שבתחום שלהם לא אשקיע. אבל אני עוזר ומחבר למי שאפשר. באחרונה זה קרה לי עם סטארט־אפ בתחום הבנייה, תחום שלא אשקיע בו, כי אני לא מבין בו".

זה בטח דורש ממך לפנות הרבה זמן, כי יש פה הרבה צעירים עם רעיונות.

"למה שמהנה יש זמן. אז לזה יש לי זמן".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#